... חרדה, כי אין הפרדה ואין שניות. אליעד מסביר שזו חוויה שניתן לחוות אותה באופן ממשי - לא כזיכרון או כידע, אלא כהרגשה ממשית שכל מה שקורה הוא טוב ואין שום בעיה. מצב זה ...

... במיוחד. איך לגלות את שורש החרדה החברתית? אליעד מדגיש שעליך לחקור את האמונה הבסיסית שגורמת לך להאמין שהפעולה שאתה חושש ממנה היא גרועה כל כך. הוא ממליץ להתבונן לעומק בזיכרונות העבר ולנסות לזהות מדוע התגבשה אצלך תפיסה כה קיצונית לגבי פעולה זו. למשל, יתכן שבתור ילד ראית מישהו מושפל חברתית, או שספגת בעצמך תגובה חברתית קשה, והזיכרון הזה התקבע בתודעתך כמשהו קטסטרופלי. הוא מדגיש שתהליך החקירה הזה הכרחי כדי לשנות את החיבור האסוציאטיבי, שגורם לך להרגיש שהפעולה החברתית שאתה חושש ממנה היא אסון מוחלט. ...

... רשימו ואיך הוא קשור לזיכרון ולתחושות? בהקשר הזה, אליעד גם מסביר את המושג רשימו (רושם או זיכרון) . הוא נותן דוגמה מוחשית לכך שאם אדם נכנס לחנות ... חווה או חושב נרשם בזיכרון ומשפיע עליו גם בעתיד. כלומר, המחשבה אני מפסידן או ... המילה רשימו רושם זיכרון , היית בחנות בסמים ויודעים שהיית בחנות בשמים בלי ... אליעד: זה נקרא רשימו זיכרון רושם. ש: יש משהו שאין ברשימו? אליעד: לא אפילו ... כן. ש: והם נרשמים בזיכרון גם? אליעד: כן. ש: אוקי. אליעד: כל מה שהוא אומר ...

... טוב במה שלא היה נראה טוב בהתחלה. האם אפשר להרגיש טוב אפילו במצבים קשים? כן, אפשר! בחירה רגשית היא גם היכולת להרגיש טוב גם כאשר התוצאה היא שלילית. כשאתה נמצא במצב של אכזבה, זיכרון רע, או כאב, השאלה היא: האם תבחר להתמקד בכאב או שאתה יכול למצוא איזשהו צד חיובי במצב הזה? כל מצב אפשרי - אפילו אם הוא קשור לסבל - יכול ...

... יודע עכשיו שיש לו יד ושהשמש זורחת עכשיו. ויש דברים שהאדם יודע אותם מהזיכרון שלו של מה שקרה בעבר. כגון לדוגמה שהאדם זוכר שכאשר הוא היה ילד, אז קרה כך או אחרת. או אפילו שהאדם זוכר מה הוא עשה לפני כמה דקות, שזה בעצם זמן עבר אך לא זמן הווה. ויש ...

... פולטים חור בתוך המחשבה ומביטים בה עד שמגיעים לשורש שלה. לדוגמה, כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון . כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו שלב שבו התודעה מתחילה לחוות ... שהאני הוא נקודה קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה של איך אנחנו מבדילים בין קיים לבין לא ... פוערים בה חור וחודרים דרכה פנימה, עד שמגיעים למקור הכי עמוק שלה. זו פעולה שבה שמים לב לכל מה שמוליד את המחשבה, למשל הזיכרון של ראיית שולחן, מנין נוצרה הידיעה על שולחן, איך היא קיבלה חיים? וכאשר מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של דבר הכל ... קטן לאינסוף, שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה ... אני מרגיש ואני רוצה. אבל לעומק, כל הפעולות הללו הן לבוש שונה לאותה מהות של תודעה. להבדיל, זו רק שפה שבה מבחינים בין זיכרון לרצון ובין ידיעה ותחושה. אך ברובד העמוק, הכל זה אובייקט של חוויה בתוך אותה תודעה כוללת, ואין באמת הבדל מהותי ביניהם. שאלה: אז למה בכל זאת מרגישים הבדל? תשובה: תלוי ברמת התפיסה. בעולם היום - יומי מפרידים ומוגדרים: זיכרון שייך לעבר, רצון לעתיד, ידיעה להווה, וצורה היא אובייקט נפרד. אבל ככל שחודרים לעומק, הכל מתלכד לרמה שבה אין סתירה בין הידיעה שאתה רואה שולחן, לבין החוויה ... שגם יודעים דבר מסוים וגם לא יודעים אותו, בעת ובעונה אחת. סיום והרחבה שאלה: איך זה אפשרי שלראות שולחן זה בעצם רצון או זיכרון? תשובה: כשמבינים ששולחן הוא בסך - הכל יש מסוים לעומת אין של שאר הדברים, אפשר לתפוס זאת כתחושת חיסרון של כל מה שלא שולחן, או כידיעה של משהו ספציפי. גם רצון הוא תחושה של חסרונם של דברים אחרים, וגם זיכרון הוא ידיעה על משהו אחד בשונה מאחר. ככל שמעמיקים, רואים שכולם ביטויים שונים של אותה תודעה שמפרידה ומתאחדת בו - זמנית. שאלה: אז בסוף אין הבדל בין הכרה בחושים, חשיבה, זיכרון ורצון? תשובה: לגמרי כך. בשפה רגילה אנו מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה בעצמה בצורות שונות, ושורשם הוא הבחנה בין יש לאין. ... לך אינפורמציה ואז אתה רואה פה שולחן. אבל יש הרבה ערמות של אינפורמציה עד שראית את השולחן. אתה צריך אינפורמציה של זיכרון, של חושים, של צבע, של צורה, של משמעויות - עד שבסוף אתה רואה את השולחן. החוויה שאתה רואה שולחן נשענת על הרבה אינפורמציות. עכשיו, אתה צריך להגיע ... מרגיש, רוצה, יודע, זוכר, זה אותו הדבר, רק בעוצמות שונות. בשפה שלנו אנו מפרידים בין חושים, מידע, מחוץ לחושים, דרך זיכרון, בעבר, בעתיד - אנחנו מבדילים. אבל אם תלך לעומק של התפיסה, אין הבדל בין - אני יכול להגיד התחושה מתבוננת, או להגיד ההתבוננות חשה, או להגיד ההתבוננות זוכרת, או זיכרון רוצה, זה אותו דבר, אין הבדל. כשאני אומר אין הבדל, זה לא משחקי מילים. אם תבין מה זה זיכרון, תראה שזה תחושה. מה זה רצון. רצון זה גם תחושה. מה זה לדעת? לדעת זה רצון. לדעת שיש פה שולחן, זה להרגיש חיסרון מזה שאין פה שולחן. כשאני בזמן ובמקום מסויים ...

... לא בסוף. להגיע באמת למצב שאין הבדל בין יש לאין, זה רק כאשר אתה מגיע למצב שכול מחשבה שנכנסת לך לראש, כל זיכרון שקיים לך בתודעה, כל אפשרות שאתה יכול לחשוב שמשהו יהיה, הכל נעלם לך בתוך אותו דבר. זה כמו סוג של תפיסה שלא משנה מה נכנס בפנים אתה חווה שאין הבדל בין יש לאין. אבל ...

... נבחרות על בסיס ההתאמה הקרובה ביותר למילים שהוזנו. אותו דבר קורה במוח - המידע מאוחסן בזיכרון והאסוציאציות שנוצרים תלויות בקשרים שנעשו על ידי חוויות קודמות. כל רעיון במוח ...

... שהיא הייתה בקשר אינטימי משמעותי עם גבר אחר לפניו. אליעד מסביר כי הבעיה אינה נעוצה בעבר עצמו אלא באופן שבו הזיכרון והמחשבות על העבר משפיעים על ההווה. למה חשוב להבין את מקור המחשבה ... לדבריו, אי אפשר להעלים את העבר, ולכן הפתרון הוא לא לנסות למחוק או להתכחש לעבר, אלא להבין לעומק מדוע עצם הזיכרון מפריע לבן הזוג בהווה. כיצד להפוך בעיה זוגית לצמיחה משותפת? אליעד ... כאילו יש אדם שלישי ביניהם, למרות שהוא לא קיים עוד בחייה. אליעד מסביר שהגבר צריך להבין שהבעיה שלו היא לא בזיכרון של האישה, אלא בהערכה העצמית ובדימוי העצמי שלו. כדי להתמודד עם זה, ...

... להשתחרר מהפחד. מה המשמעות האמיתית של לא לרצות כאב? אליעד מסביר שהסיבה האמיתית לכך שאדם לא רוצה כאב אינה הזיכרון שכאב בעבר היה לא נעים, אלא שכאשר הוא מדמיין כאב כרגע, הוא ...