... כדי לטפל בפחד. בשל כך, אליעד ממליץ על גישה אחרת לגמרי: לומר לעצמך שאתה ממשיך לעשן בכל מקרה. לדוגמה, להחליט מראש: לא משנה מה, אני אמשיך לעשן לפחות עד סוף החודש, גם אם אגלה שזה מאוד מזיק. ההחלטה הזו מפחיתה את הלחץ הפנימי ומאפשרת לך להבין באמת למה אתה מעשן, מבלי שהתשובה תחייב אותך להפסיק לעשן. איך ... אני אצטרך להפסיק לעשן ואני לא רוצה להפסיק לעשן ולכן מה שצריך לעשות להגיד אני ממשיך לעשן בכל מקרה, תחליט החלטה אני עד סוף החודש הזה מעשן לא משנה מה גם אם אני אגלה שאני עומד למות אמשיך לעשן לא ...

... הרעיון הוא שאפילו פעולה קטנה עדיפה על אפס פעולות. אך לצד העיקרון הזה, אליעד מזהיר מפני מלכודת: ברגע שאדם מחליט שהוא עושה מעט, הוא עלול מהר מאוד לגלוש שוב לעשיית הרבה, כי המוח אומר לו אם כבר התחלת קצת, תמשיך ותעשה יותר. למשל, אדם מחליט להתחיל לעשות פעילות גופנית ואומר לעצמו שיתאמן רק חמש דקות ביום. ברגע שהוא מתחיל בחמש דקות, הוא עלול להתפתות להמשיך לעשר דקות, ואז המוח שלו מתרגל לכך שההחלטה קצת אינה אמיתית. בפעם הבאה שהאדם יגיד למוח שלו אני עושה קצת, המוח יחשוב שזה בעצם אומר הרבה, ולכן ... להתחיל בכלל, מתוך תחושה של עומס או לחץ. איך להימנע ממלכודת הקצת שהופך להרבה? אליעד ממליץ אסטרטגיה פרקטית ברורה: כשהחלטתם לעשות מעט, תתעקשו לעשות מעט בלבד, גם אם יש לכם כוח לעוד. למשל, אם אדם החליט לרוץ רק שתי דקות ביום, עליו להקפיד לעצור אחרי שתי דקות, למרות שהוא מסוגל להמשיך. הסיבה לכך היא לתת למוח את המסר הברור: אני יכול לעשות קצת ולסיים בזה. על ידי כך, המוח מבין שהחלטות קטנות הן אמינות, ובפעם הבאה שהאדם יצטרך להתחיל משהו קטן, המוח לא ימנע ממנו זאת מראש. איך לאזן בין הרצון לעוד לבין הצורך בעצירה? אליעד מסביר כיצד לנהל נכון את הדיאלוג הפנימי. אדם שרוצה להיגמל מסיגריות למשל, יכול להחליט להוריד את הכמות באופן מתון, למשל מ - 20 סיגריות ל - 18 ביום. המוח ינסה לדחוף אותו להפסיק ... האדם ייכנע לפיתוי של לעשות יותר, הוא יגלה מהר מאוד שהוא חזר לנקודת ההתחלה, כי המוח ירגיש שאין ערך להחלטות הקטנות, ואז בפעם הבאה הוא לא יאמין להחלטה כזו. אליעד מדגיש את חשיבות ההתעקשות. גם אם האדם מרגיש שיש לו את הכוח להמשיך מעבר למה שהחליט מראש, עליו לסרב לפיתוי ולהתעקש לבצע בדיוק את מה שתכנן. ההסבר לכך הוא פסיכולוגי: המוח מתרגל שיש משמעות וכוח להחלטות קטנות ומדויקות, ואז האדם מצליח לייצר הרגלים חיוביים באופן יציב וקבוע. כיצד ליצור הרגלים חדשים ביעילות? על פי אליעד, ... וברורות, ולהקפיד לא להגדיל את הפעולה מעבר למה שתוכנן מראש, אפילו אם יש רצון ויכולת לעשות זאת. לדוגמה, אדם שהחליט להתחיל לעשות ספורט חמש דקות ביום, חייב לעצור אחרי חמש דקות, גם אם הוא מרגיש שיש לו כוח ליותר. אחרי שעה, אם ירצה, יוכל לעשות שוב חמש דקות נוספות, אך בכל מקטע, עליו להתמיד ולהקפיד לעשות בדיוק מה שהחליט. הנקודה החשובה של אליעד היא לא רק העשייה עצמה, אלא האימון של המוח לקבל החלטות קטנות כהחלטות רציניות ומחייבות. כך האדם מלמד את עצמו שהוא מסוגל לעמוד בהחלטות שלו, גם אם הן מינימליות לכאורה. לאורך זמן, הגישה הזאת מחזקת את כוח הרצון והיכולת לעמוד במטרות. מוטיבציה שלילית ...

... אדם שרגיל להדחיק דברים בסוף יגיע לתחושת ניתוק. ולכן מי שרוצה לצאת מתחושת ניתוק?! צריך לטפל בדרך של הדחקה להחליט אני לא מדחיק יותר כלום, כי אם אתה מדחיק זה ימשיך לרוץ לך בראש ואתה לא פותר את הבעיה ...

... לא? איך לגרום למישהו להסכים איתך? איך ליצור אווירה טובה? איך לשאול שאלה? איך לבקש בקשה? שאלה יחסית, שאלה מוחלטת, איך אתה מרגיש? מרגיש יותר טוב, NLP מה ההבדל בין לשאול אתה מרגיש טוב לבין אתה מרגיש יותר טוב? ... אתה מרגיש טוב? לעומת האם אתה מרגיש יותר טוב?. בשאלה האם אתה מרגיש טוב? האדם נשאל על מצבו באופן מוחלט, כלומר, האם המצב שלו טוב באופן כללי. לעומת זאת, בשאלה האם אתה מרגיש יותר טוב? הוא נשאל על מצבו ... האדם לענות בחיוב. אליעד נותן דוגמה למצב שבו אדם מרגיש לא טוב, למשל שהוא חולה. אם נשאל אותו בצורה מוחלטת האם אתה מרגיש טוב?, ישנו סיכוי גדול שהוא יענה לא, כי המצב שלו אינו טוב עדיין. לעומת זאת, אם ... מרכזית לכך ששאלות יחסיות מגדילות את הסיכוי לקבל תשובה חיובית מהאדם שאליו פונים. מדוע שאלות יחסיות עדיפות על שאלות מוחלטות? אליעד כהן מסביר ששאלות יחסיות נותנות לאדם הנשאל מרחב תגובה רחב יותר. בשאלה יחסית כמו האם מצבך השתפר? או ... יכול להשיב בחיוב גם אם הוא עדיין לא במצב מושלם, משום שהשאלה מתמקדת בשיפור ולא במצב הסופי עצמו. שאלות מוחלטות כגון האם מצבך טוב? יוצרות מציאות שחור - לבן שבה האדם נשאל חייב להחליט בין טוב ללא טוב, וזה עלול להוביל לתשובה שלילית אם המצב אינו מושלם. אליעד מדגים את הנקודה באמצעות מקרה ... אליו ואומרים לו אתה כבר בריא?, הוא עלול להרגיש עוד יותר רע, כיוון שהמציאות שלו עדיין לא עונה להגדרה המוחלטת בריא. במקרה זה, השאלה המוחלטת יוצרת אצלו תחושת כישלון, ומבליטה את הפער בין הרצוי למצוי. לעומת זאת, שאלה כגון אתה כבר מרגיש קצת יותר ... אליעד כהן, אם רוצים ליצור אווירה חיובית ולקבל תשובות חיוביות בתקשורת, כדאי תמיד להעדיף שאלות יחסיות על פני שאלות מוחלטות. שאלות יחסיות מובילות את האדם להשיב בצורה חיובית בקלות רבה יותר, וזה מגדיל את הסיכוי ליצירת קשר טוב וחיובי. ... כגון אתה מרגיש יותר טוב?, זה מראה לו שהשואל רואה את ההתקדמות והמאמץ שלו, ולא מציב אותו בפני מבחן מוחלט שבו התשובה עלולה להיות שלילית. הסיבה לכך היא פסיכולוגית פשוטה - בני אדם נוטים לאהוב לענות תשובות חיוביות ולהרגיש ... ישיר על התשובה. כדי לקבל תשובה חיובית, עדיף תמיד להשתמש בשאלות יחסיות שנותנות מרחב לתשובה חיובית, גם אם התשובה המוחלטת לא יכולה להיות חיובית עדיין. ניסוח השאלות בצורה הזו מאפשר ליצור אווירה טובה יותר, לבנות יחסים טובים יותר עם אנשים ולהשיג תוצאות טובות יותר בתקשורת בין אישית. איך לשאול שאלות בצורה נכונה? מה ההבדל בין שאלה יחסית לשאלה מוחלטת? איך ליצור אווירה חיובית בשיחה? איך לגרום לאנשים לענות בחיוב? מתי כדאי להשתמש בשאלות יחסיות? איך לנסח בקשה בצורה ... אם תשאל אותו האם מצבך טוב? ש: השתפר. אליעד: השתפר נכון כי למה כי זה באופן יחסי זה לא מוחלט ולכן כשאתה שואל שאלה אתה צריך לעשות חשבון שאם אתה רוצה שהשני יאהב אותך בהנחה אתה יכול להגיד גם ... כן ואם אתה אומר לו מצבך טוב יש יותר סיכוי שהוא יגיד לך לא כי טוב ורע זה יותר מוחלט, יותר טוב כן יותר טוב במשהו ולכן אם אתה רוצה להגדיל את הסיכוי שיגידו לך כן דהיינו, ואז ממילא ...

... ללא סימן שאלה או שלוש נקודות - נוסח זה הוא הנייטרלי ביותר, ולא מעורר תחושת מחויבות לענות. המקבל יכול להחליט אם לענות או לא, מבלי להרגיש לחץ. מתי כדאי להימנע מסימן שאלה בהודעה? אם המטרה היא לשמור על תקשורת ...

... במעט, ולכן חשוב להגדיר בדיוק את התנאים של האירוע המדובר. אם התנאים היו בדיוק זהים בכל פרט קטן, באופן מוחלט, אז בוודאי שהתוצאה חייבת להיות זהה. ואם בכל זאת קרה משהו אחר, זה אומר שמשהו כן השתנה בתנאים, גם ... מוסיף דוגמה: אם מישהו אומר את המילה שלום בדיוק ברגע מסוים, האם זה אקראי או סיבתי? אליעד אומר שצריך להחליט אם מדובר באירוע שיש לו סיבה, ואם הוא סיבתי, אז בהינתן אותם תנאים בדיוק הוא יחזור על עצמו באותו ...

... לי רע, האדם הזה ימצא עצמו עומד בפני שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא להבין שאכן פגע באחר, לקחת אחריות ולהחליט שהוא חייב לתקן את זה. האפשרות השנייה היא להימנע מרגשות אשמה באמצעות שכנוע עצמי שאותו אדם אינו באמת חשוב ... עד כמה הוא מבואס, הוא מעמיד אותה בפני דילמה: או שהיא תרגיש אשמה ותרצה לתקן את המצב, או שהיא תחליט כדי להימנע מרגשות אשמה שהיא בעצם לא באמת אכפת לה ממנו. הסיכון הגדול הוא האפשרות השנייה, וכך האדם מגביר ... ירגיש רגשות אשמה רבים וינסה למצוא דרך להפחית אותם. אחת הדרכים הקלות ביותר עבורו להימנע מרגשות אשמה היא פשוט להחליט שלא באמת אכפת לו מהקשר, וכך למעשה הוא יאהב פחות ויתרחק. דווקא ההפך הוא הנכון אם אנו רוצים שמישהו ... אהבה. מצד שני, יש מצב נדיר שהיא דווקא תתרכך כשתראה שנפגענו, אבל צריך להיות מודעים לסיכון ההפוך: ההסתברות שהיא תחליט שלא אכפת לה היא גבוהה, ואז היא תתרחק עוד יותר. כיצד הדינמיקה פועלת גם במכירות? בדוגמה מעולם המכירות: אם ... אצלו תחושה שאם הוא לא קונה כרגע, זה אומר שהוא לא באמת רוצה את המוצר, אז אם בכל זאת יחליט לא לקנות באותו רגע - הוא יאמץ את המחשבה שכנראה אני לא באמת מעוניין במוצר הזה. לכן חשוב להשאיר ...

... הפרספקטיבות במקביל, אחרת לא יוכל להתקדם. הפרספקטיבה הראשונה, רצוא, היא הצורך בשאיפות אינסופיות, כגון הרצון להיות אלוהים, לחוות שלמות מוחלטת או להרגיש אינסוף. החשיבות של שאיפות אלו היא ביצירת דחף חזק שיניע את האדם קדימה. מצד שני, אם האדם ... רוצים הכל או כלום. לכן, הוא מדגיש את הצורך בפעולות קטנות ומעשיות מאוד שיביאו לתוצאות מעשיות. למשל, אדם יכול להחליט שהוא רוצה לשפר רק במעט, אפילו בגרוש אחד או בשנייה אחת נוספת של דיוק. מה הדוגמה שנותן אליעד על ... כיצד להשתמש בחיים כתרגילי חשיבה באופן מעשי? אליעד מציע שהאדם יבחר דברים ספציפיים בחייו, אפילו שלושה דברים חשובים בלבד, ויחליט להתמקד בהם ברמה של רצון לשלמות. למשל, לשאול שאלות כמו: איך אפשר להרגיש טוב בלי רע?, האם אפשר להשיג יתרונות בלי חסרונות? או איך אפשר להרוויח כסף בצורה הטובה ביותר?. עצם ההתמקדות בשאלות אלו באופן מוחלט ושלם, גורמת לאדם לפתח את השכל שלו הרבה יותר מאשר אם יפעל בצורה כללית או חסרת מטרה מוגדרת. כמו ...

... הניתוח ולבדוק את הלוגיקה של ההנחות שעומדות בבסיסה. אם מתברר שההנחות אינן נכונות או בלתי הגיוניות, רק אז אפשר להחליט שהשאלה עצמה לא הגיונית. אם השאלה בכל זאת קיימת ונשאלת, כנראה שיש בה איזו לוגיקה סמויה שצריך לחשוף. אליעד ...

... שלך? האם אתה יודע על מה תחשוב? איך נוצרות מחשבות? מה המחשבה הבאה שלך? איך נוצרות מחשבות? איך אלוהים מחליט? איך אלוהים מקבל החלטות? האם אתה באמת מייצר את המחשבות שלך? אליעד כהן מנתח שאלה מורכבת מאוד: האם אתה מייצר את המחשבות שלך, ... היה צריך לדעת מראש בדיוק על מה הוא הולך לחשוב אילו אכן הוא היה זה שמייצר את מחשבותיו באופן מוחלט. עם זאת, אליעד מדגיש הבדל חשוב: כשאדם יוצר שולחן, הוא משתמש בחומרים ידועים מראש ובשיטה ברורה. לעומת זאת, כשמדובר ... מחשבה תהיה ביטוי מדויק ומדויק של הרצון שלו. אבל במציאות היומיומית, אנחנו רואים שזה לא בדיוק כך. אדם יכול להחליט לשבת לפתור תשבץ בשעה הקרובה, ובכך הוא כן מייצר באופן כללי את הנושא של מחשבותיו (התשבץ). אך עדיין, הוא ... בחומרים נסתרים ליצירת מחשבותיו, ולכן הוא לא יכול לדעת במדויק איך תיראה המחשבה הבאה שלו. איך כל זה קשור להחלטות של אלוהים? אליעד מקשר את הדיון הזה לנושא של החלטות אלוהים. הוא מציג את השאלה: איך אלוהים מחליט? כיצד אלוהים מקבל החלטות לגבי יצירת דברים בעולם? אם אלוהים כביכול שולט במאה אחוז במה שקורה, הוא אמור לדעת מראש בדיוק מה תהיה ... האם אלוהים עצמו באמת מייצר את הרצונות שלו, או שאולי אפילו אצלו יש תהליך פנימי בלתי מודע שמשפיע על החלטותיו? כלומר, גם ההחלטות של אלוהים הן תהליך שדורש הבנה עמוקה יותר. הנקודה שאליעד מדגיש היא שתהליך של יצירת מחשבה או החלטה הוא הרבה יותר מורכב ממה שנראה על פני השטח. הוא מערב תהליכים לא מודעים, רצונות פנימיים, והיבטים שהאדם לא ...