... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק אפשרי המציאות. כי כל דבר שקיים, תמיד יש את האפשרות, ... יהיה קיים. וכל דבר שקיים, יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה דבר, וכאשר האדם מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן ... אמת, ויכול להיות שהיא שקר. והאדם לא יכול להיות בטוח, האם דעתו היא אמת אובייקטיבית, או שמא דעתו היא רק אמת סובייקטיבית בלבד. כי אין לאדם שום דרך אובייקטיבית, לאמת באופן אובייקטיבי את הידיעות שלו. כי האדם מאמת את הידיעות שלו, באמצעות השכל שלו. ואם השכל טועה, אז ... ולכן לא ניתן לאמת באמצעות השכל, את המסקנות של השכל עצמו. ולכן, כל האמיתות של האדם, הן נכונות רק באופן סובייקטיבי בלבד. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, וכאשר האדם בוחר (ואיך הוא בוחר ובמה תלויה הבחירה שלו?), שלא להזדהות עם שום רעיון שאינו נכון באופן מוחלט, על ידי ... 100% מעצמו, ובכל כוחו הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק אפשרי המציאות. כי הוא אפשרי, רק כאשר יש הפרדה בין האדם ... דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק ... מרחיק מעצמו את כל המחשבות שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על מחשבה אחרת, ששונה ונפרדת ממנה. ולכן, שום מחשבה, קיומה אינו מוכרח, אלא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו שום אמונה כלל. כי האמונה אפשרית, רק בדבר שקיומו ... שייכת שום אמונה כלל. וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת ה

... את האמת, חיפוש עצמי, מודעות עצמית, התפתחות אישית, חיפוש רוחני, איך לשאול שאלות? איך לדייק בדיבור? איך להתפתח רוחנית? הבדל בין יש לאין, שכל אלוהי איך הכנה רוחנית מסייעת בהבנת האמת? בהרצאה, אליעד כהן עוסק בהכנה רוחנית ובחיפוש אחרי האמת, תוך כדי דיבורים על דרכי ההתפתחות האישית והמודעות העצמית. הוא מתאר את הדרך שבה ניתן לדייק את השאלות המנטליות ולהתפתח רוחנית בעזרת מחשבה מדויקת. לאורך השיחה, הוא משלב רעיונות מורכבים על יש ואין, ועל איך כל רעיון נתפס על ... הדרך לשאול שאלות בצורה מדויקת? אליעד מציין כי הדרך להצלחה בתהליך רוחני או אישי היא לדייק את השאלות שנשאלות. הוא מסביר שכששואלים שאלה לא מדויקת, קשה לקבל תשובה נכונה. ככל שהשאלה מדויקת יותר, התשובה שתתקבל תהיה ממוקדת ... החשובות בתהליך רוחני אמיתי. הוא מדגיש את הצורך לשאול שאלות בצורה נכונה, לדעת כיצד לדייק את המחשבות, ולסגל דרכי חשיבה שיכולות להוביל את האדם להבנה רוחנית גבוהה יותר. השאלות היותר חשובות, לדבריו, הן אלו שמתמקדות בהבנה ... בתהליך הרוחני, ולא בשאלות כלליות או לא ממוקדות. הבדל בין יש לאין שאלות רוחניות כיצד לדייק בשאלות התפתחות אישית ורוחנית הכנה מנטלית הבנה מנטלית בעולם הרוחני שכל אלוהי ...

מחויב או אפשרי, להיצמד לאמת, מודעות עצמית, לא לשקר לעצמך, מי האויב שלך? לדייק בדיבור, הדרך אל האושר, איך להיות מאושר? מאיפה באים הרצונות? רוצה שיאהבו אותי, אהבה עצמית מה ההבדל בין מחויב לאפשרי ואיך זה משפיע על החיים? אליעד כהן מסביר שהמציאות שלנו מורכבת משני סוגי מושגים מרכזיים: מושג מחויב ומושג אפשרי. מושג מחויב הוא דבר שמבחינתנו הוא מוחלט, אין אפשרות להתנגד לו, ואנחנו מרגישים שאי אפשר אחרת. מושג אפשרי הוא דבר שניתן להטיל ספק בקיומו, והוא לא מחויב המציאות. למשל, כשיש רצון מסוים שאנחנו מרגישים שהוא מחויב, כמו הרצון לאהבה, הרצון לאכול או הרצון להיות מוערכים - הוא מרגיש לנו מוחלט, כאילו אין לנו בחירה אלא למלא אותו. אבל אליעד מדגיש שבמציאות, אף רצון אינו מחויב באמת, והכל הוא בגדר אפשרות שאנחנו בוחרים להאמין בה, לפעול לפיה, או לוותר עליה. דוגמה מפורטת שנתן אליעד היא של אדם שמרגיש שהוא חייב לשתות נס קפה. נדמה שהרצון לשתות נס קפה הוא מחויב, מוחלט, שאין אפשרות להתנגד לו. אבל בפועל, מדובר ברצון אפשרי. הוא מסביר שאם אדם היה מבין לעומק שהרצון הזה הוא רק אפשרות, ולא מחויב, הוא היה מסוגל לעצור לרגע ולשאול למה אני חייב את הנס קפה הזה? ואז הייתה מתבררת האמת: אין שום סיבה מוחלטת לחייב את זה. אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי עישון: אם מישהי מעשנת סיגריה, זה נראה לה משהו מחויב, שאין לה אפשרות להתנגד לו. הוא טוען שהסיבה לכך היא שהאדם לא באמת מבין שהרצון לעשן הוא בסך הכל אפשרות שהמוח הפך אותה למחויבת. אליעד מדגים שאם אותה בחורה הייתה באמת מודעת לעובדה שהעישון גורם לה סבל, ושהוא האויב שלה ממש, היא הייתה יכולה להתנגד לו באופן מוחלט, ממש כפי שהייתה מתנגדת לאדם שמנסה לפגוע בה פיזית, למשל אם ... ואמיתית האם אני באמת חייב את זה? מה יקרה אם לא אשתה נס קפה? - הוא היה מבין מיד שזה בסך הכל רצון אפשרי ולא מחויב. אלא שהאדם לרוב לא שואל את השאלות האלה, כי קל לו יותר לקבל את האשליה שהרצון הוא מחויב. האם אפשר באמת להשתחרר מהרצונות? אליעד מסביר שאם אדם באמת יחקור כל רצון עד הסוף, וישאל למה? מה באמת יקרה אם לא אמלא אותו? הוא יגלה שכל הרצונות הם רק אפשרויות, לא מחויבות. כשאדם מבין זאת לעומק, הוא יכול להגיע למצב של חופש מוחלט מהסבל. כי הרצון לא ישלוט בו יותר. הוא מדגיש את החשיבות של להיות אמיתיים מול עצמנו, לא לשקר לעצמנו, ולא לתת לרצונות לשלוט בנו באופן עיוור. כי ברגע שהאדם מבין שאין שום דבר באמת מחויב, גם הפחדים והחרדות נעלמים, והוא מוצא שלווה אמיתית ואושר פנימי. איך להיות מאושר באמת? הדרך לאושר על פי אליעד כהן היא לדייק בדיבור, להיות במודעות עצמית גבוהה, לא לתת לרצונות אוטומטיים לשלוט בנו, ולהבין לעומק שהרצונות האלה הם רק אפשרויות ולא מחויבויות. כשהאדם מבין את זה, הוא מפסיק לשעבד את עצמו לכל מיני רצונות אובססיביים, כמו הרצון שיאהבו אותו או הצורך להיראות טוב, והוא מתחיל לחיות חיים שלווים ומאושרים באמת. איך להפסיק לשקר לעצמי? מהו רצון מחויב? איך להשתחרר מאובססיות? איך להפסיק את החרדות? מי האויב האמיתי שלי? איך להיצמד לאמת? איך לפתח מודעות עצמית? ...

פוטנציאל המציאות - כיצד נוצר הפוטנציאל של המציאות? כי לאדם נראה הגיוני, שרק הביטוי של הפוטנציאל צריך להתגלות, אך הפוטנציאל עצמו קיים תמיד. כי הפוטנציאל, הוא האפשרות שהדבר יהיה, גם אם הוא איננו. והאפשרות, נראה לאדם שהיא תמיד קיימת. ובריאת העולם נתפשת, כמימוש של האפשרות לקיומו של העולם. וכמובן שזאת טעות. כי גם הפוטנציאל לכך שתהיה נפרדות, גם הוא עצמו נוצר. ולכן לדוגמה, לומר שאלוהים ברא את העולם והוציא אותו מהכוח אל הפועל, זאת כמובן שטות מוחלטת. כי עצם האפשרות של אלוהים לברוא את העולם ... האמיתית, שם, הכל אחד ממש. ושם האחדות, היא אחדות של אמת, שבה אין שום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. כי אם יש נפרדות ברמת הפוטנציאל, הרי שכבר יש מקום וזמן, שבתוכם קיימות האפשרויות השונות. כי הנפרדות של האפשרויות, גם היא עצמה תופסת מקום, עבור כל אחת מהאפשרויות. והמהות של האפשרויות עצמן, היא אחת. והמהות ... והיא ורק היא, אלוהים האמיתי. וכל השאר, אלו שקרים, בדמות אלוהים. ולכן בשורש המציאות, אפילו פוטנציאל ואפשרות של נפרדות אין. אז אם לא הייתה שום אפשרות של שינוי, אז כיצד נוצרה האפשרות לשינוי, וכיצד היא יצאה מכוח אל הפועל ובאה לידי ביטוי? וזהו סוד הצמצום שביארתי במקומות אחרים. וכאן התחדד, שבשורש המציאות, אין שום נפרדות, אפילו לא כפוטנציאל. כי שם הכל אחד ממש. ...

... של אלוהים, בריאת העולם, למה אלוהים ברא את העולם? מי ברא את הפוטנציאל של המציאות? מי ברא את הבורא? האם אלוהים ברא את העולם מתוך שעמום? אליעד כהן מתייחס לשאלה מדוע אלוהים ברא את העולם, ומדבר על אחת הטענות הנפוצות ... הבסיסית - מי יצר את יכולת הבריאה של אלוהים, או מהיכן הופיעה היכולת הזאת? האם הפוטנציאל לבריאת העולם תמיד היה קיים באלוהים? אליעד כהן ממשיך להעמיק בשאלה לגבי הפוטנציאל של בריאת העולם, ושואל אם פוטנציאל זה תמיד היה קיים באלוהים. אם התשובה היא שכן, פירוש הדבר הוא שהמהות האלוהית כבר מראש אינה אחדות מוחלטת, כי יש בה פוטנציאל להפריד את עצמה וליצור משהו נוסף. מנגד, אם התשובה היא לא, והפוטנציאל לא היה קיים - אז כיצד בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? אליעד מסביר בפרוטרוט את הקושי הלוגי בפרדוקס הזה: אם יש באלוהים פוטנציאל של נפרדות, אז הוא כבר לא אחדות מוחלטת, ואם אין בו פוטנציאל כזה, אז איך בכלל התרחשה הבריאה והופיעה הנפרדות? השאלה הזו חושפת את הסתירה העמוקה בהבנת מושג הבריאה והאחדות. מדוע ההסבר שאלוהים ברא את העולם כדי ... יגיע בסופו של דבר לתובנה שהכל אחד - כלומר, שבמהות העמוקה של המציאות אין הבדל בין הפוטנציאל לבין מימושו בפועל, בין לפני הבריאה לבין אחריה. הוא מציין שבאמת, ברמה העמוקה ביותר, לא קיים פוטנציאל נפרד או נפרדות מוחלטת אלא הכל אחד מוחלט. לדבריו, העמקה בשאלות וחקירת הפרדוקסים תגלה לאדם את השכל האמיתי שלפיו הפוטנציאל והנפרדות מתהווים מתוך אחדות מוחלטת, למרות הסתירה הלוגית לכאורה. אליעד מדגיש שוב ושוב שהפתרון האמיתי לשאלות הללו הוא הבנה שהכל הוא אחדות אחת גדולה ... מה יצר את אותה סיבה? אם לפני הכל אלוהים היה קיים ללא חלוקה, כיצד הופיע בו פתאום פוטנציאל לשינוי? הטענה אלוהים ברא את רצונו לא פותרת את הקושי, כי אם אין רצון מראש, אין תהליך שמחולל רצון חדש. כמו כן, עולה גם השאלה מי העניק לאלוהים את ... עצמה, שהרי היכולת הזו היא כבר סוג של קיום נוסף מעבר למהות המקורית. כיצד בעיית הפוטנציאל של המציאות מחמירה את הקושי? ישנה שאלה פילוסופית עמוקה: האם הפוטנציאל לקיום העולם תמיד היה קיים בתוך המהות האלוהית? אם התשובה חיובית, לכאורה לא הייתה מהות אלוהית טהורה לחלוטין, כי כבר היה בה פוטנציאל להפריד ולהפוך את עצמה למשהו נוסף. אם התשובה שלילית, ואין שום פוטנציאל שכזה, איך בכל זאת נוצרה נפרדות מתוך אחדות מוחלטת? הפרדוקס מציג מצב שבו המהות הראשונה אמורה להיות באחדות כה גדולה, שאין בה אפשרות לשום נפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובכל זאת, בעולם שלנו כן קיימת נפרדות, ומכאן שהשאלה נותרת בעינה: כיצד נוצרו בכלל האפשרויות הנפרדות מתוך אחדות מוחלטת? מדוע הסברים מקובלים כמו ... שמעמיק בכל השאלות הללו - איך מופיע רצון בישות מושלמת שאין בה שום שינוי, איך קיים פוטנציאל לנפרדות במציאות אחדותית, למה העולם בכלל נוצר, ומה הייתה הסיבה של הסיבה - בסופו של דבר מגלה שכולן מובילות אל נקודה אחת. הנקודה היא שאין באמת הבדל בין לפני ואחרי הבריאה, בין הפוטנציאל לביטוי בפועל, ובין נפרדות לאחדות ברמה העמוקה ביותר. הגילוי הוא שהכל אחד, וכל השאלות מתנקזות לתובנה שהמהות של המציאות חורגת מכל חוקיות או הסבר לוגי ... ואז נשאלת השאלה איך נוצר הרצון שיהיה לו מעניין, איך נוצר הרצון? השעמום הוא לא מחויב המציאות, כי באותה המידה יכל לא להשתעמם, רק אנשים מטופשים אומרים כאלו הסברים, כי ההסבר הזה לא נותן שום דבר, כי הא שאלה הנשאלת היא מי יצר את ... ללא רצון את הרצון! אבל זה לא נכון, כי מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? האם זה מחויב המציאות שכמו שיש ישות שהיא אלוהים שתהיה ישות שהיא לא אלוהים? לא, לא מחויב שיהיה רק אלוהים, ולכן לא מחויב שאלוהים יהיה בורא! כי אם יכול להיות שיש רק אלוהים, אז אלוהים לא בורא, כי אז צריך להגיד שיש דבר נוסף, פוטנציאל נוסף, חוץ מאלוהים! ומאחר שיש אפשרות שתהיה מציאות ללא שום דבר אחר שהוא לא אלוהים, אפילו לא ברמת הפוטנציאל, ממילא מצד מהותו האמיתית של אלוהים, הוא אפילו לא מוגדר כבורא! כי כדי להגדירו כבורא יש להגיד שיש ישות נוספת חוץ ממנו! ונגיד שהוא ברא את הרצון ללא רצון, ממילא נשאל מי ברא אצל הבורא את יכולת הבריאה? מה גרם לבורא ליצור את הפוטנציאל של המציאות בכלל? בעצם זה מתיחס לכל ההסברים למה אלוהים ברא את העולם, כי נגיד שהוא ברא מסיבה כזאת או אחרת, תמיד נשאל מה זה שגרם את היכולת הזו לברא. מה היה לפני הסיבה הראשונה ולמה? הלוגיקה היא פשוטה, שום סיבה היא לא מחויבת, ברגע שאתה אומר יש מציאות א פירושו של דבר שיכולה להיות מציאות אחרת. ותמיד השאלה תהיה קיימת בעינה, מאחר והיה יכול להיות שתמיד היה רק עולם, שאין את סיפור המפץ הגדול, זה היה יכול שלא ...

... להיצמד לאמת? איך להקשיב ללב? איך להקשיב לשכל? איך להגיע להארה? איך לדייק בדיבור? איך לומר את האמת? איך לחפש את האמת? איך לגלות את האמת? איך לדעת מהי האמת? איך להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? בשיחה שהעביר אליעד כהן, הובהרה לעומק השאלה כיצד יכול האדם להיצמד לאמת, בין אם מדובר באמת של הלב, השכל, או אמת מוחלטת (אבסולוטית). המטרה המרכזית שהוצגה היא להיות במצב שבו האדם לעולם לא יוכל לגלות בדיעבד שהוא טעה, או שמישהו אחר יוכל להראות לו טעות או אי - דיוק במחשבה שלו. אליעד כהן הסביר כי להצמד לאמת פירושו לחשוב מחשבות ולהביע דעות רק כאשר האדם בטוח ב - 100% שהן נכונות, וזה מחייב את האדם לבדוק ולחקור לעומק כל מחשבה וכל רגש. אליעד הסביר בתחילת הדברים, כי כאשר מישהו אומר ... הרגלים חדשים. לדוגמה, אדם שבעבר חשב שלדבר הרבה זה דבר לא טוב, יצר הרגל של שתיקה ודייק מאוד בדיבורו. לאחר תקופה שבה התחיל לדבר יותר מבלי לחשוב קודם על התכלית, התברר לו שהדיבור הזה נעשה טבעי עבורו, והוא כבר לא יכול להגדיר אותו כמשהו פסול. אולם, אליעד מדגיש שההרגשה שמשהו הפך לטבעי, רק מפני שמתרגלים אליו, אינה מוכיחה שהוא באמת טוב או אמיתי יותר. עצם העובדה שהלב מתרגל למשהו, לא הופכת את הדבר ליותר אמיתי או מדויק, אלא פשוט לטבעי יותר. איך יודעים אם המחשבה או ההחלטה שלך נכונה באמת? אליעד מסביר שלמעשה, כדי לדעת אם אתה אכן ... כאשר האדם אינו בטוח באופן מוחלט בהחלטה שלו בזמן אמת, הוא לא באמת נמצא במצב של להיצמד לאמת. איך להשיג את האמת האבסולוטית? אליעד מסביר שבאופן עקרוני, אי אפשר להגיע לאמת מוחלטת שהיא מחוץ לפרספקטיבה שלך, אבל כן ניתן לשאוף לאמת מוחלטת שנמצאת בתוך עצמך. אמת ... תחושה, ומצפון - מסכימים באופן מלא, ניתן לומר שהאדם הגיע לאמת האבסולוטית שלו. מהו דיוק אמיתי בדיבור ובמחשבה? אליעד מציג הבחנה חשובה בין דיוק לבין תכלית: דיוק אין פירושו בהכרח לדבר עם תכלית ברורה או להימנע מדיבורים סתמיים, אלא להיות בטוח במה שאתה אומר. לדוגמה, אם אתה אומר יש פה אור, ואתה בטוח במאה אחוז שאכן יש אור, זהו דיוק. אם אתה אומר יש חושך כשבעצם יש אור, זו אמירה לא מדויקת. כלומר, הדגש הוא לא על המטרה של הדברים, אלא על מידת הוודאות שלך כשאתה אומר או חושב אותם. האם ההרגלים משנים את ... מבעבר, יתברר שהמציאות הקודמת לא הייתה המקסימום האפשרי. באותו אופן, אם בעבר הוא חשב שדיבור ללא תכלית אינו מדויק, וכיום הוא רגיל לכך, ייתכן שההרגשה שלו תשתנה, אבל לא בהכרח מדובר במשהו שנכון אבסולוטית, אלא בהרגל שמשנה את התפיסה שלו לגבי האמת. האם התנהגות ... מדגים שהטענה שהלב הולך אחרי המעשים נכונה באופן יחסי, אך לא מוחלטת. מה המשמעות של להיצמד לאמת בתכלס? בסופו של דבר, אליעד אומר כי להיצמד לאמת זה להיות בטוח באופן מוחלט בדברים שאתה אומר וחושב, בלי שאף אחד יוכל לגלות לך טעות. הדרך לכך היא לבדוק בכל רגע אם מה שאתה חושב או מרגיש הוא אכן ודאי או לא. אם יש ספק כלשהו, פירושו שאתה לא באמת צמוד לאמת שלך, ועליך להמשיך לחפש ולברר עד שתגיע למצב של וודאות מוחלטת. איך לדעת מהי האמת? כיצד להיצמד לאמת? מהי אמת מוחלטת? איך לדייק בדיבור? האם הרגל יוצר אמת? איך להקשיב ללב? איך לחפש את האמת? ...

... את מה שקורה, חוק השתוות הצורה, איך להיצמד לאמת? איך לדייק בדיבור? רצון אין סוף, השתוות עם המציאות, אחדות עם המציאות, לרצות את המציאות, ... יותר - הרצון להתמזג עם המציאות עצמה. לכן, להגיע להשתוות הצורה פירושו שכל הרצונות של האדם מאוחדים לכדי רצון יחיד ובלתי מותנה, שהוא הרצון במה שישנו כרגע. כיצד לדייק בדיבור ולהיצמד לאמת? אליעד מסביר שהיצמדות לאמת ודייקנות בדיבור מתחילות ביכולת של האדם לדבר בצורה ברורה ופשוטה, ללא שימוש ... רוצה להיות דואגת, טובה, או שהיא רוצה לשמור על המצב הקיים. כדי לדייק בדיבור, האדם צריך להימנע מלהשתמש במושגים שהוא ... אינסוף מופיע במהלך השיחה עם אליעד, והוא מסביר שיש למושג הזה כמה פירושים. הפירוש המרכזי שאליעד מתמקד בו הוא מצב שבו יש לאדם רצון אחד מוחלט, ... שלמות או פער מול המציאות. לכן, אם לאדם יש רצונות ספציפיים שלא מחויב שיתקיימו במציאות, הם יכולים להוות קונפליקט פנימי ולמנוע ממנו להגיע לאחדות שלמה. במילים אחרות, הרצונות שלא מחויבים במציאות יוצרים פער בין האדם לבין המציאות. הפתרון, לפי ... מה שקורה? מה זה חוק השתוות הצורה? איך להגיע לרצון אינסוף? איך להיצמד לאמת ולדייק בדיבור? כיצד להגיע לאחדות עם המציאות? מהו רצון ...

להיצמד לאמת, דיבור פנימי, לא רוצה, רוצה שלא, רצון נייטרלי, לא בעד ולא נגד, לא טוב ולא רע, לדייק בדיבור מה ההבדל בין אני לא רוצה לבין אני רוצה שלא? כשאדם מדבר עם עצמו, יש חשיבות גדולה מאוד לדייק במילים שהוא בוחר להשתמש בהן. אליעד כהן מדגיש את חשיבות הדיוק בשיח הפנימי, ומסביר את ההבדל בין המשפטים אני לא רוצה לבין אני רוצה שלא, הבדל שלכאורה נראה קטן, אך משמעותי ... לו בדיקת דם בבוקר והוא צריך להיות בצום. הוא אינו רק אדיש או נייטרלי, אלא יש לו העדפה ברורה לא לאכול. מה החשיבות של הדיוק בשיח הפנימי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שכאשר האדם מדבר עם עצמו, אי - הבהירות בשימוש במונחים כמו לא ... כן (רוצה ברור), בסדר (מוכן), אני לא רוצה (אדישות או נייטרליות) או אני רוצה שלא (התנגדות פעילה). כיצד על האדם לדייק בשיח הפנימי שלו? אליעד כהן מציע לאדם להתבונן היטב בשיח הפנימי שלו, ולהחליף את הביטוי לא רוצה בביטויים ... משהו, עדיף שיגיד לעצמו אני רוצה שלא לעשות את זה, כדי לוודא שמדובר בהתנגדות אקטיבית וברורה. לסיכום, לפי אליעד כהן, הדיוק בשימוש במילים בשיחה הפנימית שלנו יכול לסייע לנו להבין בצורה עמוקה ומדויקת יותר את הרצונות האמיתיים שלנו, ולהוביל לבהירות פנימית ושלווה גדולה יותר. מה ההבדל בין לא רוצה לרוצה שלא? לדייק בשיח הפנימי חשיבות הדיוק העצמי איך לזהות רצון נייטרלי? מתי לא רוצה הוא התנגדות פעילה? ...

... האם לדייק בדיבור עם אנשים? האם לדבר בצורה מדויקת? האם לשקר ... את האמת? האם לומר את כל האמת? האם להיות אמיתי? האם להיצמד לאמת? לשקר לעצמך, לשקר לאחרים, דיוק בדיבור מול אנשים, מתי לא להיצמד לאמת? מתי לשקר? האם חשוב לדייק בדיבור עם אנשים? אליעד כהן מסביר את סוגיית הדיוק בדיבור ומדגיש שהשאלה אם צריך לדייק בדיבור עם אנשים תלויה בנסיבות. לדבריו, לדייק פירושו לומר את הדברים בדיוק כפי שהם. למשל, כאשר הכוס ... מה המשמעות של להיות מדויק עם עצמך? אליעד כהן מדגיש שהדיוק עם עצמך הוא החשוב ביותר. אדם שרוצה להרגיש טוב, להצליח בחיים, ולפתח את השכל שלו בצורה משמעותית חייב לדייק עם עצמו. המשמעות היא שצריך להקפיד על דיוק מוחלט בכל מחשבה, בכל אות, בכל פסיק ובכל נשימה, ולוודא שהמילים שאתה אומר לעצמך משקפות בדיוק את המציאות כפי שהיא. הדיוק הזה מאפשר הבנה עמוקה יותר של המציאות, הבנה שמובילה להרגשה טובה יותר, להגשמת משאלות, ולהצלחה בתחומים שונים. האם תמיד כדאי לדייק בדיבור עם אנשים אחרים? לפי אליעד כהן, בשונה מהדיוק העצמי, לא תמיד כדאי לדייק בדיבור עם אחרים. לפעמים כדאי לדייק מאוד, לפעמים כדאי לדייק באופן חלקי, לפעמים עדיף לשקר, ולפעמים עדיף לומר רק חצי מהאמת. הכל ... אם אדם מבצע פרזנטציה למכירת מוצר ללקוח, לא תמיד כדאי לו להיצמד לדיוק מוחלט. יכול להיות שהדיוק יתרום לתחושה של הלקוח שהמוצר פחות אטרקטיבי, והלקוח לא יקנה. במקרה כזה, הדיוק הוא לא מדויק - הוא פוגע בהשגת המטרה. במקום זה, עדיף שלעתים הוא ידייק, לעיתים ישמע כאילו הוא מדייק, ולעיתים יעמיד פנים שהוא מדייק, או אפילו ישקר או יסלף את האמת, אם זה ישרת את המטרה שלו למכור את המוצר. מתי הדיוק הופך ללא מדויק? אליעד מסביר שתפיסת העולם שאומרת שצריך תמיד לדייק היא עצמה אינה מדויקת, כי לפעמים אדם כל כך עסוק בניסיון לדייק עד שהוא פוגע ביכולת שלו להשיג את מטרתו. במקרה כזה, דווקא ההתעקשות על דיוק יתר פוגעת בדיוק ובתוצאה הרצויה. לדבריו, לפעמים הדיוק המוחלט עם אדם אחר דווקא מרחיק אותנו מהמטרה שלנו. מה ההבדל בין לדייק עם עצמך לבין לדייק מול אחרים? לדברי אליעד כהן, ההבדל בין

... המימדים של המציאות, יקומים מקבילים, לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים, לפני השכל האנושי, מימד הפוטנציאל האין סופי, מימד האפשרויות האין סופיות, אין הבדל בין יש לאין, דבר והיפוכו בו זמנית, יקומים מקבילים בו זמנית, הארה מה ההבדל בין פוטנציאל לממשי בתפיסת המציאות שלנו? התפיסה היום - יומית שלנו מבוססת על ההפרדה בין מה שיכול לקרות ... היד עצמה. כלומר, ביום יום אנחנו מפרידים בין מה שקורה במציאות באופן ממשי לבין מה שיכול לקרות רק בדמיון או באופן פוטנציאלי. זוהי ההפרדה בין הבכוח לבפועל, בין הפוטנציאל לממשי. כאשר הפוטנציאל יוצא מן הכוח אל הפועל, נוצרת ההפרדה בין יש לאין. לדוגמה, אם כרגע יש פה יד פתוחה, אז אין כאן יד סגורה. מתוך אינסוף האפשרויות שהיו קיימות בפוטנציאל, התממשה רק אפשרות אחת מוגדרת וספציפית. כאשר פוטנציאל מתממש, הוא יוצר צמצום המאפשר הבחנה ברורה בין מה שיש לבין מה שאין. מהו מימד היקומים המקבילים, ומה הקשר שלו לפוטנציאל אינסופי? המימד השני, מימד היקומים המקבילים, הוא פרספקטיבה שבה אנחנו כבר לא מבחינים בין הפוטנציאל לבין הממשי. בפרספקטיבה הזאת האדם לא רואה את המציאות בצורה המצומצמת שלה, אלא דרך המהות של ... והצורה היא הלבוש החיצוני. כאשר אדם מתחיל לחקור את המהות, הוא מגלה שכל מה שקורה במציאות הוא רק צורה אחת של פוטנציאל אינסופי, שיכול היה להתממש למיליון צורות אחרות. בפרספקטיבה זו של המהות והפוטנציאל, אין הבדל ממשי בין האפשרויות השונות, כי כולן קיימות במקביל. כלומר, האדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל, רואה בו זמנית את כל האפשרויות שקיימות. זוהי הפרספקטיבה של יקומים מקבילים: במקום ובזמן ... במציאות הפשוטה יכול לקרות רק דבר אחד, אך במימד היקומים המקבילים, כל האפשרויות קיימות יחד, בו זמנית. האם במימד הפוטנציאל הכל באמת אפשרי? למרות שהאדם שרואה את המציאות דרך הפוטנציאל רואה אינסוף אפשרויות במקביל, גם כאן יש גבול. אפילו במימד של יקומים מקבילים, השכל האנושי ... נמצא ביקומים המקבילים, הוא עדיין מבדיל בין יש לאין. רק שכאן, היש הוא מה שיכול לקרות, והאין הוא מה שאפילו באופן פוטנציאלי לא יכול לקרות לעולם. מה קיים לפני הפוטנציאל, לפני הרצון של אלוהים? מעבר למימד של יקומים מקבילים, קיים מימד עמוק יותר: המימד שלפני הפוטנציאל. במימד זה לא רק שאין הבדל בין יש לאין או בין אפשרות למימוש, אלא אפילו האפשרות עצמה איננה קיימת. זוהי הפרספקטיבה העמוקה ביותר, שנמצאת מעבר לשכל האנושי ומעבר לכל אפשרות של דמיון. מה זה אומר לפני הפוטנציאל? הכוונה היא שלפני שהייתה בכלל אפשרות שמשהו יקרה או לא יקרה, לפני שהייתה אפילו אפשרות ... במימד הזה לא קיימת הפרדה בכלל בין יש לאין, כי האפשרות להבדיל ביניהם עוד לא נוצרה. זהו מצב שאפילו האפשרות לפוטנציאל איננה קיימת בו. ברמה הזאת אפילו האפשרות עצמה נבראת, וזאת בעצם הרמה הגבוהה ביותר של תפיסת ... כאשר אדם נמצא במימד הראשון (היום - יומי), הוא מוגבל לראות את העולם רק דרך ההבדלים בין מה שיש בפועל למה שרק בפוטנציאל. כשהוא מתקדם למימד של היקומים המקבילים, הוא רואה את המציאות דרך הפוטנציאל, כלומר, מבין שכל האפשרויות קיימות במקביל. וכשהוא ממשיך מעבר לכך, לפני הפוטנציאל, הוא מגיע למצב שבו אפילו ההבחנה בין אפשרויות לא קיימת. ההארה היא התהליך שבו האדם ... מגבלות השכל האנושי, ומגיע למצב של אחדות מוחלטת של ההפכים, שבו היש והאין הם אחד באופן מוחלט. יש ואין בו זמנית לפני הפוטנציאל יקומים מקבילים אחדות ההפכים לפני הרצון של אלוהים מעבר לשכל האנושי פוטנציאל וממשי שלום חברים אז הפעם נדבר לגבי הנושא של תפיסת המציאות, יקומים מקבילים, פוטנציאל, יש ואין. אז בקיצור, זה הולך ככה - יש לנו כל מיני רמות של תפיסת מציאות, שזה אומר שיש כל ... כל דבר אחר שעולה בדעתכם יש הבדל בין מה שיכול להיות לבין מה שקורה בפועל. זה נקרא הבדל בין בכוח לבפועל, הבדל בין פוטנציאל לבין ממשי. בעולם שלנו, ברמה החיצונית והפשוטה, אנחנו מבדילים בין מה שיכול לקרות, שזה נקרא פוטנציאל או אפשרות, לבין מה שבאמת קורה, שזה נקרא ממשי. ההפרדה בין יש לאין בתוך מה שבאמת קורה, יש ... בסוף יש כאן משהו מסוים. או שיש, או שאין. כלומר, ההפרדה בין יש לאין מבוססת על ההוצאה מהכוח אל הפועל. כאשר הפוטנציאל מתממש, הוא מצטמצם לצורה ספציפית ומוגדרת, ואז אותה צורה או שיש בה משהו או שאין בה משהו. זה ...