... הוא הסיבה הראשונה. כי אם אין סיבה ראשונה, אז ממילא אין שום משמעות אמיתית לשום סיבה
בתהליך, כי אין להן שום נקודת התחלה שהיא נקודת החוזק שלהן. ואכ זה בעצם לומר שהאין סיבה הוא התשובה לשאלת ... וחזקות בדיוק באותה המידה. ואם אין איזו נקודת התחלה כלשהי שהיא החוזק והמשמעות של כל
התהליך, הרי שבעצם כל הסיבות שיש
בתהליך הן חסרות משמעות. וזה בעצם אומר, שגם דרך המילוט שאומרת שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין ... היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל
התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל ... לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל
התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש ... שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר
שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו
תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של
התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת
התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו
תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו
כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה
תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום
תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית ... הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו
תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם ... שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של
תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר ... אכן נשאל, כיצד אין סיבה סובב שיהיו סיבות. אך אפשר לומר שהאין סיבה הוא לא הסיבה של
התהליך. אלא הוא פשוט היה שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ... הסבר של אין סיבה, תמיד הכוח של היש סיבה, הוא תמיד ימשיך לשאול מה הסיבה ומה ההסבר של
תהליך האין סיבה בכל פירוש אפשרי שלא יהיה. לדוגמה: נניח שכל מה שקורה בעולם הוא היה הווה ויהיה אקראי לגמרי. אז באמצעות המחשבה של היש סיבה, נשאל מהי הסיבה שבגללה
התהליך האקראי לחלוטין הזה, הוא דווקא בצורה הזאת ולא אחרת? כי באותה המידה שהאקראיות היא כזו, היא הייתה ... שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה
התהליך של המציאות הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של ... את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי
תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת
התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו כאן ללולאה אין סופית, שהמוח האנושי לא מסוגל לתת עליה ... והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את
תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור
תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו עצמו. ומי שיעמיק עוד בדבר הזה, יגלה בסוף ...