... על מצבו, הוא ירגיש טוב באמת. ומאחר שהאדם גם רוצה להרגיש רע, לכן הוא מגלגל את האחריות על אחרים, ועל ידי זה הוא ממשיך לסבול. ושורש העניין הוא, שהאדם רגיל להאשים אחרים, כחלק מכך שהאדם משקר לעצמו וחושב שאין לו בחירה חופשית, ושהמציאות היא רעה, ושהוא, אין לו מה לעשות איתה. ומי ...

... בשום דבר בעולם, ושלא להכיל ושלא לחשוב על שום דבר שהוא אינו אמת מוחלטת. כי ברגע שהאדם מכיל בתוכו, מחשבה של שקר, העונש מגיע ביחד איתה. ולא רק מחשבה של שקר, אלא גם דבר שהוא נראה לאדם כאמת, גם אם הוא אכן האמת, כל זמן שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט, שהוא אכן האמת, הרי שגם אם האדם חושב את הדבר האמיתי, לאמת, בלי לדעת באופן מוחלט שהוא אכן כך, הרי שהאדם הזה משקר, ועונשו ידוע. ואסור לאדם להניח שום הנחת יסוד כלשהי. כי הנחות היסוד השגויות של האדם, הן אבני הפינה, שעליהן מונח כל הסבל וכל השיגעונות של האדם. והנחת היסוד הראשונה שאותה מניח ... היש ואת מהות האין, ואז האדם מגלה שהם ישות אחת ממש, ואז האדם מקבל שכל חדש, וחי חיים טובים באמת, בלי שום אמונה שקרית כלל. ...

... היא שורש כל הרע שבעולם - למה אמונה היא מחלת הנפש הקשה ביותר בעולם? ובו יתבאר, מדוע ולמה האמונה השקרית, שבה האדם מאמין בדבר שהוא אינו אמת באמת, מדוע היא המחלה הקשה ביותר בעולם, עד שנראה לומר שהיא מחלה חשוכת מרפא? ומדוע היא הגורם היחיד לכל הצרות שיש ... אך הם לא מרגישים את ההבנה הזאת בלב שלהם, והסיבה לכך, היא משום שהידיעה שלהם היא לא ידיעה של אמת, אלא ידיעה של אמונת שקר. והעניין הוא, כי האמונה השקרית היא שורש כל הצרות וכל הרעות שיש בעולם. וכל זמן שיש לאדם טיפת אמונה שקרית, הרי שדינו לסבול. וכל זמן שהאדם לא נקי מהאמונה השקרית שלו, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שהוא טועה אמיתי וסובל אמיתי, שהכל כמובן הוא עניין אחד. כי האמונה השקרית, היא הפך האמת. כי מהותה של האמונה השקרית, היא הקיום של השקר. כי אמונה שקרית שייכת, רק במקום שבו אין ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת. כי היכן שיש ידיעה ברורה ומוחלטת של האמת, שם לא שייך שום אמונה שקרית כלל. כי כאשר האדם יודע את האמת באופן מוחלט, וכאשר הדבר מבורר לאדם מכל צדדיו, לא שייכת שום אמונה שקרית כלל. והאמונה שייכת, רק במקום שבו יש חוסר ידיעה, או במקום שהאדם הטועה, בוחר להאמין בדבר שהוא הפך האמת. כי כל השקרים שבעולם, מקבלים את חיותם מהטעות שנקראת אמונה שקרית. ואין האדם משקר, אאכ יש בו אמונה שקרית. כי אם לאדם לא הייתה שום אמונה כלל, אז כאשר הוא לא היה יודע מהי האמת, הוא היה בחוויית מציאות של אמת, שהיא חוסר ידיעה. אך בכל מקרה האדם לא היה נופל לשקר כלשהו, אלא, או שהוא יודע, או שהוא לא יודע את האמת, אבל אמונה ושקר לא היו שייכים כלל. והאדם משקר את עצמו ונותן לאחרים לשקר אותו, רק בגלל שהוא סובל ממחלת האמונה השקרית, שהיא גורמת לאדם להיצמד אל דבר שהוא אינו מבורר כאמת מוחלטת. ומי שהוא חכם ואיש אמת, הוא אין לו שום אמונה כלל. אלא, או שהוא יודע, או שהוא אינו יודע, אך אמונה לא שייכת בכלל בשום צורה שהיא. ומנהיגי השקר ובראשם השכל של האדם עצמו, שהוא האליל הגדול ביותר שכולם עובדים אותו ומאמינים בו, כולם מעודדים את האדם לחיות מתוך אמונה. כי כל החיים של האדם, כולם ... הסבל וכולי. כי האדם מאמין לתפישת המציאות שלו, שאומרת שהיש והאין הם נפרדים זה מזה. והאדם חי את כל החיים שלו מתוך אמונת השקר הזאת, שהיא, שהיש והאין נפרדים זה מזה ושיש חסרונות שאינם מושלמים. והאדם ככ טועה בטעות האמונה, עד שהאדם לא מבין כלל, למה תפישת המציאות שלו שמפרידה בין דבר להיפוכו, מדוע היא אמונה, ולא כפי הטעות שגורמת לו לחשוב שהיא אמת. כי הטעות של האמונה השקרית היא ככ קשה, עד שהיא הופכת אצל האדם את השקר, להיות כאמת ממש. והאדם לא מבין מדוע ולמה הוא סובל. והכל זה רק משום שהוא טועה בטעות הקשה מכל, שנקראת מחלת האמונה השקרית. ומי שהוא נצמד לאמת, הוא איש חכם. וכל המשוגעים שיש בעולם, הם משוגעים, רק משום שהם תופשים את המציאות בצורה לא נכונה. והכל, זה רק משום שיש להם אמונה שקרית. ואם היו המשוגעים לוקחים תרופה שהייתה עוקרת את האמונה השקרית מליבם, הרי שהם תכף ומיד היו מתרפאים ממחלת האמונה השקרית שלהם, ומיד היו הופכים להיות חכמים באמת. וכל אדם בעולם, שיעקור מליבו ומשורש נשמתו את האמונה השקרית, תכף ומיד הוא יקבל שכל, יבין את המציאות באמת, ויחיה טוב באמת. וזו הסיבה שאנשי השקר, מעודדים את האדם להאמין להם. משום, שכל החיות של ה

... כל אמונה היא רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה. ולכן האמונה מחייה את השקר, שמחייה את הרע. ועל האדם לדעת, כי כל אמונה באשר היא, היא רעה. ואין שום אמונה טובה, כגון להאמין בעצמך וכיוב שאר האמונות, אלא, כל אמונה היא רעה. והשקר, הוא מטעה את האדם לחשוב, כאילו יש אמונות טובות. כגון שהאדם מאמין בעצמו, או מאמין בכך שיהיה טוב, וכיוב שאר אמונות השקר, שהן נראות כאילו הן טובות. והאדם מאמין באמונות רעות שנראות לו כטובות, רק משום שמלכתחילה הוא שוגה בטעות של האמונה. כי מי ... גם היא רעה עד מאוד. משום שהיא רק נדמית לאמת, למרות שהיא אינה כזו באמת. כי מי שמאמין שהכל אחד והכל טוב, הוא טועה. והשקר של האמונה, גם בדבר שהוא אמיתי, הוא עדיין נחשב לשקר והוא גורר סבל נצחי. והאמונה היא תמיד רעה, משום שמהותה היא שקר. כי איש אמת שאינו יודע איזה דבר, הרי שיש לו ספק לגבי אותו הדבר. אך אמונה, בשום מצב אין לו. וכאשר האדם לא יודע איזה דבר ... מוחלטת מבחינה אובייקטיבית, אין לו לאדם להאמין בשום דבר, אלא להיות בספק. כי זאת האמת, שיש ספק. והאמונה, היא תמיד שקר. וכמובן שזה בסדר לדוגמה להאמין שמחר תזרח השמש. אבל עליך לדעת שאתה רק מאמין בכך. ולא להיות בתחושה של וודאות לגבי זה. זה ...

... פירושו, יותר טוב מאשר טוב. וכאשר הטוב הוא שקרי, רק אז שייך שדבר אחד יהיה כמעט טוב והאחר יהיה יותר טוב והאחר יהיה טוב רגיל והאחר יהיה טוב מאוד ... מהשלמות של הטוב המוחלט. וכיוב לגבי האמת והשקר. שהאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. כגון למשל על כלי כסף, שאי אפשר לומר את האמת אלא שהוא כלי כסף, אבל אם רוצים לשקר יש הרבה אפשרויות, שאפשר לומר שהוא כלי זהב או כלי נחושת וכיוב. והאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. והאמת היא אחת, ואין הרבה אמת. דהיינו, או שהדבר הוא אמת או שלא. אבל אי אפשר להוסיף או ... מהאמת. כי כל תוספת יותר או פחות מהאמת, היא שקר. וכך גם לגבי הטוב, או שהכל אחד ואז זה טוב באמת, או שיש נפרדות ואז זה רע מצד האמת האמיתית. ואעפכ ... בין האחדות לבין הנפרדות, והם נאחזים באחדות של שקר . אבל יש אחדות של אמת, שבה אין הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות והכל אחד ממש. ושם, כל אחת ואחת מאין ... שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על כך שיש שלמות של אמת, שהיא שלמה בשלמות שאין שלמות אחריה, ואעפכ יש שלמות אחרת גדולה ...

... כל זמן שהאדם היודע, הוא לא בעצמו הופך להיות הדבר שאותו הוא יודע, הרי שזו אינה ידיעה של אמת אמיתית, אלא ידיעה של שקר יחסי. משום, שהידיעה היא חיצונית ... הם ינסו לדמיין שהם אלוהים המציאות, אז על ידי זה הם יצליחו להתחבר לשכל של אלוהים. והאדם טועה ולא מבין, שהוא בעצם משקר את עצמו. ולמה? כי מי שמדמיין שהוא ...

... או שקר - למה לא לשקר? + התחייבות ל 100 אחוז הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיוב. ואין האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אאכ רע לו (מלבד השקר הראשון שהוא של טיפשות). כי למה שהאדם ירצה לשקר?! אין זה אלא רק משום שהמציאות לא מתאימה לאדם, והאדם רוצה לשקר, כדי שהמציאות תהיה טובה יותר עבורו. כך שכל שקר, פירושו שהאדם רע לו, והוא משקר, כדי להרגיש טוב. והאדם הוא ככ טועה, עד שהוא משקר את עצמו בשקר עוד יותר גדול, בכך שהוא אומר לעצמו, שהוא לא משקר, אלא שהוא דובר אמת. כי האדם בתוכו, רוצה להרגיש טוב באמת. וכאשר האדם משקר כדי שהמציאות תהיה טובה יותר בעיניו, הלב של האדם מרגיש את השקר. ואז האדם משקר עוד יותר, כדי לשכנע את עצמו שזו האמת, כדי שהלב של האדם ירגיש טוב באמת. אבל השקר... אין תרופה למכתו. כי לעולם הוא לא יהיה כמו האמת באמת. וכמה שהאדם משקר את עצמו, שהוא לא משקר, הרי שהלב מרגיש את האמת, והלב מבדיל בין הדבר האמיתי, לבין הזיוף שמנסה להיראות כאמיתי. ולכן האדם סובל תמיד. משום, שהלב של האדם, יודע שהוא משקר. כך שכל שקר נובע מכך שרע לאדם, ושרק בגלל זה הוא מנסה לשנות את המציאות. ולמה כדאי לאדם לא לשקר? משום שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב אמיתי באמת, בשלמות שאין שלמות אחריה. וכל הרע שיש בעולם, כולו נובע, רק משום שהאדם משקר את עצמו. וגם זה עצמו טוב, שהאדם משקר את עצמו ושהוא יוצר לעצמו רע, אלא, שהאדם לא מרגיש את זה. ואין האדם סובל, אאכ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת אפשרית, כמציאות מושלמת, בשלמות שאין שלמות ... ולברר את האמת, פירושו, שהאדם צריך להפסיק לשקר את עצמו, אפילו לא כחוט השערה. ועל האדם לוודא שכל מה שהוא מבין ויודע על מה שקורה לו, שאכן זו האמת באופן מדויק, בלי ...

... מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך של שקר, הוא כמובן לא ימצא את האמת (ואעפכ בסופו של דבר גם הוא ימצא את האמת בכל מקרה, אבל זה רק אחרי הרבה זמן וסבל רב בדרך). והעניין הוא, כי כאשר האדם מברר את האמת לגבי איזה ... שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית. ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות שאכן באמת ליבו נקי, ושאכן באמת הוא רוצה לדעת מהי האמת, ושלא משנה לו ... הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר. ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר צד אחר. והאמת מזככת את האדם, שלא יעדיף צורה אחת, יותר מאשר צורה ... כך ולא אחרת? ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, וגם את האינטרס שלו לגבי בירור הספק שלו. ואסור לאדם להשאיר שום דבר ... שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. כי חיפוש אמת אמיתי, אמור להתחיל בנקודת ההתחלה, שהיא הבירור ... האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל שלו, ואת מהותו העצמית של האני שלו, הוא לעולם לא יגלה את הטעויות, שהשכל מזין אותו ואת האני שלו. כי קיומו הנפרד של ... בעולם ואת כל הנחות היסוד שיש בעולם. ועל האדם לנסות לשקר במצח נחושה. וכל מחשבה שיש לו, גם אם היא נראית לו כאמת מוחלטת וכדבר שהוא הגיוני לגמרי, על האדם לנסות לשקר ולשאול את עצמו, אולי דווקא ההפך המוחלט הוא הנכון? ועל האדם לחשוף את כל הנחות היסוד שלו, ולעקור אותן ולערער אותן. עד שהאדם מגלה את האמת, שהוא מושלם ואחד לגמרי, ואז האדם ...

... יש תכונה רעה שנקראת נצחנות. ונצחנות פירושה, הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. והנצחנות אינה סובלת את האמת. כי כאשר האדם רוצה לנצח, גם אם יראו לו את האמת מול עיניו, הוא ישקר ויאמר שהוא צודק, למרות שזה שקר גמור. והכל, זה רק בגלל הרצון של האדם לנצח ולהיות צודק. (ובפנימיות, האדם צודק תמיד, כי הכל מחויב. אבל זה נגד השכל האנושי). ומי שרוצה להיות ... מהרצון של הנפרדות להיות קיימת, ולכן היא לא סובלת את האמת של האחדות. והאדם במו עיני שכלו, רואה שהכל אחד, אבל הרצון של הנפרדות לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפכ, כאשר האדם משתמש בשכלו באמת, אז הוא רואה את האמת המוחלטת, והנצחנות מתבטלת. כי החכם האמיתי, הוא מנצח תמיד. אבל החכם האמיתי מנצח תמיד, לא משום שהוא רוצה לנצח ושהוא משקר כדי לנצח, אלא משום שהוא נצמד אל האמת, שהיא מנצחת תמיד. כי האמת מנצחת תמיד. וכאשר האדם בדרגה כזאת של האמת המוחלטת, הוא צודק תמיד והוא אינו ... שלו, כי היא גורמת לו להתרחק מהאמת. והאדם יכול לנצח את הנצחנות שלו, על ידי השכל של החכם האמיתי, שהוא חכם יותר מאשר הנצחנות והטעות של האדם. כי האדם רוצה לנצח ולכן הוא משקר. וכדי לנצח, האדם נאחז באמת מצומצמת. כי גם השקר, אין לו שום חיות, בלי שום אמת כלל. ובכל שקר, יש קצת אמת. והאדם נאחז בדעתו בגלל שהוא רוצה לנצח, אבל גם בגלל שיש בדעתו, חלק של אמת, שמסתתרת בתוך דבריו. והחכם האמיתי, הוא יודע את שורש ...

... אלא יש רק, או גיהנום או גן עדן. ומי שלא נמצא בגן עדן, נמצא בגיהנום ולהפך. והגיהנום וגן העדן, נמצאים בתוך ליבו של האדם, ולא בשום מקום אחר, אלא רק בתוך הלב של האדם. כי כאשר הלב של האדם נקי לגמרי מכל שקר כלשהו, אז האדם חווה את האחדות של המציאות, ואז טוב לו באמת תמיד. אבל מי שלא משתמש בשכל שלו ונאחז בטעויות שלו, הוא סובל מהקיום העצמי שלו, שהוא נפרד משאר ...