מאמץ, התאמצות, להיות מאושר, כמה להתאמץ, מאמץ מוגדר, לא רוצה להתאמץ, מאמץ חלקי, מאמץ אין סופי, אתה מקבל את מה שאתה נותן... את הנושא שהוא רוצה לפתור, לדוגמה הרגשתו הרעה, ולהתאמץ להבין אותה עד הסוף, בלי גבול ובלי להתייאש. אליעד נותן דוגמה: אדם נמצא בתחנת אוטובוס בגשם, מרגיש רע, ואם הוא מוכן להתאמץ ללא גבול כדי לשפר את מצבו, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב למה רע לו, עד שיגיע לשורש הבעיה ויפתור אותה לחלוטין. גישה שנייה - אפס מאמץ: האדם מחליט שהוא אינו מוכן להתאמץ כלל. במצב כזה, עליו לקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא, מבלי לנסות לשנות או לשפר דבר. לדוגמה, אם הוא עומד בתחנת האוטובוס בגשם ומרגיש רע, הוא פשוט מקבל את ההרגשה הרעה ללא התנגדות וללא ניסיון לשנות אותה. הוא לא מתאמץ להיות מאושר ולא מתאמץ לשנות דבר. פשוט חי את המציאות כפי שהיא. גישה שלישית - מאמץ חלקי ... בגבולות שהגדיר. אם קבע שהוא מתאמץ שעה אחת ביום בלבד, הוא חייב לעמוד בזה. בשאר הזמן עליו פשוט לקבל את המציאות כמו שהיא, בלי לנסות לשנות אותה או להרגיש רע על כך שאינו מתאמץ מספיק. מה קורה אם מתאמצים באופן חלקי ולא עד הסוף? אליעד מסביר שבחירה בהתאמצות חלקית, כלומר, השקעת מאמץ מוגדר מראש (כמו שעה ביום), יוצרת מצב שבו האדם ... פשוט מקבל את המציאות, כולל התחושות הרעות, בלי לנסות לשנות אותן כלל. הוא אינו מנסה לשפר את הרגשתו, לא נלחם ולא מתאמץ לפתור בעיות רגשיות. אם הוא מרגיש רע, הוא פשוט מרגיש רע, וזהו. על פי גישה זו, תחושת הרע מפסיקה להוות בעיה ברגע שהאדם מפסיק להילחם בה או לנסות לשנות אותה. הוא מדגים זאת בצורה ברורה: האדם שעומד בתחנת אוטובוס בגשם ופשוט מחליט לקבל את זה שהוא מרגיש רע, בלי לנסות לברוח מהתחושה ובלי לחפש פתרונות. הגישה הזו מאפשרת חופש נפשי מוחלט, כיוון שהאדם משוחרר לחלוטין מהניסיון לשלוט על המציאות. האם קיימת דרך אידיאלית למאמץ ולאושר? ...