... יותר, אפילו אם לכאורה דבר לא השתנה בה. למה אנשים מעניינים אותנו לפעמים ולפעמים לא? אליעד נותן דוגמה לגבי חברים או אנשים שאנו פוגשים ...

... מתחילה בהבנה עמוקה של משמעות החיים והמוות. לדבריו, הגישה שלנו למוות ולחיים מושפעת באופן עמוק מתפיסות שגדלנו איתן ומפרספקטיבה חברתית תרבותית שלרוב אינה מבוססת על עובדות, אלא על אמונות ופרשנויות סובייקטיביות. מה עושים כשמתמודדים עם מחלת הסרטן? אליעד נותן דוגמה על ידידה חולה בסרטן צעירה מאוד, דבר שמעורר צער גדול בקרב החברים שלה. הם תופסים זאת כטרגדיה, מפני שהיא כביכול לא מספיקה לחוות את החיים במלואם. אליעד מציין שאנו רגילים להניח שאדם צריך לחיות ... הממוצע, אבל הוא מדגיש שזו הנחה מוטעית. הוא טוען שאין משמעות אמיתית לגיל שבו אדם מת, משום שההגדרה הזו תלויה לחלוטין בתפיסות חברתיות ובפרשנות סובייקטיבית. אליעד מסביר שאנשים מרגישים רע כשהם חושבים שמישהו צעיר מת מוקדם מדי, כי הם מזדהים איתו וחושבים על עצמם: ... אלא שינוי של המצב הקיים. האם החיים הם רק משחק של הגדרות? אליעד מסביר שכל מה שאנחנו יודעים על החיים והמוות מבוסס על הגדרות חברתיות ואמונות, שהן למעשה סוג של משחק. בחברה מלמדים אנשים שהדבר הכי גרוע הוא למות, אך זו רק פרשנות. אם היו מחנכים אנשים מגיל צעיר שהמוות הוא לא רע, הוא לא היה נתפס כך. אליעד ...

... מנהל הייצור בכך שהוא פנה לעובד באופן פומבי ולא שוחח איתו בצד, בפרטיות. לפי אליעד, היה עדיף שהמנהל ישוחח עם העובד באופן אישי כדי לאפשר לו לקבל את הבקשה בנחת ובלי לחץ חברתי. לדבריו, כאשר המנהל מבקש מהעובד להישאר מול כולם, הוא לוקח סיכון שהעובד יגיב בשלילה, בדיוק כפי שקרה. מה צריך לעשות כשעובד מגלה ...

... ובעצם האמונה והשפיית הספק הם שני צדדים של אותו דבר. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? לפי אליעד, כל אחד מהתהליכים - אמונה והטלת ספק - קל או קשה בהתאם להקשר התרבותי והחברתי. בחברה חילונית ומודרנית, לדוגמה, נטייה להטיל ספק נראית אינטליגנטית יותר מאמונה דתית. בעוד שבחברות דתיות קל יותר להאמין ולהחזיק במשהו בצורה מוחלטת. אך אליעד טוען שמהות ... במשהו מאוד, אנו נקרא לזה שכל, וכשאנחנו לא בטוחים בו, זה נקרא אמונה. בשני המקרים, מדובר בבחירה שמבצע המוח. האם אמונה משחררת או כובלת? לפי אליעד, המהות של האמונה היא להתחבר לדבר, בעוד שהטלת ספק משחררת אותך ממנו. אך בשני המקרים מדובר בפעולה דומה - ... נחמן אמונה וספק אינם שני ניגודים אלא שני צדדים של אותו מטבע. האם קל יותר להאמין או להטיל ספק? אליעד טוען שלאנשים שונים קל יותר לעשות פעולות שונות בהתאם לנסיבות חייהם. בחברה חילונית ומודרנית, קל יותר לאנשים לתפוס את עצמם כמי שמטילים ספק, כי זה נראה ...

... היחסים המשפחתית. הוא טוען שהאם, במקרה הזה, לא צריכה להפסיק לדבר עם הבן הבכור, למרות שזו הייתה תגובתה כלפי האח הגדול שלא מכיר את אשתו של הבן האמצעי. אליעד מסביר שהסנקציה החברתית שמטילה האם על הבן הגדול - להפסיק לדבר איתו - למעשה רק מחזקת את הסכסוך. כיצד לפתור את הסכסוך המשפחתי ולהחזיר ... שהאחדות המשפחתית חשובה הרבה יותר מהאגו או מהכבוד העצמי. איך יוצאים מהלופ האינסופי של סכסוכים במשפחה? לפי אליעד, יציאה מהלופ מחייבת שינוי בגישה. המשפחה חייבת להבין שהנתק בין חבריה הוא האויב הגדול ביותר. השינוי מתחיל כשבני המשפחה מפסיקים לחשוב על אני צודק ומתחילים לחשוב על איך לשמור על האחדות ...

... ומתייחס באופן נרחב למשמעות ההשפעה של נסיבות חיצוניות על תחושת הערך העצמי הפנימית. מצד אחד, נראה שהמצב החיצוני (כסף, משפחה, חברים , הצלחה) משפיע על תחושות פנימיות של האדם ... אדם מדוע הוא רוצה משהו מסוים, הוא יציג סיבות והסברים שונים. אך גם הסיבות האלה מקורן בשפעות חיצוניות, כמו תרבות, חינוך, סביבה חברתית וחוויות עבר. אליעד מציין כי אין לאדם ... החיצונית. מה קורה אם מתעלמים לחלוטין מהמציאות החיצונית? אליעד מדגיש כי אם אדם מתעלם לחלוטין מכל מה שחיצוני לו (כסף, משפחה, חברה, בריאות, הצלחה), אז במצב כזה, לכאורה, אין טוב ...

... כלים מעשיים להבנת הנושא. מה המשמעות של להיות ערירי? אליעד מסביר את המשמעות האמיתית של המונח ערירי. להיות ערירי, לפי החברה ולפי ההגדרות המקובלות, פירושו לחיות לבד, ללא ילדים, באופן שעלול להוביל לתחושת בדידות בעתיד, במיוחד בגיל ... לא יהיו לך ילדים או משפחה, אתה בהכרח תסבול בעתיד. הוא טוען שהאמונה הזו אינה מוחלטת ואינה נכונה בהכרח. מדובר באמונה חברתית שרוב האנשים מאמצים מבלי לבחון לעומק אם היא נכונה עבורם באופן אישי. הוא מדגיש שהחברה מעודדת אנשים להביא ילדים מתוך מחשבה שכך יוכלו למנוע בדידות בזקנתם. אבל למעשה, קיום הילדים כשלעצמו אינו ... בטוח שהיעדר ילדים יגרום לך להרגיש בדידות. הוא מדגיש שלפחד הזה יש בסיס אמוני בלבד, ואין שום הבטחה שילדים יבטיחו לך חברה או אושר בעתיד. הוא נותן דוגמה של אנשים שאומרים לאחרים אם לא תביא ילדים, תישאר לבד בזקנה, ומסביר כי יש אנשים דתיים שאומרים בצורה דומה: אם לא תחזור בתשובה, תאבד את העולם הבא. בשני המקרים מדובר בלחץ חברתי המבוסס על אמונות ופחדים של החברה, שאינם בהכרח מציאותיים עבור האדם עצמו. האם אפשר להיות מאושר ללא ילדים? לפי אליעד כהן, התשובה היא בהחלט כן. ... שהעתיד יהיה טוב יותר, בדיוק כמו שבחירה לא להביא ילדים אינה מבטיחה עתיד רע. הוא גם מציין את האפשרות ליצור קשרים חברתיים משמעותיים עם אנשים אחרים, ואפילו לאמץ ילד או אדם מבוגר בגיל מאוחר יותר. הוא נותן דוגמה לכך שאתה יכול לאמץ מישהו בן 20, ובכך לייצר קשר עמוק ומשמעותי, ללא הצורך בהבאת ילדים ביולוגיים. למה החברה לוחצת עלינו להביא ילדים? אליעד כהן מציין שהחברה פועלת מלחץ פנימי של אנשים שמשוכנעים שמה שטוב להם, בהכרח טוב גם עבורך. הם מפחדים עבורך מפני האפשרות שתזדקן ... מהלך שבאמת מבטיח לך ביטחון מוחלט בעתיד. לסיכום, אליעד כהן מעודד את האדם לבחון לעומק את הפחדים שלו, לא להיכנע ללחץ חברתי, ולהבין שההחלטות בחיים הן תמיד אישיות ומבוססות על האמונות והפחדים האישיים של כל אחד. אין צורך לפחד ...

... המחלה שלו, הוא יכול היה להגיע להבנה שתאפשר לו לשלוט במצב הגופני שלו. הוא מציע לדמיין אדם שחולה בסרטן ומחליט להקדיש את כל זמנו, מחשבתו ואנרגייתו אך ורק להבנת הסרטן, ללא שום הסחות דעת (טלוויזיה, חברים , חדשות וכו). לדעתו, אדם כזה יוכל, בתיאוריה, להגיע להבנה מוחלטת של המחלה, וכך להשיג שליטה במצבו ואף להבריא. עם ...

... הבדידות עצמה, ולגרום לו להבין שהוא יכול להיות בסדר גם בלי אוכל ובלי תלות בחברה. מה החשיבות של מוטיבציה פנימית לעומת תלות בקבוצה? אליעד מדגיש שלמרות שהתמיכה הקבוצתית מועילה, היא יכולה ליצור תלות. אם אדם תלוי בתמיכה החברתית , ברגע שהוא יעזוב את הקבוצה, יש סיכון שיחזור להרגלים הישנים. לכן יש חשיבות עצומה לפתח מוטיבציה פנימית אמיתית שלא תלויה באחרים. המטרה היא לגרום ...

... או כלכלה, לא בהכרח מעידה על כך שהוא יצליח גם בתחומים רגשיים וחברתיים . למעשה, פעמים רבות, דווקא אנשים שהם מומחים בתחומים טכניים מתקשים בתקשורת עם אנשים אחרים, ביצירת קשרים חברתיים או בביטוי רגשי. אותו פרופסור מומחה יכול להיות מוצלח מאוד ... אך במקביל ייתכן שהוא חלש במיוחד ביכולת להרגיש או ליהנות מהחיים החברתיים או היומיומיים. הדוגמה שנתן אליעד היא, שאותם פרופסורים שהם מומחים גדולים בתחומים אקדמיים שונים יהיו לעיתים פחות חברתיים, פחות מיומנים בשיח עממי ופחות מסוגלים ליהנות מסרט או מפעילות חברתית פשוטה. האם אפשר באמת להשתפר בכל דבר? אליעד מתייחס גם ...