... להכיר בהתנגדות. אם אדם אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים, במקום להילחם בזה, יש
להסכים איתו: אני מבין שאתה לא רוצה לעשות שיעורים. כך, התהליך מתחיל בהבנה של הלא רוצה, ולא בהכחשה של המצב. למה מוסיפים את הכן רוצה אחרי ההבנה של הלא רוצה? לאחר שהאדם ... אותנו לעמדה קיצונית מדי, כמו שאלה שתציג צד אחד בלבד של הסוגיה, חשוב להימנע
מהסכמה מוחלטת עם הצגת המצב ככולו נכון. לדוגמה, אם מישהו שואל אתה לא מסכים שגם צריך להתחשב בטרוריסטים?, אפשר
להסכים עם חלק מהשאלה (נכון, צריך להתחשב גם בחפים מפשע), אך להימנע מלהיגרר לעמדה קיצונית של רק - כלפי צד אחד בלבד. למה לא כדאי להיכנס לעימות חזיתי? כאשר נכנסים לעימות ... לא רוצה, יש סיכון ליצור התנגדות חזקה יותר. שיטת המעבר ההדרגתי, שבה מתחילים
בהסכמה עם התנגדות מסוימת ומציגים את הצדדים החיוביים לאחר מכן, היא הדרך היעילה יותר לשינוי עמדות. איך מסכמים את השיטה? הסיכום של השיטה כולל את הרעיון המרכזי של שינוי עמדות בצורה לא ישירה. במקום להילחם בהתנגדות, יש
להסכים עם הצדדים של הלא רוצה, ולהציג את היתרונות שבכן רוצה. במהלך הזמן, הגישה הינה להביא את האדם למצב שבו הוא רוצה את הפעולה יותר מאשר לא רוצה אותה. איך לשנות עמדות ... רוצה לעשות שום דבר ממה שהצעת, לא מומלץ מיד להוכיח לו שהוא טועה. קודם כל אפשר
להסכים איתו שהוא באמת לא רוצה ולהכיר בסיבה שלו. בשלב הזה הופכים את רק לא רוצה לגם לא רוצה. לדוגמה, אם הילד אומר אני לא רוצה שיעורים כי אני מעדיף לשחק, מאשרים שאכן יש ... את רצונו, אלא רואים גם את הצד שלו. זה סוד חשוב בהשפעה על אנשים: להתחיל
בלהסכים חלקית עם ההתנגדות שלהם, ורק אז להציג לאט לאט את העמדה הנגדית. איך מסכמים את השיטה? השיטה אומרת שאם רוצים לשנות עמדה או לשכנע מישהו לעשות משהו, לא תמיד כדאי ... מסכים איתנו שהוא גם לא רוצה, אחרי שדיברנו על זה שהוא גם לא רוצה בעצם מה הוא
הסכים? הוא
הסכים שהוא גם כן רוצה, תגיד לי אז יש לך פה בעצם בעיה אתה גם לא רוצה וזה הגיוני שאתה לא תרצה ואתה גם כן רוצה נכון, למה אתה כן רוצה מה הסיבות? עוד פעם אני לא אומר לך אתה ...