אוטומציה ארגונית, אוטומציה של תהליכים, מחשוב תהליכים בארגון, תיעוד הידע הארגוני, תהליכי אוטומציה, טכנולוגיה בארגון, מחשוב ארגוני, חשיבות האוטומציה בארגון, אוטומציה של הארגון, אוטומציה עסקית, אוטומציה לעסקים, ... נעדר או עוזב, המערכת ממשיכה לשלוח את האימיילים בצורה סדירה ועקבית, ללא תלות בעובד ספציפי. איך מבצעים אוטומציה של תהליכים בארגון? כדי לבצע תהליך אוטומציה מוצלח, חשוב לבצע מספר שלבים מסודרים: ניתוח תהליכים: בשלב זה מזהים אילו משימות בארגון חוזרות ...
...ההתבודדות? התוצאה הרצויה של התרגול, לפי אליעד, היא שהאדם ירגיש שהוא כבר לא חייב לעשות דבר. הוא ירגיש חופשי לחלוטין ושהוא יכול לבחור מה לעשות מתוך רצון אמיתי ולא מתוך תחושת כפייה או צורך. הדבר הזה מוביל את האדם להרגיש שהחיים הם משחק בלבד, והפעולות שלו נעשות מתוך בחירה חופשית אמיתית. עם זאת, אליעד מזהיר שיש גם סכנה בתרגול. האדם יכול לקחת את היכולת הזאת של לא משנה לי כלום לצד השלילי, ולהשתמש בה כתירוץ לחוסר פעולה ועצלנות. לדבריו, המטרה היא להגיע למצב שבו לא משנה אם תעשה או לא תעשה, אך מתוך מודעות,...
...שאלה שיודעים מה שהם רוצים מעצמם בוחרים. זא, בפרט אם המחמאה נאמרה בצורה עקיפה, רצוי להוסיף עוד משהו למחמאה, כדי שיהיה ברור איך היא הופכת להיות מחמאה אישית, גם אם היא לא נאמרה בצורה אישית. תגלה התעניינות בחיים האישיים של האדם השני. כך אתה מראה לו שהוא חשוב לך ושאכפת לך ממנו גם ברמה האישית. יש לשים לב, לעשות זאת בהקשר הנכון, ושלא ליצור מצב מחשיד. נניח שאתה שואל את האדם השני שאלה, שאתה רוצה שהוא ישיב לך עליה בחיוב. ואתה פתאום קולט, שאולי הוא לא ישיב לך עליה בחיוב. אז כדי למנוע מצב שבו תהיה תחושה של...
...הכוללת. האם קיימת בחירה חופשית אמיתית? בסופו של דבר, אליעד מעלה את השאלה הגדולה: האם באמת יש לנו בחירה חופשית? האם אנו באמת בוחרים מתוך אפשרויות מגוונות, או שמא אנחנו רק מגיבים לצרכים פנימיים שמנחים אותנו? הוא מציין שלפעמים אדם לא באמת בוחר אלא מרגיש שהוא בוחר מתוך מציאות מוגבלת מאוד. לדוגמה, בחירה במסעדה היא לא באמת בחירה חופשית אם אתה לא רואה את כל האופציות, אלא רק את המנה שהכי נראה שהיא מתאימה לך ברגע הנתון. לעיתים, ההשפעה של מה אחרים חושבים או המניעים הפנימיים שאנחנו לא תמיד מודעים להם, מקטינים...
...מה שאני חושב שנכון, הוא נכון תמיד, או רק לפעמים? - אולי זה נכון באופן חלקי בלבד, ואולי זה בכלל שקר? - אולי יש משהו עמוק יותר, נכון יותר, או אחר לגמרי? כל שאלה מסוג זה פותחת אפשרות להסתכלות חדשה ומאפשרת להגיע לרבדים עמוקים יותר של הבנה ושל הכרה. מדוע אנשים לא שואלים מספיק שאלות? אליעד מציין שאחת הסיבות שאנשים לא שואלים שאלות היא הפחד להטיל ספק במה שהם כבר יודעים או חושבים שהם יודעים. לעיתים קרובות, אנשים מפחדים מהאפשרות שהידע שלהם מוטעה או חלקי, ולכן נמנעים מלשאול שאלות שעלולות להפריך את אמונתם הנוכחית...
...הפוליטיקאים: הם יוצרים מצב שבו האחריות לעולם לא מופנית אליהם, למרות שהם אלו שאמורים לשאת באחריות העליונה. האם באמת יש פתרון לבעיות היסוד של החברה? בסיום ההסבר אליעד מעמיק בטענה העקרונית ביותר: כל בעיה פוליטית, כלכלית או חברתית, אינה יכולה באמת להיפתר כל עוד לא מבינים את המהות שלה. הוא טוען כי הבעיה העמוקה ביותר היא חוסר הבנת הרצון האמיתי של האדם, והנטייה של בני האדם להסתיר מעצמם את האמת. כל הבעיות בעולם הן השתקפות של קונפליקטים פנימיים בין רצונות מנוגדים של האדם עצמו. הוא מציע שהדרך האמיתית לפתרון...
...חווה את הרצון כצורה של המציאות, אך לא כצורך אישי, ועל ידי זה האדם לא סובל מקיומו של חוסר אישי, אלא נהנה מעוד צורה וביטוי של האחדות. ובפרט כאשר יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו שהוא המסובב הראשון, דהיינו, שהאדם חווה את האני שלו, שהוא המהות של המציאות עצמה, שאז האדם חווה, שהוא הבורא של הקיום העצמי שלו ושל הרצון העצמי שלו. שאז האדם חווה חיסרון, אבל הוא חווה, שהוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה את החיסרון הזה. כי גם הקיום עצמו, הוא חיסרון. כי הקיום של האני, הוא ההפרדה ממה שאינו אני...
...רוצה לצמצם את זמן החשיבה באופן כללי. לדוגמה, אם האדם רוצה חצי שעה לא לחשוב, מה יקרה אם במהלך הזמן הזה יעלו מחשבות? התשובה שאליעד נותן היא פשוט להיות מודע למה שקורה, בלי לנסות לעצור או לפרש את המחשבות הללו. האם אפשר לא לחשוב על העבר או העתיד? אליעד מסביר כי בלתי אפשרי לא לחשוב לחלוטין על העבר או העתיד, אך מה שניתן לעשות הוא להכיר בכך שמחשבות על העבר או העתיד הן בסך הכל סיפורים שהמוח מספר לעצמו. בכל פעם שעולה מחשבה כזו, האדם צריך לשאול את עצמו מה המשמעות של המחשבה, ומי בכלל קבע שזה חשוב? למשל, אם...
...משהו מחוץ לאדם שמחיה אותו ושמעצם קיומו, הוא לא מצוי ראשון. מהו המצוי הראשון וכיצד זה קשור לקיום שלנו? הגילוי של מהות הקיום, לפי אליעד כהן, הוא תהליך של הבנת המצוי הראשון. מה הכוונה במצוי ראשון? אם האדם מבין שקיומו אפשרי, הוא מבין שגם קיומו של כל דבר אחר אפשרי, כולל של אחרים, ושל ישות חיצונית. ישות זו היא זו שגורמת לאדם להתקיים, ומחיה אותו. כשמתבוננים בכך מספיק לעומק, מתגלה שהמצוי הראשון הוא ישות שיכולה להיות אינסופית או אלוהים, תהליך שבו הוא מתחיל להבין את משמעות קיומו. האם אנחנו מצויים ראשונים...
👈 הספר "להיות אלוהים"
(2 חלקים, 336 פרקים - 656 עמ')
👈 400 ש"ח בלבד!
☎️ 050-3331-331שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים
- הספר על: מי ברא את אלוהים? האם המציאות היא טובה או רעה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להנות בחיים? האם לדומם יש תודעה? איך נוצר העולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם הכל אפשרי? איך להיות מאושר? למה יש רע בעולם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש או אין אלוהים? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? למה לא להתאבד? האם באמת הכל לטובה? בשביל מה לחיות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לנוער, רטוריקה, אימון עסקי בנושא תהליכים בארגון - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331