... או מת במצבים שונים בו זמנית. הוא מסביר שכמו החתול, גם המציאות כולה יכולה להיות בו זמנית רק יש ורק אין. כלומר, באותו יקום ובאותו רגע, דבר יכול להיות קיים לחלוטין וגם לא קיים לחלוטין. מהי תפיסת המציאות של אליעד לגבי אחדות ההפכים? אליעד מסביר שתפיסת המציאות ... בתוכה את שני ההפכים בו זמנית. הוא טוען כי לא מדובר רק ביכולת להבין שהכל אחד ושאין הבדל בין יש לאין, אלא שגם אין הבדל בין יש הבדל לבין אין הבדל. המשמעות של אחדות ההפכים היא להצליח לראות באופן מלא גם את ... בלבד, אלא לראות בו זמנית שיש הבדל ואין הבדל בין כל דבר לדבר. זה המצב המורכב ביותר להבנה, שלפי אליעד הוא השיא של ההתפתחות הרוחנית והאינטלקטואלית. מדוע אליעד כהן מבקר את השיטות הרוחניות המקובלות? ... של חוסר ושל שפע בו זמנית . לדוגמה, אם מישהו רוצה זוגיות ואין לו, הוא יכול לחוות בו זמנית גם את ההבנה הפנימית העמוקה שאין באמת הבדל בין זוגיות לחוסר זוגיות, וגם לפעול בעולם כאילו ההבדל קיים במלוא המשמעות. כך האדם יכול להרגיש חופש פנימי מוחלט, ולא להיפגע או ... היא היכולת לתפוס בו זמנית את כל הניגודים האפשריים של המציאות. זוהי תפיסה אינטואיטיבית ועמוקה שבה האדם לא חווה יותר מתח פנימי בין הפכים. במצב של הארה, האדם מבין שההבדל בין יש לאין, בין טוב לרע ובין ... למעשה דמיוני, אך בו זמנית הוא גם מתייחס להבדלים האלה ברצינות מלאה. זוהי השלמות העליונה של השכל, שבה האדם רואה את המציאות בצורה רחבה ועמוקה הרבה יותר. מה זה רק יש? אחדות ההפכים מהי הארה רוחנית? ...

... להתבוננות עמוקה יותר, מגלים שהאהבה עצמה, שנראית כיתרון בלבד, כוללת בתוכה גם חסרונות מובנים - כמו הפחד לאבד את האדם שאוהבים. איך אפשר לראות טוב ורע בו זמנית באותו דבר? אליעד מסביר שישנה פרספקטיבה מתקדמת יותר שלפיה אפשר לראות כל דבר בצורה של גם וגם - כלומר, לראות בו זמנית בכל דבר גם 100% יתרונות וגם 100% חסרונות. במצב כזה, אדם חווה תחושה של נייטרליות משום שכל טוב מאוזן לחלוטין על ידי רע ולהפך, אך מצד שני האדם מסוגל להבין כי הדבר משמעותי ומועיל לו בו זמנית. לדוגמה, במערכת יחסים אפשר לראות את הזוגיות כדבר טוב בלבד כי היא מעניקה תחושת אהבה, אך באותו זמן לראותה כדבר רע בלבד כי היא יוצרת פחד ותלות. היכולת להחזיק את שתי ההבנות בו זמנית היא מהות התובנה שאליעד מנסה להעביר. האם יש מצב שבו טוב ורע לא קיימים בכלל? לפי אליעד כהן, ישנו מצב תודעתי גבוה עוד יותר, שבו ... לנקודת מוצא אחת, שבה אין הפרדה כלל. מהו המצב שבו יש גם משמעות וגם חוסר משמעות? אליעד מדבר על פרספקטיבה נוספת, מתקדמת עוד יותר, שבה האדם מסוגל לראות בו זמנית שני מצבים מנוגדים לחלוטין - גם מצב שבו לדברים יש משמעות וגם מצב שבו שום דבר לא משנה. הוא מסביר כי דווקא במצב זה של סתירה ... כי המציאות מאפשרת לו לחיות את החיים מנקודת מבט גמישה לחלוטין. לדוגמה, אליעד אומר שאפשר לקום בבוקר ולראות שאין שום הבדל אם עושים פעולה מסוימת או לא, ובו זמנית לחוות משמעות מלאה ועמוקה בפעולה שכן עושים. זהו מצב תודעתי שבו אפשר להחזיק בו זמנית את ההבנה ששום דבר לא משנה לצד ההבנה שכל דבר משמעותי - מה שמאפשר גמישות אינסופית בחוויה. האם בחירת הפרספקטיבה היא תוצאה של הבנה ... מוחלט, כמשהו יחסי, או כמשהו שאינו קיים בכלל, תלויה ברמת ההבנה והשימוש בשכל. ככל שאדם מעמיק יותר ומסיר את המחויבויות השכליות, כך הוא מסוגל יותר לראות בו זמנית מצבים סותרים. בסופו של דבר, הפרספקטיבה הגבוהה ביותר היא תוצאה של הבנה ולא של בחירה שרירותית. ההגעה לנקודת המבט הזו דורשת מהאדם ... המתלבט אם להיכנס למערכת יחסים יכול לראות בבירור גם את החסרונות וגם את היתרונות, ולהגיע למצב של שלום פנימי עם הבחירה שלו, מתוך הבנה שהחיים תמיד יכילו בו זמנית טוב ורע. גישה זו מאפשרת גמישות רגשית ומחשבתית, ומורידה לחץ וקושי בקבלת החלטות. הסיכום ממחיש את התפיסה שאליעד כהן מבקש להעביר, ...

... הרגשי שיש בין שיא האושר לבין שיא הסבל, הרי שיש באמצע המון נקודות עם המון מינונים שונים של אושר ושל סבל בו זמנית בעוצמות רגשיות שונות. אבל במציאות שלנו יש גם ציר נוסף, והוא הציר שיש בין הטוב והרע לבין העולם ... הוא חלק מדבר אחר גדול יותר ממנו. וכל הרצונות של האדם, הם חלק מרצון אחר אין סופי, שבו יש את כל הרצונות בו זמנית בבת אחת, ללא הגדרה כלשהי. כי כל רצון שיש לאדם, הוא בעצם ביטוי של פוטנציאל הרצון. ובנקודת הפוטנציאל ... הבחירה החופשית, שבה האדם בוחר את הרצון החזק יותר שלו. אבל בנקודת שורש הרצון, ששם נמצאים כל הרצונות בו זמנית, שם אין שום בחירה חופשית כלל. כי שם אי אפשר לבחור בין שום דבר לשום דבר, מאחר שכל הרצונות שם הם ... כל דבר ודבר שקיים במציאות. ובנקודת שורש הרצון, שם יש את כל סוגי הרצונות האפשריים בכל העוצמות השונות בו זמנית. ושם יש באותה הנקודה גם את הרצון של כל הדבר, וגם את אי הרצון של כל דבר. וזה הסוד של איזון הרצון ... ביארתי, לחכם האמיתי יש איזון בין הרצונות שלו. כי הוא בכל רגע ורגע גם רוצה את הדבר וגם לא רוצה את הדבר בו זמנית . והאיזון הזה אפשרי על ידי שורש הרצון, ששם כל הרצונות מאוזנים בשלמות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה ... ויש שורש אחד גדול עוד יותר, שהוא מכיל בתוכו גם את שורש כל המחשבות כשורש לא מוגדר ולא מצומצם, וגם בו זמנית הוא מכיל בתוכו את כל המחשבות כולן כישויות נפרדות זו מזו. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, שגם לאין יש שורש. שהוא שורש שמכיל בתוכו את היש ואת האין בו זמנית כישות אחת. וכך גם לכל שורש יש תמיד שורש אחר גדול יותר, שמכיל גם את השורש של הדבר וגם את הדבר עצמו ...

... בין שום רצון, ושבשורש הכל הוא אחד. במצב כזה, האדם יכול להרגיש בו זמנית גם את הנפרדות (הרצונות השונים והשאיפות) וגם את האחדות (השלמות הפנימית בה אין כל רצון נוסף). איך חקירת האמת מביאה לשלווה ולאושר ... שמבין את שתי הפרספקטיבות האלה - נפרדות ואחדות - יכול לחוות אותן בו זמנית. מצד אחד, הוא ממשיך לשאוף ולהתקדם כי תמיד יש לאן לשאוף (הדשא של השכן תמיד ירוק יותר), ומצד שני, הוא יודע בעומקו של דבר שהכל ... שהוא שואף למציאות טובה יותר, כי בתוכו הוא כבר יודע שהכל מושלם, ובו זמנית הוא נהנה מהדינמיות ומהפעולה שהוא עושה. לסיכום: איך להסתכל נכון על הדשא של השכן? הסתכלות על הדשא של השכן היא חיובית ואף הכרחית ... וגם, בתוכו שלא ירצה כלום, שיהיה מרוצה ממה שיש לו בשלמות, בו זמנית תוך כדי שהוא כן רוצה. ואיך מגיעים לזה? והתשובה היא המילה אמת, מהמקום הפשוט של האמת. בעולמנו יש גם נפרדות וגם אחדות וזה בא ... מי רוצה, ומה רוצה, ופרספקטיבה זו של האחדות וזו של הנפרדות, נמצאות בו זמנית . והאדם מצד אחד צריך לשמוח שהדשא של השכן יותר ירוק, כי תמיד יש לאן לשאוף, כי אם הוא לא היה יותר ירוק הדשא של השכן, לא היה לאן ... ואז הוא יגיע להבנה שיש אחדות, ויש נפרדות, והוא אמור לחוות את שתיהן בו זמנית, תוך כדי שהוא מבין ויודע שאין כל הבדל ביניהן, ועל כן הכל טוב. האדם מגיע בעצם למקום שאין לו כל רצון, ואז הוא מרוצה באותה המידה, ...

... הייתה מאפשרת לו להכיל את שתי הפרספקטיבות בו זמנית ולראות שהסתירה מדומה בלבד. דוגמה נוספת היא אדם שמשפשף את העין ומתחיל לראות את החפץ שמולו בכפילות. השכל יודע ... מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית גם רוצה לאכול אוכל משמין, יכול לחפש רצון שלישי, שייתן לו שמחה או הנאה כל כך גדולה עד שהוא לא ירצה עוד לאכול אוכל ... בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם משמעות וגם חוסר משמעות, גם מלחמה וגם שלום. ... אין הבדל ביניהם, ושתי הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. הסבל של האדם הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את ... המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין הרצונות, מצד אחד אתה רוצה לעשות ככה, ומהצד השני לא לעשות ככה מצד אחד רוצה לרדת במשקל, ... את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, שלום ומלחמה שקר שהמציאות גם ...

... רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. מי שיחקור לעומק יגיע להבנה שכל הדברים נמצאים באותו מקום כרגע. כרגע הדברים נמצאים באותו מקום. מצד האמת, אני יוצר את המחשבה ואת התודעה העצמית. מדובר על עניין של הבנה, 2 הדברים קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, האם בפועל מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, ... לך. שני הדברים קיימים בו זמנית גם קיים העולם וגם דברים משנים ולא משנים. 2 הפרספקטיבות קיימות בו זמנית. ואז אדם חווה את זה כמו משחק. מצד אחד אדם רוצה לנצח ומצד אחר זה לא משנה. ששום דבר לא משנה באמת השיקול היחיד זה מה שאתה רוצה. הכל טוב באותה מידה. יותר משנה מכך שהוא ... ככה, יש 2 דברים שקורים בו זמנית. אם הייתי חווה שזה לא משנה לא הייתי עושה פעולה, אבל בגלל שאני חווה שזה לא משנה אני עושה פעולה. זה לא משנה אם אני עושה או לא עושה. לא משנה בלבד זה גם מגביל את האדם. למה ...

... מי אני? או מה אני?. כך האדם יכול לראות שהוא לא רק הישות הנפרדת (מושה), אלא גם המציאות כולה. כשהוא חווה את הדברים משתי הפרספקטיבות הללו בו זמנית , הוא יכול לחוות גם טוב וגם רע, ובסופו של דבר להפסיק להרגיש טוב או רע לחלוטין. איך אהבה עצמית קשורה להבנת המציאות? כאשר האדם מבין ... אך אם הוא רואה את עצמו כחלק מכל המציאות, הוא חווה את הדברים ממבט גבוה יותר, שבו אין משמעות לטוב ולרע. האם ניתן להרגיש גם טוב וגם רע בו זמנית? כאשר אדם מבין שהוא גם מושה (האדם הנפרד) וגם המציאות כולה, הוא מסוגל לחוות בו זמנית גם טוב וגם רע. מצד אחד, כאדם נפרד, הוא חווה כאב וסבל. אך מצד שני, כחלק מהמציאות כולה, הוא מבין שהכל מתרחש כפי שצריך לקרות, ולכן ... לחוות את המציאות? אליעד: עכשיו רגע, מי אתה באמת, מושה או המציאות? שאלה: באמת אני מושה. אליעד: אתה גם וגם, היד הזאת היא גם יד, וגם אליעד בו זמנית, אתה צריך לחוות את האמת, אמרתי לך בהתחלה שאתה גם ישנו וגם איננו, מה הכוונה? אתה המציאות, אתה הכל ללא הגדרה. שאלה: ברגע שאתה מגדיר ... בכלל? מה הוא מבלבל את המוח שהוא מושה, הוא אני. עכשיו כאשר אתה מבין את זה אתה חווה את זה שאלה: נגיד שקורה משהו רע למושה, ואז אני מסתכל בו זמנית בשתי הפרספקטיבות, ואז לא יכול להיות לי רע אליעד: יכול להיות לך גם טוב וגם רע בו זמנית, כי מצד אחד אתה לא רוצה את זה ומצד שני אתה רוצה את זה. מה הבנת? שאלה: מתי שקורה לי משהו רע, ואני מחובר לשתי הפרספקטיבות, הפרספקטיבה של כל המציאות והפרספקטיבה של מושה, אז בעצם אני חווה בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני בעצם מצד אחד רוצה את זה ומצד שני לא רוצה את זה. מצד מושה אני לא רוצה את זה, ומצד כל המציאות, כשאני חווה את ...

... ושום דחייה. האדם פשוט יכול להכיל את שתי החוויות באופן מלא בו זמנית, ולא להיתקע בשום קצה או הגדרה. כיצד אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? אליעד מסביר שהרעיון של לאהוב ולשנוא בו זמנית אפשרי רק כאשר האדם מתנתק לחלוטין מההגדרות ומהתפיסות המוכרות שלו. זהו מצב שבו האדם יכול לראות כל דבר כטוב ורע במקביל, מבלי להרגיש ... אין כאן מצב ביניים או פשרה, אלא חוויה מלאה של שני הקצוות בו זמנית, מצב שאין בו שום גבול או מגבלה שכלית. הוא נותן דוגמה שממחישה את הנקודה: אם אדם שואל האם זה דומה למשהו אחר? אז עצם השאלה כבר מראה ... הוא גם טוב וגם רע במקביל, ולכן יכול לאהוב ולשנוא כל דבר בו זמנית, מתוך חופש פנימי אמיתי. ההבנה העמוקה שאליעד מנסה להעביר היא שבכל מצב, בכל תחושה, בכל רגע, קיימת אפשרות להתייחס אליו כטוב מוחלט או ... יכול באותה מידה להיות במצב שהוא רוצה לשנות את מה שיש, ובו זמנית גם במצב שהוא מקבל לגמרי את המציאות כפי שהיא, ללא כל צורך לשנות אותה. זו לא עמדה של פשרה או של אמצע, אלא מצב מוחלט שבו כל האפשרויות ... היא להגיע למצב שבו האדם נמצא במציאות מוחלטת וחופשית, שהיא בו זמנית גם אהבה מלאה של מה שיש וגם שנאה מלאה של מה שיש, בלי צורך לבחור, בלי צורך להגדיר ובלי צורך להגביל את עצמו לשום כיוון מסוים. איך אפשר לאהוב ולשנוא בו זמנית? מה זה לחיות בלי הגדרות? מהי הדרך של אליעד כהן? האם ניתן לחוות טוב ורע ביחד? איך להגיע לחופש פנימי מוחלט? ...

... של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ... אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה ... מלאה בהשתקפויות אינסופיות של כל הצורות, בו זמנית. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר מבינים שכל צורה היא אינסופית וכוללת את כל מרחב המציאות, עולה ... שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ... וצורות, גם אם איננו יכולים לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של הכל נמצא בכל מקום ובכל זמן. מהי הנגזרת המעשית של ... מהיבט האחדות זו בדיוק המשמעות: הכל קורה בו זמנית, והכל נכון באותה מידה. איך ספר יכול להיות גם מחויב וגם אפשרי? בצמצום השכל שלנו, אנחנו מבחינים בין מחויב לבין ... כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם היא ממלאת את הכל, אז למה אתה אומר שזאת צורה? ואף על פי כן. ... קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית. ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד ...

... או להכיל בלבד. מה המשמעות של להיות מחוץ לכל ההגדרות? לפי אליעד, להיות מחוץ לכל ההגדרות פירושו להיות במצב שבו האדם מכיל בו זמנית גם את המצב וגם את ההפך שלו. כלומר, ... שבו שתי האפשרויות נכונות לחלוטין באותה מידה. זהו מצב שבו האדם רוצה את המציאות באופן מוחלט וגם לא רוצה אותה באופן מוחלט, בו זמנית ובאותה מידה. למה המחשבה אינה יכולה ... לתפוס דבר והיפוכו יחד. מחשבה צריכה להגדיר דבר אחד כקיים והשני כלא קיים או כנכון ולא נכון, ולכן היא לא מסוגלת להכיל בו זמנית שני הפכים באופן מוחלט. מסיבה זו גם ... והמחשבה, הדרך היחידה לתאר את החוויה הזאת היא לומר לאדם שעליו להיות במצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה, גם מכיל וגם לא מכיל בו זמנית. זוהי חוויה שיכולה להיות מובנת רק ... שאחת מהאפשרויות עדיפה או נכונה יותר מהשנייה, אלא שהאדם צריך להגיע למצב שבו הוא גם רוצה וגם לא רוצה את האירוע במאה אחוז בו זמנית. לסיכום, המסר המרכזי של אליעד הוא ... לבחור צד בין שני הפכים אלא להגיע למצב פנימי שבו ההפכים עצמם מתמזגים לחוויה אחת בלתי מוגדרת, שבה כל הגדרה וכל הפך קיימים בו זמנית ובאופן מוחלט. מה זה להכיל את ... האם הוא לא טוב? אתה צריך להיות מחוץ לכל ההגדרות. וגם זה, מה זה מחוץ לכל ההגדרות, האם זה להכיל או לא להכיל? אתה צריך בו זמנית להכיל וגם לא להכיל. שאלה: אתה משתמש ...