חוכמת חז"ל, חכמינו זיכרונם לברכה, חכמת התורה, חוכמה אלוהית, יהדות, האם התורה אמת? חזרה בתשובה, נבואות התורה, שקר חז"ל, אמת אלוהית, רוח הקודש, למה אליעד כהן חושף את שקר האמונה הטמאה?

... מעביר את הפוקוס של השומע, מהשאלה האם אתה רוצה לאכול, לשאלה מה אתה רוצה לאכול, שההתלבטות בה, בכל מקרה מסכימה עם זה שהוא רוצה לאכול. אבל עדיין יש בה חיסרון. כי כאשר האדם חושב על מה לאכול, המרחק מהשאלה ... לוקח את הדבר שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ואתה משלב אותו בתוך משפט שאלה, כאשר בעצם השאלה עצמה, יש הסכמה מהותית עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. כי בשאלה מה אתה רוצה לאכול X או Y? יש בעצם הסכמה מהותית שהוא באמת רוצה לאכול. ומה לאכול, זאת בעצם צורה, של המהות שהיא לאכול. וכאשר המחשבה של האדם חושבת ... אותו. ותשאל את עצמך, אם הוא היה מסכים איתי על הדבר, איזה ספק נוסף היה יכול להיות לו בעקבות ההסכמה שלו עם הרעיון שאני רוצה שהוא יסכים איתי. לדוגמה: אתה רוצה לשכנע מישהו לפגוש אותך. עכשיו תשאל את עצמך, ... תרצה שניפגש, במקום X או Y?כאשר בעצם הרעיון הוא, שהפירוט של שאלת ההסחה, הוא בעצם מחזק עוד יותר את ההסכמה המהותית של האדם, עם הדבר שאתה רוצה שהא יסכים איתך. ועוד אוסיף, שמי שישים לב לדוגמה שהבאתי קודם, שבמקום ...

... 2011? אמרת שאתה כבר שמונה עשרה שנה מתעסק בזה, מה את חברת אינטל הקימו בשנת 2011? רק אז הם הסכימו לפנות אליך? מה קרה בשנת 2000? אתה כבר שמונה עשרה שנה אתה מתעסק בזה. מה שהוא היה צריך להגיד ... לו ספקות ולכן הוא נכשל, לכן הוא לא מצליח לשכנע. המילה לדעתי היא אומרת לו שניהם והוא לא חייב להסכים איתי. כשאתה אומר למישהו לדעתי או אני רוצה, או אני חושב אתה בעצם אומר לו תקשיב, זכותך לחשוב אחרת. ...

... שעומד מאחורי הטכניקה הזאת ואיך לבצע אותה? ואבאר איך לבנות טיעונים? ומהי בניית טיעון נכונה? ואבאר איך להכריח מישהו להסכים איתך? ואיך לשפר את יכולת השכנוע שלך? ואיך להצליח לשכנע אנשים? ואיך להעביר מסרים ולשפר את יכולת השכנוע והעברת ... הוא אדם שרע לו, ושמי שמצליח בחיים יהיה יותר מאושר, ושבכלל קיימת הצלחה כלשהי שצריך לשאוף אליה וכיוב. שבלי להסכים על רעיונות כאלו, תהיה הרבה פחות הסכמה עם הרעיון שאומר שחשוב להיראות טוב, כי זה עוזר להצליח בחיים. או לדוגמה הרעיון שאומר, שמי שנראה טוב, יותר ... שלך, ורק אחכ לאט לאט להגיע אל הטענה הסופית שלך. בצורה כזו, שבה לאדם השני לא יהיה להיכן לברוח מלהסכים איתך. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא שגם בתוך היסודות של הטענה שלך, גם בהם יש יסודות מחויבים ... אבל, מי שיתבונן יראה, שבתוך כל הנחות היסוד האלו, יש הנחות יסוד שהן יותר מחייבות את האדם שמסכים איתן, להסכים עם הטענה שלך. ויש הנחות יסוד כלשהן, שאומנם האדם חייב להסכים עליהן, כדי להסכים איתך, אבל גם אם הוא יסכים עליהן, זה עדיין לא אומר שהוא יסכים איתך. שזה אומר, שכאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, עליך לבדוק מהן הנחות היסוד ההכרחיות שעליהן הוא מוכרח להסכים איתך, כדי שהוא יהיה מסוגל להסכים עם הטענה הסופית שלך. אבל אחכ עליך לבדוק ולראות, איזה הנחות יסוד, אם הוא יסכים איתך, הן רק יאפשרו לו להסכים איתך על הטענה הסופית. ואיזה הנחות יסוד, אם הוא יסכים איתך, הן כמעט יאלצו אותו להסכים איתך על הטענה הסופית שלך, ושם כמובן עליך לתת את הדגש של השכנוע שלך ואת עיקר מאמצי השכנוע שלך. ... כל הנחות היסוד שאתה בונה אצלו, עליך לחזק אצלו את הנחת היסוד שאם הוא יסכים איתה, הוא יהיה מחויב להסכים איתך על הטענה הסופית שלך. אבל בנוסף לכל, עליך לנסות לשתול בתוך הנחות היסוד שאתה משכנע אותו, גם את ... שלך. אלא עליך לנסות לקחת את הדברים שהאדם השני הכי בטוח בהם, ולנסות להפוך אותם להנחות היסוד שיובילו אותו להסכים איתך על הטענה שלך. זא אתה לוקח את הדבר שהאדם השני הכי בטוח בו, ואתה מציג אותו כהנחת יסוד שמובילה את האדם השני להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. ובאנלוגיה לשורשים של העץ, עליך לא רק להשקות ולחזק את השורש ... איתך. ואתה מוצא את הדרך לגרום לאדם השני להבין, שכדי להשיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו להסכים איתך. וכמובן, שלא מדובר כאן על שכנוע ישיר. זא אין הכוונה לומר, שתנסה לשכנע אותו באופן ישיר שכדי להשיג ... עקיף, שבהם אתה בונה אצלו את הרעיון שאומר, שכדי שהוא ישיג את הרצון החזק ביותר שלו, לשם כך עליו להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. והמסר המרכזי הוא, שיש שכנוע ישיר, שבו אתה בצורה גלויה בא ... אצל האדם יסודות חזקים ביותר והנחות יסוד חזקות ביותר, שכאשר הוא יסכים איתן, אז ממילא הוא לא יוכל שלא להסכים איתך. וכאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, ואתה רוצה להיות בטוח במאה אחוז שהוא יסכים איתך, תחפש ותמצא את הרעיונות שקשורים למסר שלך, שכאשר האדם השני יסכים איתם, ממילא הוא יהיה חייב להסכים איתך. ואת מאמצי השכנוע שלך, אתה יכול לעשות בצורה עקיפה, על טענות עקיפות, שכאשר הוא יסכים איתן, הוא יהיה חייב להסכים עם הטענה הסופית שלך. ואתה, כאשר מישהו מדבר איתך על איזה נושא כלשהו, האם יכול להיות שבעצם הוא גורם לך להשתכנע בנושא אחר? וכאשר אתה מסכים עם מישהו על משהו, האם אתה מבין את ההשלכות של ההסכמה שלך איתו על הנושא הזה? וכאשר אתה מסכים עם מישהו על משהו, האם אתה יודע לזהות את הנחות היסוד שגרמו לך להסכים איתו?

... היא, שבה אתה מציג את הרעיון שלך, כאמת יחסית שהיא רק צד אחד של המטבע ושהצד השני לא חייב להסכים איתך במאה אחוז, אלא יש לו אפשרות לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, צורת דיבור שנותנת לגיטימציה גם לדעה הנגדית ... אומר משפט בצורת דיבור סובייקטיבית, אז תת המודע של השומע, מקבל מסר נוסף שאומר לו, שהוא לא באמת חייב להסכים עם מה שאתה אומר, ושזאת רק טענה סובייקטיבית בלבד, ושלא כולם מסכימים עליה. ולעומת זאת, כאשר אתה אומר משפט ... רעיון כלשהו בצורה סובייקטיבית, דהיינו, שאתה אומר אני חושב ש וכיוב, אתה בעצם משדר לאדם השני שהוא לא חייב להסכים איתך, ושרק אתה חושב שכך או אחרת. ואז הוא מרגיש הרבה יותר בנוח, לומר לך שהוא לא מסכים איתך. כי תת המודע שלו, מקבל ממך מסר של לגיטימציה לא להסכים איתך. כי אתה משדר, שאתה אומר לו רק צד אחד של המטבע, ושהוא יכול לחשוב גם אחרת ממך. דהיינו, ... האדם השני, תחושת הכלה של הרעיון הנגדי לרעיון שהוצג. ואז תת המודע של האדם, מרגיש הרבה יותר בנוח לא להסכים עם דבריך ולומר את הטענה הנגדית לטענה שלך. אך לעומת זאת, כאשר אתה מדבר בצורת דיבור אובייקטיבית, שבה אתה ... מדובר באמת אובייקטיבית, גורם בעצם לתת המודע של האדם, להרגיש הרבה יותר חוסר אונים והרבה יותר פחד וחרדה, לא להסכים איתך. כי אתה, גם אומר לו את המסר המרכזי, וגם אתה אומר לו שאסור לו לא להסכים איתך. כי האדם מרגיש הרבה יותר לא בנוח לומר שהוא לא מסכים עם דבר שהוצג כאמת אובייקטיבית, מאשר כלפי ... דיבור סובייקטיבית. ולפעמים, אם תציג את הדברים בצורת דיבור אובייקטיבית, זה יגרום לכך שתצליח פחות לשכנע את האדם השני להסכים איתך. והסיבה לכך היא, שלפעמים צורת דיבור סובייקטיבית, היא נתפשת בעיני השומע, כצורת דיבור פחות מאיימת ויותר מכילה. שהיא ... שבה הצד השני מרגיש ששוללים לו את הלגיטימציה שלו לחשוב אחרת ממך, ואז זה יוצר אצלו אנטגוניזם ותחושת התנגדות להסכים איתך. כך שבפועל, צריך לדעת לשחק עם המינונים השונים של הדיבור האובייקטיבי ושל הדיבור הסובייקטיבי. וצריך לדעת מתי להפעיל ...

... על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך הטענות שלך, על יכולת השכנוע שלך? איך ליצור הסכמה? איך לשכנע? וכאן אבאר עוד נושא בתורת השכנוע ובסודות השכנוע. והנושא הוא, ההשפעה של כמות הנימוקים והסיבות שאתה נותן לטענה שלך, על רמת ההסכמה של השומע עם הטענה שלך. וגם, ההשפעה של מיקום הנימוקים שלך ביחס לטענה שלך, על כושר השכנוע שלך. ואבאר ... במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד הן מחזקות / מחלישות את הרצון של האדם השני להשתכנע ולהסכים איתך. ולכאורה נראה, שככל שתציג לאדם השני יותר סיבות למה שהוא יעשה כך או אחרת, כך זה מגדיל את ... נועד להשיג מטרה אחרת, והוא בפני עצמו אין לו קיום עצמאי, זה בעצם גם מחליש את המוטיבציה של האדם להסכים עם אותו הרעיון, וגם בנוסף זה פותח פתח לשאלות בתת מודע של השומע, מהסוג של: האם באמת הסיבות האלו ... לשמוע רעיון כלשהו, שהוא לא רק שהוא נכון בפני עצמו, אלא יש גם המון סיבות נוספות למה שאתה צריך להסכים איתו. ושאל תחשוב שהרעיון שתכף יציגו בפניך, שהוא סתם רעיון שעומד רק בפני עצמו, אלא שתדע שהוא גם רעיון שמשרת המון מטרות נוספות ואחרות, והוא רעיון מאוד חשוב, שכדאי לך להסכים איתו. דהיינו, תת המודע של האדם, מסרים סותרים בו זמנית, כאשר הוא שומע משפט שמתחיל בנימוק לפני שהולך להגיע ... הפעולה ההפוכה, של חיזוק מה שהוא אומר, על ידי הנמקת הרעיון שלו, ועל ידי זה שאתה נותן סיבות, למה להסכים עם אותו אדם. כי כלפי חוץ נראה שאתה לוקח את הרעיון של הדובר, ובא לחזק אותו על ידי זה ... בפני עצמו, אלא רק בגלל סיבות כלשהן, שהן לכשעצמן צריכות בדיקה, ושאולי יש דרך אלטרנטיבית להשיג אותן, גם בלי להסכים עם אותו הרעיון. כל שכן, כאשר אתה לוקח רעיון חזק בפני עצמו, ומנסה כאילו לחזק אותו על ידי סיבות ...

תכנות התת מודע / טכניקות מכירות / טכניקות שכנוע - איך ליצור הסכמה? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? איך לגרום למישהו לענות לך כן? איך לשכנע לקוח? וכאן אבאר עוד טכניקת מכירות וטכניקת שכנוע, שנעשית בצורה ... לחשוב בצורה אינסטינקטיבית, את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ואבאר, איך לשאול שאלות מקדימות / שאלות הכנה שיגרמו לאדם להסכים איתך? ואבאר מה אסור לך לשאול מישהו לפני שאתה רוצה שהוא יסכים איתך על משהו? ואבאר איך אתה יכול ... בחיוב / בשלילה על מה שאתה רוצה? ומה משפיע על זה שהאדם עונה לך בחיוב / בשלילה? ואיך ליצור הסכמה עם אדם אחר? ואיך לגרום למישהו לרצות להסכים איתך? ועוד. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מכניס את האדם למצב רגשי תודעתי, שבו הוא מסכים עם ... אומר לו, ואפילו מצב כזה, שלא רק שהוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אלא שהוא גם רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו. ואז כאשר האדם נמצא במצב תודעתי, שבו הוא מסכים עם כל מה שאתה אומר לו, ושהוא רוצה להסכים עם כל מה שאתה אומר לו, אז ממילא אתה יכול לגרום לו להסכים עם מה שאתה רוצה שהוא יסכים, גם אם הוא לא היה עושה את זה בצורה מודעת כאשר הוא מודע לעצמו. והשאלה הנשאלת היא, איך באפשרותך לגרום לאדם למצב רגשי שבו הוא מסכים / רוצה להסכים איתך? והתשובה לכך היא, שניתן לעשות זאת על ידי זה שלפני שאתה מבקש מהאדם להסכים איתך על מה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך, ולפני שאתה שואל את האדם האם הוא מסכים איתך על דבר ... שואל אותו אם הוא מוכן ללכת לישון מוקדם, תשאל אותו שאלות שאתה יודע שהוא יסכים איתך ואפילו ירצה מאוד להסכים איתך, כגון לדוגמה: תרצה מחר לבוא איתי למקום שאתה יודע שהוא ירצה לבוא איתך? תרצה מחר שאקנה לך דבר ... לך בחיוב ותשובה חיובית. ותעשה את זה מספר פעמים, אז בכך אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא רוצה להסכים / מסכים איתך. ואז יש הרבה יותר סיכוי שהוא יסכים איתך גם על הדבר שבלי המניפולציה הזאת, היה פחות ... שואל מישהו, השעה עכשיו היא X? והוא מסכים איתך, שאכן זאת השעה. שבצורה כזאת לדוגמה, אומנם יצרת עם האדם הסכמה חיובית עם מה ששאלת, אבל הוא לא נמצא במצב רגשי שבו הוא רוצה להסכים איתך. כי לא יצאה לו שום תועלת רגשית, מכך שהוא הסכים איתך. והוא אומנם מוכן להסכים איתך, אבל לא רוצה ובעל אינטרס להסכים איתך. או לדוגמה אתה שואל את האדם שאלה, שאתה יודע בוודאות שהוא ישיב עליה בחיוב. אבל זאת שאלה אינפורמטיבית ... שהוא השיב בחיוב למה שענית לו. שבצורת שאלות כאלו, מצד אחד אתה מכניס את האדם למצב תודעתי שהוא מתרגל להסכים איתך ולהשיב לך בחיוב, אבל עדיין יש מצב יותר חזק, שבו הוא נכנס למצב רגשי שהוא רוצה להסכים איתך. ואת זה עושים על ידי שאלות, שאתה יודע שלא רק שהוא ישיב עליהן בחיוב, כי זאת האמת ברמה ... עליהן בחיוב, כי הן משרתות את המטרה שלו ואת האינטרס שלו. ואז האדם נכנס למצב רגשי, שבו הוא רוצה להסכים איתך באופן אקטיבי. ואז ממצב כזה, הרבה יותר קל ליצור הסכמה גם על דבר נוסף. ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, והיא, שאחרי שאתה שואל את האדם את הדבר המרכזי ... שהוא השיב לך. וכדי, שגם אם יתעורר ספק אצל השומע, מיד כבר הוא נכנס שוב פעם למצב של רצון להסכים איתך. ויש כאן עוד דרך פעולה נוספת, שאם כאשר שאלת את השאלה המרכזית שלך, לא קיבלת הסכמה על מה שרצית שהוא יסכים איתך, גם אם קיבלת דחייה וגם אם קיבלת תחושת ספק בלבד. דהיינו, שאתה רואה שהוא מבטא חוסר הסכמה ברור, או שהוא מבטא תחושה של ספק והתלבטות, במקרה כזה אתה יכול בצורה טבעית להתעלם ממה ששאלת אותו וממה שהוא ענה לך, ופשוט להמשיך לשאול אותו רצף שאלות שאתה יודע שהוא ירצה להסכים איתך, כדי להגדיל אצלו את תחושת הרצון להסכים איתך. ואז אתה שוב פעם בזהירות מנסה להשיג את ההסכמה שלו פעם נוספת, למה שאתה רוצה שהוא יסכים איתך. וכמובן שאת כל הנל ניתן לעשות גם בכיוון הנגדי. זא ... משהו, והוא חושב שזה יכול לגרום לו נזק. והוא מסרב. ואז הוא נכנס למצב תודעתי שבו הוא לא רוצה להסכים איתך. כי הוא הופך להיות חשדן לגבי ההצעות שלך. ואז אחכ הרבה יותר קשה לשכנע אותו להשיב לך בחיוב ... ואתה, כאשר אתה עונה למישהו בחיוב / בשלילה על שאלה כלשהי, האם אתה מודע לאיך זה משפיע עליך אחכ בהסכמה / חוסר הסכמה שלך איתו / עם אנשים אחרים לגבי דברים נוספים? וכאשר מישהו שואל אותך שאלה כלשהי, אולי זאת מלכודת (אפילו ...

... עומד מאחורי הרעיון הזה? ואיך הוא פועל? ולמה כאשר מישהו מרגיש נוח במחיצתך באופן כללי, למה זה גורם לו להסכים איתך? ומה קורה בתת המודע של האדם, כאשר הוא מרגיש נוח במחיצתך? ואיך זה משפיע על קבלת ההחלטות שלו? ... אוטומטית בתת המודע שלו, הוא בודק ומטיל ספק בכל האינפורמציה שאתה מעביר אליו. והוא בודק ושוקל עם עצמו, האם להסכים או לא להסכים, לכל אחד מהחלקים של המידע שאתה מעביר אליו. והשאלה הנשאלת היא, איך אפשר לעקוף, או על כל פנים לפחות להשתיק את מנגנון האימות והחשדנות שיש באדם ששומע אותך, כדי לגרום לו להסכים איתך? וכאן בעצם מגיעה התשובה שאומרת, שכלל שהאדם השני ירגיש יותר בנוח איתך ובמחיצתך בכל המובנים, כך ממילא יהיה ... האימות של האדם, פחות פעיל. וממילא יותר קל לך לשכנע את האדם, גם בדבר שאולי הוא לא היה רוצה להסכים איתך. ויש כאן עוד עומק מסוים, והוא, שמנגנון האימות של האדם, כאשר הוא פועל, הוא יוצר אצל האדם תחושת ...

קיצוניות דתית, העולם החרדי, קיצוניות פוליטית, התבטאויות קיצוניות, תנועות קיצוניות, אמירות קיצוניות, קיצוני, נטורי קרתא, כפייה דתית, אמת קיצונית, כפייה חילונית, בעל עמדות קיצוניות, אמונה באלוהים

... את הסיפור / את רוב ככל הסיפור / יחשוב שהוא מבין את הסיפור, גם בלי לשים לב וגם בלי להסכים עם המסר שלך. אבל יש גם מסרים סמויים מחויבים. שפירושו, שהמסר הסמוי שלך משולב בסיפור בצורה כזו, שכדי שהאדם ... שלך, לשם כך הוא חייב לשים לב למסר הסמוי שלך, שהוא מוזכר בצורה עקיפה בתוך הסיפור. והוא גם חייב להסכים לכך שהמסר הסמוי שלך הוא אכן אמת, כהנחת יסוד לצורך הבנת הסיפור שלך. דהיינו, שהמסר הסמוי שלך, משולב בסיפור ... בתוך זה תשלב לו את המסר הסמוי שאתה רוצה להעביר לו, בצורה שבה הוא יהיה חייב לשים לב / להסכים עם הנחת היסוד הסמויה שלך, כדי להבין את הסיפור שאתה מספר לו. והרעיון הוא, שאתה עוטף את המסר הסמוי ... נכון מסיבות אחרות, כך בעצם יש את הקושי לגרום למסר הסמוי שלך, להיות מסר סמוי מחויב, שהאדם יהיה חייב להסכים איתו, כדי להבין את הסיפור. ולכן, עליך לקחת את מה שהאדם כבר יודע כאמת, כגון שהמוצר הוא טעים ומתוק. ... האדם יודע שזה נכון, רק בצורה חלקית. ועכשיו עליך לשתול את המסר הסמוי שלך, בצורה כזו שהשומע יהיה חייב להסכים איתו, כדי להסכים עם המסר שלך. כגון: המוצר הזה הוא ככ מתוק (האדם כבר יודע שזאת אמת) יותר ממוצרים מקבילים / דומים ... לא יכול להיות ברור מאליו לשומע בלי שתחדש לו משהו. ורצוי שהמשהו שתחדש לו, רצוי שהוא יהיה חייב להבין ולהסכים עם המסר הסמוי שלך, כדי להבין את התוספת שאתה מוסיף למה שהוא כבר יודע וכבר חושב שזאת אמת. ועוד ...