... רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר רצון מוגדר וסופי. ובנוסף, הנאה של מילוי רצון סופי, היא גם שקר. כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות. כי תמיד יש בתת מודע רצון לאין סוף ... שום סבל כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, או ... להאמין לשום רצון ולשום שכל עצמי. עד שהשכל והידיעה, מתבררים כאמת מוחלטת. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא מאמין לשקרים, שבהם הוא בטעות משקר את עצמו. ובפועל זה אומר, שעל האדם להבין, שהסבל שלו הוא רק בגלל הרצון העצמי המוגדר שלו. ועל האדם ... משאר המציאות. ואם האדם היה מבין את זה באמת, ממילא הרצון העצמי המוגדר של האדם היה מתבטל. כי האדם משקר את עצמו, בשקר של גן עדן. שאומר, שמחר בעתיד כלשהו וברגע אחר, יהיה יותר טוב, אם המציאות תהיה כך או אחרת. והאדם ... ולשאול את עצמו, מה האמת? האם באמת ראוי לרצות את הדבר הזה, יותר מאשר דבר אחר? ואם האדם ימשיך לשקר את עצמו, הוא גם ימשיך לסבול. והמציאות היא רחמנית, אבל הטיפשות של האדם היא אכזרית. והאדם יכול בקלות לנטרל ... מהי תכלית העולם והחיים, ממילא האדם לא באמת מבין, מהם הטוב והרע. וממילא הרצונות של האדם, הם רצונות של שקר ושל סבל. והחכם האמיתי, יודע שברמה הפנימית של המציאות, אין שום מושג תכלית כלל (ולא שאין תכלית, אלא שאין ... הצורה הזאת, יותר טובה מאשר צורה אחרת? ומה הסיבה שזה טוב וזה רע? והאדם לא מתפשר ולא מאמין לטיפשות ולשקרים של עצמו, אלא מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, ...

... יעבוד וירצה את רצונו העצמי, אז הוא יהיה מאושר. והאליל, שהוא הרצון העצמי, יביא לו את האושר. וכמובן שזהו שקר גדול. כי הרצון לעולם לא מלא. שהוא לעולם לא מסופק במה שהאדם עושה עבורו. והאדם יכול להתאמץ כל חייו ... רצונו העצמי. והאדם מטעה את עצמו, שמחר אחרי שהוא יעבוד את אלוהיו, אז אלוהיו ימלא את רצונו. וזה כמובן שקר כפי שניתן לראות בחוש. וגם אלו שנדמה להם שהם עובדים את אלוהים שבשמים. שמלבד זה שהתפישה שלהם את אלוהים ... כי האדם תמיד עובד, רק את עצמו. וכל מעשיו של האדם, הם רק כדי למלא את רצונו העצמי. והם משקרים את עצמם, שהם עובדים את אלוהיהם, ובאמת הם עובדים את רצונם, שצורתו היא, לעבוד את אלוהיהם. והרצון העצמי, לעולם ... עובד אלילים. כי הוא עושה הפרדה, בין האחדות לבין הנפרדות. וכאשר יש הפרדה בין אחדות לנפרדות, הרי שזאת אחדות שקרית, שהיא רק לבוש של מהות המציאות, ששם אין שום אחדות ונפרדות כלל. ולכן, גם מי שנאחז באחדות, שיש לה ...

... רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין בה שום שקר כלל. וכל זמן שהרצון הוא לא רק של אמת, הרי שהוא לא רצון אמיתי אלא רצון של שקר, וממילא יש המון דברים שעומדים בפניו. ורצון של אמת, הוא כאשר הרצון הוא אחד. דהיינו, שיש לאדם רצון אין ... האמיתות שואבות את כוחן. כי אם לא הייתה אמת אחת, לא הייתה שום אמת כלל. ובאמת האמיתית, אין שום שקר כלל, ושם האמת היא אין סופית, ללא שום שקר כלל. וגם השלמות של האחדות, גם היא שלמות של אמת. כי אין שם שום חיסרון כלל באמת. וכדי להשיג ...

להרגיש טוב באמת - טוב או אמת - אמת שקרית או מוחלטת כי חלק מהטועים שמטעים את עצמם, נדמה להם שהם מחפשים את האמת. כי זה מאוד מפרגן לאגו ... ושידיעת האמת תביא את האדם לסבל נצחי ואין סופי, האם עדיין היה האדם מחפש את האמת באשר היא?! והאדם משקר את עצמו וחושב שהוא מחפש את האמת, אבל באמת הוא רוצה יותר להרגיש טוב. ולכן כמובן האדם לא מוצא ... האמת. כי אם בכלל לא היה אכפת לאדם מהאמת, הרי שהוא היה מאושר בשלמות. ולמה? משום שאם האדם היה שקרן אמיתי, דהיינו, שלא אכפת לו כלל מהאמת, הוא היה יכול לשקר את עצמו ברגע אחד, ולומר לעצמו שהמציאות היא כרצונו. ולשקר לעצמו, שכל מה שהוא רוצה יש לו. ולשקר לעצמו, שכבר כרגע הכי טוב והכי מושלם עבורו. ואז ממילא, לא היה האדם סובל כלל. ומי שרוצה רק את הטוב ולא אכפת לו כלל מהאמת, פשוט שישקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, ומיד הוא ירגיש טוב. כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. וממילא, האדם יכול לשקר את עצמו שהוא לא רוצה להרגיש טוב, וממילא הוא ירגיש רק טוב. אבל האדם הוא טועה, משום שהוא לא ... רוצה, את הטוב, או את האמת. ואם האדם רוצה את הטוב, אז מה בכלל אכפת לו מה האמת? ושפשוט ישקר את עצמו שהמציאות כרצונו, ואז ממילא הוא ירגיש טוב באמת. והעניין הוא, כי יש לאדם שני אילוצים. והאילוץ הראשון ... הוא מרגיש טוב, הרי שהוא ממילא ירגיש טוב. ואם לא יהיה אכפת לאדם מהי האמת, הרי שממילא הוא יוכל לשקר לעצמו ולהרגיש טוב באמת, כי האמת לא מפריעה לו יותר. ובכל מקרה, על האדם להבין את שני האילוצים האלו, ... אחד ממש, הרי שאז יש לאדם טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם ... שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, ובין אמת לבין שקר. כי כאשר הכל אחד, לא שייך אמת ושקר כלל. ולכן, כאשר האדם הולך אחרי האמת השקרית שלו, אז הוא סובל. כי האמת השקרית של האדם, עושה הפרדה בין טוב לרע. ועל האדם להתרחק מהאמת השקרית שלו, ולהגיע לאמת של המחויב, ששם הכל אחד ממש. ואז ורק אז, ממילא טוב לאדם באמת.

... שהוא לא יכול להיות בטוח בוודאות, בכך שאי אפשר לדעת את הכל. ורק הטועה, לא שם לב שהוא מטעה ומשקר את עצמו, בכך שהוא בטוח שאי אפשר להיות בטוח. כי אם אי אפשר להיות בטוח, אז גם אי אפשר ... האדם היה בטוח באופן מוחלט, שאין אמת מוחלטת, הרי שלא הייתה שום משמעות אמיתית לגבי האדם, של עניין האמת והשקר. כי כל המשמעות של האמת והשקר, היא רק ביחס למוחלט. ואם האדם היה משוכנע באופן מוחלט, ששום דבר אינו מוחלט, ממילא האדם היה בהשתוות שהכל אחד, ושאין שום אמת ושקר כלל. כי האדם חי את החיים שלו, תוך כדי ההפרדה שהוא עושה כל הזמן, בין האמת לבין השקר. והמשמעות של הפרדת האמת והשקר, היא שיש איזו אמת אחת מוחלטת, שהכל מתייחס אליה. אבל אם האדם באמת היה משוכנע בכך, שאין שום אמת ... יגיע אל המוחלט, אם האדם היה משוכנע בכך באופן מוחלט, ממילא האדם היה מאבד את כל המשמעות של האמת והשקר היחסיים. וכיוב לגבי עניין השלמות. שאם האדם היה משוכנע בשלמות, בכך שאין שלמות, או שהוא לא יכול להשיג אותה, ...

... הפרדה בין יש לבין אין, ומכיל בתוכו את ההפכים שהכל אחד ממש, רק אז מתבטל הרצון, ומתבטל הטוב והרע השקרי, ויש טוב אמיתי.

שקר בשוגג, חמור יותר מאשר שקר במזיד - למה ומדוע? ובו יתבאר, מהו שקר בשגגה בלי כוונה ומהו שקר במזיד? ומדוע שקר בשגגה בלי כוונה, הוא חמור יותר מאשר שקר עם כוונה ובמזיד? כי גם הטועים מבינים, ששקר זה רע. אבל נדמה להם, שהדבר אמור רק כלפי מי שמשקר באופן מודע. שהאדם יודע מהי האמת, ואעפכ בוחר לשקר. ונדמה לאותם אנשים, כי השקר הזה במזיד, שהאדם יודע את האמת ובוחר לשקר, הוא השקר החמור יותר. כי יש גם שקרים, שתת המודע של האדם משקר את עצמו, בלי לשים לב לכך שהוא משקר. כגון לדוגמה, שבטעות נדמה לאדם איזה דבר, והאדם בטוח שזו האמת, למרות שזה שקר. או לדוגמה, שהאדם לא יודע איזה דבר אמת, ואז האדם משקר בטעות. או שהאדם לא מבין את המציאות ואת עצמו, ואז הוא משקר לעצמו, בטעות כמובן ולא במזיד. וזהו שקר בשגגה. והטועים נדמה להם, כי השקר החמור יותר, הוא דווקא השקר במזיד. אך השקר בשגגה, הוא רק טעות אנוש. וגם אם האדם לא מושלם כי יש לו טעויות, הרי שהשקר שלו הוא פחות חמור, מאשר מי שיודע את האמת, ואעפכ משקר לאחרים. וזו כמובן מחשבה שגויה. כי השקר החמור ביותר כלפי האדם עצמו, הוא השקר שהאדם לא יודע שהוא משקר. ומי שהוא איש אמת ויודע את מערכת החוקים שלפיה פועלת המציאות שלנו, הוא יודע, שהדבר היחיד שחשוב במציאות, הוא, שהאדם ידע בידיעה פנימית את האמת. והאדם יכול גם לבחור לשקר או לעשות כל דבר באשר הוא, והוא עדיין יישאר מאושר בשלמות. כל זמן שהוא יודע את האמת בידיעה פנימית. ... את האמת בידיעה פנימית, היינו שהוא יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם מחובר לאחדות של המציאות בלבד, הרי שאין לו שום ישות עצמית ושום רצון ושום מחשבה או דיבור ומעשה כלל. והאדם חייב לשקר את עצמו, שיש את הנפרדות של המציאות, כדי שהוא יוכל להתנהל כאן, בצורת החיים של הנפרדות. והאושר תלוי, רק בדבר אחד ויחיד. והוא, הידיעה הפנימית של האדם, שהכל אחד ומושלם. והמציאות, היא נראית כולה כשקר. כי היא מטעה את האדם שיש נפרדות, למרות שבאמת הכל אחד ממש. וכל העולם שלנו מושתת על השקר, של ההפרדה שבין היש לבין האין, ובין הטוב לבין הרע וכולי. אלא, שבפנימיות הכל אחד. ומי שיודע את האמת, אך בוחר לשקר, הוא הרבה יותר מחובר אל האמת, ממי שלא יודע את האמת ומשקר בטעות. כי זה שמשקר בצורה מודעת, שהוא יודע שהוא משקר, הוא לפחות לא מזדהה בתוכו עם השקר. כי הוא יודע את האמת שהכל אחד ושהכל מושלם, והוא יודע שהנפרדות היא שקר. כך שלשקר אין לו כל אחיזה בו. וממילא האדם חי חיים טובים באמת. אבל מי שלא יודע מהי האמת, והוא משקר בטעות בגלל חוסר ידיעת האמת, הוא שקרן אמיתי וגדול עוד יותר. משום שגם בליבו הוא לא יודע את האמת. ...

... אצל האדם, את תכונת הבושה עצמה?! וכמובן, שכל התפישה השגויה הזאת, של אלוהים שהוא טוב שדרכו להיטיב, היא כולה שקר גדול. כי אלוהים, לא כפוף לשום חוק והגדרה. ואפילו להגדיר את אלוהים כטוב, גם זו טעות. אך הרעיון של ... רק טוב תמיד, הוא היה יכול לתת לאדם את הטוב שלו עצמו ממש, שהוא ללא כל בושה וללא כל השקר, של הרעיון של לחם הבושה. ונוסיף ונאיר, כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם בטעות של לחם הבושה. ... חיים מתוך צורת מחשבה, שמאמץ מביא תועלת. שהוא הרעיון של לחם הבושה, שרק אחרי המאמץ תבוא התועלת. והדרך להינצל מהשקר הזה, היא על ידי זה שהאדם שואל את עצמו מה האמת? מה התכלית של העולם הזה? ועל ידי שהאדם ...

אלוהים הוא טוב שדרכו להיטיב - השקר והטיפשות הפעם יתבאר השקר, של אלו שחושבים שתכלית הבריאה, היא הדרך של הבורא לגלות את מידת הטוב שלו. או כיוב שאר הטועים שאומרים, ... לחוק שאומר שדרך הטוב היא להיטיב, או שכדי להיטיב צריך מקבלי הטבה, או שאין מלך בלא עם, או כל שקר ושיגעון אחר, הרי שזה לא אלוהים אמיתי. כי בריאת העולם, היא הגדרת ההגדרה הראשונה. והפרדת הטוב מהרע, היא עצמה ... יכול להיות טוב או רע. וכל שכן שדרך הטועים לסבול. ולכן הטועים שחושבים שדרך הטוב להיטיב, הם סובלים עם השקרים שלהם, וחושבים שהעולם הבא הוא יותר טוב, וכיוב טעויות אחרות ובעיות אחרות. והם לא קולטים שאלוהים האמיתי, הוא מעל כל חוקיות שהיא. ומי בדיוק החליט לאלוהים שתהיה דרכו להיטיב?! או שהוא יצטרך, מקבלי הטבה?! וכיוב כל שאר השקרים שמייחסים לבורא. ואז הטועים אומרים, שכל ההסברים הם רק מהצד שלנו, כדי לסבר את האוזן וכיוב, אבל מהצד של ... של סיבה או העדר סיבה וכל כיוב, אלא שם הכל אחד ממש. ועל האדם לחקור את האחדות הזאת, במקום לשקר את עצמו שאלוהים הוא טוב וכולי, כי אלוהים האמיתי, הוא לא יותר טוב מאשר רע וכולי כנל. אלא הוא ...

... כי הטועים שמחכים למשיח היום, יחכו לו גם מחר אחרי שהוא יבוא. והם יחכו למשיח אחר, שיגאל אותם מהמשיח שקר שלהם. כי הטועים מחכים למשיח, ולא מבינים שהוא לא יועיל להם במאומה. כי עיקר המשמעות של ביאת המשיח, היא ...