... גוף גשמי, שהוא נמצא באחדות עם האלוהים האין סופי, כישות אחת ממש. והאדם שחושב שאין ביכולתו להשיג איזה דבר, הוא כופר באלוהים האמיתי, שנמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. ומצד האמת, האדם לא מוגבל ... משיג כל דבר, בדיוק כמו אלוהים שמשיג כל דבר. ויש רק ישות אחת בעולם, שהיא גם לא סובלת אף פעם וגם הכל כרצונה תמיד, דהיינו, שכל האירועים כולם, הם תמיד התגשמות ומילוי כל רצונה. והיא הישות של ... ושהוא יכול להשיג כל דבר, באמצעות אחדות הבורא, שהיא ישות אחת עם כל דבר. והעונש של מי שכופר באלוהים כנל, הוא הסבל של האדם, שהוא נפרד מאלוהים. וזה עצמו העונש של האדם, זה שהוא רחוק מהידיעה ...

... בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך אעפכ, האחדות של המציאות פירושה הוא, שכל מה שנכון לגבי הישות האחת האין סופית, נכון ללא כל שינוי, לגבי כל אחת ואחת מכל הישויות הסופיות. וכיוב להפך, שכל מה שנכון לגבי כל אחת ואחת מאין סוף הישויות הנפרדות והצירופים שלהן (שגם אלו ישויות בפני ... היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום, ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט נוספות, היא נראית באין סוף צורות של ... נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ממש, עד שאי אפשר להבדיל בין הלבושים השונים, כי הכל אחד ממש. וגם בחינת האין, גם היא רק לבוש. ובשורשו, אין הבדל בין היש לבין האין, כי הכל אחד. ועל ידי השכל הזה, אין שום עבודת ... דעלמא היכא (של רבי נחמן מברסלב), שבכל מקום, האור אין סוף הוא אמצע העולם. ואעפ שזה לא הגיוני, שיותר מישות אחת תחייה את כל העולם, כי זה דבר שאינו אפשרי, שתהיה לעולם יותר מאשר נקודת מרכז אחת, אעפכ כל ישות, היא בכלל המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי ... מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת.

... הפנימית. והעולם הפנימי והחיצוני של האחדות והנפרדות, הם שניהם קיימים בו זמנית כישות אחת, למרות שהם נראים כסותרים במהותם זה את זה. ואצל מי שהוא טועה, אצלו, הנפרדות החיצונית של העולם שלנו והצורה שבה הוא מתנהל, היא מצטיירת אצלו כטיפשות וכשיא ... להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני האדם כאחדות, בעיני החכם זאת שלמות הנפרדות. והסיבה שהאדם רחוק מהשלמות של ... מוגדר ומוגבל, ששם יש שלמות, כי אין גבול והגדרה. אלא, שהשלמות הזאת היא נכללת כישות אחת ממש, בכל אחת ואחת מאין סוף הישויות הסופיות. כי כאשר הכל אחד ממש, והיש והאין הם אחד, אז ממילא השלמות של האין המוחלט, היא נמצאת בכל ישות, של יש מוחלט וממשי. ... של העולם שלנו, ובצדק כנל, כי היא מנוגדת לצורה החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום ... האדם הוא נדמה לשיגעון של ממש. כי בשכל האמיתי, היש והאין הם אחד וההפכים מתאחדים לישות אחת. והשכל האמיתי הזה, הוא הפך מהות השכל האנושי, שכל מהותו היא ההפרדה בין ההפכים. ובעיני השכל האנושי, השכל האמיתי הוא שיגעון של ממש, כי הוא הפך מהות הלוגיקה ...

... של האדם? והעניין הוא, כי מהות התודעה של האדם, היא ישות אחת, עם המהות של כל שאר הדברים שיש בעולם. כי הטועים, כאשר שואלים אותם מהי מהות התודעה של האדם, הם עונים, שהתודעה היא חלק מאלוהים וכיוב. והטועים הללו מרמים רק את עצמם. כי אין ... כי מהותו של הכלום, גם היא כלום, וממילא מהותו והוא, הם ישות אחת ממש. ואעפכ ניתן לומר, שגם הכלום הוא משהו ממשי. משום שהוא נפרד מההעדר הממשי שלו, שהוא היש. כי האין הוא ישות מוגדרת, ביחס ליש שהוא נפרד ממנה. והמציאות מכילה בתוכה יש ואין. ...

... הוא האני של הישות שחושבת את החלום. וכך גם כאן, האני האמיתי של האדם, זאת השלמות של המציאות, ששם אין שום אני כלל. כי בשורש המציאות, כל הישויות מתאחדות כישות אחת שהיא מהות המציאות, ושם היודע הידיעה והידוע, הם כולם ישות אחת ממש. והאדם רוצה לחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה. דהיינו, שהאדם רוצה לחזור ולהיות השלמות של המציאות, שזה מה שהאדם היה, לפני שהוא הפך להיות ישות שמודעת לקיומה. ... באחדות של המציאות, הנפרדות כולה קיימת כנפרדות, אבל שם מהות הנפרדות שונה. כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל בשורש המציאות, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש, ושם הקיום הנפרד של האדם, הוא באחדות מוחלטת, עם העדר הקיום שלו. ומי שרוצה לחוות את תחושת הקיום הזאת, שבה האני הנפרד, נכלל בתוך העדר הנפרדות של האני, עליו להתבונן ...

... לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום ... ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא ... לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות ...

... והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא לא בגלל צורה מסוימת, שהיא זו שגורמת לאדם להרגיש רע, אלא בגלל הקיום של הצורות עצמן. כי בלי שום צורה, דהיינו, אם הייתה קיימת רק ישות אחת, היא לא הייתה יכולה להיות חסרה שום דבר, כי אין את מה להיות חסר. ואם התודעה הייתה חווה באמת, שהכל אחד באמת, ושהכל זאת ישות אחת ממש, לא היה שייך להרגיש רע או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא רק בגלל שהוא חי בעולם הנפרדות של היש והאין, שיוצר את הצורות של המציאות, שגורמות לכך, שתמיד האדם ירגיש, ...

... אין שום נפרדות ואין שום חיסרון כלל. כי חיסרון אפשרי, רק כאשר הישות היא חלקית וחסרה את השלם. אבל כאשר יש רק ישות אחת שלמה, ואין שום חלקים כלל, ממילא אין שום חיסרון כלל. ומצד האמת, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש. ומצד השקר, הנפרדות והאחדות, נפרדות זו מזו ורחוקות במהותן זו מזו. ומצד השקר, האחדות מהווה את הנפרדות. כי מצד ...

... של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות אחת ממש. והוא נגד השכל של האדם, שהצורות שמנוגדות זו לזו מצד הגדרתן, הן יהיו ישות אחת ממש. ואעפכ, הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם עוד לא הגיע אל האחדות האמיתית, נדמה לו, שלהגיע לאחדות, ... נפרדות, שהיא בבחינה אחת עם האין נפרדות כלל. שזאת ורק זאת, היא אחדות אמיתית של אמת, שמאחדת בתוכה את הנפרדות ואת האחדות, כישות אחת.

... לא כאשליה. אבל גם האין קיים, משום שהוא צורה של האחדות האמיתית של המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר ... האין לבין היש, ובתוך היש האדם מבדיל בין יש ממשי לבין יש כאשליה וכיוב. כי מצד האמת, הכל אחד ממש, והיש והאין הם ישות אחת ממש, ללא שום הפרדה בין יש לבין אין. ...