... עדיין אין לו סיבה אמיתית להפסיק לעשן, מכיוון שלא היה לו מלכתחילה רצון כזה. במקרה כזה, אליעד מסביר שצריך לבצע שני תהליכים במקביל: ראשית, להטיל ספק בסיבות של האדם להמשיך בהתנהגות הנוכחית שלו (למשל, לעשן). שנית, לייצר ולהעצים אצלו את הרצון האלטרנטיבי - למשל, לרצות להפסיק ... שזה משהו הכרחי עבורו. כלומר, יש פה שני שלבים מהותיים: החלשת הסיבה להרעבה ובמקביל, בניית הסיבה לאכול. האם המהות של תהליכי השכנוע והטיפול היא תמיד זהה? אליעד מציין כי במהות העמוקה, כל תהליך שכנוע וטיפול הוא דומה מאוד: בסופו של דבר, המטרה תמיד תהיה לגרום לאדם להאמין שהשינוי הרצוי הוא טוב יותר עבורו מהמצב הקיים. אבל ברמת האסטרטגיה הפרקטית ... לא אוכל רוצים לגרום לו לאכול ובהנחה שהוא אוכל מדי רוצים לגרום לו לאכול פחות נניח, עכשיו בעצם לצורך העניין זה כמו כל תהליך של שכנוע, נכון כמו כל תהליך של שכנוע. עכשיו השאלה היא ברמת האסטרטגיה האם יש הבדל או שאין הבדל ואם אכן האם יש הבדל אז מה ההבדל, האם יש הבדל בין לנסות לעזור למישהו שרוצה שיעזרו לו ... שלום תעזור לי להפסיק לעשן והשני אתה צריך לגרום לו לרצות להפסיק לעשן למרות שהוא לא רוצה להפסיק לעשן, האם זה יהיה אותו תהליך? ש: כן אני אומר שכן. אליעד: אותו דבר אין הבדל? ש: רק בעוצמה רק במינונים בעוצמה בכמויות. אליעד: תראה בא נניח שלא משנה מה נשאל במהות זה תמיד יהיה אותו דבר, ... מבין שזה גרוע והשני גם מעשן למרות שהוא מבין שזה גרוע מה ההבדל? ש: השני טוב לו עם זה. אליעד: נכון אז השאלה יש הבדל בתהליך או אין הבדל? ש: מה אתה חושב? אליעד: אני אומר שיש הבדל אני אסביר למה, אוקי בשביל לגרום למישהו לעשות משהו צריך להסביר לו שמה שרוצים שהוא יעשה שזה יותר טוב ... - default שלו נשאר החלק השני שהוא כבר מאמין בו, אבל אם יש בו שיהיה לו את החלק שהוא רוצה כן להשתנות אז בעצם יש פה שני תהליכים שעושים אותם במקביל. אחד לוקחים את מה שהוא מאמין בו שהוא צריך לעשות ומנטרלים על ידי הטלת ספק תפעיל את השכל, האם זאת האמת? אבל מצד שני עכשיו צריך לשתול ... את הסיפור צריך להיות מודעים לזה, כי צריך לזכור עוד פעם אם משכנעים מישהו שאין לו אינטרס שהוא לפחות לא בא עם אינטרס התהליך יותר קשה כי גם צריך לבנות לו צריך לחייב לו אפשרי אפילו לפעמים משהו שהוא בלתי אפשרי ולגרום לו לחשוב שזה מחויב על ידי אמונה דווקא, כי אם הוא הולך עם האמת ...

... מצהיר באופן מפורש שהוא אינו רוצה דבר מסוים, היא דווקא מפני שהוא רוצה אותו באופן קיצוני. כאשר האדם אינו מצליח להשיג את הרצון שלו, הדבר גורם לו לכאב פנימי רב, ואז בתהליך לא מודע, הוא מתחיל לשכנע את עצמו שהוא בכלל אינו רוצה זאת ואפילו שונא את זה. כך, הוא מפחית את תחושת התסכול. כדוגמה לכך, מוזכרת ... אליעד ממליץ לשאול שאלות כאלה באופן יומיומי כלפי כל תחושה של אהבה או שנאה חזקה, וכך להגיע להבנה מעמיקה של המנגנונים הרגשיים המניעים אותנו בחיים. אהבה ושנאה - תהליכים רגשיים מנוגדים התמודדות עם רצון שאינו מתממש האם יש אושר מוחלט ללא סבל? איך שנאה יכולה להפוך לאהבה? למה לפעמים אנחנו אוהבים את מה ... לגמרי ממה שאני אוהב, האם עדיין הייתי רוצה בו? החקירה הזו עוזרת לאדם להבין טוב יותר את שורש הרגשות שלו ואת הסיבות האמיתיות לאהבה ולשנאה שהוא חווה. אהבה ושנאה - תהליכים רגשיים מנוגדים התמודדות עם רצון שאינו מתממש הגשמת אושר מוחלט והקושי להשיגו חקירה עצמית של רגשות ודפוסי חשיבה אוקי עכשיו הנושא הוא ... כי זה לא סתם משחקי מילים, בפשוט בן אדם שמאוד רוצה משהו בן אדם שרוצה משהו ברמה חולנית והוא לא יכול להשיג את המשהו הזה והמשהו הזה עושה לו רע אז הוא בתת מודע נוצר תהליך שהוא משכנע את עצמו שהוא לא רוצה את הדבר הזה אבל ואז הוא אומר טוב אני לא אוהב אותו אני שונא אותו מה שזה לא יהיה אבל אז תישאל השאלה ואם ...

... מחויב המציאות, אפשרי המציאות, ניתוח תהליך, מה מחויב? מה אפשרי? איך למצוא את המהות? איך לנתח תהליך? להסתכל על השכל שיש בכל דבר מה זה מחויב ומה זה אפשרי? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על ההבחנה בין מחויב ואפשרי, והסביר כיצד כל תהליך והתפתחות בהוויה מתמודדים עם שני העקרונות הללו. הוא הציג את המושגים כדרך להסתכל על תהליכים והתנגשויות בחיים ובמציאות, תוך כדי הדגמות רבות שעזרו להבהיר את רעיונותיו. ההבחנה בין מחויב לאפשרי מתייחסת לשני הכיוונים שבהם אפשר להבין את המציאות: מחויב הוא כל דבר שנראה ... להתפתח לכיוונים שונים. איך ניתוח תהליך מחויב ואפשרי יכול לעזור לנו להבין את המציאות? אליעד הסביר כיצד כל תהליך שאנו נתקלים בו בחיים, אם ננתחו אותו דרך משקפי מחויב ואפשרי, אנחנו יכולים להבין אותו הרבה יותר לעומק. כל תהליך נופל בין שני קצוות אלו - מה שנראה לנו כמחויב הוא החלק הקבוע והיציב, ומה שאפשרי הוא כל מה שניתן לשנות בו. כדי להסביר את הרעיון הזה, אליעד נתן דוגמה של תהליך חומצה שמפוצץ סתימה בצנרת. הוא ציין שכשאנחנו שואלים איך חומר מסויים, כמו חומצה, פותח סתימה, אנחנו למעשה צריכים לשאול: מהו המחויב בתהליך הזה ומהו האפשרי? כלומר, האם התוצאה של התהליך היא מה שהיינו מצפים לו? האם יש משהו בתהליך שניתן לשנות, או שהמציאות פשוט מחייבת את הסיטואציה הזו להתרחש כפי שהיא? איך למצוא את המהות של כל תהליך? לאחר מכן, אליעד עבר להסביר איך נוכל למצוא את המהות של תהליך על ידי הבחנה בין מחויב לאפשרי. הוא טוען כי במקרים מסוימים נוכל להבחין בכך ששני הדברים - החומצה והסתימה - אינם מחויבים, אלא האפשרות של איך הם ישפיעו אחד על השני. לדוגמה, אם ... הוא המחויב ושהבננה היא האפשרי. התהליך של חיתוך הבננה על ידי סכין היה תהליך שבו חובקה היכולת של הסכין לחתוך את הבננה, ולפיכך, הבחירה של הסכין הייתה המחויב והבננה היתה האפשרי. האם המחויב תמיד מחויב במציאות? אליעד ציין כי חשוב להבין שלפעמים החוקים הפיזיקליים מחייבים את ההתנהלות של תהליך, אבל לא תמיד ישנה רק אפשרות אחת. לפעמים מה שנראה כמחויב אינו בהכרח קבוע, שכן יכול להיות שנמצא משהו חדש שיבטל או ישפיע על החוקיות. כך, ניתן להבחין שמה שהיה נכון לכאורה - כמו ... שמבחינת הפיזיקה, יכול להיות שישנם תהליכים שבהם אנחנו לא יכולים לזהות בדיוק מה היה המחויב ומה היה האפשרי בגלל שהמציאות תמיד משתנה, גם אם ברמה הפיזיקלית או החוקית יש דברים שנראים קבועים. מהו השכל שבדבר? לסיכום, אליעד הציע שאנחנו יכולים להבין את כל התהליכים במציאות רק אם נבין איך מחויב ואפשרי נפגשים ויוצרים את השינויים שאנו רואים. הוא טוען שבחיים, כל תהליך אפשרי יכול להוביל לשינוי או לתוצאה מחויבת, ואין תמיד תשובה חד משמעית לשאלה מי המחויב ומי האפשרי. מחויב ואפשרי? מהות התהליכים בחיים מה זה מחויב? תהליך שינוי והאפשרי ההבדל בין מחויב לאפשרי ...

... סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא ... מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח ... שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?, ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר. ... האדם יצליח להבין באמת מדוע הבחנה זו בין טוב לרע או בין נעים ללא נעים מחייבת אותו לפעול באופן מסוים, הוא יוכל להתקדם לשאלה הבאה ולהבין את התהליך לעומקו. אליעד מביא כדוגמה אדם שאומר אני עושה את זה כי אני רוצה להרגיש ... באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו? אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה בגלל שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים להתרחש דווקא כפי ...

... לשפר את יכולתו לזכור שמות ולמנוע את ההתבלבלות. האם בעיות בלבול משקפות בעיה אמיתית במוח? אליעד מסביר שאין מדובר בהכרח בבעיה במוח, אלא בהבנה של תהליכי למידה והתנסות. הוא מציין שהמוח של כל אדם פועל בצורה דומה, כאשר הוא עובר דרך ... שמות של אנשים. במקרה כזה, ניתן לפתור את הבעיה על ידי תרגול ושיפור של ההתמקדות, ולא בהכרח מדובר בהפרעה מוחית. האם יש קשר בין הפרעות למידה לבין תהליכים במוח? בהמשך ההרצאה, אליעד מתאר את הקשר שבין הפרעות למידה ובין תהליכים מוחיים. הוא מסביר שמהות ההפרעות איננה טמונה בכשלים מוחיים, אלא בדרך בה התפיסה ...

... לא רצוניות, ואינסטינקטים הם תהליכים שאינם בשליטתם. אך למעשה, אליעד מציע כי הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שמקובל לחשוב. כיצד ניתן להגדיר פעולה כרפלקס או כבחירה מודעת? ... לא רצוניות, ואינסטינקטים הם תהליכים שאינם בשליטתם. בהרצאה מסביר אליעד כהן כי רפלקס הוא לכאורה פעולה בלתי נשלטת, המתרחשת באופן אוטומטי ומיידי בתגובה לגירוי מסוים. אך ... וכך לא לאפשר למוחו להתחיל בתהליך החשיבה האוטומטי שמוביל לתגובה בלתי נשלטת. כשהאדם מתמסר למצב של אני לא יודע שום דבר, הוא לא מתייחס לרעש או לגירוי חיצוני כבעל משמעות ...

... בחרדה מגביר חרדה, העצמת הבעיה בגלל הטיפול בה, טיפול בבעיה גורם נזק, תהליך טיפול בחרדה, השפעת טיפול בחרדה, העצמת החרדה, הגברת ... אמור לעזור, או שהיא בלתי תלויה לחלוטין בטיפול עצמו. מדוע החרדה מתגברת לאחר תחילת הטיפול? בכדי להבין את התהליך, אליעד כהן מסביר כי לפעמים טיפול מתחיל בהצפת החרדות, ... אדם צמא שותה מי ים, דבר שרק מגביר את תחושת הצמא שלו, כיוון שהמים הללו מייבשים אותו. אליעד מדגיש כי קיים תהליך דומה בהתמודדות עם חרדות: כאשר אדם מתחיל לטפל בחרדה, ... זמנית כי הוא נובר בנושא, דבר שמציף ומבליט את הבעיה יותר. אולם, האמת היא שההתגברות הזו יכולה להיות חלק מתהליך טבעי של התמודדות והבראה. לדוגמה, כשמרתיחים מים, בהתחלה ... פתרון טוב יותר עבורו. אפשרות שנייה היא לתקוף את הבעיה מסביב. הכוונה היא שבמקום לטפל ישירות בחרדה, נעשה תהליך עקיף שבו האדם מפתח את עצמו בתחומים אחרים הקלים לו יותר. למשל, הוא יתמודד עם כעסים, יחזק את גופו, יעסוק בתהליכים אחרים שמפתחים את התודעה שלו ויפחיתו את הלחץ הכללי. בדרך זו, הוא יכול להגיע להתמודדות עם החרדה ממקום טוב ויציב יותר, כך שהתהליך הישיר של הטיפול בחרדה יהיה קצר יותר, קל יותר, ואולי ... בהתעצמות זמנית של הבעיה, ובמצבים אלה על האדם להבין שזו הדרך לטפל בנושא. עם זאת, אם קיימת האפשרות להקל על התהליך דרך פעולות עקיפות, בהחלט מומלץ לשקול את הדרך הזו. ... צמה, שתית מי ימים. פתאום נהיית, יותר צמה למה? כי זה יבש אותך. זה מקרה אחד. לעומת זאת, יש דברים שנקראים תהליכים אם לדוגמה, בלי משל ונמשל. נלך ישר על הנמשל. אתה ... בא לחבוש לטפל לו בפצע. וזה עוד יותר כואב לו. מה לעשות? צריך לטפל בפצע. אין מה לעשות. ש: הוא מסביר לו את התהליך זה יקרה... אליעד: נכון, אבל בהנחה, שהוא אומר, אני בטוח ... אחרים, בוא תתמודד עם כעסים, תחזק את הגוף, תתמודד עם דברים שאתה מסוגל, להתמודד איתם. ואז, תגיש לחרדה. ואז התהליך שם יהיה יותר קצר, או אפילו יפתר מעצמו. יכול להיות, ... יעשה לו רע. הוא יגיד אוקי, אני אעזוב את זה עכשיו. ואתקוף את זה, מסביב. מה זה אומר לתקוף את זה מסביב? נעשה תהליכים קשורים. נפתח את השכל, כל מיני דברים כאלה. עוד הפעם, ...

... במחשבות, האדם משתמש במרכיבים פנימיים, שלפעמים הוא כלל לא מודע אליהם. כלומר, בתהליך יצירת המחשבות מעורבים גם גורמים לא מודעים, ולכן האדם לא תמיד מודע למה שיצא בסוף. האדם יכול לחשוב שהוא יוצר את המחשבה שלו, אך ייתכן שלמעשה הוא רק חווה מחשבה שנוצרת ... במובן זה, המחשבות הן גם כן תוצאה של גורמים נוספים מעבר לרצון האישי, כמו תהליכים תת - מודעים, רגשות ומידע פנימי נסתר. מה הקשר בין לדעת מראש לבין יצירת המחשבה? אליעד מעלה דוגמה נוספת: צייר שמתחיל לצייר ציור מבלי לדעת מראש כיצד הציור ייראה בסוף. ... מודע ומכוון את אותה מחשבה. עצם הידיעה מראש אינה מחייבת את האחריות ליצירת התהליך עצמו. כיצד נוצרת מחשבה אם לא האדם מייצר אותה במודע? אליעד מציין כי מחשבות הן תוצר של תהליך פנימי עמוק, שלפעמים האדם מודע אליו ולפעמים לא. גם כאשר האדם חש כי הוא בחר או יצר מחשבה מסוימת, לא תמיד ברור לו מאין בדיוק הגיעה הבחירה או הרצון. כלומר, גם מה שנראה ... נוספת: האם אלוהים עצמו באמת מייצר את הרצונות שלו, או שאולי אפילו אצלו יש תהליך פנימי בלתי מודע שמשפיע על החלטותיו? כלומר, גם ההחלטות של אלוהים הן תהליך שדורש הבנה עמוקה יותר. הנקודה שאליעד מדגיש היא שתהליך של יצירת מחשבה או החלטה הוא הרבה יותר מורכב ממה שנראה על פני השטח. הוא מערב תהליכים לא מודעים, רצונות פנימיים, והיבטים שהאדם לא תמיד מודע אליהם, ולכן לא תמיד ברור האם הוא באמת מייצר את מחשבותיו, או רק חווה את התהליך. האם אתה מייצר את המחשבות שלך? איך נוצרות מחשבות? האם אפשר לדעת מראש על מה תחשוב? האם אלוהים יודע על מה יחשוב? מה המחשבה הבאה שלך? האם האדם שולט במחשבות שלו? ...

... מידי, לרתום את העגלה לפני הסוסים, מה נכון לשאול? לפי הרמה שלך, לקפוץ מעל הפופיק איך להימנע מלקפוץ מעל הפופיק בתהליך הלמידה? הרבה פעמים אנשים רוצים להשיג מטרה גדולה במהירות, אך הם לא מבינים את החשיבות של לעשות דברים לפי הסדר הנכון. אליעד כהן מביא דוגמה ברורה של אדם שרצה ... אדם לא הצליח להתקדם כראוי משום שלא הקפיד ללמוד את הדברים בצורה הדרגתית. כשהתחיל ללמוד, הוא התייאש מהר מאוד מהתהליך הארוך והחליט לקפוץ ישירות לחומר המתקדם של תואר הדוקטור. הוא הצליח לפתור חלק מהשאלות בצורה אקראית, אך מהר מאוד גילה שאינו מבין לעומק את החומר המורכב יותר. התוצאה הייתה שהוא לא הצליח להתמודד עם הבחינות ברמה הגבוהה, כי הוא דילג על הבסיס ההכרחי. מה הבעיה עם קיצור תהליכים בתהליך הלמידה? הבעיה המרכזית הייתה שאותו אדם ניסה לקצר תהליכים. הוא חשב שיוכל לוותר על השלבים הראשונים והבסיסיים וללמוד ישר את החומר המתקדם יותר. אבל הבעיה היא לא רק בחומר המתקדם, אלא בכך שהחומרים הבסיסיים הם היסוד לכל ... תפספס את הדברים החשובים. אם אתה נתקל בקושי, זה לא אומר שהשאלה שלך לא נכונה, אלא אולי היא לא נכונה לך כרגע. התהליך חייב להיות מובנה, וכדי שהיסודות שלך יהיו מספיק טובים, עליך לוודא שכל שלב קודם נלמד לעומק ובצורה יסודית. כדי לא לרתום את העגלה לפני הסוסים, אליעד ממליץ להתקדם ...

... אפילו שיטת הסוד, עשויה להכיל רעיונות נכונים שיכולים לעבוד עם אדם מסוים. כל שיטה מבוססת על תהליכים שיכולים להוביל לתוצאה מסוימת, ולא תמיד חשוב איזה תהליך הוא המניע, אלא אם יש תוצאה חיובית בסופו. הוא מציין שחשוב לדעת איך להפריד בין תהליך שיווקי לשיטה אמיתית. לפעמים זה יכול לעבוד לא משנה מה תלמד, כל עוד תהיה פתוח להתנסות ולהתמודד עם המחשבות שלך. מהן השיטות המשותפות בין NLP לשיטות אחרות? אליעד ... אתה צריך לשבת מול שולחן לשבת מול שולחן לדבר עם השולחן ויש אנשים שנרפאו מזה. למה כי יש בתוך תהליך של לשבת מול שולחן ולדבר עם השולחן יש תהליכים של להירגע לבטא את עצמך לחשוב יש בכל דבר אפשר להמציא שיטות טיק טק לקחת איזה משהו שעובד לעטוף אותו במשהו שלא עובד ויש לנו שיטה אבל NLP בגלל שזה משהו שיווקי ...