... וכאשר האדם מגיע למצב, שבו יש לו רגשות מעורבים כלפי דבר כלשהו, אז האדם חווה לפעמים כאב לב, מאותה האהבה המעורבת ומאותם רגשות מעורבים. ואז, אם האדם רוצה לצאת מהמצב של אותה אהבה מעורבת ואהבה כואבת, אז על האדם לברר היטב, מה באמת הוא מרגיש כלפי אותו הדבר, ולמה הוא מרגיש כך כלפי ...
... אך אם הוא חושב עליו ומרגיש לחץ, תסכול או אי - נוחות, הרי שהוא לא אוהב או שיש לו אהבה מעורבת. בעצם, כל דבר שאנו חושבים עליו ומרגישים טוב לגביו, משמע שאנו אוהבים אותו. האם ניתן לאהוב יותר מאדם אחד ...
...שמהות המציאות, היא לא הקיר שמולו. כי האדם מבין שהקיר שמולו, הוא לא מחייה ומהווה את כל המציאות כולה. ולמרות שמצד האמת, כאשר הצורה נכללת במהותה לגמרי, אז גם כל ישות סופית וכל צורה סופית, היא עצמה ההוויה של כל הצורות כולן, כי אין שום צורות כלל. ואעפכ כאשר האדם מתבונן על הקיר מולו, הוא מבין שהקיר מולו הוא לא מהות המציאות כולה. וכאשר יהיה ברור לאדם באופן מוחלט, שמהות המציאות היא לא הזמן והמקום, וכל שכן שהיא לא מה שנמצא בתוך הזמן והמקום, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם מצליח לתפוש במחשבתו את הכלום שמחייה...
...בכך שהאדם מצליח לשכנע את עצמו ואת הסביבה שהוא זהות אחרת לגמרי. הוא מביא דוגמה של מישהי שטוענת שהיא ילדה בת ארבע או עבריינית, אבל אם פתאום יש סכנה, כמו שריפה או איום אחר, היא מיד תחזור לזהות המקורית שלה ותפעל בהתאם להגנה עצמית. זה מצביע על כך שההפרעה היא לא מוחלטת, אלא יש תמיד אני רציף מתחת לכל הזהויות המשתנות. הוא אף מרחיב זאת ואומר שגם אם האדם מגדיר עצמו כמשוגע או טוען שהוא לא שולט בפחדים או בחרדות שלו, עדיין הוא יודע להבדיל בין מציאות לדמיון במצבים מסוכנים. האדם מסוגל להבדיל בין מציאות חיצונית...
...מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות...
...מבחינה לוגית. האם המפץ הגדול אפשרי מבחינה הגיונית? אליעד מסביר שהטענה המדעית של המפץ הגדול, למרות שנשמעת מוזרה ואולי בלתי נתפסת, עדיין הגיונית יותר מן הטענה הדתית, כיוון שהיא לפחות מתבססת על עקרונות פיזיקליים שניתן להסביר. לעומת זאת, הטענה שמשהו נוצר מכלום או שישות מחוץ לזמן יצרה את הזמן, אינה אפשרית כלל, כי בעצם ההגדרה של כלום יש העדר מוחלט של פוטנציאל או יכולת ליצור משהו. אם היה פוטנציאל בכלום, זה כבר לא היה כלום, אלא פוטנציאל מסוים. אליעד מסביר שלפי ההיגיון הפשוט ביותר, מה שמוגדר ככלום מוחלט...
...של מימוש הפוטנציאל הזה. וכך אפשר להמשיך ולשאול בלי סוף, ואף פעם לא נגיע לתשובה סופית. אם לכל סיבה אפשר לשאול מה הסיבה שלה, אז למעשה אין שום סיבה אמיתית מוחלטת לקיום. האם אפשר שהמציאות לא תהיה קיימת? לדבריו, גם קיום המציאות אינו מחויב. עצם העובדה שאפשר לחשוב שהעולם לא יהיה קיים מוכיח שהוא אינו חייב להיות קיים. הכל יכול להיעלם ברגע אחד, ולכן אפילו לקיום עצמו אין סיבה מוחלטת. מה הבעיה בלחשוב שלחיים יש ייעוד מוגדר? אליעד מדגים שאם נאמר שלחיים יש ייעוד, אנחנו עומדים בפני שאלה קשה: מה קורה אחרי שמשיגים...
...יותר אינטרס להסכים איתך. ולפעמים מספיק לזהות את הקונפליקט הפנימי שכבר קיים אצל השומע. ורק צריך לדעת לחדד ולהאיר אותו לשומע, כדי לחזק אצלו את האינטרס שלו להסכים איתך. אם אתה מציע הצעה ואתה חושש שיתנגדו לה, תציג אותה כאפשרית בלבד. לדוגמה, במקום לומר בא נעשה X, תאמר מה דעתך שאולי נעשה X. שזה כאילו אותו הדבר. אלא, שאתה משאיר את זכות הבחירה אצל השומע. ואתה לא משדר לו שהוא חייב לעשות משהו, אלא שרק יש אפשרות לעשות משהו. ואז יותר קל לו להסכים איתך. עד כאן רשימת הטיפים הנוכחית, נכון לעכשיו. ומי שרוצה להיות...
...עקיף בתרגיל המרכזי. באותו אופן, כאשר אדם נתקע בחקירה פילוסופית או בתהליך של חיפוש עצמי, אליעד מציע לעשות משהו דומה: לעבור לחקירת נושאים קרובים ודומים, שיתרמו לחיזוק היכולת השכלית, ואז לחזור לנושא המקורי. עוד דוגמה שאליעד נותן היא מתרגיל של לחיצת חזה בחדר כושר. אם אדם לא מצליח להתקדם בלחיצה עצמה, הוא מתאמן על השרירים התומכים בלחיצה, כמו שרירי היד האחורית או הרגליים, שלכאורה אינם קשורים ישירות, אך למעשה מסייעים להצלחה בתרגיל המרכזי. בדיוק באותו האופן, אליעד ממליץ שכאשר חקירה שכלית נעצרת, יש לבדוק...
...ודווקא בלהסיר אחריות מלאה, יש בזה דווקא יתרון. ולמה? כי כנל, אחריות מלאה מביאה את האדם למצב, שבו, הכל כרצונו תמיד. כי אם האדם חושב שהוא אחראי באופן מלא למצבו, הרי שהוא לוקח אחריות מלאה למצבו, ואז ממילא המציאות שלו, תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה. ואז, אם הכל יהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה, אז ממילא האדם כבר לא יוכל להרגיש טוב. ולמה? כי ברגע שהכל כרצונו של האדם, אז כבר אין רע. ואז ממילא גם אין טוב. וכאשר הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להיות מאושר? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מי ברא את אלוהים? האם באמת הכל לטובה? מה המשמעות של החיים? למה העולם קיים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך נוצר העולם? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? למה יש רע בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? האם לדומם יש תודעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש משמעות לחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להנות בחיים? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי קשב וריכוז, תמיכה נפשית, אימון אישי למתבגרים בנושא אהבה מעורבת - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331