... של שבעת הקבצנים מלמד על חיים לנצח? אליעד מספר את סיפור שבעת הקבצנים של רבי נחמן, שבו נערכה תחרות זיכרון, שבה כל אחד סיפר מה הדבר הראשון שהוא זוכר. בסיפור, הקבצן השביעי, שהוא הדמות המיוחדת ביותר, אמר שהוא זוכר אפילו את הכלום שהיה לפני שנולד, כלומר, ...

... מזו שיש להם כרגע? אליעד כהן מסביר שהסיבה לרצון של האדם בחוויה אחרת היא בגלל זיכרון של חוויות שהיו טובות יותר בעבר. ...

... דאגה, אין פחד ואין חרדה, כי אין הפרדה ואין שניות. אליעד מסביר שזו חוויה שניתן לחוות אותה באופן ממשי - לא כזיכרון או כידע, אלא כהרגשה ממשית שכל מה שקורה הוא טוב ואין שום בעיה. מצב זה הוא המטרה הסופית של כל תהליך ההתמודדות עם חרדות ופוביות. איך לטפל ...

... מוחלט, ולכן החרדה היא קיצונית במיוחד. איך לגלות את שורש החרדה החברתית? אליעד מדגיש שעליך לחקור את האמונה הבסיסית שגורמת לך להאמין שהפעולה שאתה חושש ממנה היא גרועה כל כך. הוא ממליץ להתבונן לעומק בזיכרונות העבר ולנסות לזהות מדוע התגבשה אצלך תפיסה כה קיצונית לגבי פעולה זו. למשל, יתכן שבתור ילד ראית מישהו מושפל חברתית, או שספגת בעצמך תגובה חברתית קשה, והזיכרון הזה התקבע בתודעתך כמשהו קטסטרופלי. הוא מדגיש שתהליך החקירה הזה הכרחי כדי לשנות את החיבור האסוציאטיבי, שגורם לך להרגיש שהפעולה החברתית שאתה חושש ...

... מהו המושג רשימו ואיך הוא קשור לזיכרון ולתחושות? בהקשר הזה, אליעד גם מסביר את המושג רשימו (רושם או זיכרון) . הוא נותן דוגמה מוחשית לכך שאם אדם נכנס לחנות בשמים, אפילו אם לא קנה שום דבר, עדיין נשאר בו רושם מסוים מהביקור. באופן דומה, כל אירוע או מחשבה ... כל דבר שאדם חווה או חושב נרשם בזיכרון ומשפיע עליו גם בעתיד. כלומר, המחשבה אני מפסידן או לוזר יכולה להיות תוצאה של רשימו מעבר, והיא משפיעה על איך שהאדם מתייחס לעצמו ולמציאות. איך להשתמש ... כן מה פירוש המילה רשימו רושם זיכרון, היית בחנות בסמים ויודעים שהיית בחנות בשמים בלי שקנית, איך יודעים נשאר הרשימו נשאר רושם. ש: אוקי. אליעד: זה נקרא רשימו זיכרון רושם. ש: יש משהו שאין ברשימו? אליעד: לא אפילו לכלום יש רשימו. ש: הרשימו הזה עובד כל הזמן? אליעד: נכון. ש: זאת אומרת הישות שלי מקבלת רשימו כל הזמן, ... כל הזמן. אליעד: כן. ש: והם נרשמים בזיכרון גם? אליעד: כן. ש: אוקי. אליעד: כל מה שהוא אומר אני אומר לו כן, אני מאשר את מה שהוא אומר אין שום שאלה ואם הוא יגיד לא אני אגיד לו נכון אתה צודק. ש: ...

... לנו לא משנה יכולה לפתוח אותנו למציאת טוב במה שלא היה נראה טוב בהתחלה. האם אפשר להרגיש טוב אפילו במצבים קשים? כן, אפשר! בחירה רגשית היא גם היכולת להרגיש טוב גם כאשר התוצאה היא שלילית. כשאתה נמצא במצב של אכזבה, זיכרון רע, או כאב, השאלה היא: האם תבחר להתמקד בכאב או שאתה יכול למצוא איזשהו צד חיובי במצב הזה? כל מצב אפשרי - אפילו אם הוא קשור לסבל - יכול להביא איתו הזדמנויות לצמיחה, וליכולת ...

... שהאדם יודע עכשיו שיש לו יד ושהשמש זורחת עכשיו. ויש דברים שהאדם יודע אותם מהזיכרון שלו של מה שקרה בעבר. כגון לדוגמה שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם ...

... המחשבה ומביטים בה עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון . כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו שלב שבו התודעה ... קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה של איך אנחנו מבדילים בין קיים ... וחודרים דרכה פנימה, עד שמגיעים למקור הכי עמוק שלה. זו פעולה שבה שמים לב לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של ... שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, ... רוצה. אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: אז למה בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין סתירה בין הידיעה שאתה רואה שולחן, ... מסוים וגם לא יודעים אותו, בעת ובעונה אחת. סיום והרחבה שאלה: איך זה אפשרי שלראות שולחן זה בעצם רצון או זיכרון? תשובה: כשמבינים ששולחן הוא בסך - הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון של כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. שאלה: אז בסוף אין הבדל בין הכרה בחושים, חשיבה, זיכרון ורצון? תשובה: לגמרי כך. בשפה רגילה אנו מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה בעצמה בצורות שונות, ושורשם הוא הבחנה בין ... ואז אתה רואה פה שולחן. אבל יש הרבה ערמות של אינפורמציה עד שראית את השולחן. אתה צריך אינפורמציה של זיכרון, של חושים, של צבע, של צורה, של משמעויות - עד שבסוף אתה רואה את השולחן. החוויה שאתה רואה שולחן נשענת על הרבה אינפורמציות. עכשיו, אתה צריך להגיע ... יודע, זוכר, זה אותו הדבר, רק בעוצמות שונות. בשפה שלנו אנו מפרידים בין חושים, מידע, מחוץ לחושים, דרך זיכרון, בעבר, בעתיד - אנחנו מבדילים. אבל אם תלך לעומק של התפיסה, אין הבדל בין - אני יכול להגיד התחושה מתבוננת, או להגיד ההתבוננות חשה, או להגיד ההתבוננות זוכרת, או זיכרון רוצה, זה אותו דבר, אין הבדל. כשאני אומר אין הבדל, זה לא משחקי מילים. אם תבין מה זה זיכרון, תראה שזה תחושה. מה זה רצון. רצון זה גם תחושה. מה זה לדעת? לדעת זה רצון. לדעת שיש פה שולחן, זה להרגיש חיסרון מזה שאין פה שולחן. כשאני בזמן ...

... זאת אומרת שאתה לא מצליח דרכה לראות שאין הבדל בין יש לאין, אז אתה לא בסוף. להגיע באמת למצב שאין הבדל בין יש לאין, זה רק כאשר אתה מגיע למצב שכול מחשבה שנכנסת לך לראש, כל זיכרון שקיים לך בתודעה, כל אפשרות שאתה יכול לחשוב שמשהו יהיה, הכל נעלם לך בתוך אותו דבר. זה כמו סוג של תפיסה שלא משנה מה נכנס בפנים אתה חווה שאין הבדל בין יש לאין. אבל מספיק אם ...

... מאוד לאלגוריתם של מנוע חיפוש, כמו גוגל. במנוע חיפוש, התשובות נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח לא עומד בפני עצמו, אלא תמיד מקושר לרעיונות אחרים. המוח, ...