... את הכלים שרכשת ולהתחיל לחשוד שהמחמאה אינה כנה, או מנגד, דווקא לנטרל חשדנות מיותרת ולראות שהמחמאה אמיתית. המפתח הוא להחליט באופן ברור מה המטרה שלך: האם אתה רוצה להיות יותר הרמוני ופחות חשדן, או דווקא לחדד את המחשבה שלך ... להרוויח, ולכן אין לו שום עניין במה שהאחר מרוויח. הסיפור הזה מדגים את היכולת להיות שלם עם עצמך ועם ההחלטות שלך, גם אם לכאורה זה נראה שאתה יוצא פראייר. האם עדיף לדעת או לא לדעת מה אנשים חושבים עליך? ... יכול לפעול בביטחון בשום מצב. אדם כזה עלול להתנתק מהמציאות, לאבד כל נקודת אחיזה יציבה, ולהיכנס למצב של אדישות מוחלטת, שבו לא משנה לו מה יקרה. איך אפשר לשלב בין אין הבדל ליש הבדל? אליעד מציג את רעיון האין הבדל כמצב שבו האדם יכול להיות בשלווה פנימית מוחלטת, ללא תלות בנסיבות. עם זאת, הוא מדגיש שהאין הבדל הוא כמו בלון חמצן, כלומר, כלי עזר שנותן לאדם יכולת ... מתי התמים הוא בחירה נכונה ומתי לא. האם החשדנות היא תמיד שלילית? אליעד לא מציג את החשדנות כשלילית באופן מוחלט, אלא ככלי שהאדם יכול להחליט אם להשתמש בו או לא. חשוב שהאדם ידע לבחור מתי כדאי לו להיות חשדן ומתי כדאי לו להימנע מזה. ההחלטה אם להיות חשדן תלויה בהקשר ובמטרות האישיות של כל אדם. איך להפסיק לחשוד באנשים? מה אנשים באמת חושבים עליי? ...

... את המחיר כדי להשיגו. אליעד מדגים זאת באמצעות תחושת הפחד מניצול או נטישה. הוא מסביר שאם אדם מצפה לביטחון מוחלט שלא ינצלו או ינטשו אותו, מדובר בציפייה לא הגיונית מכיוון שאף פעם אי אפשר להיות בטוח במאה אחוז. לכן, ... רב עם בן זוגו על מיקום של כוסות במטבח. המאבק אינו באמת על הכוסות, אלא על מי מקבל את ההחלטה, כיצד האדם נתפס בעיני בן זוגו, ומה משמעותו בתוך המערכת הזוגית. הוויתור כאן הוא לא על פרט שולי, אלא ... או למות. בכל תחום בחיים, אדם נדרש לזהות את הקונפליקטים והחסרונות, לבדוק אם אפשר לפתור אותם, ואם לא - להחליט אם הוא מוכן לשלם את המחיר של ההתמודדות עם אותם קשיים. בסופו של דבר, אליעד מסכם כי מה שחשוב ... עושים כשמשהו משתבש בזוגיות? האם הציפיות שלי מזוגיות נכונות? ש: קודם כל היה לי המון שאלות לגבי זה אבל החלטתי להרפות רגע ולתת להם ברמת החוויה. אליעד: נניח. ש: כן נניח, ככה איך אני אגבש את זה אם אני ... לשאול את עצמי שאלות שם מה קורה ולמה אני משבשבת את זה. אליעד: עכשיו תראי בגדול אם את מחפשת מוחלט מה זה אומר מוחלט להיות בטוחה במאה אחוז שלא ינצלו אותך, להיות בטוחה במאה אחוז שמה אמרת פחד מניצול ופחד מ...? ש: מנטישה ... איפה שמים את הכוסות בבית נגיד שטות נכון אבל זה לא על איפה לשים את הכוסות זה על מי יחליט איפה שמים את הכוסות ועל מה המשמעות שלך בתוך ועל כמה הוא מעריך אותך ואיך זה מתבטא בעינייך באיפה ... בקיצור אז בואי נסכם מה שאת צריכה לעשות זה ככה, מה שמשאיר אותך בזוגיות זה הרצון לזוגיות שהוא לא מוחלט אבל הוא יחסית גדול ומה שמוציא אותך מזוגיות זה החסרונות שאת מוצאת בזוגיות שלך לפחות ומה שאת צריכה לעשות זה לקחת סיטואציות שבהם את מוצאת חסרונות בזוגיות ולראות האם יש פתרון לחיסרון הזה האם גם אם אין פתרון מוחלט יש פתרון יחסי לחיסרון הזה ואז זה מגדיל את הסיכוי שתישארי בזוגיות כי יותר טוב לך מרע לך בזוגיות ...

... יסודית: איך המוח האנושי מגדיר ומקטלג קבוצות? כדי להבין מה זו קבוצה, אליעד מציג את התהליך שהמוח עובר כדי להחליט האם אובייקט כלשהו שייך לקבוצה מסוימת. הוא מדגיש שאין הגדרה מוחלטת ואוניברסלית לקבוצות, אלא מדובר במושג יחסי וסובייקטיבי לחלוטין, שתלוי באופן שבו האדם בוחר להגדיר את הגבולות ואת הפרמטרים של הקבוצה. איך המוח האנושי מגדיר מהי קבוצה? אליעד מתאר שהמוח מחליט להגדיר קבוצה על סמך מאפיינים משותפים מסוימים שהוא בוחר. כל אובייקט במציאות יכול להיות שייך למספר קבוצות שונות, תלוי ... מספיק כדי ליצור משמעות לקבוצה, ומצד שני מאפשרים מספיק גמישות כדי שהקבוצה תכלול יותר מאובייקט אחד. האם קיימת הגדרה מוחלטת לקבוצה? לפי אליעד, אין הגדרה מוחלטת ואובייקטיבית לקבוצה, אלא תמיד מדובר בהחלטה שרירותית וסובייקטיבית של האדם שמקטלג. המוח יכול ליצור אין - סוף הגדרות אפשריות. ההחלטה איזו קבוצה ליצור תלויה במה שהאדם מחפש, רוצה או צריך באותו רגע נתון. לדוגמה, אם האדם מחפש מקום לשבת, ... מועילה באמת, כי הקבוצה הקטנה ביותר לא מאפשרת הכללה, והגדולה ביותר היא כללית מדי ומאבדת משמעות. כיצד המוח האנושי מחליט לאיזו קבוצה לשייך אובייקט? אליעד מדגים את תהליך ההחלטה הסובייקטיבי באמצעות כיסא. אם אדם עיוור נכנס לחדר, הוא לא יבדיל בין כיסא לקיר - מבחינתו אלו אובייקטים שווים ... לעומת זאת, אדם שמחפש לשבת יראה בכיסא אובייקט שונה לחלוטין מהקיר, כי הכיסא עונה על הצורך שלו. כך שהמוח מחליט לשייך אובייקט לקבוצה על פי הרצון, הצורך, או ההקשר באותו רגע נתון. אין פה שום דבר מוחלט, אלא החלטה שמתבססת על השאלה: מה אני צריך כרגע? האם השיוך לקבוצה הוא סובייקטיבי? לפי אליעד, גם השיוך של אובייקטים לקבוצה ... העולם, וכיצד זה קשור לקבוצות? אליעד משתמש בשאלת הזמן שחלף מאז בריאת העולם כדוגמה נוספת לקושי להגדיר קבוצות באופן מוחלט. אם ננסה להגדיר את קבוצת כל הזמן שעבר עד עכשיו, ניתקל בשאלה פרדוקסלית: אם הזמן הוא אינסופי אחורה, איך הגענו להווה? ואם הזמן התחיל בנקודה מסוימת, נשאלת השאלה: מה היה לפני? כלומר, ניסיון להגדיר באופן מוחלט את הקבוצה זמן שעבר מוביל לפרדוקס של הגדרה אינסופית. כיצד יוצאים מפרדוקס ההגדרות? אליעד מסביר שהדרך היחידה להשתחרר מפרדוקס ההגדרות, היא לא להגדיר שום דבר באופן מוחלט - כלומר, לא לדעת שום דבר, לא לקטלג, ולא להגדיר קבוצות בכלל. רק מצב של אין כלום ואי - ידיעה מוחלטת פותר לחלוטין את בעיית ההגדרה, כי כשלא יודעים דבר, אין משמעות לחלוקה לקבוצות. לסיכום, אליעד כהן מסביר את תורת הקבוצות באופן מעמיק, ומראה שכל קבוצה היא תוצר של החלטה סובייקטיבית ואישית. אין דרך אבסולוטית להגדיר קבוצות, והמוח יוצר קבוצות על פי הצרכים וההקשר שבו הוא נמצא בכל רגע ...

... ואהוב, ולכן להפסיק עם ההתנהגות האלימה. מדוע בכלל להעניש ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה ... איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי ... ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד ... ממנה? שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה? תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ייתכן שלא היה צריך להעניש כלל, שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג ... אבסולוטית להכריע אם צריך להעניש או לא? שאלה: אז מה השורה התחתונה? להעניש או לא להעניש? תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה ... יחס אוהב דווקא כאשר הילד התנהג בשליליות, כדי לאותת לו שהוא בעל ערך ללא תנאי. כיצד לקרוא את המציאות ולהחליט על הגישה הנכונה? שאלה: איך יודעים בכל זאת מה לעשות במציאות שבה הילד עבר על הגבול? תשובה: אין כללים ... מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה? שאלה: האם לא קורה שדבר שנראה חיובי מתגלה כשלילי וההפך? תשובה: בהחלט כן. הדוגמה עם הפרס על מעשה שלילי ממחישה זאת: מצד אחד, זה יכול להיראות כמגוחך לתת פרס על פגיעה ... ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. אומנות האיזון הזו מורכבת, ואין בה כללים מוחלטים. כיצד ראיית עומק של המציאות עשויה לסייע? שאלה: ומה אם מנסים להסביר לילד הסברים מורכבים על העולם, כמו שאין ... את ההסבר לגיל הילד, לרמת ההבנה שלו, ולאופן שבו הוא חווה את העולם הרגשי שלו. סיכום ביניים: אין תשובה מוחלטת שאלה: האם יש סיכוי שאף על פי שנתחשב בכל הקשרים, עדיין זה לא יצליח לנו? תשובה: אפשרות כזאת תמיד ... רצויה. העובדה שאין נוסחה ברורה יכולה לתסכל, אך היא גם מציאות החיים. הנקודה המרכזית היא: להבין שאין בהכרח עדיף מוחלט. כל בחירה משדרת לילד מסר, וכל מסר יכול להתפרש לחיוב או לשלילה, בהתאם לאופן שבו הילד תופס את עצמו ואת סביבתו. סוגיית התזמון: מיידי מול עתידי שאלה: מדוע יש כאלו שאומרים החלטת להעניש? אל תעניש מיד? תשובה: ההיגיון מאחורי זה הוא שלא צריך להרגיל את הילד שעונש בא רק מיד. אם ... עבירות תנועה? תשובה: הדוגמאות שהובאו (כמו פגע וברח, מעבר באדום) באות להמחיש את הרעיון שגם אצל מבוגרים אין ודאות מוחלטת שעונש חמור ימנע עבריינות. ייתכן שזה יפעל להפחתה, אבל ייתכן גם שיגביר התנהגות של בריחה ופחד. המסר הכללי הוא ... ההיבטים: מתי היא מתבצעת, איך היא מוסברת, מה ההקשר הנפשי של הילד, ועוד פרמטרים רבים. אם נזכור שאין פתרון מוחלט, נקל על עצמנו למצוא איזון ותנועה חופשית בין גישות שונות: לפעמים יותר קשוחה ומענישה, לפעמים יותר מקבלת ואוהבת. וכמובן, ... מה התשובה שאין עדיף. ש: מישהו שיש לו כוח יותר על הנענש. אליעד: באמת, יש לו כוח אבל לא מוחלט אם היה לו כוח מוחלט הוא לא היה צריך להעניש הוא צריך להעניש כי אין לו כוח כי אין לו את כל הכוח ואז ... האהבה מתישהו הוא יפסיק להרביץ או לתת לו ענישה ואז מרוב שנאה אולי הוא יתחיל להרביץ. בקיצור אין תשובה מוחלטת כי אם הייתה תשובה מוחלטת, זה לא מדויק מה שאני אומר אבל בגדול אם הייתה תשובה מוחלטת גם לא הייתה שום שאלה כולם היו מתישהו מוצאים את הדרך ועושים אלא מה אתה תעניש אותו יכול להיות שזה יעזור יכול להיות שזה יזיק ויכול להיות שזה לא ישנה מה כן התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה ... את עצמו יותר מדי תשדר לו שאתה אוהב אותו פחות כאילו תנסה לאזן אותו לפי ההקשר. אבל אין נוסחה מוחלטת הכל תלוי בהקשר אין נוסחה מוחלטת למה צריך לעשות הכל תלוי בהקשר, לפעמים נגיד שמישהו נגיד בחרדה לפעמים אתה צריך להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז ... להביע אמפתיה כלפי החרדה ואז זה ירגיע אותו, איך תדע מה לעשות אין שתדע מה לעשות קודם כל אין מוחלט ודבר שני צריך לבחור לפי ההקשר אין בזה כללים וגם לא בטוח שזה יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר ... חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך. ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר החלטת להעניש שזה יהיה כמה שיותר סמוך לאירוע. אליעד: יפה עכשיו בא נסביר את ההפך עכשיו מה ההפך? ש: ההפך ... אם אני לא אחטוף את העונש מיד אולי אני אחטוף את העונש בעוד שנתיים לכן הפוך יש משפט שאומר החלטת להעניש אף פעם אל תעניש מיד, למה כי אם אתה תעניש מיד אתה גורם לו לחשוב שאם זה לא ...

סוגים של אושר, מבצע שובו אחים, תחושת חוסר אושר, תחושת אושר מוחלט, תחושת חוסר סיפוק, תחושת אושר יחסי, להשיג אושר, להרגיש מאושר, לרצות אושר האם אפשר להשיג אושר מוחלט? הרבה אנשים מתמודדים עם תחושת חוסר סיפוק בחיים, והם מרגישים שהם אף פעם לא מאושרים במאה אחוז. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ועמוקה כיצד עובד המנגנון הפנימי של הרצון לאושר, למה אנשים לא מצליחים להיות מרוצים באופן מוחלט, וכיצד בכל זאת אפשר להשיג את אותו אושר מוחלט ובלתי תלוי. למה אנשים לא מצליחים להיות מרוצים במאה אחוז? ראשית, אליעד מבהיר שהמשפט אני אף פעם לא מרוצה הוא לא מדויק. למעשה, האדם לפעמים כן מרוצה, אבל לא באופן מוחלט. הטעות הזו בהגדרה יוצרת את האשליה שהאדם אף פעם לא מרוצה בכלל, בעוד שבמציאות הוא פשוט לא מרוצה ב ... זה, אנשים מנסים להבין את המציאות דרך השכל, והם מגיעים למסקנה שאולי אין פתרון, כלומר, שאין אפשרות להגיע לאושר מוחלט. אבל אליעד מסביר שזו לא נחמה שלמה, כי האדם לא יכול להיות בטוח לגמרי שאין פתרון. תמיד יישאר ספק ... חייב למות, זה עדיין לא גורם לו לקבל זאת באופן מלא. למה? כי בשכלו הוא לא מחויב למות באופן מוחלט, תמיד יכול להיות שאולי יהיה פתרון שימנע את מותו. זאת בניגוד לעובדות לוגיות מוחלטות, כמו שאי אפשר להכניס מטר לתוך סנטימטר - דבר שהוא מוחלט לגמרי ואין לגביו ספק. לכן, גם אם אדם משתכנע שאין פתרון שכלי לאושר המוחלט, זה לא מספק אותו לגמרי, כי עדיין יש מקום בתודעה שאומר ואולי בכל זאת יש פתרון מחוץ לשכל שאני לא מכיר. מה הקשר בין אושר יחסי לאושר מוחלט? אליעד מבדיל בין שני סוגים של אושר: אושר יחסי ואושר מוחלט. אושר יחסי הוא המצב המוכר לכולם - מצב שבו אדם מרגיש טוב אך גם חווה חיסרון. לעומתו, אושר מוחלט הוא מצב שבו לא חסר דבר כלל. לפי אליעד, הדרך להשיג אושר מוחלט היא באמצעות הטלת ספק מוחלטת ברצונות ובתפיסות של האדם, כולל הטלת ספק בעצם ההבדל בין חיסרון לבין שלמות. כאשר אדם מטיל ספק בשאלה האם יש הבדל בין להרגיש חיסרון לבין לא להרגיש חיסרון? - הוא יכול להגיע למצב של אושר מוחלט. כשהאדם שואל את עצמו באמת ובתמים האם יש הבדל בין אושר מוחלט לאושר יחסי, הוא עלול לגלות שהוא לא יכול להיות בטוח שיש הבדל, ולכן הוא לא יכול יותר לרצות דווקא אושר מוחלט. וכאשר הוא כבר לא רוצה דווקא את האושר המוחלט, ממילא הוא מוצא את עצמו במצב של אושר מוחלט. למה אנשים לא משיגים את האושר המוחלט? אליעד מבהיר שאנשים אומרים שהם רוצים אושר מוחלט, אך אינם מוכנים להשקיע את המאמץ הנדרש לשם כך. הוא מדגים את זה בצורה דרמטית באמצעות הדוגמה הבאה: אם ... ילדים, המדינה משקיעה מאמצים רבים להחזירם, אך לא את כל המאמצים האפשריים במובן האבסולוטי. יש הבדל עצום בין מאמץ מוחלט לבין מאמץ יחסי. אנשים אומרים אני רוצה אושר מוחלט, אבל בפועל לא משקיעים מאמץ מוחלט להשיג אותו, אלא רק מאמץ יחסי. אם אדם באמת היה רוצה אושר מוחלט, הוא היה משקיע כל מאמץ אפשרי, כולל הטלת ספק מוחלטת בכל רצון ובכל מחשבה שיש לו. העובדה שהוא לא עושה זאת מעידה שהוא לא רוצה את זה מספיק. כיצד אפשר להשיג אושר מוחלט בפועל? הדרך המעשית שאליעד מציע להגיע לאושר מוחלט היא: להטיל ספק מוחלט בשאלות כגון: מי אמר שחסר לי משהו?, מי אמר שיש הבדל בין חיסרון לשלמות?, האם יש באמת הבדל בין להיות מאושר באופן מוחלט לבין אושר יחסי? כאשר האדם באמת מטיל ספק בשאלות האלה, הוא מאבד את היכולת להבחין בהבדלים בין אושר לחוסר אושר, וכך הוא מגיע לאושר מוחלט. כדי שזה יקרה, האדם חייב להיות מוכן לשלם את המחיר של הטלת ספק מוחלטת בכל מה שהוא יודע ובכל מה שהוא חושב. הבעיה המרכזית היא שהרוב אינם מוכנים לעשות זאת באמת. הם רק אומרים שהם רוצים אושר מוחלט, אך בפועל לא מוכנים ללכת עד הסוף עם הטלת הספק המוחלטת. לסיכום, מה הדרך האמיתית לאושר מוחלט? אליעד מסביר שהדרך האמיתית לאושר מוחלט עוברת דרך ההכרה וההבנה שאם רוצים משהו באופן מוחלט, חייבים להשקיע מאמץ מוחלט להשיג אותו. הדרך היחידה להגיע לאושר מוחלט היא להיות מוכן להטיל ספק בכל הרצונות, המחשבות ... עכשיו נגיד יש שלושה ילדים שחטפו אותם נכון מה הם נקראים אזרחים ילדים לא משנה חטפו שלושה אנשים, עכשיו החליטו מה עושים שרוצים להחזיר אותם נכון והם מתפללים ורוצים וזה עכשיו מה היה קורה נגיד עכשיו רוצים להחזיר אותם ... את ראש הממשלה מה היו עושים היו מוצאים הרבה דרכים, תלוי יכול להיות שראש הממשלה לא היה מקבל את ההחלטות ואז מישהו אחר היה מקבל החלטה שהוא ישאר שם. ש: אני בטוח שכן היו עושים היו מביאים כל בחיר אפשרי. אליעד: עושים מהם כיתת יורים ...

... לדוגמה, אפשר לבדוק פעולות יומיומיות שמבוססות על מה שהחברה מכתיבה (כגון בחירת בגדים או פעולות יום - יומיות), ולהתחיל להחליט בניגוד לדעת הסביבה בתחומים אלו. כך אפשר לשבור את ההתניה ולהרגיש יותר בנוח לבד. מה לעשות אם קשה לשנות ... פעולות קטנות, יומיומיות, שאינן תואמות את הציפיות של החברה. למשל, לא לעשות משהו רק כי אמרו שזה חשוב, או להחליט לעשות דברים בצורה הפוכה ממה שהסביבה דורשת. ככל שהאדם יתרגל יותר פעולות כאלו, הוא ירגיש פחות תלוי במה שאחרים ... לאמץ גישה של ספקנות לגבי המחשבות שלו עצמו. האדם לא חייב להרגיש רע מלבדות אם הוא לא מאמין בצורה מוחלטת למחשבות השליליות שעולות במוחו בזמן שהוא לבד. הגישה הזאת מסייעת להתמודד עם תחושת הבדידות לא רק ברמה הפרקטית, אלא ...

... להרגיע אותו, כי הוא מבין שאולי הוא הגזים. אליעד מדגיש שחשוב לזהות את המצב המדויק שהאדם נמצא בו כדי להחליט האם להביע הזדהות או לא. דוגמה ברורה לכך היא מצב שבו ילד מפחד שיש מפלצת מתחת למיטה. אם תגיד ... תביע הזדהות (ומה המפלצת רצתה לעשות לך?), יש מצב שהילד ירגיש שיש בסיס לפחד, וייכנס לחרדה נוספת. לכן, עליך להחליט מתי עדיף להזדהות ומתי עדיף לא להזדהות. כיצד לזהות מה גורם לאדם להיות כועס או חרד? כדי להרגיע אדם ... או באימון אישי? ככל שאתה מבין טוב יותר את המבנה הבסיסי של החשיבה האנושית (יש, אין, יתרון, חיסרון, יחסיות, מוחלטות), כך יהיה לך קל יותר לזהות ולהבין את המניעים והצרכים של אנשים אחרים. הבנה טובה יותר של עצמך מאפשרת ... אלא מה שיש את החוקים הבסיסיים שהם נכונים לגבי כולם שאותם אני יודע רצון חיסרון, יש אין יתרון, יחסי מוחלט, זה מחזק את זה, זה הולך מפה זה הולך משם כל זאת וכו ויש את הדברים שצריך להשלים את ...

... להרגיש חובה פנימית מתמדת לבצע עוד ועוד פעולות. האם אנשים באמת רוצים להוריד את העומס? אליעד מסביר שלעיתים אדם מחליט להוריד עומס, אך בפועל, הוא חוזר להוסיף לעצמו משימות חדשות מיד לאחר שהעומס יורד. הוא נותן כדוגמה מקרה שבו אישה החליטה להפחית עומס לאחר שסבלה מכאב גב. בזמן הכאב, היא החליטה בצורה חד - משמעית שהיא תנוח יותר, אך כשהגב החלים מעט, היא מיד התחילה לחשוב על פרויקטים חדשים. אליעד מדגיש שההחלטה שלה להוריד עומס לא הייתה באמת החלטה סופית, אלא רק הצהרה שטחית, שנשכחה במהירות כשהתאפשר לה לחזור לפעילות. מה הסיבה שאנשים לא מצליחים לנוח באמת? אליעד ... לא מצליח להגיע למנוחה אמיתית. כלומר, הלחץ נמצא בראש ולא בפעולות עצמן. הדוגמה שאליעד מביא היא של אותה אישה, שהחליטה להירגע ולשבת מול העציץ, אך למרות שהיא כביכול נחה, הראש שלה כבר רץ למשימות אחרות שהיא רוצה או צריכה ... למצב זה הוא קודם כל להכיר בכך שקיים קונפליקט פנימי, שבו יש רצונות מנוגדים. לאחר ההבנה הזו, אדם צריך להחליט בצורה מודעת מה חשוב לו יותר ומה פחות, וליצור סדר ברצונות שלו, כך שלא ירגיש עומס תמידי של דברים ... תחושת הריקנות שנוצרת כשאין משימה חדשה. זו הסיבה לכך שאנשים חוזרים למצב של עומס במהירות, אפילו אחרי תקופות שהם מחליטים להוריד את העומס. הוא מסביר שללא הבנה של הסיבה הפנימית, תמיד יופיע רצון חדש שיגרום לאדם לחזור למצב של ...

... כי זה משרת את האינטרסים שלו. הוא מדגיש שהחוקים הבינלאומיים אינם באמת חוקים של צדק, אלא חוקים של מנצחים שהחליטו מה נכון ומה לא נכון. מה הקשר בין מלחמה וספק פנימי בצדקת הדרך? אליעד כהן מסביר שהסיבה המרכזית לבעיות ... אם אתה יוצא לקרב ומתחיל להתלבט אם אתה רוצה להילחם או לא, בסופו של דבר תפסיד. לכן, ישראל חייבת להחליט על דרכה וללכת איתה עד הסוף כדי להצליח. האם מוסרי לפגוע בחפים מפשע? מה הקשר בין צמחונות למלחמה? למה ...

... במלחמה בלי לפגוע בחפים מפשע? אליעד כהן דן בשאלת המוסריות במלחמה, במיוחד בנוגע לפגיעה בחפים מפשע. הוא טוען כי ההחלטה אם לפגוע בחפים מפשע לא צריכה להיגזר משיקולי מוסר או הצדקות, אלא מתוך אינטרס ברור ויכולת פעולה ממשית. לטענתו, ... זאת בקלות על ידי השמדת המנהרות מבחוץ, אבל בוחרת להכניס חיילים קרקעית ולסכן אותם. ההסבר שלו לכך הוא שמקבלי ההחלטות בישראל חוששים מתגובת העולם ומהאפשרות להישפט בבתי דין בינלאומיים, ואף חוששים לאבד את הלגיטימציה הבינלאומית. האם הצדקה מוסרית הכרחית ... תנאי לניצחון. להיפך, לדעתו ההצדקה המוסרית יכולה להחליש את העמדה הלוחמת. הוא מדגיש כי מדינה או צד לוחם צריך להחליט על מדיניות מתוך אינטרס ברור, ולא מתוך צורך בהצדקה מוסרית. לדוגמה, הוא מזכיר את חמאס, שאינו עוסק בשאלות של מוסר אלא הולך עם מטרותיו עד הסוף, דבר המאפשר לו עמידות גבוהה במאבק. לדעת אליעד, דווקא ההחלטה מתוך אינטרס בלבד היא זו שמאפשרת עמידה נחושה ויעילה יותר במלחמה. מה המשמעות של רצה לא רצה לפי הסיפור ... על אדם שניבאו לו להיות גנב. אותו אדם התלבט (רצה לא רצה), ולבסוף נעשה גנב רק בגלל חוסר נחישותו להחליט נגד כך. המסר של רבי נחמן הוא שאדם חייב לבחור עמדה ברורה וללכת איתה עד הסוף ללא הססנות. כך ... המסר של הסיפור הוא שהססנות וכניעה לספקות הן שמביאות לתבוסה, ולכן מדינה או אדם צריכים לפעול ללא ספקות, בנחישות מוחלטת, גם אם הדבר נראה לא מוסרי או לא צודק בעיני אחרים. האם יש דרך ביניים במלחמה? אליעד מסביר שאין באמת דרך ביניים אמיתית במלחמה. לדבריו, ברגע שמדינה מחליטה שהיא צודקת, היא צריכה ללכת עם זה עד הסוף ולא להיכנע ללחצים או לספקות. אם מחליטים ללכת למלחמה - צריך לעשות זאת במלוא הנחישות והאכזריות, אחרת הצד השני ינצל כל נקודת חולשה. הוא נותן כדוגמה ...