... נמצא בחלום, נדמה לו לעיתים שהוא חי שם פרק זמן ארוך, אפילו שבועות ושנים, בזמן שבפועל הוא נמצא שם רק דקות ספורות. הסיבה לכך היא
הזיכרון: ברגע שהאדם נכנס לתוך מציאות מסוימת בחלום, הוא מיד מקבל
זיכרונות שתומכים באשליית הזמן. לדוגמה, אם מישהו יכניס לנו
זיכרון של מאה שנים, מיד נחווה שאנחנו נמצאים במציאות כבר מאה שנים, למרות שנכנסנו אליה רק עכשיו. האשליה שהזמן בחלום ארוך היא בדיוק אותה אשליה שיש לאדם כשהוא בטוח שהוא נמצא במציאות כבר 70 שנה. למעשה, האדם זוכר רק מה שהיה קודם,
וזיכרון זה מה שנותן את תחושת הזמן הארוך. אם לא היה לנו
זיכרון, לא הייתה לנו שום תחושת זמן או המשכיות. האם
הזיכרון שלנו אמין? האדם חושב שמה שהוא זוכר הוא אמיתי, אבל באמת
הזיכרון הוא אמונה בלבד. לדוגמה, כיצד אנחנו יודעים שאנחנו מכירים מישהו? רק בגלל שאנחנו זוכרים אותו. אך אם
הזיכרון הושתל לנו הרגע, כיצד נדע? אין לנו שום דרך לדעת אם
הזיכרון משקף מציאות אמיתית. ולכן, אין לאדם דרך אמיתית להוכיח שהוא נמצא במקום מסוים לאורך זמן ארוך, והוא חי פחות מרגע אחד בלבד, בכל רגע מחדש. מה המשמעות של ... שום משמעות מוחלטת, משחררת את האדם מחיפוש משמעות ונותנת לו תחושה של משמעות אינסופית דווקא בגלל שאין לה הגדרה מוגבלת. האדם זקוק
לזיכרון כדי לחיות חיים משמעותיים עם רצונות, מטרות וכוונות, כי אם היה יודע שהכל מתחדש כל רגע בלי קשר למה שהיה קודם, הוא היה מאבד את כל המשמעות לחיים. סיכום ... תודעה עצמאית וזמן. אך במציאות האמיתית, הוא רק ביטוי של תודעה אחת גדולה. תחושת הנפרדות, הזמן והבחירה החופשית הן אשליות הנובעות
מזיכרון ותודעה מוגבלת. ההבנה הזו יכולה לשחרר את האדם ולהביא אותו להכרה שהוא הכל, המציאות עצמה. האם יש בחירה חופשית? חלום או מציאות? מי אני באמת? האם יש משמעות לקיום? זמן
וזיכרון בחלומות מציאות או דמיון? להיות אלוהים הספר להיות אלוהים חלק שני עמוד 192 כשאדם נמצא בתוך חלום, הוא חושב שיש לו בחירה חופשית, וכן הוא חושב שיש לו ... כלום, ואם הוא כלום אז יש רק את הבמאי. בחלום נדמה לך שאתה נמצא בלום הרבה זמן, ולמעשה אתה נמצא שם רק כמה רגעים. למה? כי הזמן תלוי
בזיכרון. אם נכנס לך עכשיו
זיכרון שאתה נמצא פה מאה שנה, אז תחשוב שאתה נמצא פה מאה שנה. איך בחלום אתה אומר, אני נמצא פה כבר שבוע, ולמעשה אתה נמצא פה רק כמה שניות, אבל זוכר שאתה נמצא פה שבוע. בתכלס כבר בשנייה הראשונה יש לך
זיכרון. איך ששמו אותך שם, אתה כבר יודע את כל ההיסטוריה. אם האדם ילך אחורה ויתבונן מה היה קודם, בסוף הוא ידע את הלא יודע. מה שאני רוצה להגיד, שזה שהאדם חושב שהוא נמצא פה הרבה זמן, זה רק עניין של
זיכרון. כשהאדם אומר, כאן אני נמצא כבר 70 שנה ובחלום אני רק חצי שעה, אבל כאשר אתה חולם אתה בטוח שאתה כבר 70 שנה, ולכן אולי גם בעולם הזה, זה לא בטוח שאתה כבר 70 שנה. איך למשל את יודעת שאת מכירה אותה? זה בגלל שיש לך
זיכרון. אולי את לא מכירה אותה, וסתם מישהו עכשיו השתיל לך
זיכרון? את לא יכולה לדעת. והאדם מאמין שמה שהוא זוכר משקף את האמת. זה רק עניין של אמונה, האדם מאמין
בזיכרון שלו. זה נקרא שהאדם זקן. אתה רוצה לדעת, מצד האמת, כמה זמן אתה נמצא בחדר? פחות מרגע. כי לפני רגע היית בכלום, בשום מקום. ובפחות מרגע אחד נוצר כל העולם ... זה נס, שהכל נוצר עכשיו, אז לא היתה לו שום משמעות, שום רצון, שום תכלית, שום מטרה, זה בין כה וכה נוצר כל רגע מחדש. ולכן צריך גם את
הזיכרון. כמו שאם היית יודע הכל, אז לא הייתה שום משמעות, ולכן צריך לצמצם. ...