... העצמית חייבת להיות מושפעת ממה שהקהל חושב עליו. אליעד טוען שהבעיה היא שהאדם מתייחס להנחות האלו כאל עובדות מוחלטות (מחויב המציאות), ולכן כל פגיעה מהקהל מובילה אותו להרגיש רע עם עצמו. הפחד הוא תוצר ישיר של אמונות אלו. איך אפשר להפסיק לפחד מדחייה ושיפוטיות של הקהל? אליעד מציע לאתגר את האמונות הבסיסיות שמייצרות את החרדה. הוא ממליץ ...

... בזמן הלימודים. שזה בעצם שולל מהילד, את החופש שלו לעשות כרצונו. וכאשר הילד נמצא בלימודים, אז לפעמים קשה לו להתרכז בלימודים. משום, שהלימודים גורמים לו להרגיש רע . כי הלימודים בבית הספר, שהילד צריך ללמוד דבר מסוים, בצורה מסוימת, בזמן מסוים וכולי, הדבר הזה, הוא חוויה, שבה לוקחים לילד את החופש ...

... לתחושה של רע. דהיינו, יש דברים כלשהם, שגורמים לאדם להרגיש טוב, ויש דברים שגורמים לאדם להרגיש רע. וכל הרגשות שבעולם, ניתן לחלק אותם ולהגדיר אותם, לפי קנה מידה של טוב או רע. ובנוסף, בתודעה של האדם יש מחשבה חזקה מאוד, שאומרת לו שהוא רוצה להרגיש טוב. וכמה שיותר ... או של חיסרון. כי כאשר האדם חווה שהוא רוצה דבר כלשהו, והוא חווה שהדבר הזה חסר לו, אז הוא מרגיש רע . וכאשר האדם חווה שהוא רוצה דבר כלשהו, והוא חווה שהדבר הזה לא חסר לו, אז הוא חווה תחושה של שלמות. וככל שהאדם חווה חיסרון יותר גדול, כך הוא מרגיש יותר רע. וככל ...

... שהאדם חווה מאותו הדבר שאותו הוא אוהב או שונא. כי ברגע שהאדם חווה תחושה חזקה של טוב, מהקשר שלו לאיזה דבר, על ידי זה האדם מתאהב באותו הדבר. וגם אם נראה לאדם שהוא אוהב דבר שגורם לו להרגיש רע, הרי שזה רק משום שהקשר של האדם לאותו הדבר, גורם לאדם ...

... מסוימת במקום מסוים. והחוב הנפשי הזה שיש לאדם, הוא גורם לאדם להרגיש רע עם עצמו, מכך שהוא לא מצליח למלא ... שוטף לעצמו את המוח שהוא חייב להשיג דבר כזה או אחר. ועכשיו האדם מרגיש רע מכך שאין לו את הדבר, שהוא לא ... ואחרות. כי בלי לפתור את התסביך הרגשי הפנימי שיש לאדם, מכך שהוא מרגיש רע וסובל מכך שהוא מוגבל ביכולות ...

... יש בו גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם. ותמיד, האדם גם מרגיש טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם אהבה יחסית ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אהבה יחסית, היא מצב, שבו יש גם אהבה וגם שנאה. אלא, שבאופן ... לא יחפש שום אהבה, כי הוא בלב שלם רוצה גם את השנאה. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן להרגיש רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, גם אם האדם מוכן לסבול בשקט ולאהוב את מה שיש, הרי שהאדם לא מוכן מלכתחילה בלב ...

... לבדו. לעומת זאת, החסרונות של האדם גורמים לו להרגיש רע עם עצמו, והוא מחפש בבן הזוג מישהו שיקבל אותו למרות החסרונות האלו. המטרה האמיתית של אנשים בזוגיות היא למצוא אדם שישלים אותם ויקבל אותם ... אמר שהוא רוצה זוגיות זה כבר אומר שהוא הסתכן בלהרגיש רע מזה שהוא לבד, נכון הוא כבר לקח סיכון עצם זה שהוא אמר אני רוצה אותך ולא מישהי אחרת הוא כבר הסתכן שאולי תדחי אותו הוא כבר נמצא על אופציה ... הוא מרגיש טוב עם עצמו בגלל החסרונות שלו הוא מרגיש רע עם עצמו ולכן הוא רוצה להיות איתך בגלל החסרונות שלו. זאת אומרת הוא מבחינתו ביום הראשון של הפגישה אפילו יספר לך את כל החסרונות שלו ... שאם הוא יחשוב על חסרונות של עצמו אז ממילא הוא ירגיש רע עם עצמו ולכן אפילו מול עצמו הוא לא מצליח לחשוב על החסרונות של עצמו. הבנת לכן מה שזה אומר בשורה התחתונה שכדי ליצור פתיחות בשביל זה את ...

... את הנושא שהוא רוצה לפתור, לדוגמה הרגשתו הרעה, ולהתאמץ להבין אותה עד הסוף, בלי גבול ובלי להתייאש. אליעד נותן דוגמה: אדם נמצא בתחנת אוטובוס בגשם, מרגיש רע, ואם הוא מוכן להתאמץ ללא גבול כדי לשפר את מצבו, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב למה רע לו, עד שיגיע לשורש הבעיה ויפתור אותה לחלוטין. גישה שנייה - אפס מאמץ: האדם מחליט שהוא אינו מוכן להתאמץ כלל. במצב כזה, עליו לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא, מבלי לנסות לשנות או לשפר דבר. לדוגמה, אם הוא עומד בתחנת האוטובוס בגשם ומרגיש רע, הוא פשוט מקבל את ההרגשה הרעה ללא התנגדות וללא ניסיון לשנות אותה. הוא לא מתאמץ להיות מאושר ולא מתאמץ לשנות דבר. פשוט חי את המציאות כפי שהיא. גישה שלישית - מאמץ חלקי ... בגבולות שהגדיר. אם קבע שהוא מתאמץ שעה אחת ביום בלבד, הוא חייב לעמוד בזה. בשאר הזמן עליו פשוט לקבל את המציאות כמו שהיא, בלי לנסות לשנות אותה או להרגיש רע על כך שאינו מתאמץ מספיק. מה קורה אם מתאמצים באופן חלקי ולא עד הסוף? אליעד מסביר שבחירה בהתאמצות חלקית, כלומר, השקעת מאמץ מוגדר מראש (כמו שעה ביום), יוצרת מצב שבו האדם ... פשוט מקבל את המציאות, כולל התחושות הרעות, בלי לנסות לשנות אותן כלל. הוא אינו מנסה לשפר את הרגשתו, לא נלחם ולא מתאמץ לפתור בעיות רגשיות. אם הוא מרגיש רע, הוא פשוט מרגיש רע, וזהו. על פי גישה זו, תחושת הרע מפסיקה להוות בעיה ברגע שהאדם מפסיק להילחם בה או לנסות לשנות אותה. הוא מדגים זאת בצורה ברורה: האדם שעומד בתחנת אוטובוס בגשם ופשוט מחליט לקבל את זה שהוא מרגיש רע, בלי לנסות לברוח מהתחושה ובלי לחפש פתרונות. הגישה הזו מאפשרת חופש נפשי מוחלט, כיוון שהאדם משוחרר לחלוטין מהניסיון לשלוט על המציאות. האם קיימת דרך אידיאלית למאמץ ולאושר? ...

... בדרך לאושר? הקושי המרכזי שאליעד מצביע עליו הוא שהמאמץ הנדרש כדי להגיע אל האושר, גורם לאדם להרגיש רע, למרות שהמטרה שלשמה האדם מתאמץ היא דווקא להרגיש טוב. לדוגמה, אם האדם רוצה לקבל מיליון דולר, עליו להודות בכך שאין לו את הכסף כרגע, וכך בעצם ...

... ובעצמה כלשהי. כי תמיד, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם. ותמיד, האדם גם מרגיש טוב וגם מרגיש רע ברמה כלשהי. וזה בעצם אומר, שתמיד יש לאדם אושר יחסי ברמה כלשהי. כי כפי שאמרנו, אושר יחסי, הוא מצב, שבו יש גם ... ועצבות. ואז במצב כזה, האדם כבר לא יחפש שום אושר, כי הוא בלב שלם רוצה גם את הדיכאון ועצבות. אבל, מאחר שהאדם לא מוכן להרגיש רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, גם אם האדם מוכן לסבול בשקט ולהיות מאושר ממה שיש, ...