... של שרדינגר, שמבחינה מדעית יכול להיות חי או מת במצבים שונים בו זמנית. הוא מסביר שכמו החתול, גם המציאות כולה יכולה להיות בו זמנית רק יש ורק אין. כלומר, באותו יקום ובאותו רגע, דבר יכול להיות קיים לחלוטין וגם לא קיים לחלוטין. ... המציאות השלמה ביותר היא זו שמכילה בתוכה את שני ההפכים בו זמנית. הוא טוען כי לא מדובר רק ביכולת להבין שהכל אחד ושאין הבדל בין יש לאין, אלא שגם אין הבדל בין יש ... היא לא לברוח אל מקום נייטרלי של אין הבדל בלבד, אלא לראות בו זמנית שיש הבדל ואין הבדל בין כל דבר לדבר. זה המצב המורכב ביותר להבנה, שלפי אליעד הוא השיא של ההתפתחות ... הוא יכול לחיות בשלווה מוחלטת עם מצבים של חוסר ושל שפע בו זמנית. לדוגמה, אם מישהו רוצה זוגיות ואין לו, הוא יכול לחוות בו זמנית גם את ההבנה הפנימית העמוקה שאין באמת הבדל בין זוגיות לחוסר זוגיות, וגם לפעול בעולם כאילו ההבדל ... לפי אליעד כהן? הארה רוחנית, לפי אליעד, היא היכולת לתפוס בו זמנית את כל הניגודים האפשריים של המציאות. זוהי תפיסה אינטואיטיבית ועמוקה שבה האדם לא חווה יותר מתח ... לאין, בין טוב לרע ובין קיים ללא קיים, הוא למעשה דמיוני, אך בו זמנית הוא גם מתייחס להבדלים האלה ברצינות מלאה. זוהי השלמות העליונה של השכל, שבה האדם רואה את המציאות ...

... חסרונות מובנים - כמו הפחד לאבד את האדם שאוהבים. איך אפשר לראות טוב ורע בו זמנית באותו דבר? אליעד מסביר שישנה פרספקטיבה מתקדמת יותר שלפיה אפשר לראות כל דבר בצורה של גם וגם - כלומר, לראות בו זמנית בכל דבר גם 100% יתרונות וגם 100% חסרונות. במצב כזה, אדם חווה תחושה של נייטרליות משום שכל טוב מאוזן לחלוטין על ידי רע ולהפך, אך מצד שני האדם מסוגל להבין כי הדבר משמעותי ומועיל לו בו זמנית. לדוגמה, במערכת יחסים אפשר לראות את הזוגיות כדבר טוב בלבד כי היא מעניקה תחושת אהבה, אך באותו זמן לראותה כדבר רע בלבד כי היא יוצרת פחד ותלות. היכולת להחזיק את שתי ההבנות בו זמנית היא מהות התובנה שאליעד מנסה להעביר. האם יש מצב שבו טוב ורע לא קיימים בכלל? לפי אליעד כהן, ישנו מצב תודעתי גבוה עוד יותר, שבו לא קיימת כלל הפרדה בין טוב ורע. במצב כזה האדם לא ... אליעד מדבר על פרספקטיבה נוספת, מתקדמת עוד יותר, שבה האדם מסוגל לראות בו זמנית שני מצבים מנוגדים לחלוטין - גם מצב שבו לדברים יש משמעות וגם מצב שבו שום דבר לא משנה. הוא מסביר כי דווקא במצב זה של סתירה פנימית טמונה החירות התודעתית הגבוהה ביותר, בה האדם ... אומר שאפשר לקום בבוקר ולראות שאין שום הבדל אם עושים פעולה מסוימת או לא, ובו זמנית לחוות משמעות מלאה ועמוקה בפעולה שכן עושים. זהו מצב תודעתי שבו אפשר להחזיק בו זמנית את ההבנה ששום דבר לא משנה לצד ההבנה שכל דבר משמעותי - מה שמאפשר גמישות אינסופית בחוויה. האם בחירת הפרספקטיבה היא תוצאה של הבנה או החלטה אישית? אליעד מדגיש כי הבחירה בין ראיית ... שאדם מעמיק יותר ומסיר את המחויבויות השכליות, כך הוא מסוגל יותר לראות בו זמנית מצבים סותרים. בסופו של דבר, הפרספקטיבה הגבוהה ביותר היא תוצאה של הבנה ולא של בחירה שרירותית. ההגעה לנקודת המבט הזו דורשת מהאדם להטיל ספק בכל ההנחות וההגדרות שלו. מה המשמעות ... ולהגיע למצב של שלום פנימי עם הבחירה שלו, מתוך הבנה שהחיים תמיד יכילו בו זמנית טוב ורע. גישה זו מאפשרת גמישות רגשית ומחשבתית, ומורידה לחץ וקושי בקבלת החלטות. הסיכום ממחיש את התפיסה שאליעד כהן מבקש להעביר, לפיה ישנם רבדים שונים של תפיסת טוב ורע, וככל ...

... שיש בין שיא האושר לבין שיא הסבל, הרי שיש באמצע המון נקודות עם המון מינונים שונים של אושר ושל סבל בו זמנית בעוצמות רגשיות שונות. אבל במציאות שלנו יש גם ציר נוסף, והוא הציר שיש בין הטוב והרע לבין העולם שכולו טוב. ונסביר: כפי שאמרנו שיש סבל ויש אושר ויש רע ויש טוב. וכל הרגשות בעולם ... מדבר אחר גדול יותר ממנו. וכל הרצונות של האדם, הם חלק מרצון אחר אין סופי, שבו יש את כל הרצונות בו זמנית בבת אחת, ללא הגדרה כלשהי. כי כל רצון שיש לאדם, הוא בעצם ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת הפוטנציאל של הרצון, שם נמצאים כל הרצונות האפשריים בבת אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל ... החופשית, שבה האדם בוחר את הרצון החזק יותר שלו. אבל בנקודת שורש הרצון, ששם נמצאים כל הרצונות בו זמנית, שם אין שום בחירה חופשית כלל. כי שם אי אפשר לבחור בין שום דבר לשום דבר, מאחר שכל הרצונות שם הם בעלי אותו כוח ממש. ושם בנקודת שורש הרצון, שם גם יש איזון אמיתי בין כל הרצונות. ... דבר ודבר שקיים במציאות. ובנקודת שורש הרצון, שם יש את כל סוגי הרצונות האפשריים בכל העוצמות השונות בו זמנית . ושם יש באותה הנקודה גם את הרצון של כל הדבר, וגם את אי הרצון של כל דבר. וזה הסוד של איזון הרצון שיש לחכם האמיתי. כי כפי שכבר ביארתי, לחכם האמיתי יש איזון בין הרצונות שלו. כי הוא בכל רגע ורגע גם רוצה את הדבר וגם לא רוצה את הדבר בו זמנית. והאיזון הזה אפשרי על ידי שורש הרצון, ששם כל הרצונות מאוזנים בשלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ובנקודת שורש הרצון, שם אין הבדל בין טוב לבין רע, כי שם הכל טוב תמיד. ... ויש שורש אחד גדול עוד יותר, שהוא מכיל בתוכו גם את שורש כל המחשבות כשורש לא מוגדר ולא מצומצם, וגם בו זמנית הוא מכיל בתוכו את כל המחשבות כולן כישויות נפרדות זו מזו. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, שגם לאין יש שורש. שהוא שורש שמכיל בתוכו את היש ואת האין בו זמנית כישות אחת. וכך גם לכל שורש יש תמיד שורש אחר גדול יותר, שמכיל גם את השורש של הדבר וגם את הדבר עצמו כישות אחת. וכעקרון, גם לשורש הראשון גם לו יש שורש אחר גדול עוד יותר, כי יש ...

... יכול להגיע להבנה שאין הבדל מהותי בין שום רצון, ושבשורש הכל הוא אחד. במצב כזה, האדם יכול להרגיש בו זמנית גם את הנפרדות (הרצונות השונים והשאיפות) וגם את האחדות (השלמות הפנימית בה אין כל רצון נוסף). איך חקירת האמת מביאה לשלווה ולאושר אמיתי? האדם שמבין את שתי הפרספקטיבות האלה - נפרדות ואחדות - יכול לחוות אותן בו זמנית . מצד אחד, הוא ממשיך לשאוף ולהתקדם כי תמיד יש לאן לשאוף (הדשא של השכן תמיד ירוק יותר), ומצד שני, הוא יודע בעומקו של דבר שהכל כבר מושלם כפי שהוא ... אמיתית. הוא אף פעם לא סובל מכך שהוא שואף למציאות טובה יותר, כי בתוכו הוא כבר יודע שהכל מושלם, ובו זמנית הוא נהנה מהדינמיות ומהפעולה שהוא עושה. לסיכום: איך להסתכל נכון על הדשא של השכן? הסתכלות על הדשא של השכן היא חיובית ואף הכרחית להתקדמות והתפתחות ... את הטוב יותר כי כך יש יותר אינטראקציה, וגם, בתוכו שלא ירצה כלום, שיהיה מרוצה ממה שיש לו בשלמות, בו זמנית תוך כדי שהוא כן רוצה. ואיך מגיעים לזה? והתשובה היא המילה אמת, מהמקום הפשוט של האמת. בעולמנו יש גם נפרדות וגם אחדות וזה בא בהמון רבדים של ... בין רצון לרצון, ולא משנה מי רוצה, ומה רוצה, ופרספקטיבה זו של האחדות וזו של הנפרדות, נמצאות בו זמנית . והאדם מצד אחד צריך לשמוח שהדשא של השכן יותר ירוק, כי תמיד יש לאן לשאוף, כי אם הוא לא היה יותר ירוק הדשא של השכן, לא היה לאן לשאוף להתקדמות. ... הוא רוצה את זה ולא את זה, ואז הוא יגיע להבנה שיש אחדות, ויש נפרדות, והוא אמור לחוות את שתיהן בו זמנית, תוך כדי שהוא מבין ויודע שאין כל הבדל ביניהן, ועל כן הכל טוב. האדם מגיע בעצם למקום שאין לו כל רצון, ואז הוא מרוצה באותה המידה, ואז הוא מגיע ...

... רואים את המים, לא היה מתעורר אצלו קונפליקט כלל. ההבנה כיצד פועלים החושים וכיצד פועל השכל הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע שקיים שם רק חפץ אחד, אך ... לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול אוכל משמין, יכול לחפש רצון שלישי, שייתן לו שמחה או הנאה כל כך גדולה עד שהוא לא ירצה עוד לאכול אוכל משמין, או לחילופין, ... הסתירות במציאות? המטרה הסופית שאליעד מתאר היא להגיע למצב של תפיסת מציאות אחת שיכולה להכיל בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם משמעות וגם חוסר משמעות, גם מלחמה וגם שלום. הוא מדגיש שכל המצבים ... במציאות שלנו, כמו נושא הטוב והרע, רגש אחד כלפי הטוב, ורגש אחר כלפי הרע. אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות ... אחד לבן. הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ומהצד השני לא לעשות ככה מצד אחד רוצה לרדת במשקל, מצד שני רוצה לאכול אוכל ... שכל כך ישמח אותו, שלא ירצה כבר לאכול וגם אם ירצה, זה גם בסדר ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם אותו מכילה, ותפישת ...

... שום הבדל בין האדם לכסא מצד החלום. אם נעשה סרט מצוייר אין הבדל בין הדברים. הרכב נראה שזה לא אתה. מצד האמת הרכב זה אתה בכלל. אתה רואה מולך רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית . יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע הדברים נמצאים באותו מקום. מצד האמת, אני יוצר את המחשבה ואת התודעה העצמית. מדובר על עניין של הבנה, 2 הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה ... זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של הלא משנה זה החוויה הכי טובה בעולם. לא משנה שמשעמם לך. שני הדברים קיימים בו זמנית גם קיים העולם וגם דברים משנים ולא משנים. 2 הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. ואז אדם חווה את זה כמו משחק. מצד אחד אדם רוצה לנצח ומצד אחר זה לא משנה. ששום ... בשניהם זה לא בשלמות שהם רק זה או רק זה. צריך להיכנס בהבנה האחדות לא נפרדות מהנפרדות והנפרדות לא נפרדת מהאחדות. שאני שאני חווה את זה ככה, יש 2 דברים שקורים בו זמנית. אם הייתי חווה שזה לא משנה לא הייתי עושה פעולה, אבל בגלל שאני חווה שזה לא ...

... אלא גם המציאות כולה. כשהוא חווה את הדברים משתי הפרספקטיבות הללו בו זמנית, הוא יכול לחוות גם טוב וגם רע, ובסופו של דבר להפסיק להרגיש טוב או רע לחלוטין. איך אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות? כאשר האדם מבין שהמציאות אוהבת אותו כפי שהוא, אין לו סיבה ... גבוה יותר, שבו אין משמעות לטוב ולרע. האם ניתן להרגיש גם טוב וגם רע בו זמנית? כאשר אדם מבין שהוא גם מושה (האדם הנפרד) וגם המציאות כולה, הוא מסוגל לחוות בו זמנית גם טוב וגם רע. מצד אחד, כאדם נפרד, הוא חווה כאב וסבל. אך מצד שני, כחלק מהמציאות כולה, הוא מבין שהכל מתרחש כפי שצריך לקרות, ולכן הוא מקבל זאת בשלמות. מה קורה כאשר אדם מפסיק ... באמת אני מושה. אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה. שאלה: ברגע שאתה מגדיר את עצמך כמושה, אתה חווה את הנפרדות, אבל אם ... את זה אתה חווה את זה שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת? שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את כל המציאות, אני רוצה את זה, כי אני המציאות. ...

... שבו כבר לא קיימות הגדרות כאלו בכלל. כלומר, אין שום קביעה של טוב או רע, שום העדפה ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין ... זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע במקביל, מבלי להרגיש צורך להכריע ביניהם. אין כאן מצב ביניים או פשרה, אלא חוויה מלאה של שני הקצוות בו זמנית, מצב שאין בו שום גבול או מגבלה שכלית. ... או לשנוא במובן הרגיל, אלא יגיע לנקודה פנימית שבה הוא מסוגל לראות באופן ברור שהכל הוא גם טוב וגם רע במקביל, ולכן יכול לאהוב ולשנוא כל דבר בו זמנית, מתוך חופש פנימי אמיתי. ההבנה העמוקה ... יהיה במצב שבו הוא אינו כבול לשום כיוון ולשום עמדה פנימית מוגדרת מראש. כלומר, האדם יכול באותה מידה להיות במצב שהוא רוצה לשנות את מה שיש, ובו זמנית גם במצב שהוא מקבל לגמרי את המציאות כפי ... כפי שהיא, בלי שום הגבלה של מושגים או הגדרות שכליות. אליעד מדגיש שהכוונה שלו היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית גם אהבה מלאה של מה שיש וגם שנאה מלאה של מה שיש, בלי צורך לבחור, בלי צורך להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של ...

... כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה ... שאליעד משתמש בו הוא כמו אדם שעומד בין שתי מראות, ומבחין בהשתקפויות אינסופיות של עצמו - כך גם המציאות מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, ... מציאות ממש, ולא ביישויות נפרדות. למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ... נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של הכל נמצא בכל מקום ובכל זמן. מהי הנגזרת המעשית של ... במקום שהוא נמצא, וכך גם הרעיון ההפוך - שהספר יכול להיות במקום אחר - גם הוא מחויב. לכאורה זו סתירה, אך מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין ... צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ... נניח שהוא נמצא רק במקום מסוים ובזמן מסוים, אז במסגרת כל היקומים הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית. ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד ...

... להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. כלומר, האדם צריך ... לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה לתפוס דבר ... ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם השפה לא מסוגלת ... לא רוצה, גם מכיל וגם לא מכיל בו זמנית. זוהי חוויה שיכולה להיות מובנת רק כאשר חווים ... לא רוצה את האירוע במאה אחוז בו זמנית. לסיכום, המסר המרכזי של אליעד הוא שהמטרה אינה ... שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את המציאות? האם אפשר ... להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא להכיל. שאלה: אתה משתמש במילה לרצות. ...