... עין ישיר? אליעד מסביר שכאשר אדם מסתכל למישהו בעיניים, הוא בעצם חושף את עצמו ומאפשר לאחר לראות את רגשותיו, מחשבותיו, ופגיעותו דרך שפת הגוף והבעות הפנים שלו. דיבור הוא הטקסט ואילו העיניים, ההבעות ושפת הגוף הם הסאב - טקסט שמסגיר את מה שהאדם באמת מרגיש. החשש ...

... לאכול רק כאשר הרעב האמיתי כבר כמעט בלתי נסבל. כך ניתן ללמוד להבדיל בין מצב שבו הגוף באמת צריך אוכל, לבין מצב שבו יש צורך נפשי בלבד. מדוע חשוב לדבר על קיצוניות בהקשר של הרגלי אכילה? אליעד מדגיש שקיצוניות עשויה לסייע בשינוי דפוסים עמוקים של ... רק מה שבאמת צריך ולא מעבר. 2. אדם שמן (בהקשר של השיחה) הוא מי שאוכל מעבר למה שהגוף באמת צריך. דוגמה להמחשת העניין: יש נטל הוכחה שבו מישהו טוען התיק שלך שייך לי, והשאלה היא האם זה שאמרו לך את זה מחייב אותך להוכיח שהתיק שלך, או על הטוען ... להשמין, עושים הפוך ונשארים בארוחה כל עוד אפשר להכניס עוד מזון, בלי לעצור עד שהגוף מאותת אי אפשר יותר. שינוי הרגלי אכילה והתמודדות רגשית איך לשלוט בתיאבון בצורה קיצונית ומודעת גישות שונות להתמודדות עם דחפים הבחנה בין רעב פיזי לרעב רגשי ... מפסיק כשאתה לא רעב אתה לא תהיה שמן. ש: לא בטוח. אליעד: בטוח. ש: יש נטייה של הגוף . אליעד: בטוח תבדוק. ש: מה שבטוח בטוח. אליעד: תבדוק שמעת מה אמרתי אם בן אדם אוכל רק לפי תחושת רעב הפסיק להיות רעב מפסיק לאכול לא ישמין עוד פעם אתה יכול ... חייב. אליעד: אמרתי לו אל תאכל יותר אף פעם. ש: החייב אצלו הוא מרגיש רעב גם כשהגוף שלו לא צריך גם כשהוא כבר אכל הרבה מעבר. אליעד: זה לא נכון מה שאת אומרת. ש: זה כן. אליעד: את בטוחה בזה? ש: לא במאה אחוז אבל. אליעד: יפה אז אני בטוח שזה לא ...

... בצורה מלאה ולכן לא משיגים את הפיתוח האופטימלי. אליעד מסביר כי המטרה היא ליצור מתיחה מקסימלית של השריר ואז לקבץ אותו שוב, עם התנגדות של משקל או התנגדות של הגוף, כך שהשריר ייקרע מעט ויתפתח לאחר מכן. איך השריר מתפתח באמצעות מתיחה והתכווצות? כשמתאמנים, מטרת התרגילים היא למתוח את השריר ואז לכווץ אותו עם התנגדות. אליעד כהן מסביר כי למעשה תהליך הגדילה של השריר מתרחש מכיוון שהשריר נקרע באופן מזערי כאשר הוא נמתח ומתאמץ, ולאחר מכן השריר נבנה מחדש במהלך המנוחה, כשהגוף מזרים אליו חומרים מזינים. לכן חשוב לוודא שבכל תרגיל יש מתיחה מלאה של השריר לפני התכווצות מלאה שלו. לדוגמה, בתרגילי בטן, אם אדם שוכב ישר על הרצפה ועושה כפיפות בטן רגילות, ... ולהשתמש במשקולות שנמצאות מאחורי הראש, כך שהשריר יתמתח יותר לפני ההתכווצות. דוגמה נוספת שאליעד הביא היא תרגיל הפלאנק. לדבריו, בפלאנק כוח הכבידה מושך את הגוף מטה והשריר נאלץ להתנגד לכוח המשיכה. זה אמנם מייצר מתח בשריר, אך לא בהכרח מביא אותו למתיחה המלאה שלו, ולכן גם זה אינו התרגיל האופטימלי לפיתוח מרבי. איך לבחור את טווח ... שרירים במקביל אם המטרה היא למקסם את ההתפתחות של שריר ספציפי, ובמקום זה לבחור בתרגילים שמבודדים וממוקדים בשריר המסוים שאותו רוצים לפתח. איך המשקל ומרחקו מהגוף משפיעים על קושי האימון? אליעד מתייחס גם לנושא מיקום המשקל. ככל שהמשקל רחוק יותר מהגוף, השריר נאלץ להתאמץ יותר כדי להרים אותו, ולכן אימון כזה אפקטיבי יותר לפיתוח השריר. לעומת זאת, ככל שהמשקל קרוב לגוף, קל יותר להרים אותו והשריר מתאמץ פחות. לכן, מיקום המשקל ...

... שלילי (כשהראש נמוך מהרגליים) שרירי הבטן מתאמצים הכי הרבה. הסיבה לכך היא שמנח זה, שבו הגוף בזווית יורדת, גורם למתיחה גדולה יותר של שריר הבטן עקב פשיטה מוגברת באזור המותניים. אליעד כהן מסביר שהשריר מגיע למצב שבו נקודות החיבור ... שלילי הוא המקום שבו השריר מתאמץ בצורה המרבית, אלא הדבר תלוי במיקום של ההתנגדות ובמיקום של הגוף ביחס לכוח המשיכה או למשקל החיצוני. מדוע חשוב לעבוד בטווח תנועה מלא באימון הבטן? אליעד כהן מסביר ששריר יכול לפעול בטווח תנועה מסוים, ... מיטבי בכל מצב. מה הקשר בין אימון גופני לפיתוח השכל והמודעות? אליעד כהן משווה בין האימון הגופני לבין האימון של המודעות והשכל. כשם ששריר הבטן צריך להיות חזק בכל זווית ובכל טווח תנועה, כך גם השכל צריך להיות מיומן בכל טווח המחשבה ...

... שואל את השאלה האם האצבע בוחרת לזוז, ומסביר שהאצבע אינה בוחרת לזוז אלא שהיא מופעלת על ידי הגוף כולו, ולכן התחושה של בחירה היא רק אשליה. הוא מסביר שכל אדם הוא בעצם חלק מגוף גדול יותר (המציאות), ורק מפני שאנחנו לא ... שיש לנו בחירה. הוא מביא דוגמה נוספת להמחשה: כשאדם נמצא בתוך חדר או מדינה, הוא עדיין בתוך הגוף הכולל (המציאות), ומכאן שלמעשה האדם הוא כמו אצבע של גוף גדול יותר (המציאות כולה). כיצד נוצרת צורה מתוך מהות אחת ...

... כף היד: מאפשר מגוון רחב של תנועות סיבוביות ומרחביות של כף היד. כל אחד מהמפרקים הללו מופיע בשני הצדדים של הגוף (ימין ושמאל), וכך מאפשר סימטריה בתנועה וביצוע פעולות מורכבות. מה ההבדל בין סוגים ... את המפרקים בגוף? ההיכרות עם המפרקים השונים בגוף האדם היא חיונית, מאחר והם אחראיים על התנועה והגמישות של הגוף שלנו. ככל שנבין יותר את אפשרויות התנועה במפרקים השונים, נוכל לבצע תרגילים בצורה ...

... ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי? אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים: מאמץ דינמי קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת. מאמץ סטטי קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם שמבצע תרגיל עם הידיים אך מרגיש שהרגליים מתאמצות רק כי הוא עומד או מייצב את הגוף. מאמץ סטטי הוא מאמץ של שריר שמתקצר אך לא זז ...

... מתארך, ולהפך. איך התנועה של שרירים משפיעה על שרירים נוספים בסביבה? בגוף האדם קיימים גם שרירים נוספים בצידי הגוף . למשל, כאשר רוצים להזיז את הרגל לצד, יפעל שריר שנמצא באזור הצדדי של הירך, וכאשר רוצים לקרב את הרגל פנימה, יפעלו השרירים המקרבים של הירך. אליעד מציין ... נגדי מתארך ונמתח. התנועה של כל מפרק תלויה תמיד בשיתוף פעולה בין השרירים, וזהו הבסיס להבנת המכניקה של תנועות הגוף. מה זה שריר אגוניסט? מהו שריר אנטגוניסט? כיצד מתבצעת תנועה בגוף האדם? מה קורה בגוף בכיווץ שריר? איך מתבצעת מתיחת שרירים? מה ההבדל בין שריר ושריר נגדי? ...

... מתבטא בתנועה? שינוי זווית במפרק הוא עיקרון יסודי בהבנת תנועות הגוף , ומשמעותו שבכל פעולה גופנית שבה מתקיימת תנועה של איבר, זווית המפרק המעורב בתנועה משתנה ... - תנועה שבה משתנה הזווית במפרק אחד בלבד, בעוד ששאר מפרקי הגוף נותרים במצב קבוע ולא משתנים. דוגמה קלאסית לכך היא תרגיל של כפיפת מרפק (למשל תרגיל בייספס). ... והירך משתנה במהלך הצעד. מפרק הכתף - משתנה הזווית בין הזרוע והגוף במהלך תנועת הידיים. מפרק המרפק - משתנה זווית המרפק בעת תנועת הידיים. למה חשוב להבחין בין ... תנועה יש השפעה שונה על השרירים המעורבים בתנועה ועל אופי המאמץ הגופני: בתנועות חד - מפרקיות קל יותר לבודד את השריר שעובד, ולכן הן מתאימות לתרגול ממוקד של שרירים ... במפרק? לשינוי זווית במפרק יש השלכות על אופן הניתוח של התנועות הגופניות. הוא משפיע על: זיהוי איזה שריר מתאמץ יותר או פחות בתנועה מסוימת. הבנת מנגנוני פציעות ...

... הרי שאם השרירים שלך יגדלו ויהיה לך יותר שריר, הרי שממילא תוכל ותהיה מסוגל להזיז יותר משקל, מאשר אם היה לך פחות שריר. בלי לשקלל כמובן את שאר הפרמטרים, לדוגמה, עד כמה הגוף שלך רגיל להעמיס על מערכת העצבים. ומה זה בעצם אומר? זה אומר שבפועל, בהחלט יש היגיון להעלות את משקלי העבודה, אבל, כדאי שתעלה את משקלי העבודה, רק כדי לאמץ יותר את השריר שלך ורק ... שתעלה את משקלי העבודה, אתה יכול להגיע למצב, שאומנם ואולי השריר שלך יתאמץ עוד טיפה, אבל מה שבאמת יקרה, זה שחלק גדול מהמאמץ של התרגיל שלך, יעבור מהשריר שלך, אל שאר חלקי הגוף שלך, שאתה לא בהכרח רוצה לאמץ אותם יותר מידי (לדוגמה מפרקים). ככה שאם אתה מעלה את משקלי העבודה, וזה מתאפשר לך בגלל שהעומס עובר לדוגמה למפרקים שלך, הרי שאתה עושה טעות, ביחס ...