איך להחליט מה הכי כדאי לעשות? ✔איך לקבל החלטה? האם כדאי לעשות משהו? 4 שלבים בקבלת החלטה, קבלת החלטות, איך לדעת אם כדאי לעשות משהו? איך לדעת מה...

איך לדעת איך לעשות משהו? איך הכי נכון לעשות משהו? איך לקבל החלטה? איך לדעת מה נכון לעשות? איך להחליט מה לעשות? איך לדעת מה לעשות? מהי המטרה של המשימה? מודל לקבלת החלטות, שיטות איך לקבל החלטה, איך להחליט החלטה?

...כי ייתכן שהמטרה מורכבת או רחבה מדי. לדוגמה, אדם שרוצה להיות בריא צריך להגדיר במדויק מה זה אומר עבורו - האם להיות בריא זה לאכול נכון, לעשות ספורט, או אולי לנוח יותר? ככל שהמטרה תהיה ברורה ומפורטת יותר, כך הדרך לפתרון תהיה ברורה ומדויקת יותר. לסיכום, איך לקבל החלטה נכונה לגבי כל דבר? השיטה לקבל החלטה נכונה לגבי איך לעשות משהו היא תמיד להציב קודם את השאלה למה? - מהי המטרה שלי?. לאחר שהתשובה לשאלה זו ברורה ומדויקת, הדרך לפעולה תהיה ברורה. אליעד ממליץ לא לדלג על שלב בירור המטרה, כי זהו שלב חיוני שבלעדיו...

לעבור באור אדום, זהירות בדרכים, לעבור ברמזור אדום, לשתול לעצמך מחשבה, התניה עצמית, חוקי התנועה, לגרום לעצמך להאמין

...ההתניה להימנע מלעבור באדום ללא קשר לנסיבות יוצרת סוג של מנגנון בטיחות. למה חלק מהאנשים נוהגים לפי אמונה עיוורת בכביש? אליעד כהן מוסיף ומסביר כי ישנם אנשים שמקפידים לא לעבור באור אדום בדיוק מאותה הסיבה שהם מאמינים באלוהים - פשוט כי ככה אמרו להם. לדבריו, מדובר באנשים שפועלים באופן דתי ואוטומטי בלי לחשוב. הם מקבלים את החוק באופן עיוור, ולמעשה, התנהגותם בכביש משקפת גם התנהגויות פוליטיות ואחרות שלהם. הם לא מפעילים שיקול דעת בכל פעם מחדש, אלא פועלים לפי הכללים והנורמות הקבועים מראש. אליעד נותן דוגמה נוספת...

איך לקבל את החסרונות של עצמך? איך לקבל את עצמך כמו שאתה? איך להתיידד עם החסרונות שלך? הדרך לגן עדן עוברת דרך גיהנום, סבל בדרך אל האושר, מרגיש שאני כלום, האם באמת יש לי ערך? מה הערך האמיתי שלי? האם להעריך את עצמי?

...אלוהים שם חרב בכניסה לגן עדן, כי כדי להגיע למקום של שלמות, עליך לעבור דרך פחד, כאב והסכמה מלאה לאבד הכל. החרב מייצגת את הפחד הגדול שלך - והדרך היחידה להיכנס לגן עדן היא להסכים למות במובן הפנימי, כלומר, לוותר על כל מה שחשבת שאתה יודע על עצמך. מה הסיבה האמיתית לכך שאנשים סובלים? לפי אליעד, אנשים לא סובלים בגלל החסרונות שלהם אלא בגלל שהם מנסים להילחם בהם או להוכיח שאין להם אותם. הסבל הוא לא תוצאה של הבעיה עצמה (למשל חוסר ערך), אלא של המאבק וההתנגדות למציאות. ברגע שאתה מסכים בלב שלם לקבל את המציאות...

תהליך למידה, איך המוח לומד? איך מתבצעת למידה? מהי למידה? איך ללמוד? איך המוח עובד? איך המוח חושב? איך להטיל ספק?

...שמשהו הוא ככה וככה. למשל, אם ילד לומד שאסור לעשות פעולה מסוימת, למעשה הוא למד להאמין שזה אסור. בכל פעם שהוא נתקל במידע חדש, הוא עובר תהליך של שכנוע עצמי. אליעד מדגיש שתהליך הלמידה ברמה העמוקה ביותר הוא בעצם תהליך של יצירת אמונה חדשה. הוא מוסיף כי בכל למידה יש אלמנט של שכנוע עצמי: האדם משכנע את עצמו שכעת יש בידיו ידיעה חדשה, למרות שבעצם מדובר באמונה שהוא סיגל לעצמו. לדוגמה, גם כשאדם לומד עובדה כמו השנה היא 2024, הוא לא יודע זאת בוודאות מוחלטת, אלא משוכנע בכך ברמה מסוימת של אמונה. מהי רמת הידיעה המוחלטת...

איך לא להרגיש רע משום דבר? איך לא להיפגע משום דבר? איך לא לפחד משום דבר? מה זה משנה? האם זה משנה? למה זה משנה? מה התכלית? אז מה אם אני ארגיש רע, אז מה אם יהיה לי רע, איך להרגיש טוב תמיד? איך להיות מאושר תמיד? רגשות רעים

...ולכן הדרך לשפיות ולאושר היא לא לקחת ברצינות דברים שוליים. איך להרגיש טוב תמיד, גם כאשר קורים דברים רעים? אליעד כהן אומר שהגישה של מה זה משנה? מאפשרת לנו להרגיש טוב גם אם קורים דברים לא נעימים. לדוגמה, הוא מציע לומר לעצמנו: אז אמות, אז מה זה משנה? אז יפטרו אותי, אז מה זה משנה? אז ארגיש רע, אז מה זה משנה?. בצורה כזו, לא משנה מה יקרה - אנחנו שומרים על תחושת שלווה, מכיוון שאין לדברים האלה ערך אמיתי. מה לעשות כשעולות מחשבות שגורמות לנו להרגיש רע? אליעד מציע שכאשר עולות מחשבות מטרידות, במקום לנסות לפתור...

מחלות נפש גנטיקה ותורשה, בריאות הנפש והקשר הגנטי, מחלות נפש גנטיות, מחלות נפש תורשתיות, גנטיקה של הפרעות נפשיות, תורשתיות של הפרעות נפשיות, מחלות נפש במשפחה, סכיזופרניה גנטית, חרדה גנטית, דיכאון גנטי, הפרעה נפשית תורשתית

...יש נטייה לקשור מחלות נפש לגנטיקה? הנטייה להאמין שמחלות נפש הן תורשתיות או גנטיות מגיעה פעמים רבות מהשאלות שמפסיכיאטרים שואלים את המטופלים. לדוגמה, כאשר אדם מאובחן כסכיזופרני, והפסיכיאטר מגלה כי אחד מהוריו אובחן כך גם הוא, יטען כי מדובר כנראה בגורם תורשתי. גם אם לא מוצאים קרוב משפחה מאובחן, יטענו שייתכן שלקרוב מסוים הייתה הפרעה נפשית שלא אובחנה, וכך ימשיכו להחזיק בתיאוריה הגנטית. אולם, האם זה בהכרח נכון? לא בהכרח. העובדה שאנשים עם הפרעות נפשיות נמצאים באותה משפחה אינה בהכרח מעידה על קשר גנטי. השפעת...

מלך או עבד, הכל רע, הכל טוב, הכל אחד, רשימו, רצוא ושוב, שורש הרצון הראשון, התאבדות, חיים אחרי המוות, הכי טוב, הכי רע

...שאתה כבר נמצא בעולם כמה שעות, אך מבחינתך התחושה היא שרק הרגע הגעת לעולם, כי לפני כן היית במצב של אחדות. מצד אחד, יש זיכרון עמום של האחדות, אבל מהצד השני, יש ספק האם בכלל באמת היית שם. במצב זה, האדם נע בין פרספקטיבות שונות: לפעמים מרגיש שהוא באמת היה באחדות, ולפעמים זה נראה לו כדמיון בלבד. מהן ארבע הפרספקטיבות שאליעד מציג לגבי החוויה של האדם במציאות? אליעד מפרט ארבע פרספקטיבות מרכזיות: מצב המלך: האדם מרגיש שהכל רצונו ושהוא שולט במציאות, הכל מושלם כי כך הוא רוצה. מצב העבד: האדם מרגיש חסר שליטה, כאילו...

יכולות על טבעיות, יכולות על אנושיות, יכולות מיסטיות, יכולת קריאת מחשבות, טלקינזיס, הזזת חפצים בכוח המחשבה, לקרוא מחשבות, ידיעת העתיד, מתקשרים, מיסטיקנים, מכשפים, יכולות על חושיות

...עצמה. כדי להגיע ליכולת על - טבעית, הרצון חייב להיות נקי לחלוטין וללא אינטרסים אחרים. איך אפשר לבדוק אם יכולות על - טבעיות באמת קיימות? אליעד מסביר את הבעייתיות בבדיקת הטענות של מיסטיקנים, מתקשרים או מכשפים שמצהירים שיש להם יכולות מיוחדות. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמאות מוחשיות כמו: אדם שטוען שהוא מסוגל לקרוא מחשבות - אפשר לבדוק אותו על ידי כך שנותנים למחשב לבחור מספר אקראי לחלוטין, ומבקשים מהמיסטיקן לגלות את המספר. אם היכולת אמיתית, הוא חייב להצליח כל פעם ב - 100%. אם הוא מצליח רק חלק מהזמן, זו לא...

לשנות תכונות אופי, לא מצליח לשנות את האופי שלי, איך לשנות את האופי שלי? איך לשנות את עצמי? איך לקבל את עצמי? יש לי אופי גרוע, יש לי אופי חלש, יש לי אופי קשה, איך אפשר לשנות אופי? לא מצליח להשתנות, לא אוהב את עצמי

...ושואל מה לעשות. התגובה שמגיעה מסביבתו היא לחקור את האופי לעומק, להבין את היתרונות והחסרונות שבו, ולבחון האם באמת יש צורך לשנותו. מהו הסיפור הנוסף על שינוי תכונות האופי? בסיפור שני מוסבר כי עצם הרצון לשנות את תכונות האופי עלול להיות שגוי. אחד המשתתפים בדיון (השואל) מזכיר את המונח לשנות את החשיבה, ואליעד אומר שגם הרצון לשנות את החשיבה הוא שגוי כשלעצמו, אם לא מבינים עד הסוף מה עומד מאחורי החשיבה או תכונת האופי. למה שאיפה לשנות את האופי נחשבת שקרית? אליעד מסביר שאם אדם באמת היה חוקר את האופי שלו לעומק...

שם
סיסמא