פתרון בעיות, רעש מהשכנים, להתמודד עם בעיות, איך להפסיק לסבול, שחרור מהסבל, למה אתה סובל, התמודדות עם בעיות, בעיות נפשיות, סבל נפשי, להיות מאושר, מהו אושר, יצירת בעיות

פנטזיות בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד

פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 2 איך לקבל החלטות נכונות במצבי לחץ? קבלת החלטות במצבי לחץ ... כל אלו נחשבים דברים פחות חשובים אם הם לא מפריעים להשגת המטרה המרכזית. למה נוצרים קונפליקטים בעבודה וכיצד ניתן לפתור אותם? קונפליקטים בין עובדים נוצרים בעיקר כאשר כל עובד מחזיק בדעות או בתפיסות שונות לגבי מה שמחויב לו, או ... מתערב לי? ועובד אחר יכול להרגיש שהוא נפגע באופן אישי בגלל אמירה כלשהי ומחליט להפסיק לשתף פעולה. במצבים אלו, הפתרון הוא תמיד להחזיר את העובדים אל המטרה המרכזית של הארגון או הצוות, כלומר, לעורר בהם מודעות למטרה המשותפת, ולהדגיש מהי המשימה האמיתית החשובה שיש לבצע. כאשר עובד טוען שפגעו בו, או שהאחר מתערב בעניינים לא שלו, הפתרון הוא לגרום לו להבין שבעצם המטרה הסופית שלו היא לבצע את העבודה בצורה הכי טובה, ושההצלחה של המשימה הכוללת ... בין עובדים, אתה כמנהל צריך לבדוק לעומק למה הם רבים ומה בדיוק הסיבה לקונפליקט, ורק לאחר מכן להחליט איך לפתור את זה. היכולת לקבל החלטות בצורה מדויקת תלויה באימון יומיומי שבו אתה מנתח סיטואציות שונות ומנסה להבין את הגורמים האמיתיים לבעיות. כשאתה מתאמן על חשיבה זו באופן שגרתי, המוח שלך לומד לקבל החלטות טובות יותר ומהירות יותר בזמן אמת. איך לדעת כמה משאבים להשקיע בפתרון בעיות של עובדים? שאלה נוספת שעליך לשאול את עצמך כמנהל היא כמה משאבים וזמן להשקיע בפתרון בעיות אישיות של עובדים. התשובה לכך היא שיש לבחון בכל מקרה את כמות המשאבים הדרושה לעומת התועלת שתקבל מההשקעה. אם ... שהניתוח שלך יהיה יסודי וממוקד יותר, כך תוכל לקבל החלטות נכונות יותר במצבי לחץ, קונפליקטים ואי - וודאות. איך לפתור בעיות בעבודה? קבלת החלטות תחת לחץ הנעת עובדים בצורה יעילה ניהול קונפליקטים בצוות כיצד לנהל עובדים באופן אפקטיבי?

פתרון בעיות, קבלת החלטות במצבי לחץ, מודל לקבלת החלטות, ניהול עובדים, יעוץ למנהלים, יכולות ניהול, איך לקבל החלטות? לפתור בעיות, פיתוח חשיבה, קבלת החלטות בתנאי אי וודאות, חלק 1 איך נכון לקבל החלטות כשיש כמה בעיות בו זמנית? כאשר מתמודדים עם מצב שבו יש כמה בעיות או משימות שדורשות פתרון בו - זמנית, חשוב להבין שאין שיטה אחת מוחלטת ונכונה לכולם. אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על קבלת החלטות במצבי לחץ שיש כמה גישות אפשריות, והוא מציג את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן בצורה מפורטת. מה הבעיה בשיטה של לטפל קודם במה שהכי חשוב? הגישה הראשונה, הנפוצה ביותר, גורסת שכאשר יש לאדם מספר בעיות או משימות, הוא צריך לזהות את החשובה ביותר ולהתחיל לפתור אותה. לכאורה, זאת השיטה האידיאלית, מכיוון שהיא מאפשרת להשיג את הטוב המקסימלי. לדוגמה, אם מתקשרים אליך מהבנק, מהעבודה ומעוד ... מהמנה הכי חשובה או דחופה. אבל, אם לקוח אחר כבר ממתין זמן רב מדי, בזמן שאתה מטפל במנה החשובה, הבעיה השנייה כבר עלולה להחמיר באופן בלתי הפיך. כך, לפעמים טיפול בבעיה אחת יוצר בעיה גדולה יותר במקום אחר. האם תמיד כדאי לטפל קודם במשימה הדחופה ביותר? אליעד מוסיף הסבר על מקרה שבו אדם עומד להפסיד סכומים שונים - 1000 שקל לעומת 200 או 400 שקל - הגיוני שהוא יתחיל לטפל קודם בבעיה שההפסד שלה הוא הגדול ביותר. אך הבעיה בשיטה זו היא שלעיתים קרובות אין מספיק זמן אפילו לבדוק מה באמת הכי דחוף. כלומר, לפעמים פשוט אין את ... המשימות? אליעד מציג מצב נוסף שבו קיימות יותר משימות ממה שניתן לבצע בפועל (לדוגמה: אם צריך 28 שעות כדי לפתור את כל המשימות, אבל בפועל יש רק 20 שעות). במצב כזה, הוא אומר, ברמה הפנימית - רגשית, האדם יכול להקל על עצמו אם ישאל שאלות כמו האם בכלל משנה לי לפתור את כל המשימות? או מה יקרה אם לא אפתור אותן? שאלות כאלה מפחיתות את הלחץ הרגשי, אבל לא פותרות את הבעיה האמיתית ברמה הפרקטית החיצונית. איך נכון לפעול כשאין לך אפשרות לבדוק הכל לעומק? אליעד מציע גישה נוספת לפתרון בעיות כשהזמן מוגבל: לבדוק מה הסיכוי שלך לפתור את הבעיה, לצד החשיבות שלה. לפעמים יש בעיה מאוד חשובה, אבל הסיכוי לפתור אותה קטן מאוד, ומנגד קיימות בעיות קטנות יותר שאולי הסיכוי לפתור אותן גבוה מאוד. למשל, אם יש לך משימה קריטית שתיקח המון זמן, וייתכן שתיכשל בה, אולי עדיף לפתור שלוש בעיות קטנות שבטוח תצליח לפתור, כי סך התועלת שתצבור יהיה גבוה יותר. מה החשיבות של מהירות ויכולת חשיבה בקבלת החלטות? אליעד מדגיש שני גורמים ... החלטות לפני מצב הלחץ? הדרך לפתח חשיבה מהירה וטובה היא לנצל זמנים רגועים כדי לבצע סימולציות או תרגולים על בעיות אפשריות. כשיש לאדם זמן פנוי, כדאי לו לבדוק ולנתח בעיות היפותטיות כדי לפתח את היכולת לקבל החלטות נכונות בזמן אמת. כך המוח מתרגל את החשיבה הנכונה באופן שיאפשר קבלת ... זמן לבדוק הכל לעומק, ואדם שנמצא במצב לחץ חייב שיהיו לו כלים מוכנים מראש במחשבה. האם תמיד קיימת דרך לפתור בעיות? אליעד מסביר גם שלפעמים אין פתרון מוחלט. לדוגמה, אם אדם תקוע במדבר בלי מים, אין לו באמת מה לעשות ברמה הפרקטית. עם זאת, ברמה התודעתית הוא יכול להתמודד על ידי זה שיבין שאולי אין פתרון לבעיה וכך יפחת המתח הנפשי. ברגע שמבינים שאין פתרון מוחלט, לפחות נעלמת תחושת הלחץ למצוא פתרון. הוא מסביר שלפעמים הידע וההבנה שאין פתרון הוא כבר סוג של פתרון בפני עצמו, כי הוא מוריד את תחושת הלחץ וחוסר האונים. בסופו של דבר, אליעד מדגיש שוב שהמטרה הסופית היא ... רגע נתון. איך לקבל החלטות נכונות? קבלת החלטות במצבי לחץ ניהול זמן אפקטיבי איך להתמודד עם לחץ בעבודה? שיטות לפתור בעיות במהירות פיתוח יכולות חשיבה מה לעשות כשאין פתרון מוחלט?

מודעות לבעיה, פתרון בעיות, שורש הבעיה, זיהוי שורש הבעיה, הבנת הבעיה, פתרון הבעיה, לצאת מבעיה, לפתור בעיה האם מודעות לשורש הבעיה באמת פותרת אותה? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בשאלה חשובה: האם מספיק שנדע את שורש הבעיה כדי לפתור אותה? ישנה תפיסה נפוצה שאומרת שכאשר אדם מזהה את שורש הבעיה שלו, הוא כבר נמצא בחצי הדרך לפתרון, או אפילו יותר מזה - שאם אדם יודע בדיוק מהי הבעיה העמוקה שלו, היא תיפתר מאליה. אליעד כהן מתמודד באופן מעמיק עם התפיסה הזו ומפרק אותה לגורמים בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים. מה הטעות הנפוצה בזיהוי שורש הבעיה? אליעד מסביר שרבים חושבים בטעות שהם איתרו את שורש הבעיה שלהם, אך למעשה, פעמים רבות מדובר רק בגורם שטחי או חלקי של הבעיה, ולא בשורש האמיתי. הוא מביא כדוגמה אדם שחווה חרדה לאורך זמן רב, ומגיע לנקודה שבה הוא כביכול מגלה מהו ... מכך שיהיה לבד, או פחד מחוסר יכולת להתמודד עם רגשות שליליים. ולכן, הגילוי של השורש הראשון לא תמיד מביא לפתרון מלא, כי לא נחשף עדיין השורש העמוק ביותר. האם זיהוי שורש הבעיה מספיק כדי לפתור אותה בפועל? אליעד משתמש בדוגמה ברורה נוספת שממחישה את הטעות הזאת: אם מישהו מגלה שיש לו פנצר ברכב, האם עצם הגילוי יתקן את הפנצר? כמובן שלא. לדעת מה הבעיה אינו מספיק כדי לפתור אותה באופן מעשי. כלומר, גילוי והבנה הם רק שלבים ראשונים, הכרחיים אמנם, אך הם אינם השלב האחרון או היחיד בתהליך פתרון הבעיה. מהו באמת השורש האמיתי של בעיה כלשהי? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של כל בעיה הוא תמיד הפרשנות האישית של האדם לאירועים מסוימים. השורש אינו האירוע עצמו או התחושה עצמה, אלא האופן שבו האדם ... היא חושבת שיקרה לה או לא יקרה לה אחרי מותה. אם לא משנים את הפרשנות העמוקה הזאת, עצם הזיהוי שהבעיה קיימת לא ישנה דבר. אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות בצורה מלאה ויסודית, צריך להגיע עד לשורש העמוק ביותר של הפרשנות - להבין מדוע אנחנו מפרשים דברים בצורה מסוימת ולא אחרת. רק כשמבינים שהפרשנות שלנו אינה מחויבת, ויכולה להשתנות, אנו באמת יכולים לפתור את הבעיה לחלוטין. מדוע הבעיה לא נפתרת רק מהגילוי של השורש? אליעד מסביר שהבעיה לא נפתרת מעצמה ברגע הגילוי, כי הגילוי עצמו הוא רק מודעות ראשונית. ללא פעולת שינוי בתפיסות ובפרשנויות הפנימיות, המצב ... כל עוד הוא לא משנה בפועל את תפיסתו ואת הרגלי המחשבה שלו, החרדה תישאר בעינה. לסיכום, הגילוי של שורש הבעיה הוא שלב קריטי אך לא מספיק כשלעצמו. כדי להגיע לפתרון מלא ומוחלט, האדם צריך להעמיק לשורשים העמוקים ביותר של הפרשנות שלו ולבחון אותן מחדש באופן יסודי. איך לפתור בעיות מהשורש? האם מודעות לבעיה פותרת אותה? איך לזהות את השורש האמיתי של בעיה? מדוע בעיה לא נפתרת מעצמה? איך לשנות פרשנויות שליליות? האם הבנת הבעיה מספיקה לפתרונה?

איך לפתור בעיות? איך לא לפתור בעיות? טיפול בסימפטום ולא בבעיה, טיפול בשורש הבעיה, טיפול בבעיה ולא בסימפטום, פתרון בעיות, איך לדעת במה להתמקד? איך לטפל בבעיות? איך לטפל בבעיות - האם להתמקד בסימפטום או בשורש הבעיה? כאשר אדם נתקל בבעיה ומנסה לפתור אותה, ישנה טעות נפוצה של התמקדות בסימפטום במקום בשורש הבעיה. אליעד כהן מסביר לעומק את ההבדל בין התמודדות עם סימפטומים לבין פתרון הבעיה עצמה, ומדגיש את החשיבות של טיפול בשורש הבעיה ולא רק בתוצאותיה החיצוניות. למה אנשים מתמקדים בסימפטומים של הבעיות ולא בשורש? אנשים רבים מתמקדים בסימפטומים כי הם הדבר הגלוי לעין והמטריד ביותר. לדוגמה, אדם שסובל מכאב ראש או חרדה נוטה לחפש דרכים מידיות להקל על התחושות האלה. הוא משקיע מאמצים רבים בפתרונות מהירים כמו תרופות, תרגילים להפחתת חרדה או אפילו הימנעות מסיטואציות מסוימות. הבעיה היא שכאשר האדם מתמקד רק בסימפטומים, הוא מתעלם מהסיבות האמיתיות שגורמות לתחושות הללו להופיע מלכתחילה. התוצאה היא פתרון זמני בלבד, ועם הזמן, התופעות חוזרות שוב ושוב בדרכים שונות או בעוצמה אחרת. מה יקרה אם לא נטפל בשורש הבעיה? אליעד נותן דוגמה ממחישה: אם ישנה בעיית דליפה בברז ונתמקד רק בעצירת המים שיוצאים החוצה במקום לבדוק מדוע הברז ... - הפצע ימשיך לדמם בסופו של דבר, מכיוון שהגורם האמיתי לא טופל. כיצד לדעת מתי אנחנו נלחמים בסימפטום ולא בבעיה עצמה? אליעד ממליץ לבדוק היטב: האם כשאדם מתמודד עם בעיה, הוא מתעסק בעיקר בשאלה איך אני מעלים את התחושה השלילית או הכאב שאני מרגיש כרגע?, או שהוא שואל את ... הזו קיימת מלכתחילה?. אם אדם מוצא את עצמו משקיע אנרגיה רבה בשאלה הראשונה בלבד, הוא כנראה נלחם בסימפטומים. לכן, הפתרון האמיתי דורש לעבור לשאלה השנייה: להבין ולזהות את המחשבה, האמונה או המצב שיצר את הבעיה. דוגמה נוספת - התמודדות עם בעיות כלכליות אליעד מתאר מצב של אדם שמנסה לפתור בעיות כלכליות על ידי כך שהוא נלחם מול אנשים שבאים לגבות ממנו חובות בבית. במקום להקדיש את האנרגיה והמשאבים להילחם מול הגובים, האדם צריך לשאול את עצמו למה בכלל הוא נכנס למינוס. התמקדות בשורש הבעיה במקרה זה תהיה להבין ולפתור את המצב הכלכלי שהביא מלכתחילה למינוס ולא רק להיאבק בתוצאות החיצוניות של המצב הכלכלי הבעייתי. מה הסיכון בהתמקדות בשורש הבעיה? אליעד מסביר שהקושי הגדול הוא שאנשים לא תמיד יודעים בוודאות מהו השורש האמיתי של הבעיה. לעיתים הם בטוחים שהם זיהו את הגורם לבעיה, אבל אם אחרי זמן רב של מאבק הבעיה עדיין קיימת, יתכן שמה שהם זיהו הוא לא השורש האמיתי אלא רק סימפטום נוסף או בעיה אחרת. לכן, ישנה ... מודע לכך שאולי מה שנראה כמו מקור הבעיה הוא בעצמו תוצאה של גורם עמוק יותר. איך להתנהל נכון כשמנסים לפתור בעיות? הגישה שאליעד מציע היא קודם כל לבדוק היטב מהו השורש האמיתי של הבעיה ורק אחר כך להשקיע אנרגיה בפתרון. הוא ממליץ לא להיתקע בניסיון לשים פלסטרים או תיקונים זמניים, אלא לנסות להבין באופן עמוק ויסודי למה בכלל נוצרת הבעיה. רק לאחר מכן, כשהשורש האמיתי של הבעיה ברור לחלוטין, אפשר לפעול ולפתור את הבעיה בצורה יעילה ומוחלטת. מדוע אנשים מתקשים להתמודד עם שורש הבעיה? הסיבה לכך היא שברוב המקרים התמודדות עם ... גדולים יותר. זה יכול לכלול התמודדות עם אמיתות לא נעימות או הבנה של טעויות שנעשו בעבר. לעיתים אנשים מעדיפים פתרונות זמניים וקלים כי הם לא דורשים מהם להתמודד עם קונפליקטים פנימיים, אמונות שגויות או התנהגויות בעייתיות שקיימות אצלם. סיכום והמלצה של אליעד כהן - במה באמת צריך להתמקד? אליעד מדגיש כי על מנת לפתור בעיות בצורה אפקטיבית ואמיתית, אדם חייב להתמקד בשורש הבעיה. הדרך הנכונה לפתרון אמיתי ויציב היא קודם כל להבין את הגורם הבסיסי שמייצר את הבעיה, ורק לאחר מכן להתחיל לטפל וליישם פתרונות מעשיים. פתרונות זמניים הם חסרי ערך לטווח הארוך אם השורש נותר ללא מענה. איך לטפל בשורש הבעיה? טיפול בסימפטום לעומת טיפול בבעיה למה בעיות חוזרות על עצמן? איך לזהות את הגורם האמיתי לבעיה? למה אנשים מתמקדים בפתרונות זמניים?

פתרון בעיות, הבנת הבעיה היא רק חצי פתרון, איך לפתור בעיות? ליישם את הפתרון, למה זה לא עובד לי? למה אני לא מצליח? הטיפול לא עובד, העצה לא עוזרת, איך לצאת מבעיות? מדוע הבנת הבעיה היא רק חצי מהפתרון? אליעד כהן מסביר בהרצאה מדוע רבים טועים וחושבים שהבנת הבעיה היא למעשה הפתרון המלא, אך במציאות מדובר רק בחצי הדרך לפתרון אמיתי. הוא מדגים את הרעיון באמצעות מצבים שבהם אנשים מבינים היטב את הבעיה אך אינם מצליחים לפתור אותה בפועל. לדוגמה, יש אנשים שמגיעים לטיפול עם אובססיה, חרדה או בעיות התנהגות אחרות. בטיפול, המטפל מציע להם קודם כל להבין מדוע ההתנהגות או הרגש מתרחשים. המטופל אולי מגלה שהסיבה לאובססיה ... אמו או אביו, והוא אכן מבין את הסיבות בצורה טובה. אך למרות ההבנה הזאת, הוא ממשיך להתמודד עם אותן בעיות ולא מצליח לפתור אותן. כלומר, עצם ההבנה עצמה לא פתרה את הבעיה. האם אפשר לפתור בעיה רק באמצעות הבנתה? אליעד מסביר כי ישנה טענה פופולרית שהבנת הבעיה היא פתרון הבעיה, אך הוא מבהיר שזה אינו נכון לחלוטין. אם אדם מבין בעיה במאה אחוז, כלומר, ממש לעומק ובאופן מוחלט, אז ... להבנה כזו מלאה ואמיתית של הבעיה, ולכן הם רק חושבים שהם הבינו, אבל בפועל לא התרחשה ההבנה השלמה שתוביל לפתרון מעשי. אליעד משתמש בדוגמה פשוטה של חדר חשוך: אם אדם הבין איפה נמצא המתג של האור, זה עדיין לא ... המתג כדי להדליק את האור. במילים אחרות, עצם ההבנה של איפה הבעיה אינה מספיקה, יש צורך ביישום ממשי של הפתרון. מהם שלבי הפתרון האמיתיים של הבעיה? אליעד מבהיר כי לפתרון של בעיה יש שני שלבים עיקריים: הבנת הבעיה - לדעת את הסיבה והמקור של הבעיה. יישום פתרון מעשי - לעשות פעולה כלשהי כדי לשנות את המציאות ולפתור בפועל את הבעיה. למשל, אדם שיש לו בעיה של עצבים או אלימות מבין בטיפול שהאלימות שלו נובעת מזיכרון ילדות ... כך הבעיה תיפתר בפועל. אליעד מדגיש כי פעמים רבות אנשים נשארים רק בשלב הראשון, בשלב ההבנה, ולכן אינם מצליחים לפתור את הבעיות שלהם. הם בטוחים בטעות שהבנה לבדה תשנה את המציאות, אך ללא שלב הפעולה, ההבנה אינה מועילה. למה אנשים חושבים שהבנת הבעיה מספיקה לפתרון? הסיבה לכך שאנשים מתבלבלים היא שהם חושבים שעצם הידיעה או ההבנה של משהו יוצרת שינוי אוטומטי. אך בפועל זה ... אותו. הוא חייב בפועל להתחיל לשחות. הידיעה מה צריך לעשות לא מחליפה את הצורך לעשות בפועל. מה לעשות אם הפתרון או הטיפול לא עובדים? כאשר אנשים טוענים שהטיפול לא עובד, שהם מבינים את הבעיה אך עדיין תקועים, זה נובע מכך שהם לא עברו לשלב הפעולה. יש לחפש דרכים מעשיות ליישם את הפתרונות ולא להסתפק בהסברים בלבד. הבנת המקור לבעיה היא רק ההתחלה, לא הסוף. אליעד חוזר שוב ושוב על המסר החשוב: להבין את הבעיה לא אומר לפתור אותה. כדי לפתור בעיות באמת, צריך לפעול באופן פרקטי ולהפוך את ההבנה למשהו מעשי שמשנה את ההתנהגות או את המציאות. בלי הפעולה, ההבנה לא תוביל לפתרון. כיצד ניתן לעבור מהבנה לפעולה? כדי לעבור מהבנת הבעיה ליישום פתרון, אליעד מציע כמה דרכים פרקטיות: להגדיר פעולות ספציפיות וברורות לביצוע. ליצור הרגלים חדשים שיחליפו את ההתנהגויות הבעייתיות. לתרגל תגובות חלופיות לסיטואציות מעוררות מתח או לחץ. לקבוע מטרות קטנות וברות השגה שמקדמות את הפתרון בהדרגה. לבדוק באופן עקבי האם ההתנהגות בפועל השתנתה, ולא להסתפק רק בהבנה מנטלית. בסיכומו של דבר, אליעד כהן מדגיש את החשיבות המכרעת של יישום והפעלת פתרונות מעשיים כצעד הכרחי להשגת פתרון אמיתי של בעיות. ההבנה היא שלב חיוני, אך לא שלב מספיק בפני עצמו. איך לפתור בעיות? למה הטיפול לא עובד? הבנת הבעיה היא חצי פתרון איך להפוך הבנה לפעולה? מדוע הבנת הבעיה לא מספיקה?

סדרות צורניות, חידת היגיון, פתרון בעיות מורכבות, תעשה את כל מה שאתה יכול, מה בטוח נכון? מה מחויב? איך לקבל החלטה? איך פותרים מבחני צורות? מבחני סדרות, מבחן פסיכוטכני, מבחני מיון לעבודה, איך פותרים סדרות מספריות? מהי הדרך הנכונה לפתור חידות וסדרות צורניות? כאשר ניגשים לפתור חידות של סדרות צורניות או סדרות מספריות, כמו במבחנים פסיכוטכניים, מבחני מיון לעבודה, או חידות היגיון באופן כללי, אנשים ... כמובן 4. דוגמה נוספת היא הסדרה 2, 4, 6, שהמספר הבא בה הוא 8. בסדרות מספריות מסוג זה, המחפש פתרון מחפש מכנה משותף וחוקיות ברורה, כמו הוספה של 2 בכל פעם. לאחר מכן, אליעד כהן מתאר דוגמה של סדרה ... בצבעים שונים וכיוונים שונים, ולמטה יש כמה אפשרויות לבחור מתוכן את הצורה שחסרה. לעיתים אנשים מתחילים לחפש חוקיות, אבל הבעיה היא שיש כמה תשובות שיכולות להיות נכונות לפי אותה חוקיות. למשל, אם מישהו מוצא חוקיות מסוימת, עדיין אפשר יהיה ... אנשים מציעים תשובות שנראות מאוד משכנעות, אבל אפשר להציע באותה צורה בדיוק גם תשובה אחרת. במקרים אחרים, מנסים למצוא פתרון מוזר ומסובך, כמו חישוב גימטריה של צורות, אך הסיכוי שהכותב התכוון לכך הוא קטן. איך לפתור חידות צורניות כשאתה לא מוצא חוקיות? אליעד מציע גישה פרקטית ומועילה לפתרון החידות האלו, גם אם החוקיות אינה ברורה לחלוטין. הוא נותן דוגמה מובהקת שמטרתה להמחיש את השיטה שלו: אם מישהו ... ניסיון למצוא את כל החוקיות המלאה, יש קודם כל לשאול מה בטוח נכון? כיצד להתקדם מבלי לדעת את כל הפתרון מראש? הגישה של אליעד היא קודם כל לבדוק מה בטוח נכון בין האפשרויות. בדוגמה של צורות במטריצה, הוא מציין ... נכון, ולעשות אותו. כשהאדם מתקדם כך, צעד אחר צעד, הדברים הבאים מתבהרים ומובילים אותו לתשובה או להחלטה הנכונה. איך לפתור חידות צורניות? מה בטוח נכון בחיים? איך לקבל החלטה נכונה? איך פותרים מבחני מיון לעבודה? איך למצוא חוקיות בסדרות מספריות? איך לפתור מבחן פסיכוטכני? מה מחויב המציאות?

לטפל בשורש הבעיה, לטפל בסימפטומים של הבעיה, מוטיבציה להתמדה לאורך זמן, איך לשמור על המוטיבציה? מה זה סימפטומים? לוודא שהבעיה לא תחזור, לטפל באפשרות שהבעיה תחזור, מודעות עצמית, פתרון בעיות מה ההבדל בין לטפל בשורש הבעיה לבין טיפול בסימפטומים? בחיים יש שני סוגי בעיות: הבעיה עצמה והסימפטומים שלה. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: כאשר יש דליפה בצינור מים, זו הבעיה, ואילו הרצפה הרטובה היא הסימפטום של הבעיה. אם אדם חולה במחלה קשה כמו סרטן, הבעיה היא המחלה עצמה, בעוד שכאב ראש הוא רק סימפטום של המחלה. אליעד מדגיש כי עדיף תמיד לטפל בשורש הבעיה ולא רק בסימפטומים, משום שטיפול בסימפטומים בלבד הוא זמני ואינו מבטיח שהבעיה לא תחזור שוב בעתיד. איך אפשר לדעת אם הטיפול הוא בשורש הבעיה או בסימפטומים? אליעד מסביר בצורה מפורטת איך לדעת אם אדם מנסה לפתור את שורש הבעיה או שהוא מתמקד רק בסימפטומים. הוא מביא דוגמה: אם מישהו מרגיש בודד ומנסה לפתור את תחושת הבדידות באמצעות קשר זוגי חדש, כאשר הוא מוצא זוגיות חדשה והבדידות נעלמת, הוא בדרך כלל יפסיק לחפש פתרונות. כלומר, ברגע שהסימפטומים נעלמים, אותו אדם מפסיק לטפל בבעיה. אולם, אליעד מדגיש שכאשר הסימפטומים נעלמים, אין זה אומר שהבעיה טופלה מהשורש, שכן אם הבעיה לא טופלה בשורשה, היא עלולה לחזור בעתיד, והסימפטומים יחזרו איתה. למה הסימפטומים חוזרים למרות הטיפול? אליעד מדגיש שהסימפטומים חוזרים מכיוון שהבעיה עצמה לא נפתרה מהשורש, ולכן אנשים מוצאים עצמם שוב ושוב עם אותם סימפטומים. לדוגמה, כאשר מדינת ישראל וחמאס נמצאים ... אש, מדינת ישראל מפסיקה לתקוף כי חמאס הפסיק לתקוף אותה באופן זמני. אך למעשה, מדינת ישראל לא טיפלה בשורש הבעיה, אלא רק בסימפטומים, כי ברור לכולם שחמאס ימשיך לתקוף בעתיד כאשר יתאושש ויתחמש מחדש. אילו ישראל הייתה פותרת את הבעיה בשורש, היא הייתה מנצלת את הפסקת האש לחסל את האיום באופן מוחלט. כיצד באה לידי ביטוי הבעיה של פתרון סימפטומים במערכות יחסים? אליעד מציין שאם אדם מרגיש בודד, הוא בדרך כלל ינסה להכיר מישהי שתפתור לו את הבדידות. ברגע שהוא מצליח בכך, הוא ירגיש טוב יותר, אך מכיוון שלא טיפל בשורש הבעיה אלא רק בסימפטום של תחושת הבדידות, הבעיה עלולה לחזור. ברגע שאותה מישהי תעזוב אותו, הוא שוב יחזור להרגיש בודד, והבעיה תחזור לסיבוב נוסף. מדוע אנשים מפסיקים לטפל בבעיה ברגע שהסימפטום נעלם? אליעד מחדד שאנשים עוצרים את הטיפול ברגע שהסימפטומים חולפים, כי הם חושבים בטעות שהבעיה נפתרה. אך הוא מדגיש שזה סימן ברור שהבעיה האמיתית עדיין קיימת, רק הוסתרה באופן זמני. הוא נותן דוגמה מאנשים שמחפשים פתרון לבעיות רגשיות: האדם מחפש אהבה, ולאחר שהוא מקבל אהבה חיצונית ומרגיש טוב, הוא מפסיק לטפל בבעיה. אך אילו האדם באמת היה מחליט לפתור את הבעיה באופן מוחלט, גם כשיש לו את כל האהבה וההערכה החיצונית, הוא היה ממשיך לטפל בעצמו כדי להגיע למצב שאין בכלל אפשרות להרגיש רע בעתיד. מה זה אומר באמת לפתור את שורש הבעיה? לפי אליעד, פתרון אמיתי של שורש הבעיה פירושו להגיע למצב שאין אפשרות שהבעיה תחזור בעתיד, ולא רק להסיר את הסימפטומים שלה באופן ... במשל מסמל את השכל וההבנה. כשאדם נמצא במצוקה רגשית ומקבל איזושהי הבנה או נחמה, הוא מפסיק את החיפוש אחר הפתרון כי המצוקה נרגעה, אך הבעיה נשארת קיימת. האדם מפסיק לטפל בבעיה עד ששוב המצוקה חוזרת, ואז הוא שוב מחפש פתרון, בדיוק כמו שהילדים שוב רעבים ברגע שנגמר הלחם. מה ההבדל בין מטרות קטנות לגדולות כאשר מטפלים בבעיות? אליעד מסביר על ההבדל בין מטרות קטנות לגדולות בטיפול בבעיה. מטרה קטנה יכולה להיות למשל אני רוצה יותר כסף. ... היא להגיע למצב שבו הבעיה לא יכולה להופיע שוב לעולם. הוא נותן דוגמה דומה לגבי זוגיות, שאם אדם מחפש פתרון מוחלט לבעיה של בדידות, הוא לא יסתפק בזוגיות זמנית, אלא ירצה לבטל לחלוטין את האפשרות להרגיש בודד אי פעם. איך לפתור את שורש הבעיה? איך לשמור על מוטיבציה לאורך זמן? מה ההבדל בין סימפטום לשורש? למה בעיות חוזרות? איך לזהות סימפטומים של בעיות?

פתרון בעיות ללא פתרון, למה כשאין פתרון אין בעיה? האם יש בעיות ללא פתרון? להיות בטוח שאין פתרון, להרגיש טוב בלי רע, איך לפתור בעיות בלי פתרון? מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? התמודדות עם בעיות קשות ללא פתרון למה כשאין פתרון, אין בעיה? כאשר אדם מתמודד עם בעיה בחייו, הוא בדרך כלל רוצה למצוא לה פתרון. לדוגמה, אם אדם רעב, הוא מרגיש שיש לו בעיה כי הוא ... לפי אליעד כהן, קיים רק כל עוד האדם מאמין שיש פתרון אפשרי לבעיה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שאין פתרון לבעיה, הוא לא היה מרגיש רע בגללה. סבל קיים רק כאשר האדם חושב שיש שינוי אפשרי, ושהבעיה ניתנת לפתרון. מה ... אלוהים יעזור לו, רואה את הבעיה ככזו שיכולה להיפתר, וממשיך לסבול ממנה בגלל שהיא לא פתורה. מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? אם יש בעיה שאין לה פתרון או אם לא נמצא לה פתרון, הפתרון עשוי להיות פשוט להפסיק לנסות לפתור אותה. אם אדם יצליח לשכנע את עצמו שאין פתרון, הבעיה תפסיק להטריד אותו. אדם מפסיק לרצות לשנות את המציאות אם הוא בטוח שאין פתרון לבעיה, ואז הבעיה לא תציק לו. אליעד כהן מציין כי הבעיה עצמה נובעת מהרצון לשנות את המציאות, וכשאדם מבין שאין ... לבעיה שאין לה פתרון? אליעד כהן מביא דוגמה לאדם רעב - יש לו בעיה, הוא רעב ויכול לאכול כדי לפתור את הבעיה. אולם, ברגע שיבוא רעב נוסף אחרי האוכל, הבעיה לא נפתרה באמת. כך גם אם אדם חולה ויכול ... אדם מבין שהוא לא חייב להאמין למגבלות של השכל, הוא יכול להגיע לשחרור מוחלט. במצב כזה, הוא מבין שאין בעיות אמיתיות, כי מחוץ לשכל אין בעיות, ואין צורך לחפש פתרונות. סיכום כאשר אדם בטוח שאין פתרון לבעיה, הוא יפסיק להיאבק בה. המאבק לפתור בעיות נובע מהרצון לשנות את המציאות, אך אם מבינים שאין פתרון סופי לבעיה, המאבק נפסק. כשמבינים את התהליכים האלה, אפשר להגיע לשחרור מוחלט ולהבין שאין בעיות אמיתיות ואין צורך להילחם בבעיות, כי הן קיימות רק בתוך השכל. איך להתמודד עם בעיות קשות? איך להפסיק לסבול מבעיות שאין להן פתרון? למה אנחנו מחפשים פתרונות לבעיות? איך להשיג שקט נפשי ללא פתרון חיצוני? מה המשמעות של להרגיש טוב בלי רע? למה כשאין פתרון, אין בעיה? כאשר אדם מתמודד עם בעיה בחיים, הסיבה לכך היא שהוא רוצה לפתור אותה. לדוגמה, אם אדם רעב, הוא מרגיש שהרעב הוא בעיה כי הוא רוצה לאכול. אם הוא בודד, זה מציק ... המרכזי הוא שאדם סובל מהבעיה שלו רק אם הוא חושב שיש לה פתרון. אם אדם היה בטוח לחלוטין שאין פתרון לבעיה שלו, הוא לא היה מרגיש רע בגללה. הסבל קיים כל עוד קיימת האפשרות לשינוי המציאות. אם אין שום דרך לדמיין פתרון, הבעיה חדלה להיות בעיה. לדוגמה, אם מישהו היה בטוח לחלוטין שאין אפשרות להרגיש טוב בלי רע, אז הוא לא היה ... נס ויפתור לו את הבעיה, עדיין רואה את הבעיה כמשהו שיכול להיפתר ולכן ממשיך לסבול ממנה. מה לעשות כשאין פתרון לבעיה? אם יש בעיה שאין לה פתרון, או שלא נמצא לה פתרון, הפתרון עצמו יכול להיות בכך שנפסיק לנסות לפתור אותה. אם אדם יצליח לשכנע את עצמו שאין פתרון, הבעיה תחדל מלהציק לו. העניין הוא שהבעיה נובעת מהרצון לפתור אותה. כאשר אין פתרון, אין צורך לרצות לפתור אותה, וכך הבעיה עצמה נעלמת. איך כל בעיה בעולם ניתנת להמרה לבעיה שאין לה פתרון? אם ניקח לדוגמה אדם ... איתו בעיה אחרת: אחרי האוכל יבוא רעב נוסף, אחרי הבריאות עשויה להופיע מחלה אחרת. כלומר, אין פתרון מוחלט לכל הבעיות. אם אדם מבין שבסופו של דבר אין פתרון לבעיה המרכזית - שהיא הרצון המתמיד להרגיש טוב בלי רע - הוא מפסיק להיאבק בה. כך גם במקרה של ילד ... אם אדם מבין שהוא לא חייב להאמין למגבלות של השכל שלו, הוא משיג שחרור מוחלט. מחוץ לשכל, אין בכלל בעיות, ולכן אין בעיות ללא פתרון - וגם אין בהכרח בעיות בכלל. סיכום כאשר אדם בטוח שאין פתרון לבעיה שלו, הבעיה מפסיקה להפריע לו. המאבק לפתור בעיות נובע מהרצון לשנות את המציאות, אך אם מבינים שאין באמת פתרון סופי, מפסיקים לסבול. במקביל, קיימת אפשרות עמוקה יותר - להבין שמעבר להגבלות השכליות שלנו, אולי בכלל אין בעיות ואין צורך לחפש פתרונות. איך להתמודד עם בעיות קשות? איך להפסיק לסבול מבעיות שאין להן פתרון? למה אנחנו מחפשים פתרונות לבעיות? איך להשיג שקט נפשי ללא פתרון חיצוני? מה המשמעות של להרגיש טוב בלי רע?