גוף ונפש, תפישת ה"אני", תפישת הגוף שלי ביחס לעצמי, מי אני? מה זה אני? האם אני זה הגוף שלי? האם אני זאת הנשמה שלי? האם אני הנשמה שלי? האם אני התודעה שלי? האם אני המחשבה שלי? תפישת העצמי ביחס לאני, האם אני הגוף שלי?גוף ונפש, תפישת האני, תפישת הגוף שלי ביחס לעצמי, מי אני? מה זה אני? האם אני זה הגוף שלי? האם אני זאת הנשמה שלי? האם אני הנשמה שלי? האם אני התודעה שלי? האם אני המחשבה שלי? תפישת העצמי ביחס לאני, האם אני הגוף שלי? האם הגוף שלי הוא באמת אני? אליעד כהן מתייחס בהרצאתו לשאלת תפיסת הגוף ביחס לאני שלנו. הוא פותח בשאלה מה אנחנו באמת מתכוונים כשאנחנו אומרים אני. יש גישה שאומרת שכאשר האדם אומר אני, הכוונה שלו היא לגוף. כלומר, האדם מזדהה עם הגוף שלו ורואה בו את מהותו, ולכן כאשר הוא אומר אני, הוא מתייחס לגוף שלו בלבד. כדי להמחיש את הרעיון, ... שהרכב הוא לא הוא עצמו, אלא משהו שבבעלותו. כך גם ביחס לגוף - אליעד מסביר שקיימת אפשרות נוספת לפיה הגוף שלנו הוא כמו רכב, משהו שבבעלותנו ולא מי שאנחנו בעצמנו. כלומר, הגוף הוא לא אני, אלא משהו שיש לנו. האם אני בתוך הגוף שלי או שהגוף שלי הוא אני? אליעד מבהיר את החשיבות של ההבחנה בין שתי האפשרויות האלו: האפשרות הראשונה: הגוף הוא אני. כלומר, אין הפרדה בין אני לבין הגוף. האפשרות השנייה: הגוף הוא לא אני, אלא משהו שאני נמצא בתוכו או משהו ששייך לי, בדומה לרכב או לבגד. ההבחנה הזו היא ... ואת המציאות שלנו. אם האדם רואה בגופו את עצמו, כל דבר שקורה לגוף נתפס כקורה לאני. לעומת זאת, אם הגוף הוא משהו ששייך לאדם או משהו שהאדם נמצא בתוכו, אז קיים מרחק מסוים בין האדם לבין הגוף, וזה מאפשר הסתכלות אחרת על מצבים שונים, כגון כאב או חולי. למה אנחנו אומרים היד שלי, אם הגוף הוא אני? אליעד ממשיך ומאתגר את התפיסה שאומרת שהגוף הוא אני. הוא שואל: אם באמת הגוף הוא אתה, אז למה אתה אומר היד שלי? אם הגוף הוא אתה, היד שלך אמורה להיות גם אתה בעצמך ולא משהו ששייך לך. הביטוי שלי מרמז שיש הפרדה בין ... האצבע שלי, השיער שלי, כדי להדגיש את הבלבול או אי - הבהירות שבתפיסה הזו. האם האני שלך משתנה אם הגוף שלך משתנה? אליעד מוסיף רובד נוסף של חשיבה: הגוף משתנה כל הזמן, בכל יום ובכל רגע. אם הגוף הוא אני, אז האם גם האני משתנה בהתאם לגוף? או שאולי יש משהו באני שנשאר קבוע, למרות השינויים בגוף? הוא מעורר את המחשבה שכאשר הגוף משתנה, כמו כאשר אדם מזדקן או כשהתאים מתחדשים, אולי קיימת מהות עמוקה יותר של אני שהיא לא הגוף עצמו. מה המשמעות של הנשמה שלי והתודעה שלי? אליעד מציג נקודה נוספת להתבוננות - אנשים אומרים לפעמים הנשמה שלי, התודעה שלי, או המחשבה שלי. כאשר אומרים שלי, מתעוררת השאלה: אם הנשמה היא שלך, אז מי אתה? האם אתה הגוף? או אולי אתה משהו אחר? האם אתה הנשמה עצמה? אם כן, מדוע לומר הנשמה שלי? אולי אתה שניהם יחד, גם הגוף וגם הנשמה? הוא גם מעלה שאלות לגבי התודעה - האם התודעה היא חלק מהגוף, או שהיא משהו נפרד ממנו שנמצא בתוך הגוף? השאלות האלו מובילות למחשבה מעמיקה על מהות העצמי, על מי אנחנו באמת מעבר לגוף הפיזי ולתודעה הנפשית. מי הוא ... נפוצים: אני רוצה, אני חושב, טוב לי, רע לי. הוא שואל מי הוא האני שרוצה, שחושב, שמרגיש? האם זה הגוף עצמו? האם זה המחשבה? הוא מדגיש את הבלבול שקיים כשאנחנו משתמשים במונחים כמו הרגש שלי, המחשבה שלי, ומעורר שאלות: ... מי הוא עצמי? האם מדובר באותו אני שאוהב את עצמו או שיש שניים - האחד שאוהב והשני שנאהב? אולי הגוף הוא העצמי? אולי הנשמה? או שאולי מדובר בשילוב של שניהם יחד? אליעד מציין שהמטרה של השאלות האלו היא לגרום לאנשים להתבונן באופן מעמיק על מהותם ועל הדרך שבה הם תופסים את עצמם, את הגוף, את הנשמה ואת התודעה שלהם. האם אני זה הגוף שלי? מי אני באמת? האם הגוף והנפש הם אחד? מהי התודעה שלי? האם הגוף שלי הוא חלק ממני? מה ההבדל בין אני לבין עצמי? גוף ונשמה, האם אני גוף או נשמה? האם יש לי נשמה? האם אני הגוף או הנשמה שלי? מה ההבדל בין אני לבין עצמי? מהי מערכת היחסים בין הגוף לבין הנפש? האם אני קיים בלי קשר לגוף שלי? הגוף האנושי