אמונות טפלות ושקריות - מה טוב באמונות טפלות? איך להינצל מאמונות טפלות? אמונה טפלה, היא כל רעיון שהאדם מאמין וחושב שהוא אמיתי, למרות שהוא לא כזה. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן שאלה מעניינת. והיא, אם ידיעת האמת היא אכן הטובה ביותר, אז איך יתכן שהאמונות הטפלות גורמות לאדם להרגיש טוב יותר, למרות שהן שקריות? הרי האמת אמורה להיות טובה יותר? ובכלל, איך זה שלאמונות הטפלות יש ככ הרבה כוח. וכמובן, שכאן אנחנו מדברים על האמונות הטפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב, ולא על אלו שיוצרות אצלו פחדים וכיוב ושגורמות לו להרגיש רע. והשאלה היא, איך אמונה טפלה ושקרית, יכולה לגרום לאדם להרגיש טוב. הרי האמת היא הטובה ביותר? תשובה: בכל אמונה טפלה, מסתתרת אמת טובה כלשהי. ובכל אמונה טפלה, יש נקודה כלשהי של אמת טובה, שהאדם לא מודע אליה. לדוגמה: האדם מאמין שביום מסוים הוא יכול להצליח יותר מאשר ביום אחר. ואז באותו היום יש לאותו האדם, יותר אנרגיות חיוביות מאשר ביום רגיל. זו לדוגמה אמונה טפלה, שגורמת לאדם להרגיש טוב יותר, ואפילו לפעמים אכן מספקת תוצאות. וכיצד? והעניין הוא, שאמונה טפלה לא יכולה לעבוד במקום שבו היא מתנגשת עם המציאות. אם יאמין האדם כי ביום כלשהו הוא יכול להצליח לעשות משהו, שהוא לא באמת יכול לעשות אותו, הרי שהאמונה שלו לא תעזור לו לעשות את אותו הדבר. אלא מה? שלפעמים האדם כן יכול לעשות משהו, אך הוא לא מודע לכך שהוא כן יכול לעשות אותו. ואז האמונה הטפלה, גורמת לאדם להאמין בעצמו, בדבר שהוא אמיתי, גם בלי קשר לאותה האמונה. ואז על ידי האמונה שיש לאדם, הוא מגלה את נקודת האמת הטובה, שאותה הוא לא ידע. ונבהיר: בכל אמונה טפלה יש נקודת אמת כלשהי. האמת היא טובה, ואין טוב ממנה. ואילו ידע האדם את האמת כפי מה שהיא, הרי שהוא לא היה נזקק למעטפת של האמונה הטפלה, כדי לגלות את אותה נקודת אמת. ולפעמים, אם יגלו לאדם את נקודת האמת הזאת כפי מה שהיא, הוא ... נגלה לאותו האדם שהוא יכול להצליח, הוא לא יאמין לכך, למרות שזו האמת. אך אם האמת הזאת תוסתר בתוך אמונה טפלה כלשהי, כגון לדוגמה שנאמר לו שאם הוא יעשה משהו מסוים, הדבר הזה יגרום לו להצליח במבחן, הרי שזה ... במבחן. ועל ידי זה הוא ייתן לעצמו את ההזדמנות להצליח במבחן. נמצא אם כן, כי נקודת האמת שיש בכל אמונה טפלה, היא זו שגורמת לאדם להרגיש טוב יותר, והיא זו שהופכת את אותה האמונה הטפלה לכאילו אמת. אם לדוגמה יצליח האדם הנל במבחן, אחרי אותה הפעולה, הרי שהוא יכול באמת להאמין שאכן הפעולה ... למרות שבאמת הוא הצליח, רק בגלל שהוא האמין בכך שהוא יכול להצליח, ובגלל שהוא נתן לעצמו את ההזדמנות להצליח. והאמונה הטפלה, עזרה לאדם לגלות שיש לו את היכולת להצליח. ואם האדם יהיה מספיק חכם, בסופו של דבר הוא יבין שהוא היה יכול להצליח, מצד האמת, גם בלי הפעולה המיותרת שהוא עשה. נמצא אם כן, כי הכוח של האמונות הטפלות ושל השקרים, הוא מחלקי האמת שיש בתוכם. והדבר הטוב שיש באמונות טפלות, הוא, שהן מאפשרות לאדם לגלות ולהכיר את חלקי האמת שיש בהן. וכאשר האדם לא מסוגל להבין את האמת כפי מה שהיא, אז המציאות מזמנת לו את אותו החלק של האמת, בתוך אמונה טפלה כלשהי. ובפועל זה אומר, כי על האדם להסתכל על האמת שיש בתוך האמונות שלו. כי גם מי שמאמין בדבר אמיתי, הרי שיכול להיות שהאמונה שלו לא מדויקת מספיק. ועל האדם להשתדל לזכך את האמונה שלו כמה שיותר, על ידי מידת האמת. דהיינו, על האדם להשתדל כל הזמן להסתכל על נקודת האמת, שיש בתוך האמונות שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר האדם רואה את האמת המלאה עצמה, בלי תוספות מיותרות.

הנחות יסוד, אין תשובה מוחלטת, אמונות, אין שאלה יחסית, תשובה יחסית, שאלה מוחלטת, חיפוש האמת, בירור האמת, מודעות עצמית, מודעות רוחנית מהן הנחות יסוד ומה ... תשובה שלא תוביל אותו להבנה אמיתית של הנושא. כל תשובה מביאה לשאלה חדשה, ולכן התשובות אינן מוחלטות. מה זה אמונה ומה זה רצון? בהמשך, אליעד מתאר את המונחים אמונה ורצון. הוא מציין שמה שמניע אותנו לבצע פעולות רבות הוא הרצון להרגיש טוב. למשל, כשאנחנו רעבים, אנחנו מניחים שאנחנו ... שמודעות רוחנית מתמקדת בהבנת האמת מעבר למה שנראה לעין. אדם שמודע לעצמו יכול להבין טוב יותר את השפעתה של האמונה וההנחה על חייו, ולבחור בדרכים שמתאימות לו אישית כדי להשיג את מטרותיו. מהו תהליך בירור האמת? תהליך בירור האמת, ...

... המדמה, איך המוח מדמיין? איך הדמיון עובד? איך להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? איך עובד המוח? איך עובד הדמיון? אמונות, הנחות יסוד, חוקי הפיזיקה, החוקיות של המוח מהו דמיון וכיצד הוא משפיע על הדרך בה אנו תופסים את העולם? ... אנחנו מרמים את עצמנו, כי הדמיון עוזר לנו לבנות מציאות חדשה שלא תמיד תואמת את האמת. מהו כוחה של האמונה במוח? לפי אליעד, האמונה ביכולת לדמיין ולהשוות היא חלק בלתי נפרד ממה שמניע אותנו. אנחנו נוטים לשער ולהניח שהעולם סביבנו יתנהל בצורה שנראה לנו הגיונית לפי הדימויים שהמוח שלנו יוצר. כשיש לנו איזו אמונה פנימית על איך דברים צריכים להתנהל, אנחנו יכולים ליפול במלכודת של תפיסה מוטעית. אליעד מציין, שבסופו של דבר, כל ... מבלי להיתפס לדימוי אחד. כיצד הדמיון משפיע על ההתנהגות שלנו? האם ניתן להפסיק לדמיין? איך המוח חושב? מהי השפעת האמונות על המחשבה? כיצד להבין את כל האפשרויות בסיטואציה? מהו כוח הדמיון במוח?

למה ברכות מתגשמות? איך קללות מתגשמות? מה כוחן של ברכות? מה כוחן של קללות? אמונות תפלות, קללות של רבנים, פולסא דנורא, ברכות של רבנים, קללות של צדיקים, ברכות של צדיקים, אמונה בצדיקים, כוחה של תפילה, ניסים של רבנים, אמונה באלוהים למה קללות של רבנים מתגשמות? אליעד כהן מסביר שכאשר רבנים מקללים אנשים, נדמה לעיתים שהקללות אכן מתגשמות. קללה ... או הקללה היא מספיק כללית, היא תמיד תתממש בצורה כלשהי. הכוח האמיתי הוא לא באדם שמברך או מקלל, אלא באמונה הטיפשית של מי שמקבל את הברכה או הקללה. אליעד מדגים זאת באומרו שאם אדם יקלל שכנה בכך שעוד השנה ... יוכל ליצור לעצמו מוניטין של אדם בעל כוחות, למרות שבעצם לא עשה שום דבר יוצא דופן. האם פולסא דנורא ואמונות תפלות באמת עובדות? פולסא דנורא, קללות של צדיקים, ברכות של רבנים או כל פעולה דומה - אליעד כהן מסביר ... עובדת בגלל כוח רוחני או כוח עליון. הן עובדות רק משום שאנשים מאמינים בהן, מפרשים אירועים מקריים בצורה של אמונה טפלה ומקשרים בין הקללה או הברכה לבין האירוע. אליעד כהן ממליץ לכל אדם לבדוק בעצמו את השיטה: לברך או ... התקיימו בזכות אותו אדם. כיצד מתפרסם כוחם של צדיקים ורבנים? אליעד מסביר שהפרסום וההערצה של רבנים וצדיקים מגיעים מתוך האמונה של הציבור. כאשר ברכה או קללה מתממשת במקרה, מיד מתפרסם הדבר, ואנשים מאמינים שלרב יש כוחות מיוחדים, וכך הוא זוכה לכבוד רב ולהערצה. אבל בעצם הכל מבוסס על אשליה ועל אמונה פסיכולוגית פשוטה ולא על מציאות של כוחות מיוחדים. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש שצריך להיות מודעים לכך שהכוח האמיתי של ברכות וקללות הוא באמונה של האדם ולא במשהו על טבעי. האם קללות של רבנים מתקיימות באמת? למה ברכות של רבנים מצליחות? מה הכוח של פולסא דנורא? האם ברכות הן אשליה? מהי אמונה תפלה? האם תפילה עובדת? איך רבנים יוצרים ניסים?

... בקריאת תהילים לפני מבחן ואפילו יתפללו תפילה לפני מבחן או יחפשו איזה כישוף או סגולה לפני מבחן. שאלו כמובן אמונות טפלות לחלוטין. ושהן לפעמים עוזרות רק בגלל שהן גורמות לאדם להאמין שיש פחות סיכוי שהוא יכשל במבחן, אם הוא מאמין באמונה הטפלה הזאת. אבל כמובן שהדברים האלו לא עוזרים במאומה, מעבר לכך. ויש כאלו שיעשו פעילות גופנית לפני מבחן וספורט ... את כל האמת על הסיבות בתת המודע שלך, שיוצרות את החרדת מבחנים שלך. כי חרדת המבחנים והפחד ממבחנים, נובעים מאמונות שיש לאדם לגבי עצמו / לגבי היכולות שלו / לגבי הרע שיקרה לו אם הוא יכשל במבחן וכולי. ורק ... שיוצר חרדת בחינות, עם הסבר איך להתמודד איתן. וכמובן שאלו רק דוגמאות בלבד. וכמובן שצריך לדעת איך לגלות את האמונות האלו ואיך להעלים אותן מהתת מודע. אבל יש כאן דוגמאות לאמונות כאלו, ולאיזה שאלות ניתן בטיפול קוגניטיבי לשאול, כדי להעלים את המחשבות השליליות האלו. חלק מהדוגמאות עוסקות בלמה אני חושב ... / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אם אכשל זה אומר שאני לא שווה כלום. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן זה אומר שאני לא שווה כלום אני לא רוצה לחשוב שאני לא שווה כלום אם ... מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אם אכשל אנשים לא יעריכו אותי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל אנשים לא יעריכו אותי אני לא רוצה שאנשים לא יעריכו אותי אני רוצה שאנשים יעריכו אותי ... מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אני לא רוצה להיות פחות טוב מאחרים. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן, אני אהיה פחות טוב מאחרים אני לא רוצה להיות פחות טוב מאחרים אני רוצה להיות ... / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אז אני יאכזב את עצמי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן אני אאכזב את עצמי אני לא רוצה לאכזב את עצמי אם אאכזב את עצמי ארגיש ... מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אם אכשל במבחן, אז אני יאכזב את ההורים שלי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן, ההורים שלי יתאכזבו ממני אם ההורים שלי יתאכזבו ממני, אני ארגיש שאני מאכזב את ההורים ... מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אז אני יאבד את הביטחון העצמי שלי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל במבחן אז אאבד את הביטחון העצמי שלי אני לא רוצה לאבד את הביטחון העצמי שלי אם ... מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אני חושב שלא למדתי מספיק טוב למבחן. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: לא למדתי מספיק טוב למבחן מאחר שלא למדתי מספיק טוב למבחן אכשל במבחן אני לא רוצה להיכשל בבחינה, ... להיכשל במבחן, כי שאני לא מבין מספיק טוב את החומר של הבחינה ושמשום כך אכשל במבחן. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אני לא מבין מספיק טוב את החומר של הבחינה מאחר שאני לא מבין מספיק טוב את החומר של ...

... האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את ... אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, הוא לא יצא מעולם האמונות לחלוטין, אלא פשוט עבר ממערכת אחת של ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות אדם, דמוקרטיה, ... יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק במערכת ערכים שאותה הוא לא מעז לערער עליה. ... דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים ... להיות דתי - לא בהכרח שמישהו יפסיק להאמין, אלא פשוט להפסיק לקחת את הכל ברצינות. אליעד מציין שכל מערכת אמונה, בין אם היא דתית או חילונית, היא רק משחק. כל האמונות שהוטמעו באדם במהלך החיים הן תוצר של החברה שבה הוא גדל. אם אדם מצליח לאפס את המוח, לחזור לנקודת ההתחלה שבה הוא נולד ללא כל אמונה, הוא יוכל לראות את העולם בצורה שונה. כל מה שהאדם מאמין בו, הוא יכול לבחור לראות אותו כמשחק שבו ... הבנה שזה רק משחק. המשמעות של לראות את החיים כמשחק כשהאדם רואה את העולם כמשחק, הוא מבין שכל הערכים והאמונות שהוא מחזיק בהם הם רק סיפורים שנמסרו לו. הוא לא חייב לקחת אותם ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש חופשי יותר. סיכום הטעות המרכזית ... דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ומפסיק להרגיש את הצורך להצדיק אותן. על מנת להגיע לחופש אמיתי, יש לזכור את נקודת האפס - התינוק שנולד ללא כל אמונה או מערכת ערכים. כל מה שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים ... על עזיבת הדת במובן המסורתי אלא גם על שינוי תרבותי רחב יותר. הטעות המחשבתית המרכזית של אנשים כאלה היא האמונה השגויה שהם באמת עזבו את הדת, שהם הפכו לאנשים חופשיים וליברליים לחלוטין. אבל האמת היא, שלמעשה הם פשוט החליפו ... אחרת. מהי הטעות המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה מגבילה, שהם משוחררים לחלוטין מהדתיות ומהשמרנות. אך זו תפיסה מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת ... הישנה עדיין קיימת בתוכו - אלא שהוא לא באמת הפך לחילוני במובן של חופש מוחלט, אלא פשוט עבר ממערכת אמונה אחת למערכת אמונה אחרת. מהי הדת החדשה? האדם שעוזב את הדת הדתית ועובר לעולם החילוני לא באמת נעשה חופשי. הוא פשוט מאמץ סט חדש של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות שמגדירות אותו. גם אנשים חילונים הם דתיים - הם פשוט מאמינים בדברים אחרים. יש להם עקרונות ... או שימדרו אותו חברתית, או שיציגו אותו כלא שפוי, או שאף ינסו להעלים אותו בצורות אחרות. יש סט של אמונות וחוקים שחובה לקבל בעולם החילוני, בדיוק כמו בעולם הדתי. בני האדם הם יצורים דתיים מטבעם כאשר מדובר בבני אדם כחיה, ניתן לראות שכולם דתיים בצורה כזו או אחרת. יש להם מערכת אמונות, הם מקבלים כללים מסוימים כנכונים ללא ערעור, והם פועלים לפי חוקים שהם עצמם לא יצרו. גם אם יש סטיות תקן פה ושם - כמו קניבלים שחיים לפי מערכת חוקים שונה - עדיין כל בני האדם נוהגים לפי מערכות אמונה מסוימות. האם חילוני שנולד חילוני הוא באמת חופשי? אדם חילוני שנולד לתוך העולם החילוני אינו מרגיש שהוא חי במסגרת ... זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ואין לו באמת חופש מוחלט. לכל אדם יש את השיגעונות שלו, את האמונות שלו, את הערכים שהוא חי לפיהם. בסופו של דבר, כולם שבויים בתוך מערכת כלשהי. איך להשתחרר מכל הדתות? ההמלצה ... רק משחק. מה הכוונה לראות את החיים כמשחק? הכוונה היא להפסיק לקחת את הכל ברצינות. לראות את כל מערכות האמונה - בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות - כמשחק. כאשר אדם מבין שכל הערכים והאמונות שהוטבעו בו הם רק סיפורים, הוא משיג חופש אמיתי. כיצד אפשר להגיע לנקודת האפס? כדי להשיג חופש אמיתי, אפשר לאפס את המוח. הכוונה היא לזכור שכאשר נולדנו, לא היו לנו שום אמונות, שום ערכים, שום דת. כל האמונות שהוטמעו בנו הגיעו מהסביבה. אם אדם מצליח לחזור לנקודה הזו, הוא יכול לראות את העולם בפרספקטיבה אחרת - לראות ... חילונים. אדם שעוזב את הדת לא באמת הופך לחופשי, אלא פשוט מחליף דת אחת באחרת. במקום להיות שבוי במערכת אמונות אחת, הוא הופך לשבוי במערכת אמונות אחרת. כדי להגיע לחופש אמיתי, יש להבין שהכל הוא רק משחק - גם הדת, גם החילוניות, גם כל האמונות החברתיות. כאשר אדם מצליח לראות את הדברים כך, הוא יכול להשתחרר באמת. משחק החיים איך לקחת את החיים בקלות ... בשאלה באמיתית, טעויות של יוצאים בשאלה, טעויות של חוזרים בשאלה, האם אני דתי? מה זה להיות דתי? דתי מהי, אמונה חילונית, אמונות של חילונים, קניבלזים, הדת של בני האדם, קונצנזוס, העולם החילוני, העולם הדתי, התרבות הדתית, אל תהיו דתיים

... בהם. האם המחשבות שלנו על עצמנו הן אמת מוחלטת? אליעד מדגיש שכל מה שאדם חושב על עצמו הוא למעשה אמונות והנחות יסוד שהוא אימץ במהלך החיים. הוא מסביר שכדי להרגיש טוב יותר, לא חייבים להפריך את כל האמונות באופן מלא. מספיק לפעמים לערער אותן במעט, וזה כבר מקל על הסבל. למשל, אם אדם חושב שהוא הכי מכוער ... נותנים לה. צריך לבדוק כל מחשבה בהשוואה להנחות היסוד שלה ולראות האם ההנחות הללו באמת נכונות או שהן רק אמונות סובייקטיביות. מה המשמעות של אהבה עצמית מוחלטת? אליעד מציע גם את השיטה המעמיקה ביותר, שבה האדם מגיע להבנה העמוקה שכל המחשבות שלו הן רק אמונות ואינן אמת מוחלטת. הוא טוען שהמצב הגבוה ביותר הוא להבין שכל זה משחק, שהאדם עצמו קובע כמה הוא רוצה להאמין למחשבות שלו וכמה הוא רוצה להיות מושפע מהן. במצב האופטימלי, האדם מבין שהוא יכול לשחק עם האמונות שלו, לבחור במה להאמין ובמה לא, ובכך לשלוט ברמת האהבה העצמית שלו בצורה מלאה. הוא יכול להחליט שדברים מסוימים יפריעו לו מעט, ודברים אחרים לא יפריעו לו כלל. למה חשוב להיזהר מערעור קיצוני של אמונות? למרות שאליעד מדגיש את החשיבות של הטלת ספק באמונות שליליות, הוא מזהיר שיש צורך בזהירות. אם מערערים באופן מוחלט ודרסטי את כל ההנחות והאמונות, אפשר להגיע למצב שבו האדם יאבד את היכולת לתפקד או להבחין בין טוב ורע בצורה מוחלטת. הוא נותן דוגמה ... אכפת לו כלל אם הוא חי או מת, הוא עלול באמת להפסיק לתפקד. לכן יש לשמור על איזון ולערער אמונות באופן הדרגתי, בהתאם לרמת הסבל של האדם וליכולת שלו להכיל את הספקות החדשים. האם אפשר לבחור מה להרגיש כלפי עצמנו? אליעד מדגיש שלכל אמונה יש מחיר ותועלת. אם אדם בוחר להאמין שהוא מכוער, יש לכך חסרונות רבים (סבל, חוסר ביטחון) אבל גם יתרונות (לדוגמה, מוטיבציה להשתנות). לכן, האדם יכול להחליט באיזה משחק לשחק, באילו אמונות להחזיק, ומתי להפסיק להאמין באמונות שמזיקות לו. לפי אליעד, הבחירה נמצאת תמיד בידי האדם עצמו. לסיכום: מה השיטה הכי טובה לאהוב את עצמי? השיטה ... ועל מה שאני חושב על עצמי, לבדוק את נכונות כל מחשבה, להטיל ספק בכל הנחות היסוד, ולבסוף לבחור אילו אמונות לאמץ. ככל שאדם יהיה מודע יותר לכך שהמחשבות שלו אינן אמת מוחלטת אלא רק אמונות ומשחק, כך הוא ישיג שליטה רבה יותר ברגשות שלו ובאהבה העצמית שלו. איך לפתח אהבה עצמית? מהי אהבה עצמית? ...

אמונה ואמונות - מה טוב / רע בכוח האמונה? ומה טוב יותר מאשר אמונה? אמונה, היא היכולת של האדם להתחבר רגשית ושכלית לרעיון כלשהו, שאותו הוא לא מבין / יודע בשלמות. ובמאמר הזה, נדבר על כוח האמונה כיכולת שיש לאדם. בלי להתייחס לאמונה ספציפית כלשהי. אמונה שייכת רק במקום שאין בו ידיעה. אם יש ידיעה לא צריך אמונה. כאשר האדם יודע משהו בידיעה ברורה, הרי שהוא לא מאמין שהידיעה שלו נכונה, אלא הוא יודע אותה. אמונה שייכת רק במקום שאין ידיעה. כוח האמונה, יכול להיות גם טוב וגם רע. מצד אחד הוא מאפשר לאדם לעשות סוג של קיצור דרך, ולהתחבר מבחינה רגשית לרעיון אמיתי כלשהו, גם בלי להבין אותו בשלמות. אך מצד שני, כוח האמונה מאפשר לאדם להתחבר גם לרעיונות שקריים. משום, שהאמונה מאפשרת לאדם להתחבר לרעיונות, גם בלי לאמת אותם וגם בלי להבין אותם בשלמות. ולכן, להאמין זה טוב. אך צריך ... ושבכל זאת הוא מאמין שהוא כן יכול לעשות אותו, הדבר הזה עלול ליצור בעיות מיותרות. כך שיש מצבים שבהם האמונה עוזרת לאדם, ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע אותו, ולהפך. ועל האדם לשים לב למחשבות שלו, ולעשות הבחנה, בין האמונות שבהן לבין הידיעות שבהן. דהיינו, בין הדברים שאותם הוא יודע, לבין הדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמה: נניח שמישהו אמר ... על האדם לשים לב לכך, שלמרות שהוא יודע שאכן אמרו לו את המשפט, עדיין הפירוש של המשפט, הוא רק אמונה ופירוש אישי שלו, אך לא ידיעה ברורה, באותה רמת ידיעה, כמו זה שהוא יודע שאמרו לו את המשפט. ועל ... להיות עירני ולשים לב, איזה חלקים בידע שלו אומתו והם אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות / אמונות / פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם דבר מסוים הוא נכון או לא, הוא יכול: או לדעת בוודאות שהוא נכון, או ... נכון, החכם יכול גם לשער / לנחש / להעריך מהי האמת. ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ומהי ידיעה. וכאשר האדם פועל על סמך ידיעה, על ידי זה נוצר אצלו ביטחון עצמי אמיתי, ואין אפשרות שהוא יטעה, לפחות לא לגבי מה שהוא יודע בוודאות. אך כאשר האדם פועל על סמך אמונה, עליו לשים לב לכך כי יתכנו טעויות שונות. כי יתכן שהאמונות שלו, לא תואמות בדיוק את המציאות כפי מה שהיא באמת. וגם אם חלק מהאמונה של האדם נכון, הרי שלא בהכרח שכל האמונה שלו נכונה. ויתכן שאולי ישנם פרטים כלשהם שהם טעונים בירור. ויתכן גם שהאדם מאמין במשהו אמיתי, אך הוא לא ... יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות כדאי לאדם לנסות לאמת אותן, ואיזה סוג של אמונות לא קריטי שהן יישארו אמונות? והתשובה היא, כי ככל שהידע שאותו יודע האדם, משמעותי יותר לגביו, כך חשוב יותר לאמת אותו ולהפוך אותו מאמונה לידיעה. לדוגמה: נניח שהאדם מאמין שמחר בצד השני של העולם ירד גשם. על האדם לשאול את עצמו, האם ועד כמה האמונה הזאת משפיעה עליו? וככל שהאמונה משפיעה יותר על החיים של האדם, בפרט על המטרות שאליהן האדם רוצה להגיע, כך ... שאת ההחלטות שבאמת חשובות בחייו, הוא מקבל על בסיס של כמה שיותר ידע שאומת, וכמה שפחות על בסיס של אמונות והנחות יסוד שיכולות להיות שגויות. ונסכם: אמונה מאפשרת לאדם לקצר תהליכים ולהתחבר לידע אמיתי שאותו הוא עדיין לא יודע. ... מאפשרת לאדם גם לטעות ולהאמין לכל מיני דברים שאינם מדויקים. ועל האדם לדעת לעשות הפרדה, בין הידיעות שלו לבין האמונות שלו. ולהשתדל לאמת את האמונות שמשפיעות על חייו.

... / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי עד עכשיו נכשלתי המון בלימודים. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: עד עכשיו נכשלתי המון בלימודים זה שנכשלתי עד עכשיו המון בלימודים, זה אומר שזה יחזור על עצמו אני ... מפחידה / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי אני תמיד נכשל בדברים. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אני תמיד נכשל בדברים זה שאני תמיד נכשל בדברים, יגרום לכך שאכשל גם עכשיו אני לא רוצה להיכשל ... / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי הלימודים מאוד קשים ואני לא רוצה להיכשל בלימודים. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: הלימודים מאוד קשים מאחר שהלימודים מאוד קשים, זה אומר שאכשל בלימודים אני לא רוצה להיכשל בלימודים, כי אני ... אני מפחד להיכשל בלימודים, כי יש לי חרדת בחינות ואז לא אצליח במבחנים ואז אכשל בלימודים. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: יש לי חרדת בחינות מאחר שיש לי חרדת בחינות, לא אצליח במבחנים אם לא אצליח במבחנים, לא אצליח ... / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי אם אכשל לא יאהבו אותי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל בלימודים לא יאהבו אותי אני רוצה שיאהבו אותי ואני לא רוצה שלא יאהבו אותי אם לא ... מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי אם אכשל בלימודים אשנא את עצמי. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל בלימודים אשנא את עצמי אני לא רוצה לשנוא את עצמי אני חושב שאם אשנא את עצמי ... מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי אם אכשל אז אהיה בטוח שלא יצא ממני כלום. הנחות יסוד / אמונות מגבילות: אם אכשל אהיה בטוח שלא יצא ממני כלום אני לא רוצה להיות בטוח שלא יצא ממני כלום אם ...

... בין חילוני לדתי? להיות דתי או חילוני, איך זה להיות דתי? איך זה להיות חילוני? להיות חילוני או דתי, אמונה של דתיים, אמונה של חילונים, אמונה אתאיסטית, אמונה הגיונית, אמונה לא הגיונית, האם כדאי להיות דתי או חילוני? מה באמת ההבדל בין להיות חילוני לבין להיות דתי? בשיחה שאליעד ... שההבדל בין דתיים לחילונים הוא הבדל גדול ומשמעותי, אך אליעד מסביר כי במבט עמוק ומוחלט, מדובר בשני סוגים של אמונות, שאינן שונות במהותן. הוא מדגיש כי גם החילוני וגם הדתי פועלים על פי אמונה בלבד, רק שכל אחד מאמין בדברים אחרים. אליעד מתחיל בדוגמה פשוטה - שמירת שבת: אדם דתי אינו מדליק אור ... אלא שהדתי מאמין בטוב שיגיע לאחר המוות, בעוד שהחילוני מאמין בטוב מיידי ומוחשי. אליעד מדגים שהכל בעצם מבוסס על אמונה, באמצעות השוואה בין עבודה לקבלת משכורת. כשאדם עובד, הוא מאמין שבסוף החודש יקבל משכורת. כך גם דתי מאמין שבסוף חייו יקבל שכר מאלוהים. לשניהם זו אמונה, אף אחד מהם לא יודע בוודאות מוחלטת שהשכר אכן יגיע. ההבדל הוא שהחילוני מצפה לקבל שכר בסוף החודש, בעוד ... האם יש בכלל משמעות להיות דתי או חילוני? אליעד ממשיך להסביר כי ההבדל בין חילוני לדתי הוא למעשה בעוצמת האמונה. אדם דתי הוא אדם שבדרך כלל חושב שהאמונה שלו אינה רק אמונה אלא האמת המוחלטת והבלעדית. הוא נותן דוגמה קיצונית: אדם חילוני שאוהב כדורגל לא יהיה מוכן להרוג או להיהרג בשביל שהקבוצה שלו תנצח. אך דתי כן עשוי להיות מוכן למות, או אפילו להרוג, למען אמונתו. זאת משום שהדתיים אינם רואים את אמונתם כמשהו אישי וסובייקטיבי, אלא כמציאות מוחלטת שחייבת לחול על כולם. אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כשאנשים שוכחים שזו רק אמונה. החילוני, לדוגמה, מאמין שלחיות עדיף על פני למות, להרגיש טוב עדיף על כאב, אך הוא אינו מודע לכך שגם אלו אמונות בלבד, לא אמיתות מוחלטות. מהי האמונה ההגיונית ביותר? כאן אליעד מסביר שקיימת היררכיה של אמונות. למרות שהכל זו אמונה, יש אמונות שהן יותר הגיוניות ואמונות שהן פחות הגיוניות. הוא נותן דוגמה לכך שאמונה המבוססת על חושים ישירים היא הגיונית יותר מאמונה המבוססת על סיפור שאי אפשר לוודא. לדוגמה, האמונה שאוכל כי אני רעב וכשאני אוכל ארגיש טוב היא אמונה הגיונית, המבוססת על חוויה ישירה של האדם. לעומת זאת, האמונה שאומרת אם אשמור שבת אלוהים ייתן לי גן עדן לאחר המוות מבוססת על סיפורים ואינה נשענת על חוויה ישירה של האדם, ולכן היא פחות הגיונית. עם זאת, אליעד מציין שגם אמונה הגיונית ביותר עדיין נשארת אמונה. אף אחד לא יכול להוכיח בוודאות מוחלטת את אמונתו, מכיוון שכל דבר, אפילו המציאות המיידית של החושים, יכול להטעות. איך אנשים בוחרים במה להאמין? אליעד מסביר שלרוב בני ... לגבי הדת שלהם, ואנשים חילונים מאמינים כי הם מרגישים וודאות מוחלטת לגבי אורח החיים שלהם. שניהם שוכחים שאלו רק אמונות, ומאמינים שדרכם היא האמת המוחלטת. הוא מביא דוגמה נוספת שבה חילוני יושב בביתו ואומר אני רוצה תחביב, ואז הוא ... לאמת, דתי או חילוני. הוא טוען שאין הבדל עקרוני, אלא שהקרבה לאמת תלויה בשאלה עד כמה האדם בדק את אמונתו לעומק ועד כמה הוא פתוח לבדוק ולחקור. חילוני שמאמין שאין אלוהים מבלי שבדק זאת לעומק רחוק מהאמת בדיוק כמו דתי שמאמין באלוהים מבלי שבדק זאת לעומק. אבל דתי או חילוני שבאמת בודק וחוקר את אמונותיו - אפילו אם הוא טועה - הוא האדם הקרוב יותר לאמת. אדם כזה, ברגע שיגלה שטעה, יהיה פתוח יותר לשינוי ויגיע להבנה גבוהה יותר. בסיום, אליעד מדגיש שלמרות שכל האמונות הן רק אמונות, יש אמונות יותר ופחות הגיוניות, וחשוב להבין זאת ולבחור באמונות הכי הגיוניות מבחינת האדם עצמו. האם כדאי להיות דתי או חילוני? מה ההבדל בין דתי לחילוני? האם הכל זה רק אמונה? מהי אמונה הגיונית? איך בוחרים במה להאמין? מי יותר קרוב לאמת, דתי או חילוני?