שקר בלי סיבה, נגד רצון בלי סיבה, שנובע מאמת בלי סיבה - מצח הנחש / מצח הרצון ובו יתבארו מספר עניינים על דרך תת המודע של האדם, לשקר את עצמו שקר שאינו מודע, ועל הדרך של האדם, להתמודד עם דרכו לשקר את עצמו. והעניין הוא, כי יש בעולם שלנו שני כוחות. והכוח הראשון, נקרא מצח הנחש. והכוח השני שעומד מולו ונגדו, הוא נקרא מצח הרצון. ומצח הנחש פירושו, שהאדם משקר את עצמו, בלי שום סיבה. כי יש שני סוגי שקרים. והסוג הראשון, הוא מצבים שבהם האדם משקר את עצמו, עם סיבה כלשהי, לכך שהוא משקר את עצמו. והסוג השני, הוא מצבים, שבהם האדם פשוט משקר לעצמו, סתם ככה בלי שום סיבה כלל. כי כל הסבל וכל צורות הסבל של האדם, הן כולן רק משום שהאדם משקר את עצמו. ואם האדם לא ישקר את עצמו כלל, הוא יגיע להשתוות עם האחדות של המציאות, ויהיה לו טוב תמיד עם השלמות של המציאות. והאדם סובל סתם, משום שהוא משקר את עצמו סתם. וכל אחד ואחד שיתבונן אל תוכו קצת, יראה מיד, כי הוא לא נצמד אל האמת באופן ... ואפילו הוא סובל מכך לפעמים. וכל זה קורה, בלי שום סיבה ברורה לעין. והנחש הרגיל, הוא מפתה את האדם לשקר לתועלת עצמו. אבל מצח הנחש, הוא מפתה את האדם לשקר, כדי לעשות דווקא וכדי להכעיס את האמת של המציאות. כי אם האדם ייצמד רק אל האמת, יהיה לו טוב תמיד. והתועלת היחידה שיש לאדם, מכך שהוא משקר לעצמו, היא בכך שהוא כאילו מכעיס ומעצבן את המציאות בשקרים שלו. כי המציאות, היא טובה, והאדם משקר שיש נפרדות ורע וכולי. וכאשר האדם משקר את עצמו, היחיד שבאמת סובל מכך וכועס מכך, זה הוא עצמו. כי המציאות, מכילה בתוכה את הכל. ולאדם נדמה, שהוא חכם יותר וחזק יותר מאשר המציאות. שהיא בצורה אחת, והוא משקר ויוצר צורה אחרת למציאות. ובכך האדם כאילו מתגבר על הכוח של המציאות. כי השקר, כאילו עוזר לאדם לנצח את המציאות. שהמציאות היא דבר אחר, והשקר עוזר לאדם ליצור לעצמו כאילו מציאות אחרת, והאדם כאילו משנה את המציאות, באמצעות השקר שלו, גם בלי שהיא משתנה בפועל. ואז האדם כאילו מנצח את המציאות. והאדם לא מבין, שהוא מאמלל רק את עצמו בלבד. כי מצד המציאות הכל אחד תמיד. והשקר של האדם, מאמלל רק אותו עצמו בלבד. ובטרם נבאר, כיצד יכול האדם להתגבר על מצח הנחש הזה, שגורם לאדם לשקר לעצמו ולאמלל את עצמו, סתם כך בלי סיבה, נאמר, כי יש כאן סוד גדול. והוא, כי כל קיומו של ... מצח הנחש שיש אצל אלוהים עצמו, הוא זה שיצר את המציאות ואת הנפרדות שלנו. כי הנפרדות שלנו היא כולה שקר, ביחס לאחדות של המציאות. והשקר הזה, לא מביא לאלוהים שום תועלת. משום שמנקודת המבט של האחדות, אין שום חיסרון כלל. ושם בנקודת המבט של ... יש את הנפרדות שלנו, היא רק בגלל קיומו של מצח הנחש אצל אלוהים עצמו, שגורם לאלוהים לצמצם את עצמו, ולשקר לעצמו, ולסבול, והכל ללא שום סיבה כלל. ובלי מצח הנחש של אלוהים, לא היה קיום לעולם כלל. ומכך משתלשל ... מצח הנחש שלו. כי גם אחרי שהאדם מגיע אל האחדות, גם אז האדם צריך שיהיה לו מצח נחש, כדי שישקר ושיהיה קיים כאן בנפרדות. אלא שאז, הנפרדות היא עניין אחר וטוב מאוד לגמרי. וכיצד יתגבר האדם על הנטייה שלו, לשקר את עצמו בלי סיבה? תשובה: על ידי מצח הרצון. כי יש רצון, שהאדם רוצה איזה דבר לתועלת של עצמו. ... שלא קודם לו שום רצון אחר. כי כל זמן שקודמת לרצון של האדם סיבה כלשהי, הרי שזה רצון של שקר. שהאדם רוצה בכלל משהו אחר שהוא הסיבה, והאדם משקר את עצמו, שהוא רוצה את הרצון הסופי שלו, למרות שזהו שקר. ורצון שבאמת אין לו שום סיבה, הוא רצון של אמת. וכדי להתגבר על מצח הנחש הזה, לשם כך על ... והסיבה. ועל האדם לחפש את האמת גם בלי סיבה, אלא אך ורק למען ידיעת האמת. כי הרע גורם לאדם לשקר, רק כדי שיהיה לאדם שקר ורע, בלי שום סיבה אחרת. ועל האדם להתגבר עליו, על ידי זה שהוא רוצה לדעת את האמת בכל מחיר, ... אחד, ואין צורך לחפש את האמת. ולכן מוכרח, רצון בלי סיבה לחפש את האמת. כי מצד האמת האמיתית, גם השקר הוא טוב מאוד. ואיך יחזק האדם אצל עצמו את מצח הרצון? תשובה: על ידי אמת. כי האמת המוחלטת, היא ...

לזהות את השקר, גם אם אינך יודע איך להתגבר עליו כפי שכבר ביארתי, כל הצרות שיש לאדם בחיים, כולן נובעות רק משום שהאדם מטעה ומשקר את עצמו. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה חווה את התמונה המלאה של המציאות, שבה הכל ... ואז ממילא לא שייך לסבול בגלל תחושת רע. והנה, ישנם מצבים, שהאדם מבין שאכן הוא גורם לעצמו לסבול בגלל השקרים שלו, ואעפכ הוא ממשיך לשקר. וזה משום, שהאדם מפחד לומר את האמת. כי האדם מפחד, שאם הוא יהיה איש אמת, אולי המציאות תהיה רעה. ולמרות שהאדם מבין (באופן חלקי), שהשקר הוא זה שיוצר את הרע, הרי שהשקרים של האדם מגנים עליו בעיניו. והאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בשקרים שלו, שמא יקרה לו משהו רע. וזה למרות שבאמת, השקרים, הם אלו שאחראים לכך שהאדם מרגיש רע. ולפעמים האדם מבין את כל זה, ואעפכ הוא ממשיך לשקר בגלל שהוא מפחד להיות רק אמיתי. והשאלה היא, מה עושים במקרה כזה? וכפי שכבר ביארתי, שקר באופן מודע, הוא עדיף, מאשר שקר באופן בלתי מודע. כי העיקר הוא, שהאדם לא ישקר את עצמו. כי כאשר האדם משקר את עצמו, בלי שהוא מודע לכך ובלי שהוא יודע במה בדיוק הוא משקר את עצמו, אז הוא סובל באמת. וגם אם האדם נאלץ לשקר מסיבה כלשהי, על האדם להיות איש אמת עם עצמו, ולומר לעצמו את האמת לגבי השקרים שלו. ובפועל, כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא מבין שהוא משקר, אך אין לו מושג איך לצאת מהשקרים שלו, אז ראשית כל, האדם חייב להביא לרמת המודעות שלו, את הסיבה האמיתית שבגללה הוא משקר. ועל האדם לנסות לגלות ולהבין בדיוק, מהו הדבר שגורם לו לשקר. כי על האדם להיות אמיתי כמה שיותר עם עצמו. ועל האדם להבין עם עצמו, למה באמת הוא משקר. וגם אם האדם ממשיך לשקר, לפחות שיבין באמת, למה באמת הוא משקר?! כי ההבנה של האמת, שהאדם מבין למה באמת הוא משקר, היא הורגת את השקר. והשקר ימות מעצמו, על ידי התגלות האמת באשר היא. וכל אמת באשר היא שהאדם מגלה אותה, היא הורגת את השקרים כולם. ועל האדם להיאחז כמה שיותר באמת, ולדעת, שכל פיסת אמת שבה הוא נאחז, היא גורמת לשקר להיעלם מעצמו. ולכן, על האדם להיות אמיתי כמה שיותר בכלל, ובפרט להבין את האמת, למה באמת הוא משקר. והאמת הזאת, היא בעצמה תגרום לשקר להיעלם מעצמו, וללא כל מאמץ נוסף. ובנוסף, גם אם האדם משקר מסיבות שונות, על האדם להיות מודע לצורת השקר שלו. דהיינו, שעל האדם, לא להסתפק בכך שהוא מבין באופן כללי שהוא משקר, אלא על האדם להתבונן היטב ולהבין ולראות ולהגדיר במדויק, במה בדיוק הוא משקר. דהיינו, מלבד זה שהאדם חייב להבין למה הוא משקר, ומלבד זה שהאדם חייב להשתדל בכל כוחו להיות אמיתי כמה שיותר, מלבד כל זה, האדם חייב להבין, איך בדיוק הוא משקר ומה בדיוק השקר שלו. כי השקר הוא אכזרי. והוא לא רוצה שהאדם יבין אותו. כי ההבנה, היא היפוך השקר. והמהות של השקר, היא החשיבה המעורפלת והלא ממוקדת. שהאדם חושב על הדברים בצורה לא מדויקת, ושהאדם מדבר בצורה כללית מידי, ושהאדם מתחמק ... דבר, הרי שהוא רחוק מלראות ומלהבין ומלהתייחס אל המציאות כפי מה שהיא באמת. כי האדם מבין את המציאות בדרך שקרית, בשונה ממה שהיא באמת. וכל חוסר הבנה, היא שקר. וכל הבנה שאינה מדויקת, היא עצמה שקר. ולכן, על האדם ...

לאהוב מלכתחילה ולא בדיעבד - השקר של לאהוב / לקבל / להכיל את מה שיש והעניין הוא, כי העולם שלנו, מלא בטעויות כרימון. ואחת מהטעויות ... עצמו שגם הכוס הריקה גם היא מלאה, זורם עם המציאות, מכיל אותה, שותק, וכיוב כל שאר השיטות והסיסמאות של השקר. ולמה כל השיטות בעולם (מלבד השכל שבספר הזה), הן סיסמאות של שווא ושקר? משום שכולן, גם אם הן עובדות, הן עובדות רק בדיעבד אחרי מעשה ולא מלכתחילה לפני מעשה. כגון לדוגמה, בן אדם שקורה לו איזה דבר רע, שאז הוא מנסה לשקר לעצמו ולומר לעצמו שהוא אוהב את מה שיש, כי מה שקורה צריך לקרות, ומה שיש, זה מה שיש וכיוב שאר מיני שקרים. וכל אלו שקרים, משום, שגם אם הם עובדים, הם גורמים לאדם לרצות (במרכאות) את המציאות, רק אחרי שהיא כבר קרתה. אבל, יש ... לבין מי שכל רצונו הוא שהדבר יקרה, ואחכ כאשר הדבר קורה, אז הוא חווה את התגשמות כל רצונו בדבר שקרה. כי אצל אלוהים לדוגמה, אצלו כל דבר שקורה, הוא התגשמות כל רצונו. כי אלוהים ממלא את רצונו תמיד. ואין ... דהיינו, שהאדם יודע מבין ומרגיש, שהוא זה שבוחר מלכתחילה, בבחירה חופשית מלאה, את הדבר הרע שקורה לו. כי כל השקרים של העולם, הם במקרה הטוב ביותר, עוזרים לאדם לשקר את עצמו, שהוא רוצה את מה שקורה. אבל האדם רוצה את מה שקורה, רק אחרי שזה כבר קרה. והאדם, ... את המציאות כל הזמן, למרות שהיא תמיד מילוי כל רצונו בשלמות. ובשורשו, הכל אחד). ויש אנשים שמלמדים את האדם לשקר שהכל לטובה. ושיש יותר טוב, מאשר הכל לטובה. ולכן הם מתפללים לאלוהים שעושה רק טוב, שיעשה להם יותר טוב. שכל אלו הם כמובן שקרים, כפי שמבין כל מי שיש לו שכל אמיתי. ויש אנשים שלא מבינים שהם סותרים את עצמם, בכך שהם אומרים מצד אחד שהכל טוב, ואעפכ רוצים לשנות את הטוב הזה. ומוחם העיקש והפתלתל, ממציא שקרים על גבי שקרים, כדי לתרץ את השקרים שלהם. אבל האמת לא תשתנה, והיא שעפ השכל, אם האדם באמת היה חווה שכרגע הכל טוב ומושלם, הוא לא ...

... שלכל הבעיות שהיו שישנן ושיהיו בעולם, לכולן יש פתרון אחד ויחיד. שזו בשורה רעה, שאומרת שכל הפתרונות הם פתרונות שקר. אבל זו גם בשורה טובה, שיש פתרון אחד שפותר באמת את הכל. ועל ידי החיבור של האדם לאמת, אז ...

... אבל, כאשר אין שום הפרדה כלל, זה טוב אמיתי מצד עצמו. כי בנפרדות שלנו, יכול להיות שטוב לאדם בטוב שקרי, בגלל סיבה כלשהי. כי כל טוב שהוא בגלל סיבה כלשהי, הוא טוב של שקר. שמנסה להידמות לטוב האמיתי, שאינו תלוי בדבר. ובאחדות, שם אין שום רע כלל, והוא טוב מצד עצמו. וכאשר האדם ...

... כאשר אדם כזה רואה מול עיניו חכם אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם שמפריד בין האחדות ... עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק ... מבין מיד, האם השכל הזה נלקח מהאחדות שנמצאת מחוץ למקום ולזמן ממש, או שמא השכל הזה נלקח מאיזו אחדות שקרית, שהיא רק מתחזה לאחדות האמיתית. וכל זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמת בעצמו, הוא לא יודע מימינו ומשמאלו ...

... האור שהם מצאו, כדי להפוך את העולם לטוב יותר, כל אלו ללא יוצא מן הכלל, כולם כולל כולם מנהיגי שקר, שאינם יכולים להנהיג אפילו לא את עצמם, וכל שכן שאינם יכולים לעזור לאחרים ולאדם עצמו. כי כל זמן שנדמה ... יותר, הרי שהוא חסר הבנה, שחושב שהמציאות לא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה, כבר כרגע ברגע הזה. והם מנהיגי השקר, נדמה להם שיש להם רחמנות על העולם, ושהם רוצים בטובת העולם. ובאמת הם פועלים, רק מתוך האגו השקרי חסר ההבנה שלהם. ונדמה להם, שהעולם הוא לא מספיק טוב כפי מה שהוא כרגע ממש, והם משקרים את עצמם שהם רוצים לעזור לאחרים. ובאמת, הם מנסים לצאת מהדיכאון של עצמם. שהם בעצבות ובדיכאון, מכך שהם רואים ... לו רחמנות על עצמו, שהוא עצמו סובל מכך שהוא רואה את העני סובל, והאדם מרחם על עצמו ועוזר לעני, ומשקר את עצמו שהוא מרחם על העני. וכיוב הנותן על מנת לתת, שהוא נותן, על מנת לקבל הנאה מהנתינה וכולי. ... שינוי חיצוני. והאדם, לא צריך לשנות מאומה, מלבד לדעת את האמת בידיעה פנימית, שהכל אחד. וגם זה עצמו צמצום ושקר. כי הכל טוב, גם כאשר האדם לא יודע באופן גלוי שהכל אחד. ואעפכ, זהו צמצום הכרחי. שהחכם מוכרח להגדיר ... האדם נאחז בלבושים הגשמיים של העצות, במקום להסתכל על השכל שיש בכל דבר. ואז האדם מאשים את המציאות, כאשר השקר שלו עצמו, הוא האשם בדבר וכולי.

... אבל גם לא רוצה להתאמץ עבורה. ובמצב כזה, ראשית כל על האדם לדעת את האמת, שהקושי שלו, הוא קושי שקרי. כי כל הקושי שבעולם, הוא שקר. כי אין שום קושי בעולם, עבור מי שמשתמש בשכל שלו. כי מי שבאמת רוצה איזה דבר, הוא משתמש בשכל ... ממש בקלי קלות, האדם יכול לעבור לגור בגן העדן האמיתי. והאדם, רק מחמת העצלנות שלו, הוא מייאש את עצמו בשקרים, ולא רואה, שהוא ממש בקלות יכול להשיג את השלמות. כי יש טריק מאוד קל, להשיג את השלמות. ומי שיודע ... איש אמת היכן שקל לו, וזה עצמו יביא אותו להיות איש אמת בשלמות בכל התחומים. כי האדם בטעותו, מזלזל בשקרים הקטנים כחוט השערה, שבהם הוא משקר את עצמו. משום, שהאדם הוא טועה, והוא חושב, שאו הכל או כלום. ושאם הוא לא יהיה איש אמת באופן ... שהאדם יגיד לעצמו את האמת. שבאמת הוא כן רוצה את השלמות, אבל, שקשה לו להשיג אותה. ועל האדם לא לשקר את עצמו בטעות, ולחשוב בטעות שהוא לא רוצה את השלמות. כי הוא כן רוצה את השלמות, אבל לא את ... ועל האדם לדעת, שאם קשה לו להבין את עצמו, הרי שזה רק משום שהוא מטעה את עצמו במשהו. כי השקר העצמי, יוצר את הקושי. ובלי שום שקר, אין שום קושי. כי השקר יוצר נפרדות, שיוצרת את הקושי. ובכל פעם שהאדם מרגיש, שקשה לו להבין את עצמו ולמצוא איזו הבנה לגבי המציאות, על האדם לעצור לחפש ולגלות, היכן הוא מטעה את עצמו? כי הקושי, נוצר רק בגלל השקר העצמי. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את האמת. שהוא לא צריך לשנות שום דבר, אלא רק להבין את ...

... הדבר שאולי הוא נכון ואולי לא, ולאהוב את הדבר שהוא נכון, בלי שום אפשרות כלשהי בעולם, אפילו לא אפשרות שקרית, שהוא יהיה לא נכון. ובפועל זה אומר, שמי שרוצה טוב נצחי אמיתי, עליו לנקות את עצמו מכל האמונות שלו ...

... כשני דברים שונים ועוד הפוכים. למרות שבאמת, הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, ... ממש? כי אם מגבלות התפישה של השכל הן שגויות, אז ממילא כל התובנות של האדם, הן תובנות שאולי הן שקר. כי כל הלוגיקה כולה, היא מבוססת רק על מגבלות התפישה של האדם, שממנה נוצרו חוקי הלוגיקה. כגון, שדבר והיפוכו, ... זה שהאדם שונא בכל נפשו וכוחו, את האמונה, שיוצרת את כל הרע שיש בעולם, כי היא החיות של כל השקרים שיש בעולם, על ידי זה האדם מזכך את מחשבתו. ועל ידי זה, ראשית כל, האדם מיישר קו, עם השכל ... האדם לא משתמש באמת, אפילו לא בשכל של עצמו. ועל ידי זה שהאדם שונא את האמונה ואת הספקות ואת השקרים וחוסר הוודאות, על ידי זה האדם יוצא מהדמיונות ומהשקרים שלו, וראשית כל הוא מיישר קו עם השכל האנושי שלו. דהיינו, הופך להיות חכם, ביחס לשכל האנושי. דהיינו, אדם ... האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ואז האדם סובל באמת, מכך שהוא לא באמת נהנה, מהסיבה ... של המציאות. ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, משום שאלו כמובן שני הפכים, כי אמונה, היא חיות וקיום השקר, והידיעה וההבנה, היא קיום האמת, ומי ששונא את האמונה ואוהב את האמת, דהיינו, שהוא כופר בהכל, ולא מאמין בשום ...