... אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים שלפני כל החלטה חייב להתרחש תהליך מחשבתי. הוא מדגים שדווקא ההחלטה הראשונה בחיינו הייתה ללא כל תהליך מחשבתי מקדים. למשל, ברגע הלידה עצמה, כשהתודעה שלנו נוצרה, לא יכול היה להתקיים תהליך מחשבתי שקדם לכך. באותה נקודה לא הייתה קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך ... אסטרטגיות מרכזיות להתמודדות עם מחשבות או רצונות שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה ... (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם ... ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי האסטרטגיה המומלצת של אליעד? האסטרטגיה שאליעד מציע לבסוף היא שילוב בין שני התהליכים: מצד אחד, להשתמש בגישה אקראית, פשוט להחליט ככה זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול ... - היא עצמה הפתרון לבעיה. כאשר אדם מבין באמת, לא באופן תאורטי אלא באופן מוחשי ומלא, שכל שיטות החשיבה וההחלטה מובילות לתוצאות סותרות ולא ניתן להתקדם מעבר לכך, אז מתרחש שחרור מוחלט מהקונפליקט הפנימי, כי האדם כבר לא מחפש פתרון נוסף. לפי אליעד, אם מישהו עדיין מחפש פתרון נוסף או דרך ... לתאם ולדייק בין ההבנה שלו לבין החוויה הממשית שלו, וכך בהדרגה להשתחרר באמת מהקונפליקט. איך להשתחרר ממחשבות אקראיות? מהי החלטה שרירותית? סיבתיות מול אקראיות ברוחניות איך להפסיק לחשוב? מה לעשות כשהשכל סותר את עצמו? האם אפשר להחליט בלי לחשוב?

... איך לנצח את המשחק של החיים? איך להסתכל על החיים מבחוץ? איך להיצמד לאמת? חיים טובים האם אפשר באמת להחליט מה טוב ומה רע בחיים? אליעד מסביר שכדי להשתחרר מסבל ולהגיע לאושר אמיתי צריך להבין את הדרך שבה אנחנו ... האדם מהמחויבות וההיצמדות להגדרות הקיימות, ולאפשר לו לקבוע לעצמו באופן חופשי מה טוב ומה רע בכל סיטואציה. לדוגמה, ניתן להחליט שמשהו הוא 90% טוב ו - 10% רע, או להיפך, בהתאם להחלטה חופשית ומודעת. איך להתאמן על היכולת להחליט מה טוב ומה רע? כדי להצליח לשנות את ההסתכלות על טוב ורע, אליעד ממליץ להתחיל מדברים קטנים, פשוטים, שבהם ... מסביר שכאשר האדם מבין את המנגנון הזה, הוא יכול לגרום לעצמו להרגיש טוב או רע באופן יזום. כלומר, ניתן להחליט באופן מודע על רגשות ותחושות, וכך להשתחרר מתלות באירועים חיצוניים ובנסיבות החיים. מה הקשר בין מודעות ליכולת לשנות רגשות? אליעד מדגיש שמודעות מלאה מאפשרת לאדם להתבונן על עצמו מבחוץ, כמו במאי בסרט, וכך להחליט מה הוא רוצה להרגיש ומה לא. אם אדם מבין שהוא זה שמחליט אם משהו הוא טוב או רע, הוא יכול גם להחליט להיכנס למשחק הזה ולחוות רגשות, או לצאת ממנו כשירצה. לדוגמה, אדם יכול להחליט שכאב הוא טוב, ובכך להרגיש טוב עם מצב שבעבר גרם לו סבל. ככל שהמודעות גדלה, היכולת לשלוט ברגשות ובתפיסות ... מוגדרת. כשהוא מגיע למצב זה, הוא חופשי מהסבל ומהתלות באירועים חיצוניים. האם הטלת ספק יכולה להוביל לשיגעון או לבלבול מוחלט? אליעד מדגיש שהטלת ספק איננה אמורה לגרום לשיגעון, אלא להוביל את האדם למצב של מודעות עמוקה יותר, שבו הוא יכול לבחור את האמת שלו. הטלת ספק נכונה ומאוזנת מאפשרת להגיע למצב של חופש מוחלט. הוא מזהיר שאם מישהו יטיל ספק בצורה לא נכונה, ללא כיוון ברור או ללא מודעות, הוא עלול להתבלבל. לכן, ...

... הולכים עד הסוף במבצעים הצבאיים? אליעד מציין שהבעיה המרכזית במבצעים כמו עמוד ענן או עופרת יצוקה היא חוסר הרצון להחליט באופן מוחלט מה רוצים להשיג. הממשלה לא באמת מחליטה האם היא רוצה לחסל את האויב או להגיע לפתרון סופי אחר, ולכן המצב חוזר על עצמו שוב ושוב. הדבר משקף את חוסר ההחלטה אצל האדם עצמו, כאשר הוא מתמודד עם פחדיו ורגשותיו: הוא לא בטוח אם עליו להילחם בהם עד הסוף או לקבל אותם ולהשלים איתם. למה קשה להחליט לפגוע בחפים מפשע? אליעד מסביר שהקושי להחליט לפגוע בחפים מפשע מבטא קושי פנימי של האדם לפגוע בחלקים מסוימים בתוכו, גם אם הם מפריעים לו. הרצונות הטובים ... בתוכם או מסתירים את החלקים המזיקים. מהי מלחמה אווירית בתוך האדם? מלחמה אווירית, לפי אליעד, היא מצב שבו האדם מחליט חד - משמעית להילחם בכל מחשבה שלילית, ללא הבחנה וללא היסוס. האדם לא מחכה עד שהמחשבות יגיעו אליו, אלא תוקף אותן מראש, ללא רחמים. זוהי גישה פנימית החלטית שנועדה לחסל את מקור הסבל, גם אם פירוש הדבר לפגוע בחלקים פנימיים שעלולים להיראות חפים מפשע, אך למעשה מאפשרים למחשבות השליליות להסתתר ולהתקיים. האם יש דרך לנצח את הטרור? אליעד מדגיש שהאדם חייב להחליט בין שתי אפשרויות קיצוניות: או ללכת למלחמה עד הסוף, או להיכנע ולהשלים עם המצב הקיים. אי אפשר להמשיך כל הזמן במצב ביניים, כי הדבר מוביל לסבל מתמשך. הוא משתמש בדוגמה של חמאס וישראל: אם ישראל באמת הייתה מחליטה חד - משמעית איך לפעול, היא הייתה משיגה את מטרותיה. כך גם האדם, חייב להחליט איך להתמודד עם הפחדים והספקות שלו בצורה חד - משמעית וברורה. איך הרצונות הקטנים מגנים על הפחדים הגדולים? אליעד ... הם החפים מפשע הפנימיים, ואדם שמסרב לפגוע בהם למעשה מאפשר לפחדים הגדולים לשרוד ולהמשיך להציק לו. מדוע האדם אינו מחליט ללכת עד הסוף עם החלטותיו? אליעד טוען שהאדם לא הולך עד הסוף עם ההחלטות שלו, משום שבתוכו קיימים כוחות מנוגדים שרוצים דברים שונים. בדומה למדינה שצריכה להחליט בין ביטחון לכלכלה, אדם צריך להחליט בין מטרות סותרות. חוסר ההחלטה נובע מהרצון להרוויח משני הצדדים, מה שמוביל בסופו של דבר להפסד בשני התחומים גם יחד. למה הגנה אינה הפתרון ... נגד דיכאון או חשיבה חיובית זמנית - רק דוחה את ההתמודדות האמיתית ולא פותרת את הבעיה. מה לעשות כאשר מחליטים להילחם? כשמחליטים להילחם, אומר אליעד, חייבים ללכת עד הסוף. אסור להתפשר או להשאיר ספקות. הדבר נכון הן ברמה הפנימית של האדם ... אירוע חיצוני, כמו המבצעים הצבאיים בישראל, הוא רק השתקפות של המאבק הפנימי של האדם. הפתרון לכל קונפליקט חייב להיות החלטי וחד - משמעי, ללא ספקות או היסוסים. רק כך אפשר להשיג שקט אמיתי ויציב, הן במציאות הפנימית והן במציאות ... מבצע עמוד ענן משמעות רוחנית איך להתמודד עם פחדים? האם אפשר לנצח את הטרור? מלחמה או שלום פנימי? כיצד לקבל החלטות חד - משמעיות? הגנה או התקפה? מהם חפים מפשע פנימיים?

זהות מגדרית, Genderqueer, גנדרקוויר, קוויר א בינארי, נון בינארי, מגדר שלישי, הומופוביה, לא גבר ולא אישה, טרנסגנדרים, זהות מינית, ניתוח לשינוי מין, אדם הסובל מהפרעת זהות מגדרית, דיספוריה מגדרית, הפרעות נפשיות, גבר או אישה

בודהיזם, אכזריות לא אנושית, צמחונות, רחמנות, להתאכזר, התעללות בבעלי חיים, בודהה, אכזריות לשמה, ליהנות מהסבל, אכילת בשר, אלימות, נהנה לסבול, רוצה לסבול, לאהוב את הרע, לרצות להרגיש רע

... לכל התנהגות אחרת, עומדות בפניו ארבע אפשרויות מרכזיות. הבנת סיבת ההתמכרות היא שלב משמעותי, אך לאחר מכן יש צורך להחליט כיצד להתמודד עם הגילוי. אפשרות ראשונה: מציאת התנהגות חלופית באפשרות זו, האדם מחפש פעולה חלופית שתמלא את הצורך שבגללו הוא התמכר מלכתחילה. למשל, אדם שאוכל כי הוא מרגיש בודד יכול להחליט להיפגש עם חברים או לעסוק בפעילות אחרת שתפיג את הבדידות שלו. הרעיון המרכזי הוא שההתמכרות היא פתרון מסוים לבעיה ... הבעיה שמובילה להתמכרות. בגישה זו, האדם יכול לבחור אחת משתי דרכים מרכזיות: לקבל את הבעיה כפי שהיא - לדוגמה, להחליט שהבדידות היא לא באמת בעיה ולהשלים איתה. לגלות שהבעיה בכלל לא קיימת - לדוגמה, להבין שהוא לא באמת בודד, ... מפסיק לבצע את ההתמכרות פשוט כי הוא מבין שההתמכרות חסרת תועלת ולא מספקת לו פתרון אמיתי לבעיה. אפשרות רביעית: החלטה מודעת להמשיך בהתמכרות האפשרות הרביעית והאחרונה היא שאדם מבין היטב את הסיבה להתמכרות, יודע גם שההתמכרות גורמת לנזקים, ובכל זאת מחליט להמשיך בה באופן מודע. הוא משקלל את היתרונות והחסרונות ומגיע למסקנה שהתועלת שהוא מפיק מההתמכרות גדולה בעיניו מהנזק שהיא גורמת. למשל, אדם שמודע לכך שהוא אוכל בגלל בדידות, יודע שהאכילה פוגעת בבריאותו, אך מחליט שהקלה הרגשית שהוא מקבל שווה עבורו יותר מנזקי הבריאות. הוא מקבל החלטה מודעת להמשיך בהתנהגות הזו, תוך ידיעה מלאה של ההשלכות האפשריות. למה תהליך השינוי מורכב ולא פשוט? ההבנה של סיבת ... שלב משמעותי, אך התהליך של השינוי עצמו אינו בהכרח פשוט או ליניארי. הסיבה לכך היא שהאדם צריך להתמודד עם החלטות מורכבות נוספות לאחר ההבנה הראשונית: הוא צריך להחליט האם יש לו אלטרנטיבה יעילה אחרת להתמודדות עם הבעיה. הוא צריך לבחון האם הוא באמת יכול או רוצה לקבל ... מתקדם, האדם מגלה שיש הרבה שכבות וניואנסים באיך שהוא מתמודד עם ההתמכרות שלו. לא תמיד זה שחור או לבן, וההחלטה הסופית תלויה בהרבה גורמים שונים - רגשיים, שכליים, חברתיים ובריאותיים. איך אפשר להמשיך ולהעמיק בתהליך הגמילה והבנת ההתמכרות? כדי ... ימצא פתרון אחר כדי למלא את החוסר שהוביל אותו להתמכרות. לדוגמה, אם אדם אוכל כשהוא מרגיש בודד, הוא עשוי להחליט שבמקום לאכול, הוא יפגוש חברים, יתאמן או יעסוק בפעילות אחרת שתמלא את תחושת הבדידות בדרך שונה. אפשרות שנייה: קבלה ... האפשרות הרביעית היא שאדם יבין את הקשר בין הבדידות לבין ההתמכרות, אך עדיין יבחר להמשיך בהתנהגות הממכרת. הוא יכול להחליט, למשל, שהאכילה אכן פותרת לו את בעיית הבדידות בצורה מסוימת, ושהוא מוכן לשלם את המחיר על כך - גם ...

... אלה. האם מי שיכול לאהוב בלי תנאים חייב לאהוב את כולם? כאשר אדם יכול לאהוב בלי תנאים, הוא יכול להחליט אם ברצונו להשתמש ביכולת זו או לא. זה דומה למישהו שיש לו כוחות על - הוא יכול לנצח במשחק ... אחרים. יש לו את החופש לבחור את הדרכים בהן הוא ישתמש בכוחו ובאהבתו, ויש סיבות רבות לכך שהוא עשוי להחליט לא להפעיל את היכולת הזו כלפי מישהו מסוים. למה שמישהו שיכול לאהוב אותי בלי תנאים, לא יאהב אותי כך? ... זהו כישרון, כמו כוחות על שיש לכל אחד את היכולת להפעילם. אדם לא חייב להשתמש בכוחות אלו, אלא יכול להחליט האם להפעילם ובאיזה מצבים. לא מדובר בכפייה או חובה לאהוב כל דבר ללא תנאים, אלא ביכולת הבחירה להשתמש באהבה זו. כל אדם יכול להחליט לאהוב את עצמו או אחרים, אך אין חובה לעשות זאת תמיד. סיכום היכולת לאהוב בלי תנאים היא אכן כשרון, ... אלה. האם מי שיכול לאהוב בלי תנאים חייב לאהוב את כולם? כאשר אדם יכול לאהוב בלי תנאים, הוא יכול להחליט אם ברצונו להשתמש ביכולת זו או לא. זה דומה למישהו שיש לו כוחות על - הוא יכול לנצח במשחק ... אחרים. יש לו את החופש לבחור את הדרכים בהן הוא ישתמש בכוחו ובאהבתו, ויש סיבות רבות לכך שהוא עשוי להחליט לא להפעיל את היכולת הזו כלפי מישהו מסוים. למה שמישהו שיכול לאהוב אותי בלי תנאים, לא יאהב אותי כך? ...

... במציאות סביב הדבר הזה ישפיעו עליו יותר. כיצד היחס למציאות משפיע על היציבות הרגשית? הדרך להשיג יציבות רגשית היא להחליט כיצד להתייחס למציאות באופן ברור ויציב. אדם יכול לבחור האם הוא תמיד רוצה להצליח, תמיד להפסיד, או תמיד להתלונן. אפילו החלטה מודעת לחיות בדיכאון היא יציבה יותר מאשר להיות במצב של התלבטות מתמדת וחוסר ודאות. אליעד מדגיש כי הבעיה נוצרת כאשר אדם מתלבט בין מצבים שונים ולא מצליח להגיע להחלטה ברורה. ככל שאדם יגבש עמדה ברורה ויציבה לגבי המציאות, כך הוא יחוש פחות תנודות במצב רוחו. למה חשוב להבין ... האם יש לו שליטה על רגשותיו, ומה גורם לו להרגיש טוב או רע. רק כאשר האדם מגיע להבנה ברורה ומוחלטת של המציאות, ללא זיגזוגים וספקות, הוא מגיע ליציבות רגשית מוחלטת. לדוגמה, אדם שמתמודד עם מציאות מסוימת וחש שהיא רעה, חייב להבין לעומק מדוע הוא תופס אותה כרעה. מנגד, אם ... במצב של התלבטות מתמדת בין רצונות שונים, יחווה תמיד זיגזוג רגשי. הוא מציע לבחור בכיוון ברור ולא לזגזג: או להחליט שלא רוצים להבין את המציאות כלל, או להחליט שרוצים להבין עד הסוף, או פשוט לקבל את המציאות כמו שהיא ללא כל תלות בהבנה. מה שחשוב הוא לא להישאר במצב ביניים, שבו האדם פעם רוצה להבין ופעם לא. ההתלבטות היא הגורם המרכזי לתנודות הרגשיות. כאשר אדם מגיע להחלטה ברורה - לטוב או לרע - הוא מגיע ליציבות רגשית. למשל, אם האדם מחליט שהוא רוצה להבין את הסיבות למה דברים קורים, עליו להתמיד בזה עד הסוף. אם הוא מחליט שזה לא מעניין אותו - עליו לוותר לגמרי על הרצון להבין, ורק אז יגיע לשלווה. כיצד הגעה להבנה יציבה של המציאות תיצור שקט נפשי? ברגע שהאדם מגיע להבנה יציבה ומוחלטת של המציאות, הוא מפסיק לחוות זיגזוגים בין מצבי רוח שונים. הוא כבר לא מתלבט אם העולם טוב או רע, ... וזה נותן לו שקט נפשי ויציבות רגשית עמוקה. אליעד מדגיש שהגעה לשלווה פנימית ויציבות רגשית אינה בהכרח קשורה לאושר מוחלט, אלא להבנה יציבה ומוחלטת של המציאות. מי שמצליח להגיע להחלטה כזו כבר לא מתייסר בתנודות של מצב רוח, כי כל מה שקורה לו נתפס אצלו בצורה יציבה וברורה. כיצד להיות אמיתי עם עצמך מוביל ליציבות? אליעד כהן מסביר כי להיות אמיתי עם עצמך פירושו להבין באופן מוחלט מה אתה באמת רוצה. אם אדם מחליט משהו, עליו ללכת איתו עד הסוף ולהפסיק את הזיגזוג. אם מחליטים להיות מאושרים, חייבים להבין בדיוק מה יגרום לאושר ולהשיג אותו. אם מחליטים לוותר על האושר, יש לקבל זאת באופן מלא. ברגע שאדם אמיתי עם עצמו לגבי מה הוא באמת רוצה, הוא ... רגשית. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהמפתח ליציבות רגשית הוא יציבות תפיסתית: לתפוס את המציאות בצורה ברורה ויציבה, ולדבוק בהחלטות שלך באופן מוחלט. על ידי כך, האדם חווה רוגע פנימי עמוק, והוא הופך לשלם עם עצמו ועם המציאות שסביבו. איך לשלוט במצבי ... המצב הרגשי של האדם מושפע יותר מהשינויים בו. איך ניתן להגיע ליציבות רגשית? על מנת להגיע ליציבות רגשית, יש להחליט כיצד להתייחס למציאות. האדם צריך לגבש עמדה ברורה: האם הוא רוצה להצליח תמיד? האם הוא רוצה להפסיד תמיד? האם הוא רוצה להתלונן על מצבו? מהם הדברים שהוא מוכן לקבל ומהם אלו שהוא רוצה לשנות? אפילו אם אדם מחליט שהוא רוצה להיות בדיכאון, זו החלטה מודעת שנותנת לו יציבות מסוימת. הבעיה נוצרת כאשר הוא מתלבט - רוצה להבין אך לא מצליח, רוצה להיות מאושר ... לי שליטה על הרגשות שלי או שמישהו אחר בוחר בשבילי מה להרגיש? ברגע שהאדם מבין את המציאות בצורה יציבה ומוחלטת, הוא מפסיק לזגזג בין רגשות סותרים, מה שמוביל ליציבות רגשית. איך להפסיק את הזיגזוג הרגשי? האדם צריך להפסיק לעבור ... ולא נעצר באמצע. או שהוא מקבל את המציאות כמו שהיא ללא תלות בהבנה שלו. היציבות הרגשית מושגת כאשר האדם מחליט לא לזגזג יותר, והוא הולך עד הסוף עם האמת שלו. כאשר הוא מגיע להבנה יציבה של המציאות, הוא מפסיק ... האדם יגיע ליציבות רגשית כאשר יפסיק להתלבט בין רצונות סותרים ויבין את המציאות לעומק. רק על ידי חקירה מעמיקה, החלטיות והבנה יציבה, יוכל האדם להרגיש רגוע, מאוזן ושלם עם עצמו. איך לשלוט במצבי הרוח? מה גורם לאדם להיות לא ... חשוב יותר כך המצב רוח משתנה בהתאם לשינויים שחלו בעניין הנתפס כחשוב. חשוב להתייחס למציאות בצורה יציבה. על האדם להחליט ולנקוט עמדה, או שאני תמיד רוצה להצליח, או שאני תמיד רוצה להפסיד, או שאני רוצה להתלונן, מהם הדברים שאני ...

... למחשבות אחרות כמו אוכל, בעיות אישיות או סיטואציות בלתי פתורות מהעבר. אליעד מדגיש שאין באמת מצב של חוסר ריכוז מוחלט, אלא שהריכוז נמצא בדברים אחרים שנתפסים בעיני האדם כחשובים יותר באותו רגע. מדוע אין באמת חוסר ריכוז מוחלט? אליעד כהן מדגיש שהמושג חוסר ריכוז הוא מטעה. אין באמת מצב של חוסר מוחלט בריכוז, אלא תמיד יש ריכוז - השאלה היא רק במה האדם מתרכז. אם למשל אתה רעב, תתרכז באוכל, אם ... יותר מעבודתו, ולכן כדאי שיבדוק שוב את סדרי העדיפויות שלו. האם אפשר לכוון את הריכוז לפי רצוננו? לדברי אליעד, בהחלט אפשר לכוון את הריכוז. הוא מדגים זאת עם דוגמה של שריפה שמסיתה מידית את כל תשומת הלב מהעבודה. האדם יכול להחליט במודע שבשעות מסוימות נושא מסוים חשוב יותר, ולתעדף אותו. אם מישהו מתקשה להצליח בזה, הוא צריך להעריך מחדש את ... התנגשות בין שתי מטרות, כמו עבודה לעומת בעיה נפשית: לזהות באופן ברור את שני הרצונות ולהבין את ההתנגשות ביניהם. לקבל החלטה מודעת לגבי איזה נושא לטפל קודם, ולקבוע זמנים מוגדרים לטיפול בבעיה המשנית. לסגור פגישות מנטליות עם עצמך לגבי מתי ... ואמיתית. לסיכום: אין חוסר ריכוז אמיתי - תמיד יש ריכוז במשהו. הריכוז נקבע לפי סדר העדיפויות של האדם. חשוב להחליט באופן מודע על מה להתמקד ומתי. התאבדות אינה פתרון, כי התודעה ממשיכה להתקיים. אהבה עצמית אמיתית דורשת הבנה עמוקה ... מישהו אמור להיות מרוכז בעבודה, אבל הוא רעב, אז בעצם הראש שלו מרוכז באוכל. אין פה באמת חוסר ריכוז מוחלט, אלא הפניית הריכוז למקום אחר. שאלה: אז למה קוראים לזה חוסר ריכוז? תשובה: כי בעיני האדם שנמצא במצב כזה, ... שלנו תלוי במה שחשוב לנו, אבל אפשר בכלל לשלוט בזה? תשובה: כן. אפשר לנתב את הריכוז לפי מה שאתה מחליט שהוא חשוב לך באותו רגע. תחשוב על מצב קיצוני כמו שריפה: המוח מדלג אוטומטית לכל מה שמסכן אותך באמת. אבל אם אתה רוצה, אתה יכול להחליט שבשעות מסוימות העבודה היא הכי חשובה, ואת כל הנושאים האחרים אתה מזיז לשעה אחרת, כמו תור ביומן. שאלה: ואם ... הנפשית באמת דחופה מאוד, אולי שווה להקדיש לה זמן מיידי, אפילו אם זה בא על חשבון העבודה, ובלבד שתהיה החלטה מודעת. הנקודה היא לבחור באופן מודע. אם אתה לא בוחר, המוח שלך ימשיך לקפוץ בין שני הרצונות, ותהיה לך ... את הבעיה. שאלה: איך אפשר לסכם את הנושא הזה של חוסר ריכוז? תשובה: אין באמת מצב של חוסר ריכוז מוחלט. תמיד יש ריכוז במשהו, גם אם לא בדבר שהיינו רוצים להתרכז בו. האדם מתמקד תמיד במה שנתפס אצלו כחשוב ... אחרים שמציקים לך, ואם אתה לא מצליח להתרכז, זה אומר שהדברים האחרים יותר חשובים לך, ולכן אתה צריך או להחליט שהם לא חשובים לך, ואז ממילא אתה תתרכז, אם אתה תבין שמה שמציק לך לא באמת חשוב, אז אתה ... לו, תקשיב תתקשר אלי בשעה שתיים, כשאסיים לעבוד, אז הוא ידבר איתך בשעה שתיים. הכל לפי החשיבות. אתה צריך להחליט מה חשוב לי, אם זה מספיק חשוב אז תתרכז בזה במקום העבודה, ואם זה לא כל כך חשוב ואולי זה סובל דיחוי, אז תחליט אני כרגע רוצה להתרכז בזה, ובשעה שתיים כשאני מסיים תשים לך פתק אני רוצה לחשוב על הבעיה הזאת, מה ...

... יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית? אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית חלקית או שהבחירה היא מוחלטת - או שקיימת או שלא קיימת בכלל. מרבית האנשים חושבים שהם יכולים לבחור בחלק מהדברים ובחלק לא. לדוגמה, אדם לא יכול להחליט אם הבניין שמולו יעמוד או לא, או אם השמש תזרח, אך מרגיש שהוא כן יכול להחליט מה לעשות עם עצמו: אם ללכת או לעצור, אם לדבר או לשתוק. לפי התפיסה הרווחת, זו בחירה חופשית חלקית - בחירה חלקית בדברים מסוימים וחוסר בחירה מוחלט בדברים אחרים. אליעד מעמיק בשאלה הזאת מכיוונים שונים ומסביר מדוע, למעשה, לא יכולה להיות בחירה חופשית חלקית. הוא מעלה ... קיים משהו חיצוני שקובע לך במה תוכל לבחור ובמה לא, פירושו שאין לך כלל בחירה, כי משהו אחר כבר החליט עבורך מה נמצא בגבולות האפשרי ומה מחוצה לו. אם אתה הוא זה שקובע מה אפשרי ומה לא אפשרי עבורך, ... דברים יהיו נתונים לבחירתך ואילו לא. אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי פשוט: נניח שאתה אצבע ביד. האם האצבע יכולה להחליט לאן לזוז? אולי היא יכולה להחליט להתכופף מעט, אך האם היא יכולה להחליט על עצם מיקומה בתוך החלל? אם האצבע רואה עצמה כישות נפרדת מהגוף, היא תחשוב שיש דברים שהיא יכולה לבחור ויש דברים שלא. אבל האצבע אינה נפרדת מהגוף: הגוף הוא שמחליט עבורה. באותו אופן, אם האדם הוא חלק ממציאות רחבה יותר, גוף גדול כלשהו, אז או שהוא לא בוחר דבר כלל, או שהוא עצמו כל הגוף, ולכן הוא בוחר את הכל באופן מוחלט. האם הבחירה היא חוויה סובייקטיבית בלבד או אמת אובייקטיבית? אליעד מבחין חד משמעית בין חוויית בחירה לבין אמת אובייקטיבית. ... קודמים. לכן, התחושה אני בחרתי הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת. האם אפקט הפרפר מראה שאין באמת ... הקשרים המדויקים בין דברים אינה מעידה בהכרח על כך שהכל הוא סיבתי לחלוטין. העובדה שלא ניתן להוכיח קשר סיבתי מוחלט בין כל האירועים, לא מעידה בהכרח שהקשרים הללו לא קיימים, אך גם לא מאפשרת לאדם להיות בטוח שהכל נקבע ... כל מה שמתרחש נקבע מראש או אקראי לחלוטין, או שהאדם הוא המקור לכל הבחירות ביקום - ואז הבחירה היא מוחלטת על הכל, כולל הדברים שאינם מודעים לו. המסקנה הסופית שאליעד מציג היא פשוטה וברורה: לא יכולה להיות בחירה חופשית ...