... וחזקה, אז היא לפעמים גורמת לזולת, להפוך להיות האדם עצמו. דהיינו, האדם, מרוב אהבתו לזולתו, חווה, שזולתו והוא זאת ישות אחת ממש וכיוב. אבל בעקרון, אהבה יכולה להיות, או אהבה עצמית לעצמך, או אהבה חיצונית לדבר אחר שהוא אינו אתה. ...

... שלו, ופחות מתבטאת, כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. כי ברגע שיש זוגיות, הרי שממילא האדם מתחיל לאהוב יותר ישות אחת, יותר מאשר את כל שאר הישויות. ומצד אחד זה ממש טוב לאדם, שהוא מתחיל לחוות אהבה כלפי ישות כלשהי. ...

... מבט חדשה נוספת, שהיא נקודת מבט, שבה אין שום ניגוד בין שני הצדדים של המטבע, אלא שני הצדדים הם ישות אחת, והכל אחד ממש.

... כי כדי לעבור בין מקומות, גם לשם כך צריך זמן. ובתוך רגע אחד ומקום אחד, יכולה להיות בתוכו, רק ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / ... כל צורת מקום וזמן. ובמילים אחרות ניתן לומר, שהאדם רואה בפעם הראשונה בחייו, אחדות של מציאות. כי האדם רואה ישות אחת, שהיא אחת ויחידה, שאין בה שום הבדלי מקום וזמן, והיא ההוויה של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, ... האין, דהיינו, אל תוך המהות ואל תוך הצורה, ולראות שם את האחדות האמיתית של המציאות, שבה הצורה והמהות הם ישות אחת. כי גם המהות והצורה, גם אלו שתי צורות. וגם היש והאין, גם אלו שתי צורות שנפרדות זו מזו. והמציאות ... האירועים, היא רק מנקודת מבט שמפרידה את צורת האירועים זו מזו, ואת צורת האירועים ממהותם. אבל כאשר הכל מתאחד לישות אחת ממש, אז האדם מבין שמצד האמת אין שום שאלה כלל.

... שאלוהים שלהם, הוא לא אלוהים האמיתי. כי כל זמן שמבחינת תפישת המציאות של האדם, יש במציאות שלנו יותר מאשר ישות אחת, הרי ששום ישות, היא לא אלוהים אמיתי. כי אם יש גם אלוהים, אז זהו לא אלוהים. ואו שיש רק ... תוריד את ההפרדה והגבול שביניהם, תקבל את המצוי הראשון שמקיף ושממלא אותם. ואם הם חסרי כל צורה, אז הם ישות אחת ויחידה. ומאחר שהמצוי הראשון הוא יחיד, הרי שזה אומר שקיומו של רצונו של אלוהים, הוא לא מחויב. משום שרק ... באמת יכולים לחייב שום דבר שנפרד מהם. משום שאם יש עולם והעולם הוא עצמו רצונו של אלוהים, דהיינו, שזאת ישות אחת ממש, הרי שממילא לא שייך לומר שהרצון מחייב את העולם, כי זאת ישות אחת ממש, וזה כמו לומר שהרצון מחייב את קיומו שלו עצמו. ובחוש ניתן לראות ולהבין, שהעולם נפרד מרצונו וממהותו של ... לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, ...

... כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה ... של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום הבדל מצד תפישת האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות ... האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום והפרדה מהיש. ולכן מה שקודם להכל, היא ישות אחת, שבה אין שום הפרדה בין היש לבין האין. וגם היא נפרדת ממה ששונה ממנה, ולכן קודמת לה אחדות גדולה יותר, שמכילה אותה ואת הנפרד ממנה כישות אחת וכולי כנל. ומי שיתבונן על כל הצורות של כל ההפכים כולם, יראה שכולם מתאחדים בשורשם. כגון לדוגמה הרצון, שהוא ... וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק לגבי איזה ... בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של איך זה יכול להיות, היא פשוטה. כי על האדם לשאול את עצמו ולנסות להבין ... של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ועל ... האדם. כי השכל מבדיל בין ההפכים ומגדיר הגדרות. ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת.

... כלפי אדם אחד, יותר מאשר כלפי אדם אחר. ובקשר זוגי מוגדר, דהיינו, קשר זוגי, שבו האדם חווה אהבה כלפי ישות אחת, יותר מאשר כלפי כל שאר העולם, הרי שבקשר זוגי שכזה, יש סוג של שיפוטיות ושל העדפה מוגדרת. כי אם ... ושכל, תמיד יהיו בו גם חסרונות כלשהם וגם חוסר שלמות כלשהי. וברגע שהאדם מודע לעצמו, ומודע לכך שהוא אוהב ישות אחת, יותר מאשר את כל שאר העולם, הרי שממילא הוא נמצא בתוך משחק של שיפוטיות. וכאשר יש שיפוטיות, אז כל ... מכך שהוא מרגיש שאוהבים אותו באופן מושלם. ובסיכומו של דבר, זוגיות עם ישות מוגדרת, דהיינו, זוגיות שבה האדם אוהב ישות אחת יותר מאשר את כל שאר הדברים שבעולם, זוגיות שכזו, מצד אחד, היא גם אמורה להיות הדבר הקרוב ביותר אל ...

... שכל מה שנכון לגבי מערכת יחסים זוגית בין בני אדם ובין שני בני זוג, הוא נכון, גם בין כל ישות אחת עם כל ישות אחרת. דהיינו, חוקי הזוגיות שיש בין שני בני זוג, הם רלוונטיים, גם בין האדם עצמו, לבין ...

... את השולחן שלידו. המציאות שאנו חווים היא תוצאה של תהליכים פנימיים בשכל שלנו. האם אלוהים הוא אינסוף ישויות, או ישות אחת? אליעד מציין שיש את כל האפשרויות הקיימות, גם אינסוף ישויות וגם ישות אחת שמכילה את הכל. אלוהים כולל בתוכו את כל האופציות האפשריות שקיימות אי פעם, בכל המציאויות האפשריות. מה שאנו חווים ...

... הוא מציע שהאדם יכול להסתכל על המציאות לא דרך החלקים הנפרדים שלה (האדם, הסבל, ההתנגדות), אלא לראות את המציאות כישות אחת שלמה, כמו פאזל ללא הפרדה בין החלקים. במצב זה, האדם כבר לא חווה התנגדות או סבל, כי הוא רואה ...