... להניח שלא היה מפחד, ולכן עצם הפחד או הכאב מוכיחים שישנה גישה לחוויה המודחקת. האם ניתן לטפל גם בפחד עתידי באמצעות דמיון מודרך? אותו תהליך בדיוק יכול לשמש גם עבור פחדים עתידיים. אם אדם חושש שדבר מסוים יקרה לו בעתיד, המטפל יבקש ממנו לדמיין לפרטי פרטים את התרחיש המפחיד: כיצד בדיוק הדבר קורה, מה הוא רואה, שומע ומרגיש. ככל ... מחדש את התחושות שהיו לו, וכך ניתן לעזור לו לעבד אותן בצורה חדשה. השיטה הזו תקפה גם עבור פחדים עתידיים - אם אדם מפחד שאירוע מסוים יקרה לו בעתיד, ניתן לשחזר איתו דמיון מפורט של מה שהוא חושש שיקרה, ואז לנתח את הפחד ולראות מה בדיוק מפחיד אותו. ... שאם אתה רוצה להציף למישהו את הרגשות תשחזר איתו פרטים על הסיטואציה זאת המהות. עכשיו אותו דבר על פחד עתידי אם מישהו אומר אני מפחד שיום אחד ישדדו אותי אוקי זה מעורפל מה בדיוק אתה מפחד דמיין לי ספר ...

... של בדיקת אמיתות הטענות האלו, יש שלב של הבנת הטענות השונות מהטענות שנטענו. לדוגמה: אני טוען שבגלל שנכשלתי אכשל בעתיד. הטענה הראשונה היא שנכשלתי בעבר. אז הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה נכשלתי בעבר. אבל בין השלבים האלו, יש ... התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמה: האש שרפה ... קרה. אז כאשר בודקים אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. ... >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם ... אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר ... ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת אפשרות שאלך לאכול? האם קיימת אפשרות שאהיה שבע, בלי קשר לסיבה כלשהי? ורק ...

... לדבר מסוים, הוא למעשה הופך להיות תלוי בדבר הזה, מה שיוצר תחושה של צמצום החופש. הדאגה העיקרית היא שאולי בעתיד הדבר שאליו התחייב לא יתאים לו יותר, או שהוא לא יתאים לדבר שאליו התחייב. הפחד נובע מכך שהאדם לא ... החופש שלו. הוא עשוי להרגיש לחץ מעצם הרעיון של להיות מוגבל רק לבן או בת זוג אחד, כי ייתכן שבעתיד הוא ירצה דבר שונה. למשל, אדם יכול להרגיש נוח וטוב בזוגיות הנוכחית, אבל ברגע שבן הזוג שלו יבקש ממנו ... להצהיר על מחויבות), הוא עלול להרגיש מאוים מכך שהוא נדרש להישאר גם אם הקשר כבר לא יסב לו אושר בעתיד. הסיבה העיקרית לכך היא שההתחייבות עצמה משמעותה להישאר גם כאשר לא טוב. אף אדם לא צריך התחייבות למצב שבו ... מיד פחד ולחץ, גם אם כרגע הכל נראה מצוין. זו בדיוק הסיבה שאנשים מפחדים להתחייב למערכות יחסים: החשש שאולי בעתיד הם ירצו משהו אחר, וההתחייבות תהפוך לנטל. איך לגרום לבן או בת הזוג לרצות להתחייב מרצונם? הדרך האמיתית והנכונה ... או בת הזוג להתחייב אליו, הוא בעצם אומר: אני רוצה שתהיה איתי גם אם לא יהיה לך טוב איתי בעתיד. זה נתפס כאיום כי זו דרישה מהצד השני להיות מוכן לסבול למען הקשר. התחושה היא שמבקשים ממך לוותר על ... לא רוצה לאבד אותו. לסיכום הפחד מהתחייבות נובע מהחשש מאיבוד החופש ומהאפשרות שהדבר שאליו התחייבנו כבר לא יתאים לנו בעתיד. כאשר דורשים התחייבות, זה עלול להרתיע את הצד השני ולגרום לו להתרחק. לכן, הדרך הנכונה לבנות קשרים מחייבים היא ...

... השאלה האמיתית והקושי המרכזי הוא התחושה הפנימית והחשש מהתגובה של המעסיק. האדם חושש לפגוע ביחסים או לסגור לעצמו דלתות לעתיד. אליעד כהן אומר שהפחד הזה מבוסס על סיפור פנימי שהאדם מספר לעצמו, לא על המציאות עצמה. בפועל, בדיוק כפי ... לא נכון. הרעיון הוא להקל על הסיטואציה ולא להיכנס לפרטים מיותרים או מביכים. האם כדאי להבטיח למעסיק שארצה לעבוד בעתיד? אליעד מציין כי אין משמעות אמיתית להבטחות כגון אשמח לעבוד כאן בעתיד. כאשר האדם ירצה לעבוד שם שוב בעתיד, המעסיק יחליט בהתאם למצב הקיים באותו רגע, ולא על בסיס מה שנאמר בעבר. אין צורך להתחייב לעתיד או להבטיח הבטחות מיותרות, פשוט להגיד בצורה נעימה ועניינית שכרגע זה לא מסתדר. כיצד להסביר את סיבת העזיבה בצורה ... נעימות ופחד הן סובייקטיביות ואינן מציאותיות. אפשר לומר סיבה פשוטה ועניינית כדי לעזוב ללא קונפליקט. אין צורך להבטיח הבטחות לעתיד. המעסיק לא לוקח את זה אישית וזה לא סיפור גדול כפי שאנו חושבים. איך לבטל חוזה עבודה? איך להתמודד ...

... אתה לא מאמין שתשתמש בזה בשנה הקרובה, כדאי לך לזרוק אותו. שיטה שלישית מציעה לשאול אם אתה חושב שאולי בעתיד תשתמש בזה. שיטה נוספת בודקת האם יש מקום בבית לשמור את החפץ, או שאין מקום ואז חייבים להיפטר ממנו. ... זמן ואנרגיה. אם אין עלות בלשמור את החפץ, הפעולה של הזריקה היא מיותרת. כדוגמה לכך אליעד מציין חפץ שאולי בעתיד הרחוק יהיה שימושי - למשל, חבל ישן שייתכן שיום אחד תצטרך. כל עוד אין עלות בשמירתו, מומלץ להשאיר אותו ... לבדוק ביתר זהירות את הנושא. במקרה כזה, עליך לשאול את עצמך באופן מפורט: מה הסבירות שבאמת אזדקק לחפץ הזה בעתיד? מה העלות של השמירה לעומת התועלת האפשרית? אם תגלה שהחפץ אינו צפוי להביא לך תועלת בעתיד, והעלות בשמירתו גבוהה, מומלץ לזרוק אותו. מצד שני, אם יש סבירות כלשהי, אפילו קטנה, שתזדקק לו בעתיד, עליך לשקלל את התועלת הפוטנציאלית לעומת העלות הנוכחית בשמירה, ורק אז להחליט. מה החשיבות של בחינת היתרונות והחסרונות בנפרד? ... בשמירתו? כך נוצר תהליך מדויק יותר שבו ההחלטה אינה תלויה רק בתועלת המיידית, אלא בחישוב הגיוני של עלויות ותועלות עתידיות. בצורה זו, החלטה האם לזרוק או לשמור מתקבלת בצורה מדויקת יותר, ללא השפעות רגשיות בלבד. לסיכום - איך לקבל ...

... פנים, חוצפה טובה, למה יש רצון? המרדף אחרי הרצון, דיקטטורה, המרוץ אחרי הרצון, מלכות בלי כתר למה אנשים מאמינים שבעתיד יהיה להם טוב יותר? אנשים נוטים לחשוב שבעתיד יהיה להם טוב יותר, ואליעד כהן מסביר שזו אשליה נפוצה המבוססת על ההנחה שמשהו עתידי יספק את תחושת האושר שחסרה להם כרגע. לדוגמה, אם מישהו חושב שאם יהיה לו יותר כסף, אז יהיה לו טוב, הוא מניח מראש שחסר לו כסף כרגע, ולכן הוא מאמין שאם יצבור כסף בעתיד, חייו יהיו טובים יותר. אבל בעצם אין לו ודאות שזה יקרה, כי הרי יכול להיות שיהיה לו כסף ועדיין ... לכן, האדם צריך לחקור את המחשבה הזאת לעומק, לבדוק מה עומד מאחוריה ומה גורם לו בכלל לרצות משהו מסוים בעתיד. אליעד כהן מדגים זאת באמצעות השוואה בין מצבים שונים: לדוגמה, אם למישהו יש 5 אצבעות והוא שואל את עצמו ... עד אינסוף. לפי אליעד, הרצון נוצר בצורה שרירותית ואין סיבה הגיונית לחלוטין מדוע הרצון נולד מלכתחילה. האדם מאמין שמשהו בעתיד ייתן לו טוב, פשוט כי הוא התרגל לחשוב כך. אבל אם יחקור לעומק, יגלה שאין שום מחויבות אמיתית לכך. ...

... שהחליקו עליה, ולא להפך. יחד עם זאת, אליעד מראה שהרבה פעמים אנשים מסבירים את הרצונות שלהם במונחים של משהו עתידי. למשל, אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך. לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה? התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: למה אתה אוכל? כי אם לא אוכל אמות. למרות שהמוות הוא בעתיד, האדם כבר עכשיו רעב או מודאג ממוות. לכן, התשובה אמנם מתארת תרחיש עתידי, אבל מתארת רצון או פחד שהוא קיים בהווה. איך נמנעים להיכנס ללופ בתהליך החקירה הרגשית? כדי לא להיכנס ללופ ...

... למנוע מצב שבו פוגעים בו מאשר להרגיש טוב מכך שנקם במישהו שכבר פגע בו. האדם מונע יותר מהפחד מסכנה שעתידה לבוא מאשר מהסיפוק שבלנקום על אירוע מהעבר. הזדהות חזקה מתרחשת כאשר הצופה חושב זה יכול לקרות לי ממש עכשיו, ואני רוצה למנוע זאת. לדבריו, גם אם הסרט עוסק בנקמה, במידה והבמאי יוצר תחושה שהנקמה נועדה למנוע נזק נוסף בעתיד, הזדהות הצופה תהיה חזקה יותר. למשל, אם הגיבור נוקם בפושעים במטרה לעצור אותם מלפגוע בעוד אנשים חפים מפשע בעתיד, הצופה עשוי להזדהות יותר, כי הוא מרגיש שגם הוא לא רוצה להיות הבא בתור שנפגע. מדוע בעלי חיים לא ... מתוך תחושת נקם לאחר פגיעה. הוא מסביר בפירוט נוסף כי סרטי נקמה טובים יותר כאשר הם מדגישים את הסכנה העתידית ולא רק את הרצון לנקום על העבר. כך, אם הגיבורה מנסה למנוע נזק עתידי, גם אם היא עושה זאת באמצעות נקמה, הצופה יחווה הזדהות עמוקה יותר. האם אנשים מעדיפים לצפות בסרטים על חילוץ ... מייצרים הזדהות חזקה יותר והם לרוב יהיו סרטים מוצלחים יותר. הסיבה היא שבני אדם באופן טבעי יעדיפו למנוע פגיעה עתידית מאשר לנקום על פגיעה שכבר קרתה. איך לעשות סרט פעולה טוב? מה ההבדל בין סרטי נקמה לסרטי הצלה? למה ...

... אני חסר ערך או אני לא יכול להצליח בחיים אינן בהכרח נכונות, וניתן לשנות אותן. האם ניתן לשנות את העתיד על ידי שינוי ההווה? רבים מאמינים כי העבר קובע את עתידם, במיוחד אם הם עברו כישלון גדול. אך אליעד טוען שכל מה שניתן לשנות קיים רק בהווה. אם ברגע זה האדם מחליט לשנות את תפיסתו ולהאמין ביכולתו להצליח, ההווה ישתנה, וכך גם העתיד. איך להתמודד עם חרטה וייסורי מצפון? חלק גדול מהסבל נגרם מהתבוננות לאחור בתחושת חרטה או ייסורי מצפון. אך כפי ... זאת, המחשבות האלה אינן מחויבות המציאות - ניתן לשנות אותן ולבחון האם הן באמת נכונות. האם ניתן לשנות את העתיד על ידי שינוי ההווה? אנשים רבים חיים בתחושה שהעבר גוזר את עתידם. למשל, אם מישהו עבר כישלון גדול בעבר, הוא עלול לחשוב שהכישלון הזה יקבע גם את המשך חייו. אבל למעשה, ... רק בהווה. אם ברגע זה האדם מחליט לשנות את תפיסתו ולהאמין ביכולתו להצליח, ההווה שלו ישתנה - וכך גם העתיד שלו. איך להתמודד עם חרטה וייסורי מצפון? חלק גדול מהסבל של אנשים נובע מהתבוננות לאחור על חייהם בתחושת חרטה ...

... אדם לא רוצה לחוות שוב את הטעות, כדאי לו להשקיע זמן, אנרגיה ומשאבים כדי ללמוד ממנה ולהימנע מלחזור עליה בעתיד. אך למרות ההיגיון שבטענה זו, חשוב להבין שלמידה מטעויות אינה פעולה חינמית ויש לה מחיר ברור של זמן, אנרגיה ... הטעות לעומק דורשת ניתוח מלא של מה שקרה: הבנת החשיבה שהובילה לטעות, ההנחות השגויות, והדרכים האפשריות למנוע את הטעות בעתיד. כל אלה דורשים השקעה משמעותית של משאבים. למה לפעמים עדיף לא ללמוד מטעויות? אליעד נותן מספר דוגמאות כדי להמחיש ... כי באופן טבעי אף אחד לא נהנה לטעות. מכאן מגיעה ההנחה המקובלת שכדאי ללמוד מטעויות, במטרה להימנע מלחזור עליהן בעתיד. אולם אליעד כהן מעלה נקודה חשובה ופחות מוכרת - לא תמיד נכון ללמוד מטעויות, ולפעמים דווקא עדיף להמשיך הלאה בלי להשקיע מאמץ בניתוח הטעות או בניסיון להימנע ממנה בעתיד. מה העלות של למידה מטעויות? אליעד כהן מדגיש שללמידה מטעויות יש עלות משמעותית: עלות של זמן, אנרגיה, ולעיתים אף ... סביב הטעות - להבין מה הייתה החשיבה שהובילה אליה, מה היו הנחות היסוד המוטעות, ואיך אפשר למנוע את הטעות בעתיד. אליעד נותן דוגמה פשוטה וברורה לכך: אדם שנוסע בכביש ועושה תאונה. כדי ללמוד מהטעות, הוא חייב לבדוק בפרטי פרטים ... אין תשובה חד משמעית - כל מקרה צריך להיבחן לגופו. לעיתים נכון להשקיע משאבים בלמידה כדי למנוע טעויות חמורות בעתיד, ולעיתים עדיף לקבל את הטעות כחלק בלתי נמנע מהחיים ולהתמקד במשימות חשובות יותר. איך למנוע טעויות? האם כדאי ללמוד ...