... לכך שבמציאות של היום עדיין קיימים פערי שכר לטובת הגברים בממוצע, אך הוא מבהיר כי זוהי בעיה תפיסתית - חברתית ולא בעיה מהותית הקשורה ליכולות או לכישורים עצמם. האם לנשים חשוב יותר המראה או הקריירה? אליעד מתייחס לסוגיה חברתית נפוצה: מה יותר חשוב לנשים - המראה החיצוני או המשכורת שלהן? הוא ... מחינוך או מתרבות. מדוע קיימת חלוקת תפקידים בין גברים ונשים בהיסטוריה? כדי להבין את מקור ההבדלים החברתיים בין המינים, אליעד חוזר להיסטוריה ומדבר על שתי נקודות עיקריות: ... כמו שעבד ומה שהוא השיג היה שייך לאדונו. אליעד מציין כי כך במקורות היהודיים העתיקים, וזה היה המצב החברתי המושרש שהשפיע על התפיסה לגבי תפקידים של נשים וגברים. מבחינה ... אנו מדברים על שוויון, המשמעות היא שלנשים ולגברים יש את אותה הזכות לבחור את דרך החיים שלהם, ללא לחץ חברתי או הנחות מוקדמות. אישה יכולה לבחור להרוויח בדיוק כמו גבר, וגבר ... לטפל בבית ובילדים בדיוק כמו אישה. זהו המצב האידיאלי של חופש ושוויון אמיתי בין המינים, ולשם צריכה החברה לשאוף. האם נשים באמת מוכנות לוותר על יתרונות לטובת שוויון מוחלט? בסיום, ...

... חולשה, או אובדן ערך חברתי, ולכן הוא נעלב כששואלים אותו על כך. עצם ... היא טעונה במשמעות חברתית או פסיכולוגית עמוקה יותר. לדוגמה, אדם ... או פחד מאיבוד הערך החברתי או היופי החיצוני שלו. האדם חש לא נוח אפילו ... השאלה על גיל היא עניין חברתי רגיש, ובממוצע רוב האנשים מרגישים חוסר ... אינו תואם את הציפיות החברתיות. איך גברים ונשים מתייחסים אחרת לשאלה על הגיל? ... וזאת בשל הציפייה החברתית מנשים להיראות צעירות. בעוד שלגברים השאלה ... היא שנשים מקבלות ערך חברתי גבוה יותר על פי המראה והנעורים שלהן, וככל ... או לפי הקריטריונים החברתיים ליופי ונעורים. לכן, יש אנשים שמנסים ... צעירים יותר, כי מבחינה חברתית יש עדיפות למראה צעיר, יפה ורענן. לכן כאשר ...

... שבו האדם אוהב ומעריך את עצמו ללא תלות בגורמים חיצוניים כמו הצלחות, שבחים, אישורים חברתיים או זוגיות. על פי אליעד, אהבה עצמית אמיתית היא לא רק לקבל את עצמך גם כאשר אתה נכשל, אלא להרגיש את אותה התחושה ... עצמית בלי תנאים הם: לדמיין את הגורם שאתה תלוי בו רגשית (כמו הצלחה בעבודה, אישורים חברתיים או זוגיות), ולהגדיר במדויק איזו תחושה טובה הוא מעניק לך. לשאול את עצמך בכנות, האם אני באמת חייב שהדבר החיצוני ...

... הוא מציין שאנשים נשארים לעיתים קרובות בגלל תחושת השייכות, משפחה, חברים או פחד משינוי. עם זאת, אליעד מדגיש שלא מדובר בהכרח ביתרון אמיתי, אלא בתחושת בלית ברירה - תחושה שאם הייתה להם האפשרות, אולי היו עוזבים למקום נוח יותר, שבו החיים זולים ... אחרת, יש חסרונות אחרים - למשל בעיות סמים, בדידות או קשיי השתלבות חברתית. לכן, גם אם תעבור למדינה אחרת, תמיד יהיו לך חסרונות חדשים שתצטרך להתמודד איתם. תחושת חוסר הסיפוק או החיסרון היא אוניברסלית, ובכל מקום שתגיע אליו תמיד תרגיש חסרונות ...

... איך לא להיות רגיש? שיפוטיות כלפי אחרים, רגשי נחיתות, דימוי עצמי נמוך, ביקורתיות עצמית, נפגע מאחרים, חרדה חברתית , ביישנות חברתית, מה חושבים עליך? איך לאהוב את עצמי? איך לקבל את עצמי? למה נפגעים כשצוחקים עלינו ואיך להפסיק להיפגע? אליעד כהן מסביר כי כאשר אנשים נפגעים מדברים שאומרים ...

... שאלות נפרדות לחלוטין: שאלת האשמה ושאלת ההתאמה. אליעד כהן מדגיש כי קיימות שתי שאלות ברורות ונפרדות שיש לשאול כאשר מחליטים לגבי אדם אחר, בין אם זה עובד, חבר או בן זוג: האם האדם אשם בבעיה או בהתנהגות שלו? האם האדם מתאים למערכת יחסים, לעבודה או לתפקיד המסוים? הטעות שאנשים עושים היא לקשור ... נגרם באשמתו ובכל זאת יחליט שהעובד לא מתאים לתפקיד. כלומר, שאלת ההתאמה לתפקיד היא נפרדת לחלוטין משאלת האשמה. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא מערכת יחסים בין חברים. אם חבר אחד פוגע בשני בלי להתכוון, הוא באמת לא אשם בכך, אך זה לא אומר שחייבים להמשיך להיות חברים. ניתן להבין שהאדם אינו אשם ולבחור להתרחק ממנו מסיבות פרקטיות לחלוטין, בלי רגשות אשמה או טינה. כיצד יש להתמודד עם תחושת אשמה ... האישה שלא עוזרת לעובדת הנכה אינה אשמה בכך, אולי היא עצמה סובלת מקשיים אחרים בחיים שלה. אליעד כהן מסביר כי יש לשאול את השאלה האם האישה הזו מתאימה להיות חברה שלנו או האם מתאים לנו לעבוד איתה, בלי קשר לשאלה אם היא אשמה או לא. גם במקרה זה, העובדה שהאישה אינה אשמה לא הופכת אותה בהכרח למתאימה להיות חברה או לעבוד יחד איתה. מה הטעות העיקרית שהמוח עושה בהקשר זה? אליעד כהן מסביר שהמוח רגיל לקשר באופן אוטומטי בין אשמה להתאמה. כאשר אדם ... מנהל גרוע אני לא יודע לנהל אותו ולכן הוא לא אשם שהוא עובד גרוע זאת טעות למה זאת טעות, בוא ניתן עוד דוגמה נגיד לדוגמה מישהו מבקש ממך עזרה נגיד יש לך איזה חבר שמציק לך באיזה עניין איזו מערכת יחסים מסוימת ואז אתה רוצה להתנתק ממנו ואז אתה אומר לעצמך אבל הוא לא אשם בזה הייתה לו ילדות קשה זה ... אבל אם אתה יודע שהכלב הזה נושך אותך אתה תקשור אותו או תתרחק ממנו נכון, אש שורפת אותך היא אשמה בזה שהיא שורפת אותך היא לא אשמה אבל בגלל זה אתה צריך להיות חבר שלה לא אתה יכול להגיד אש שורפת אותי אני מבין שהיא לא אשמה אני עדיין אפעל לכבות אותה נכון זאת אומרת השאלה היא אם הבן אדם שאתה נגדו ... חושב שאני שונא אותו זאת שאלה אחת ואם אני מאשים אותו כן או לא זאת שאלה אחת שאלה שנייה מה אני רוצה לעשות איתו אני רוצה לעזור לו לא רוצה לעזור לו רוצה להיות חבר שלו לא רוצה להיות חבר שלו הוא מתאים לתפקיד לא מתאים לתפקיד זאת שאלה שנייה, בן אדם נגיד בוגד עכשיו פתאום גילינו אוקי אז מה עושים כועסים עליו זה וזה ואז ... טובה לחורף לא טובה לקיץ טובה לקיץ לא טובה לחורף זה שתי שאלות שונות. מה אתה רוצה להגיד? ש: אני מנסה להבין איך נוצר הבלבול הזה שכאילו לקחת שאלה מי אשם ומחבר אותה. אליעד: אז אמרתי איך עוד פעם המוח בדרך כלל כשאתה פוסל מישהו אני אתן דוגמה נגיד שאתה פוסל חולצה למה אתה זורק את החולצה כי היא ... סמוך אליה לא עוזרת לה אז אני כל הזמן אומרת איזו מגעילה איזו חסרת איך היא לא עוזרת לה היא יושבת צמוד אליה איפה הרגש איך היא יכולה ככה הרי אני מניחה שהיא חברה לעבודה שיושבת לידה אז עכשיו אני נזכרת שכל הזמן אני אומרת טוב וזה החיים שלה קשים יש לה צרות בחיים היא לא פנויה נפשית ורגשית לטפל בעוד מישהו. אליעד: ומה את באה להגיד בזה? ש: ואז אני כאילו איך אומרים מכסה על מה שאני חושבת עליה אבל עכשיו אתה מחבר לי את זה ואני אומרת הבחורה הזאתי לא מיפה מופתית ולא תהיה ואני לא צריכה. אליעד: רגע שנייה יש האם היא אשמה יש עד כמה את שופטת אותה לרעה בגלל שהיא לא עוזרת לעובדת שלידה וזאת שאלה אחת שאלה שנייה האם את חושבת לא אם את רוצה להיות חברה שלה או לא כי אם את פוסלת אותה בגלל שהיא לא עוזרת לחברה אז היא לא אשמה שהיא לא עוזרת לחברה יש לה גם חיים קשים, אם נגיד היית יודעת שיש לה בעל חולה בבית והיא כל היום מטפלת בו אז מה בגלל שהיא יושבת לידה בעבודה היא צריכה ... לא אותה שאלה אנשים לפעמים מערבבים את השאלה עם שאלה מערבבים אם הוא לא אשם אם הוא זה אז זה לא אומר גם שהוא בסדר. ש: אז מה אני צריכה לחשוב עליה כאילו אני מחברת בין שני הדברים. אליעד: זאת שאלה אחרת השאלה מה האמת את ניסית לפסול אותה כי את חושבת שהיא לא מספיק נחמדה מה האמת אם היא לא מספיק ... אותו ויש האם אתה רוצה לתקשר איתו, עכשיו אנשים יכולים לקחת את מה שאמרתי עכשיו ולעשות מניפולציה להגיד אין בעיה אני לא מאשים אותו אבל אני לא רוצה להיות חבר שלו ובלב שלך אתה לא רוצה להיות חבר שלו כי אתה מאשים אותו אז אני לא מדבר על המניפולציה הזאת זאת מניפולציה אחרת שבן אדם עושה אותה על עצמו לקח את מה שאמרתי ועשה ...

... גוף של גבר או להפך, זאת כבר פרשנות ולא עובדה מוחלטת. אליעד מסביר שילד כשהוא נולד, אינו יודע כלל מה זה גבר או אישה, מכיוון שאלה מושגים חברתיים , והוא לומד אותם רק דרך החינוך והחברה שמסביבו. הדוגמה שאליעד נותן היא לגבי ילדים בחנות צעצועים. הוא שואל האם ילד קטן שנכנס לראשונה לחנות צעצועים יבחר בבובה בגלל שהוא נולד בתוכו בת? אליעד אומר שגם אם נניח שהילד בוחר לשחק עם בובות או עם כלי רכב ללא התניה חברתית קודמת, זה עדיין לא מוכיח בהכרח שהוא נולד בתוך זהות אחרת. זה רק אומר שיש לו נטייה מסוימת להעדיף משחקים ...

... שיפוטיות עצמית, השתקפות עצמית, לאהוב אחרים, אהבה עצמית, איך לא להיפגע מאחרים? חרדה חברתית , דימוי עצמי, ביטחון עצמי, חוסר ערך עצמי איך לאהוב ... הזולת איך לפתח ביטחון עצמי? מהו המקור להערכה עצמית נמוכה? איך להתמודד עם חרדה חברתית? מדוע אני כועס על אחרים? איך לאהוב את עצמך? חיפוש ...

... נעימות או החרדות. האם באמת אין סיבה? איך לשכנע שיש סיבה לפחד? למה אני מרגיש רע בלי סיבה? חרדה חברתית ללא סיבה האם יש סיבה לחרדה שלי? איך להתמודד עם מחשבות ללא ...

... מסביר שאנשים מגיעים למצב של איבוד זהות עצמית כאשר הם פועלים לאורך זמן מתוך הרצון לרצות אחרים. הם עושים את מה שאומרים להם בבית הספר, מה שההורים רוצים, מה שהחברה מצפה מהם, ובשלב מסוים מאבדים קשר עם הרצון האישי שלהם. הם רגילים להעריך את עצמם לפי קריטריונים חיצוניים של הצלחה או כישלון, ולרוב לא שואלים את עצמם מה הם באמת רוצים. ... רוצים ללא השפעה של אחרים? לפי אליעד, באופן עמוק ויסודי, אין באמת דבר כזה מה אני רוצה שאינו מושפע מהסביבה. כל רצון שיש לנו הוא תוצאה של חינוך, הרגלים, ציפיות חברתיות, והשפעות סביבתיות אחרות. לדוגמה, גם הרצון הבסיסי לאכול כדי לא למות או כדי לא לחוש כאב הוא תוצאה של השפעה חברתית, מפני שאנשים למדו שכאב הוא רע ושמוות זה רע. כלומר, כל בחירה שנעשית בחיינו מושפעת במידה כלשהי מהחברה ומהסביבה. אבל במקביל, אליעד מדגיש שכל פעולה שהאדם עשה אי פעם נעשתה מבחירה שלו, כי תמיד הייתה לו אפשרות להתנגד או לבחור אחרת, והוא בחר בהתאם למה שהיה נראה לו נכון באותו ... תהיה תמיד יחסית ומותאמת לנסיבות. המטרה הסופית היא לא למצוא זהות מושלמת, אלא לחיות באיזון פנימי, מתוך הכרה שאין באמת אפשרות לעשות משהו שהוא לחלוטין נטול השפעה חברתית. איך להתמודד עם משבר זהות? מה עושים כשמאבדים את הזהות העצמית? איך להפסיק לרצות את כולם? מי אני ומה אני באמת רוצה? האם הרצונות שלי מושפעים מהחברה? איך מוצאים איזון בחיים? ...