... איך להצליח לשמר ידע והבנות לאורך זמן? אליעד מסביר שעל מנת לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם לרמת הערך שהוא ... יותר ברצינות. לדבריו, להתייחס קצת יותר ברצינות זו עדיין גישה שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן רב, ובלבד שתשיג את ... מסוים בקלילות או בזלזול, אל תתפלא ואל תתלונן כאשר התוצאות יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר מכן. מה המשמעות של להיות ... תלוי על שערה דקה, מעל הים, בחושך, כאשר למטה מחכים כרישים לטרוף אותו. במצב כזה, האדם יהיה ברמת רצינות מוחלטת - הוא יתרכז ויעשה הכל כדי לא ליפול. באותו אופן, מסביר אליעד, אדם צריך להיות רציני כלפי מטרה או ... שהוא רוצה להשיג. זאת הרצינות שאליעד מתכוון אליה - רצינות שבה אין מקום לקצת או לפשרות קטנות, אלא רצינות מוחלטת והחלטה נחושה ללכת עד הסוף. מדוע אליעד לא מתאמץ לגרום לאדם להבין? אליעד מבהיר שאם הוא היה מאמין באמת שזו ... משום שהוא לא רואה בזה בעיה חמורה עבורו. הוא מסביר שזו האחריות של האדם עצמו להבין את חשיבות הדבר ולהחליט שהוא רוצה את ההבנה באמת. כל עוד האדם אינו באמת מראה נכונות ופתיחות לרצינות, אליעד אינו רואה צורך לעשות ...

פרידה, התמודדות עם פרידה, להבין את חוקי המשחק, קבלת החלטות של אלוהים, לפי מה אלוהים מחליט, תאום ציפיות איך להתמודד עם פרידה בצורה נכונה? התמודדות עם פרידה היא אתגר שכולל בתוכו תהליך מורכב של הבנת חוקי המציאות וקבלת ההחלטות המתרחשות בעולם. אליעד מסביר שבעת פרידה אדם מוצא את עצמו בסיטואציה שבה קשה לו להמשיך הלאה. הוא חווה חוסר ... לשבת ולברר האם יש אלוהים שמנהל את העניינים או שהכל מקרי וחסר תכלית. אם הוא לא יברר זאת בצורה מוחלטת, הוא תמיד יישאר עם ספק ועם תחושת חוסר ביטחון לגבי מצבו ועתידו. הוא יחשוב שאולי יש סיכוי שאלוהים יסייע ... לעולם לא יהיה לו שקט נפשי. למה אלוהים עושה דווקא את מה שהוא עושה? אליעד מדגיש שהדרך שבה אלוהים מקבל החלטות אינה ברורה בהכרח לאדם. הוא מציע שההחלטות של אלוהים יכולות להיות סתמיות, או נובעות מרצון ספציפי או מאיזושהי מטרה נעלמת. יכול להיות שאלוהים פועל מתוך הנאה ... יישאר ספק ופחד, שיקשו עליו להתקדם הלאה ולשחרר את העבר. אליעד מסביר שהמצב הבריא הוא כאשר האדם מגיע למסקנה מוחלטת וברורה, בין אם המסקנה היא שהכל מקרי או שהכל מכוון. ברגע שתהיה לאדם הבנה ברורה על אופן קבלת ההחלטות של המציאות או של אלוהים, הוא יהיה מסוגל לקבל את כל התרחישים - גם טובים וגם רעים - מתוך ... אליעד מציין שכדי להתמודד עם פרידה או כל קושי רגשי, חובה להבין לעומק את חוקי המציאות. זה כולל בירור מוחלט של התפיסות שלך לגבי אלוהים, לגבי היכולת לשנות מציאות, ולגבי המקור האמיתי של האושר הפנימי. כאשר אדם מבין לעומק ... מפחד יותר לאבד קשר או להיפרד. בסיכומו של דבר, אדם שמתמודד עם פרידה, לפי אליעד, צריך לשאוף להגיע לתשובה מוחלטת לגבי המציאות, להיות סגור על הדברים, ולהגיע למצב פנימי שבו הוא יכול להרגיש טוב בכל סיטואציה. איך להתמודד עם פרידה? האם יש אלוהים? איך אלוהים מחליט? האם ניתן לשנות את המציאות? התמודדות עם תלות רגשית

... הפתרון לפי אליעד צריך להיות דרך חשיבה שונה לחלוטין: המחאה צריכה להתמקד בשינוי השורש, בשינוי שיטת החשיבה ובאופן שבו מתקבלות החלטות במדינה. הפגנה נגד משהו נקודתי כמו מחיר הקוטג או הדיור אינה יעילה, כי היא רק מזיזה את הבעיה למקום אחר. אליעד מציע למחאה ללמוד לעומק איך באמת עובדת הכלכלה ואיך מתקבלות החלטות פוליטיות. צריך להבין את המנגנון הפנימי, להבין כיצד כל חוק או החלטה משפיעים על השאר. לדעתו, הבעיה הבסיסית היא שהמנהיגים אינם מחויבים באמת לאזרחים אלא לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם, ולכן הפתרון האמיתי הוא שינוי שיטת הניהול וקבלת ההחלטות ברמת השורש. מה המטרה האמיתית של המחאה? אליעד מסכם שהמטרה של כל המחאות בעולם נובעת משני מניעים בסיסיים: הפחתת ...

... כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים. מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית? אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב ... אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט להחזיר ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי, ולהרפות. איך ההתנגדות למציאות יוצרת סבל? אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנשים ...

... שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם ... תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ... באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר ... וגם באובדן שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר?

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא ... כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש ... שאני עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא ... להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום ... שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. ... בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני ... אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן ... ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא ... לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מוחלטת לא מפסיק בהכרח לפעול בעולם. להיפך, דווקא מי שבאמת לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

... שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ... כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי ... יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק / שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה ... יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל.

... שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק ...

... לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס מקום וזמן. והאדם שאינו מגדיר שום דבר, הוא ... שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: כי כדי שהאדם ירגיש טוב ממשהו, לשם ... מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה? וההסבר הוא, שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט, רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה. ורק משום שהוא כן יודע, שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע. ולא לקבל החלטה, זה יכול לגרום לאדם נזק, רק אם יש לו מטרה כלשהי להשיג. שאז האדם נלחץ ומרגיש תלוש וכיוב, כאשר ... שהוא הציב סביבו, עליו לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא יותר טוב או יותר רע, משום דבר אחר. כי הטוב והרע, ...