... זז אבל במקום אחר הוא נשאר באותו מקום. במימד אחד הוא זז, אבל במימד אחר הוא לא זז, כאילו בו זמנית הוא זז ולא זז. זה היה מן התנוצצות של הדבר, זה היה ריבוי מקומות. יש לו מימד במקום אחד ...

... חסר תמיד את ההעדר של מה שיש לו ושל מה שהוא. כי האדם לעולם לא יכול להיות דבר והיפוכו בו זמנית בבת אחת. ולכן לעולם האדם יהיה חסר, את כל מה ששונה ונפרד ממנו. אלא, שמצד האמת של המציאות, הכל ...

... הם כולם משל ונמשל. כי יש תהליך כללי, שמצד האמת, ההבנה שלו, היא גם סופית וגם עד אין סוף בו זמנית. ומטרת החכם, היא לגרום לאדם להבין את התהליך הכללי של המציאות. כי כל האירועים שקורים לאדם בחיים, הם כולם ...

... ורק צד אחד נכון, וגם רק הצד השני נכון, וגם רק שניהם נכונים ולא נכונים, וגם כל שאר האפשרויות בו זמנית, כישות אחת ממש.

... הזה, מנקודת המבט הזאת כל הספר הזה וכל הרעיונות שיש בעולם, הם אמת מוחלטת ממש וגם שקר מוחלט ממש בו זמנית. וכמו כן, הספר הזה הוא כולו רעיונות שמבוססים על רעיונות אחרים ועל הקדמות אחרות. ומצד האמת, כל תוצאה וכל ...

... שאינו מוגדר, או לביטול הרצון כלל? ואיך יכול האדם להגיע למצב, שבו יהיו לו כמה רמות ודרגות של רצון, בו זמנית כנל? והתשובה היא, כי השכל האמיתי, מפרק את הרצון. כי האדם רוצה דבר מוגדר, רק משום שהוא חושב שצורה ... לגמרי. כי גם רצון שאינו מוגדר, גם הוא רצון ומוגדר כרצון. ואחכ האדם זוכה, לחיבור של כל דרגות הרצון בו זמנית, עפ בחירה חופשית שלו. ממקום של שלמות אמיתית, שבה האדם יוצר את רצונו העצמי, ואת צורתו הסופית וכולי. ועוד ...

... מנקודת המבט של המציאות, האדם נשאר נפרד ממנה. כי יש יותר מאין סוף אחד ויותר מצורה אחת של מציאות בו זמנית. ויש מספיק מקום לכולם. היינו שיכול להיות שבו זמנית, גם יתממש הרצון של המציאות שהאדם יהיה נפרד ממנה, וגם יתממש הרצון של האדם, להתאחד עם המציאות. ובסיכומו של ...

... שיצר אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ואעפכ הכל אחד. כי מהות המקיפים היא אחת, וגם נפרדת בו זמנית. וכל הדברים שבעולם נפרדים זה מזה בזמן ובמקום. וזמן ומקום הם לאו דווקא זמן ומקום ממשיים, אלא זמן ומקום ...

... השקר היא טובה מאוד. כי האמונה מאפשרת לאדם לחיות בתוך הנפרדות שלנו, ולהגדיל (במרכאות, כי היא מגדילה ולא מגדילה בו זמנית) את החוויה של האחדות. כי כאשר יש רק שכל, אין שום נפרדות כלל ויש רק אחדות אחת אין סופית. ... ממילא אין שום חילוק בין שכל לבין אמונה. כי בשכל האמיתי, אפשר להבין שהנפרדות היא נפרדות והיא גם אחדות בו זמנית. ואז אפשר להיות בנפרדות ובאחדות בו זמנית, ללא שום אמונה כלל. וכל זמן שהאדם לא מסוגל עדיין להכיל בשכל שלו, איזה דבר שהוא כן יכול להאמין ...

... המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות כולן קיימות בו זמנית, אפילו ללא הפרדה שלהן, גם לא ברמת הפוטנציאל של ההפרדה. כי גם פוטנציאל ההפרדה, גם הוא נפרדות. ובשורש, הכל ... מזו, אפילו לא ברמת הפוטנציאל שלהן, אז האדם מבין, שאכן יש עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה קיימת כלל. כי התודעה של האדם לא יכולה להיות בשני יקומים נפרדים בו זמנית. והיא כן יכולה להיות ביקום אחד, שדומה לאין סוף יקומים בו זמנית, אבל לא להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי ... והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא מטי (מגיע ולא מגיע). וההבנה הזאת של היקומים המקבילים, משנה לאדם את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, שאז אפשרי, ... הזמן, ושחלק קטן מהן, בא לידי ביטוי בעולם של הסרטים המצוירים והמדע הבדיוני ושאר כיוב. כי כל האפשרויות, קיימות בו זמנית בכל רגע ובכל מקום, כי הכל אחד תמיד.