... העולם הבא. אליעד: סתם זה דימוי זה מטאפורה העולם הבא הכוונה השכל הגדול בסדר העולם הבא הכוונה השכל שתקבל בעתיד לבוא משהו, בשורה התחתונה לאהוב בלי תנאים זה דבר מאוד גדול ואנשים בתור תרגיל כל בן אדם יכול לקחת ...

... גם טוב ורע מוגדרים. האם האמונה בהכל לטובה באמת עוזרת להתמודד עם המציאות? אליעד מסביר שאמונה זו יוצרת ציפייה עתידית לטובה שעוד תגיע. למשל, אדם שאיבד את כל כספו יכול לומר לעצמו שזה קרה לטובה, בתקווה שאולי בעתיד יתרחש דבר טוב יותר שיסביר למה זה היה כדאי. אבל מצב זה, לפי אליעד, גורם לאדם לחיות במצב של סבל מתמיד, מכיוון שהוא עדיין מחכה לטובה העתידית שעדיין לא הגיעה. אליעד נותן דוגמה לאדם שממתין חמש שנים לטובה המובטחת ושואל: איפה הטובה הזאת? למה קרו דברים רעים, איפה הטובה שהבטיחו לי?. למעשה, זוהי חצי אמת מכיוון שבמקום לחיות טוב בהווה, האדם עסוק בהמתנה עתידית. האם עדיף לחשוב שהכל רע או שהכל טוב באמת? אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות להתמודדות עם מצבים קשים: האפשרות ... כדי לדפוק אותך, ולנסות לקבל זאת ולהמשיך הלאה. האפשרות השנייה: להניח שהדבר שקורה עכשיו הוא עצמו טוב, ללא קשר לעתיד. לא להגיד זה לטובה במובן של בעתיד יהיה לי טוב, אלא למצוא את הטוב באירוע עצמו. אליעד טוען שאנשים רבים מתקשים לקבל את המצב הנוכחי כפי שהוא, ולכן בורחים למחשבה של הכל לטובה שתצדיק עבורם את הסבל הנוכחי, בהבטחה עתידית של משהו טוב יותר שיגיע בהמשך. האם אלוהים חייב לגרום לך סבל כדי להביא לך טוב? אליעד כהן מציג ... פעילות ספורטיבית: הפציעה לא קרתה לטובה, אך האדם יכול להפיק ממנה תועלת, למשל, ללמוד לשמור על עצמו טוב יותר בעתיד. ההבדל כאן הוא שהאדם לא טוען שהמציאות התרחשה מראש לטובתו, אלא פשוט מנסה למצות מהאירוע השלילי את המקסימום האפשרי. ...

... אליעד מסביר כי כל המידע שהמוח חשף אליו לא בהכרח יישאר בו. המשמעות של המידע ומידת השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד משחקות תפקיד מרכזי בשמירה או השכחה שלו. מדוע לא תמיד זוכרים גם כשמתרכזים? הנחה רווחת היא שאם אדם מרוכז ... יכול לשמור את כל המידע לאורך זמן, ולכן הוא בוחר להחזיק את המידע שמסייע להישרדות או שיכול להיות שימושי בעתיד. אליעד מציין כי המוח מעריך כל מידע בשני פרמטרים עיקריים: כמה המידע היה חשוב או משמעותי בעת ההתנסות, וכמה הוא עשוי להיות שימושי בעתיד. לדוגמה, אם אדם חווה כוויה מאש, המוח ישמור את הזיכרון הזה כי הוא יכול לשמש להימנע מכאב דומה בעתיד. לעומת זאת, מידע שאין לו קשר להישרדות או תועלת עתידית, כמו הצבע של חולצה שענד מישהו ביום מסוים, יישכח במהרה. איך המוח עושה הערכה של סיכון וסיכוי בזיכרון? המוח ... הוא ייזהר מיתושים, כי הסיכון גבוה יותר. המוח עושה חישוב כזה גם לגבי זיכרונות. הוא מעריך את הסיכון בהתרחשות עתידית ואת הנזק הפוטנציאלי, ומשם מחליט אם לשמור את המידע או לא. האם ניתן להמחיש את הזיכרון באמצעות בינה מלאכותית? ... בעבר, כמו שפה או נוסחאות מתמטיות, נשכח. המוח עורך הערכה מחדש, ומבין שהמידע כבר לא חשוב או לא שימושי בעתיד, ולכן הוא מוחק אותו. תהליך זה מתרחש בהדרגה, ולא מיידית, אלא רק כאשר המידע לא נמצא בשימוש לאורך זמן. ... החיים האישיים של האדם. לסיכום הזיכרון האנושי פועל בשיקול דעת שמעריך את המשמעות של המידע, החשיבות שלו להישרדות, ותועלתו העתידית. התהליך שמחלק את הזיכרון לפי סיכון וסיכוי דומה לפעולה של תוכנה עם זיכרון מוגבל. המוח מבצע שיקולים אוטומטיים, ולא מודעים, ומחליט מה לשמור ומה לשכוח בהתבסס על מדדים של תועלת עתידית והחשיבות שהמידע נתפס בה. איך המוח מחליט מה לזכור? למה אנחנו שוכחים דברים? איך לשפר את הזיכרון? האם ריכוז ... בעוד אחרים נשכחים במהירות. הסיבה לכך קשורה באופן עמוק בשילוב בין משמעות המידע עבור האדם לבין השימוש הפוטנציאלי שלו בעתיד. מדוע לא תמיד זוכרים, גם כאשר מתרכזים? קיימת תפיסה שאם אדם יהיה מאוד מרוכז במהלך פעולה כלשהי, אז בהכרח ... כמה האירוע או המידע היה משמעותי או חשוב ברגע שבו התרחש. כמה אותו מידע עשוי להיות משמעותי או שימושי בעתיד. לדוגמה, אליעד מתאר אדם שחווה אירוע משמעותי כמו כוויה מאש. האירוע הזה היה משמעותי ברגע ההתרחשות, אבל החשיבות האמיתית שלו טמונה בכך שהוא יכול לחזור בעתיד ולגרום לאותו נזק. לכן המוח מחליט להחזיק את הזיכרון הזה באופן פעיל, מתוך ההנחה שזה מידע חיוני להישרדותו של האדם בעתיד. לעומת זאת, אירועים שאין בהם שימוש עתידי או סיכון עתידי ברורים, כמו צבע החולצה שאדם לבש ביום מסוים, יישכחו מהר מאוד כי אין להם שום משמעות להמשך החיים. איך ... להישכח. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח ביצע הערכה מחודשת והבין שהמידע הזה כבר לא יהיה רלוונטי או שימושי בעתיד. כאשר המוח מתרגל לראות מידע מסוים כרלוונטי מאוד, הוא מתקשה לוותר עליו. עם זאת, לאחר תקופה ארוכה של חוסר ... קלות, אך זה תלוי במידת המשמעות שהמידע שמר בתודעה בעבר. לסיכום, הזיכרון פועל בשיקולים של משמעות, חשיבות להישרדות, תועלת לעתיד ושקלול הסיכון והסיכוי. התהליך הזה מתרחש באופן אוטומטי ולא מודע, והוא דומה מאוד למנגנונים שמגדירים את פעולתן של תוכנות ...

... מתוך צורך אמיתי להשתמש בדברים שהוא קונה, אלא מתוך פחד עמוק מתחושת החיסרון שעלולה להיווצר אם ירצה את הדבר בעתיד ולא יהיה לו אותו. מדוע אדם קונה דברים שהוא כלל לא משתמש בהם? אליעד כהן מדגיש שהבעיה כאן היא ... הוא ירצה משהו, אבל לא יוכל להשיג אותו, ולכן הוא רוכש מראש את הפריט, כדי להימנע מהאפשרות לחוות חיסרון בעתיד. הוא קונה אפילו אם הוא יודע מראש שלא ישתמש במוצר ויזרוק אותו, פשוט כי הוא מרגיש שהוא חייב שיהיה ...

... ההחלטה שלו, משום שמוסרית הוא מאמין שנהג נכון כשהוא בחר להיפטר מהנשק ולהימנע ממצב שבו הנשק עלול לשמש לפשע בעתיד. האדם הזה הניח שהמשטרה תבין שהוא אדם הגון ותעריך את האקט המוסרי שלו, מה שלא בהכרח התרחש במציאות. האם ...

... לא יודע מוחלט: מצב בו האדם בדק והגיע למסקנה ברורה שהוא לא יכול לדעת בכלל, בשום צורה, גם לא בעתיד. אדם כזה אומר לא יודע מתוך וודאות מוחלטת שאי אפשר לדעת, ולא מתוך חוסר בדיקה או חוסר ניסיון לברר. ...

... אפשרות ללמד אחרים את אותה היכולת. למשל, רופא אליל או מתקשר שטוען שיש לו כוחות לראות מלאכים או לחזות עתידות. כאשר שואלים אותו אם הוא יכול ללמד אחרים לעשות זאת, הוא לרוב יאמר שלא, משום שאם יאמר שכן, כבר ...

... להשגתה. מצד שני, אליעד מסביר שיש גם אפשרות שזה יפגע בסיכויים להשיג את המטרה, מאחר ולפעמים דמיון של הנאה עתידית יכול לספק באופן חלקי את הצורך, ובכך להפחית את המוטיבציה לפעול בפועל. איך דמיון מוגזם יכול לפגוע בסיכויי ההצלחה? ...

... לחזות תוצאות מראש או שהכל אקראי? אליעד מביא דוגמאות מהחיים כדי להמחיש מדוע איננו יכולים באמת לחזות מה יקרה בעתיד בוודאות. הוא נותן דוגמה של השקעות בבורסה - משקיעים יכולים לנסות לחזות אם מניה תעלה או תרד, והם עשויים ... שאיננו יודעים את האמת המוחלטת. האם הכל אקראי? האם יש סיבתיות בעולם? דמיון מודרך והשגת מטרות איך לחזות את העתיד? בחירה חופשית או דטרמיניזם?

... שפוסלים את הצד הבוגד, כדאי להתבונן באחריות שהצד הנבגד לקח (או לא לקח) במסגרת הזוגיות. איך אפשר למנוע בגידה עתידית? התשובה העיקרית שעולה בשיחה: באמצעות פתיחת ערוצי תקשורת. לדבר על תחושות החוסר, להודות שמשהו חסר ולדרוש פתרון עוד לפני ...