... והאדם מנסה לשנות את מעשיו ואת דרכיו, בעקבות השכל של האחדות. והאדם הוא טועה ויישאר טועה, עד שימאס לו לשקר ולהטעות את עצמו. כי יש אחדות שקרית, שהיא הניגוד של הנפרדות. וכאשר האדם מתחבר לאחדות השקרית, אז הוא מתחיל לשנות את המעשים שלו כאן בנפרדות. כי האחדות השקרית, היא לא מכילה בתוכה את כל צורות המעשים של האדם, והאדם משנה את מעשיו, בעקבות השכל של האחדות השקרית, שבה הוא נאחז. וכמובן שאחדות שקרית, היא גרועה כמו כל דבר אחר. כי גם היא צמצום וגבול, שאינו מכיל בתוכו את כל הצורות כולן. והשכל ... רק הוא חווה את זה באמת. ונסכם, כי מי שמחפש את האחדות בעולם החיצוני שלנו, מוצא רק אחדות של שקר, שהיא גרועה, כמו כל שקר אחר, והיא טובה, רק בכך שהאדם יודע טוב יותר, מה הוא לא רוצה להשיג. אבל כדי להשיג את האחדות ...

... לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום יאוש בעולם כלל, משום שאין שום שקר בעולם כלל. והייאוש, הוא רק בגלל שהאדם משקר את עצמו סתם ובלי סיבה. כי האדם משקר את עצמו שהדבר אינו אפשרי, לפני שהוא בדק את כל האפשרויות כולן. ואין שום אדם בעולם, שנתן את כל ...

שקר מושלם, הוא אמת מושלמת - למה? ובו יתבאר, למה אין שקר מושלם? ולמה השקר המושלם, הוא האמת? והשקר המושלם, הוא השקר הגדול ביותר, שאין בו אפילו לא טיפה אחת של אמת. וכדי ששקר יהיה מושלם, לשם כך, צריך שהוא יהיה מנוגד ושונה מכל שאר הרעיונות שבעולם. והנה, כל הרעיונות שבעולם, מבוססים על כך, שהיש והאין נפרדים זה מזה. והשקר הגדול ביותר, שאין שום רעיון בעולם שמסכים איתו, הוא לומר שהיש והאין הם אחד. וזו במקרה כמובן, גם האמת ... קיים. והאדם לא יכול לומר ולחשוב שום דבר, בלי להסכים על כך, שמשהו כלשהו ישנו. ולכן האדם לא יכול לשקר באמת, דהיינו, לומר שקר מושלם. כי בכל שקר, יש מעט מן האמת. ומי שרוצה לשקר באמת, עליו לומר לעצמו / לחשוב, על דבר שאין בו שום הסכמה בשום צורה שהיא על שום דבר במציאות. ... הדבר שהוא חסר כל הגדרה, והוא החיבור של היש והאין כישות אחת, שזאת האמת המוחלטת. ונמצא אם כן, כי השקר הגדול ביותר, הוא ישות אחת, עם האמת הגדולה ביותר. וכל דיבור שיש בעולם, הוא מעורב אמת ושקר. כי הוא גם אמת מנקודת המבט של הנפרדות, אבל הוא גם שקר מנקודת המבט של האחדות. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, וכל ההגדרות הן לא האמת הפנימית, אלא רק אמת חיצונית בלבד. ולכן כל דיבור בעולם, הוא גם אמת וגם שקר. ובשורש, הכל אחד כנל.

אין אפשרות שאין אפשרות - השקר של האין אפשרות ובו יתבאר השקר שאחראי לכל הסבל שיש בעולם, והוא השקר שבו האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו, שהוא לא יכול להשיג דבר כלשהו, או השקר שהאדם אומר שאי אפשר ושאין אפשרות להשיג דבר כלשהו, שהשקר הזה הוא אם כל חטאת. והעניין הוא, כי בשורש המציאות הכל אפשרי. כי שם הכל אחד, והאפשרויות הן בלתי ... שהוא ימלא את חסרונו, ושאין אפילו לא אפשרות כזו (ואפשרות, תמיד יש. לכן אי אפשר לדעת זאת, משום שזה שקר), לא היה לו שום חיסרון כלל. אלא, שידיעה שלמה, גם היא אינה אפשרית, אצל ישות שהיא מוגבלת ונפרדת מהמציאות ... נמצאים גם בתוך האדם עצמו. והם המחשבות של האדם שאומרות לו שהוא לא יכול להשיג את השלמות, וכיוב שאר השקרים וההפחדות האלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל ... הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, הוא טועה. משום שהאדם לא באמת יכול להיות ... והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק בחוסר ההבנה של האדם, שמאמין לשקרים של עצמו, שהדבר אינו אפשרי להשיג את השלמות. ומי שחושב שאי אפשר להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים ממש. ... שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ואיש האמת מלמד את האדם, לא לחשוב שום דבר שהוא לא בטוח בו באופן מוחלט. ומי שמקשיב לעצה הזאת, הוא לא משקר את עצמו, כאילו שאין אפשרות להשיג את השלמות, אלא הוא יודע שאולי הדבר הוא דווקא כן אפשרי. ואז האדם ממשיך לחפש בכל כוחו ללא שום יאוש של שקר כלל, ועל ידי זה האדם מגיע לרצון של אמת, ומקבל באמת, את כל מה שהוא באמת רוצה.

שקר לטובה, הוא שקר לרעה - וחשיבה חיובית, היא שקר שלילי - למה? ובו יתבאר, כי כל שקר הוא רע. וגם שקר שנראה לאדם כשקר חיובי, שכאילו הוא עוזר לאדם, גם הוא שקר רע. והוא אפילו, שקר עוד יותר רע. והעניין הוא, כי כל הטוב שבעולם, תלוי בכך שהאדם ייצמד אל האמת באשר היא. וכל שקר שהוא, בין אם הוא נראה כטוב או כרע, הוא רע. ולפעמים האדם משקר את עצמו, ונדמה לו שהוא עושה בכך דבר טוב, שמעודד אותו להתקדם אל האמת. ומדובר כאן, על השקר שבו האדם משקר את עצמו, שאם הוא ירצה ויתאמץ, אז הוא בוודאי יקבל את מה שהוא רוצה. וגם השקר של האדם שאומר לו, שאם הוא יצליח להיצמד אל האמת, אז החיים שלו יהיו טובים באמת. והשקר, הוא לא בכך שהרעיון עצמו אינו נכון. כי מצד האמת, מי שבאמת ירצה, יקבל את כל מה שהוא רוצה, ומי שיגיע אל השגת האמת, יהיה לו טוב באמת. אך השקר הוא בכך, שמי שעוד לא ניצח את המלחמה, עליו לדעת, כי אל יתהלל חוגר כמפתח. דהיינו, שכל זמן שהאדם עוד לא השיג את מה שהוא רוצה, אסור לו לשקר לעצמו ולחשוב, כי בוודאות הוא יקבל את מה שהוא רוצה, אם הוא יתאמץ. כי אולי לא... והעולם שלנו, מלא ... את עצמם, שאם הם יעשו דבר כלשהו, הם יהיו מאושרים. וכאשר הם משיגים את הדבר, אז הם מגלים את השקר. ועל האדם להיות איש אמת, ולא להאמין, אפילו לא לחכם האמיתי שמגלה לו את האמת. אלא להיות אמיתי עם ... האמת, ולהבין שהוא עוד לא בטוח בדבר הזה באופן מוחלט. ולפעמים האדם מתייאש מחיפוש האמת. והאדם חושב שאם הוא ישקר את עצמו לטובה, זה יעזור לו. ואז האדם משקר את עצמו, ואומר לעצמו, שאם הוא לא יתייאש וכולי, אז יהיה לו טוב. וגם אם זו האמת, הרי שהאדם משקר, בכך שהוא אומר שהוא בטוח בכך. והשקר הזה שנראה שהוא לטובה, (עד השקר של החשיבה החיובית / אמונה עצמית וכיוב), הוא השקר החמור מכל. כי הוא נותן לגיטימציה לשקר, ואחכ הוא מאמלל את האדם. ועל האדם להיות איש אמת באמת בכל מקרה, בלי שום קשר, לכמה טובה האמת ...

... הרי שהאדם מפחד לאבד אותו. וכל טוב שהוא תלוי בדבר ובסיבה שהיא אפשרית המציאות אך אינה מחויבת, הוא טוב שקרי שסופו להתבטל, והוא לא באמת משחרר את האדם, מהפחד לאבד אותו (כסף לא יכול לקנות עבורך, את הפתרון לכך ...

... מוחלט, ולשאול את עצמו, האם באמת אני קיים? האם באמת הדבר שאני ככ בטוח בו, האם הוא אמת או שקר? והדרך של האדם לגלות את האמת לגבי כל דבר, היא על ידי זה שהוא חוקר את המהות של הדבר. ... מתבונן על מהות האני שלו, עד שהוא מגלה שבשורש המציאות, היש והאין הם אחד. ולהטיל ספק באמת, פירושו לנסות לשקר במצח נחושה. כי כאשר האדם מחפש את האמת, הוא מחפש אותה עם שכל ועם סיבות. וכל אמת שנשענת על אמת וסיבות, היא אמת של שקר. משום שהיא תלויה באמונות שקר ובהנחות יסוד שקריות. וגם אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא האמת השקרית, שכל קיומה תלוי בחוקי הלוגיקה ובשכל של האדם. והאדם לא מוצא ולא ימצא מנוח לנפשו, כל זמן שהוא נאחז ... שאין להם שום אמונה כלל, הרי שגם להם יש אמונה באליל הגדול מכולם, שהוא השכל. כי השכל, הוא אליל שקר. שהאדם לא יודע בוודאות שהוא אמת, ואעפכ האדם מאמין לשכל שלו. והעונש שהאדם מקבל על כך שיש לו אמונת שקר, הוא תחושת חיסרון נצחי. כי האדם מאמין לשכל שלו, שעושה הפרדה בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, ועל ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, וזה עצמו העונש של האדם. כי האמונה באלילי השקר, היא עצמה העונש של האדם. וכל זמן שהאדם קשור בצורה כלשהי לאמונה כלשהי, זה עצמו העונש שלו. כי האמונה ... במשהו נגד השכל. דהיינו, להפסיק להשתמש בשכל ולחשוב הפוך ממנו. והם טועים. ולמה הם טועים? כי כל אמונה, היא שקר. שהאדם לא יודע את האמת אלא רק מאמין בה. כולל אמונה אפילו בדבר שהוא נגד השכל, או כל אמונה שהיא. כי מהותה של האמונה, היא השקר של הריחוק של האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל ... ולשאול את עצמו, האם זו אכן אמת מוחלטת? או שמא כל האמת הזאת, עומדת על כרעי תרנגולת של אמונה ושקר כלשהם? ועל האדם לנסות לשקר. והכוונה היא, שעל האדם לקחת כל דבר שהוא וכל אמת שהיא, ולנסות לשקר ולנסות להטיל ספק באמת ולשאול את עצמו, אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? ואולי זאת לא כל האמת? ואולי יש ... החליט שהאמת היא אחת? ואולי יש יותר מאשר אמת אחת? ואולי דווקא מה שנדמה לי לאמת, אולי דווקא זהו שקר, והאמת היא משהו אחר לגמרי? ולשקר פירושו, שכאשר האדם מחפש את האמת, אז השכל של האדם מביא לו כל מיני סיבות, לכך שהאמת היא כזו ולא אחרת. ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, לנסות לבדוק, האם הוא מסוגל להכיל את השקר, שהוא הפך האמת שלו של האדם. כי המציאות, יש בה אמת ושקר. וכל זמן שהאדם נאחז באמת, שאפשר לשקר לגביה, הרי שעדיין יש לאדם ספק בליבו, אולי דווקא השקר הוא האמת. וכל זמן שהאדם מסוגל לחשוב, על ההפך של האמת שלו, הרי שהאדם עדיין לא הבין ולא יודע ... היא נכונה יותר מאשר אפשרות אחרת, הרי שהאדם יש בליבו עדיין ספק, אולי השכל טועה, ודווקא האפשרות האחרת שנראית כשקרית, אולי דווקא היא האמת?! ואין לאדם ברירה, אלא לנסות לשקר, ולהפיל את כל האחיזה שלו בכל האמונות שלו, על ידי זה שהאדם מנסה לשקר ולראות, אולי דווקא ההפך הוא הנכון?! וגם אם הדבר נראה כשקר, שנראה לאדם שלא אפשרי שההפך יהיה נכון, אעפכ לא יעזור לאדם לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהדבר אינו אפשרי, שהרי השכל החכם אומר שהדבר אינו אפשרי, כי תמיד יהיו לאדם ספקות. ... את האמת המוחלטת, ולשאול את עצמו, האם באמת זאת אמת מוחלטת, ואולי דווקא השכל הוא טועה, ודווקא ההיפוך של השקר שנראה כשקרי, אולי דווקא הוא הנכון?! ועל האדם לנסות לשקר. דהיינו, שהאדם לא צריך לשקר ולחשוב שהשכל טועה, כי גם זה הוא שקר, אלא על האדם לשאול את עצמו, אולי השכל טועה, ואולי דווקא מה שנראה כשקר מוחלט, אולי דווקא הוא האמת?! כי לאדם נדמה שיש אמת אחת, אבל מצד אחדות המציאות, הכל אמת מוחלטת. וכאשר ... כי שום ידיעה של האדם, היא לא באמת מוחלטת. וכיצד יוכל האדם למצוא איזה דבר מוחלט, שלא יהיה ניתן לשקר לגביו? וכיצד יכול האדם לאחוז באמת, בלי השכל שלו? והעניין הוא, שהאדם לא יכול לאחוז באמת, באופן ישיר. כי ... כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה ... האדם מרגיש את האמת, שהאדם לא באמת בטוח בשום דבר באמת. וגם את המציאות, אי אפשר לרמות. ומי שסובל מהשקר הזה, זה רק האדם עצמו. ובגלל שהאדם מפחד לשחרר את האחיזה שלו בכל האמונות שלו, לכן הוא משקר את עצמו שהוא בטוח בדעות שלו, למרות שבתוכו הוא יודע שכל ידיעותיו הן מבוססות על אמונה. ובגלל השקר הזה, האדם נשאר בטיפשות שלו, ולא מבין את המציאות באמת, ועל ידי זה האדם גם סובל באמת. ועל האדם ...

... טוב לאדם, שלא יחשוב שהוא כן קיים באמת, ויסבול סתם. כי הסבל הוא, רק בגלל הקיום העצמי הנפרד. ובלי השקר של הקיום העצמי הנפרד, אין שום סבל כלל. וזהו המבחן של האדם, האם באמת הוא רוצה לדעת את האמת ... איזה רצון, מלבד לדעת את האמת, הרי שהוא לא באמת מוחלטת, רוצה את האמת המוחלטת. ואז ממילא, הוא נשאר בשקר של הנפרדות. ויש שחושבים, שלא יראני האדם וחי. דהיינו, שהאדם הוא מוגבל ביכולת שלו לתפוש את מהות הבורא. וחמור ...

... אל האמת המוחלטת, הרי שהשכל של האדם פגום, והאדם לא יכול להיות בטוח בשום דבר, שקשור לעניין של אמת ושקר. והאמת היחידה שהאדם אולי יכול להיות בטוח בה, היא שהוא אינו יודע מהי האמת. אך בוודאי שכל זמן שהאדם ... עצמה, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר), הרי שהוא לא באמת יכול להבדיל, בין מורה של אמת לבין מורה של שקר. ולכן, על האדם לצאת מהבריחה שלו מלקיחת אחריות, ועל האדם לקחת את כל האחריות על כתפיו, ולהבין, שאם הוא ... דרכו, אלא שהאדם עצמו הופך להיות השמש והאור עצמו, שזה עניין אחר לגמרי, ואז יוכל האדם להבדיל, בין אמת לשקר ובין צדיק לרשע וכולי.

אל תהיה בטוח במה שאינך בטוח - משמעות ההסתברות ועל האדם להבין, שכל סבלו הוא רק בגלל שקריו של התת מודע, הקטנים והגדולים כאחד. ובכלל שקר נכלל, גם כאשר האדם מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר, שהוא מונע מהאדם להתאחד עם האמת. כי כאשר האדם מבין שהוא כלל לא בטוח בדבר, אז הוא מברר את הדבר. אבל כאשר תת המודע של האדם משקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, בפרט כאשר הדבר הוא אכן האמת, הרי שהדבר הזה הוא חמור מכל, משום שהוא מרחיק את האדם מידיעת האמת, שהיא שורש הכל. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, כשהוא לא נכון, זה שקר. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, גם כשהוא כן נכון, עדיין זה שקר. כי אתה לא יודע שהוא נכון, אלא רק מאמין בכך. ובפועל זה אומר, שעל האדם להישמר לנפשו, שלא לשקר כלל אפילו לא כחוט השערה. דהיינו, שהאדם לא ישקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר ... דבר על האמת האובייקטיבית, כל שכן, כאשר האדם לא באמת בטוח ב 100%. בסיכומו של דבר, על האדם לא לשקר את עצמו אפילו לא כחוט השערה. כי מי שמאמין בלי לדעת, מפחד, כי הוא לא נשען על ידיעת האמת. ...