... אם לא מבינים את הספק עד הסוף, סביר להניח שלא נוכל לפתור את הבעיה ביעילות. לדוגמה, אדם שעומד בפני החלטה קריירה משמעותית יכול להיות מוצף בספקות. אם הוא לא יבין מה בדיוק גורם לו לספק - האם זה פחד משינוי? חוסר אמונה ביכולותיו? חוסר ידע לגבי האפשרויות הזמינות לו? - הוא לא יוכל לבצע החלטה מושכלת ומדויקת. הקשר בין ספק לחיפוש אחר אמת ספק הוא לא רק מצב של חוסר ידיעה, אלא גם אמצעי ... צריך להיות מודע לכך שלפעמים יש לו נטייה להעדיף תשובה מסוימת על פני אחרת. למשל, אם אדם מתלבט לגבי החלטה מסוימת והוא נוטה להעדיף תשובה אחת, עליו לבדוק אם הוא מעדיף אותה מתוך פחד או מתוך הטיה אישית. סיכום ... ללא בירור. כאשר אדם מבין את הספק שלו לעומק, הוא מסוגל להתמודד איתו טוב יותר. לדוגמה, אדם שחושב על החלטה חשובה כמו שינוי קריירה עשוי להיות מלא בספקות. אם הוא לא יבין מה בדיוק יוצר אצלו את חוסר הוודאות - האם זה הפחד משינוי? חוסר אמונה ביכולותיו? חוסר מידע על האפשרויות? - הוא לא יוכל לקבל החלטה מושכלת. הקשר בין ספק לבין חיפוש אמת ספק אינו רק מצב של חוסר ידיעה, אלא הוא גם כלי שמוביל ... כנה עם עצמו ולבדוק אם יש לו נטייה להעדיף תשובה מסוימת על פני אחרת. למשל, אם אדם מתלבט לגבי החלטה מסוימת והוא נוטה להעדיף תשובה אחת יותר מהאחרת, עליו לשאול את עצמו מדוע. האם זו העדפה אמיתית או שהיא ...

... באמת? להיות אמיתי, לפי אליעד כהן, משמעותו לא להעדיף שום צורה מסוימת על פני אחרת, אלא להיות נאמן באופן מוחלט לאמת כפי שהיא. האמת המוחלטת משחררת את האדם מכבלי ההעדפות האישיות, ומאפשרת לו לראות את המציאות בצורה נקייה. כאשר אדם מתעקש להיצמד לאמת, הוא ... מתמודד עם בעיה או דילמה, עליו להימנע מלנסות להטות את התשובה לטובת האינטרס שלו, אלא פשוט לבדוק מהי האמת המוחלטת. למשל, כאשר אדם נמצא בקונפליקט בין להישאר בעבודה שלו לבין לעזוב, הוא צריך לשאול את עצמו בכנות מוחלטת: האם באמת יש כאן טוב מוחלט או רע מוחלט? האמת המוחלטת תגלה לו שבסופו של דבר אין משמעות מוחלטת לאף בחירה. עצם ההכרה הזו מנקה את התודעה שלו ומזככת את התפיסה שלו, והוא משתחרר מהפחד ומהלחצים שמלווים אותו ... גם אם זה כואב או מפחיד. לא להעדיף צורות: להבין שאין שום צורה של מציאות שעדיפה על אחרת באופן מוחלט. לחקור את המציאות בכנות: לשאול שאלות אמיתיות ולחפש תשובות כנות, בלי לחשוש ממה שתגלה. להיות מוכן לשינוי: להיות נכון ... לא אוהב רק בגלל פחד משינוי, הוא למעשה פוגע בעצמו ומונע מעצמו את האפשרות לחיות חיים שלמים יותר. ברגע שיחליט להיות אמיתי עם עצמו, הוא ישחרר את הפחד ויוכל למצוא את המקום הנכון לו באמת. לסיכום, אליעד כהן מציג את ההיצמדות לאמת המוחלטת ככלי מרכזי לשחרור, סיפוק פנימי וחיים שלמים, בהם האדם חי בהרמוניה מלאה עם עצמו ועם המציאות. איך להיות אמיתי ... של להיות אמיתי? להיות אמיתי פירושו לא להעדיף צורה אחת על פני צורה אחרת, אלא להיות מחויב לאמת באופן מוחלט. אליעד כהן מסביר כי כאשר האדם מחפש את האמת באמת, הוא משתחרר מהעדפות אישיות ומשיקולים אינטרסנטיים. החיפוש אחר האמת ... אדם מתלבט האם להישאר במקום עבודתו או לעבור למקום אחר, גישת האמת מלמדת שאין כאן בהכרח טוב או רע מוחלטים. ההבנה הזו מאפשרת לו לקבל החלטה בצורה נקייה מאינטרסים אישיים וללא פחד מהתוצאה. מדוע אנשים משקרים לעצמם? אנשים משקרים לעצמם פעמים רבות מתוך רצון לשמר ... נכון עבורך, במקום להעמיד פנים שהכל בסדר. להימנע מהעדפת צורות - להבין שאין צורה אחת עדיפה על אחרת באמת המוחלטת. לשאול שאלות בכנות - לחקור באמת את המציאות מבלי לפחד מהתשובות. להיות מוכן לשינוי - כאשר האמת מתגלה, לקבל ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת ... מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. ... בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני ... אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן ... ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא ... לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מוחלטת לא מפסיק בהכרח לפעול בעולם. להיפך, דווקא מי שבאמת לא יודע שום דבר אינו בהכרח שותק או מפסיק לפעול, אלא הוא יכול לפעול מתוך מקום שאינו כפוף להחלטות שכליות או חושיות. במצב כזה האדם פועל מתוך חוויה ישירה וספונטנית של המציאות, בלי שום מנגנון שמגביל אותו. האם יש הבדל בין אמונה לידיעה? האם אפשר לדעת משהו באופן מוחלט? איך להגיע להבנה מוחלטת של המציאות? מה ההבדל בין אמת יחסית לאמת מוחלטת? מהי חשיבה בו זמנית של דבר והיפוכו? כיצד להשתחרר מהגבלות השכל והחושים? האם אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית?

סדר עדיפויות, ניהול זמן, ארגון זמן, קבלת החלטות, לחשוב בצורה מסודרת איך להחליט מה לעשות קודם בחיים ובעבודה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו כיצד לנהל סדר עדיפויות נכון בחיים ובקבלת החלטות באופן ברור ומסודר. הנושא העיקרי עליו הוא מדבר הוא היכולת לפרק כל דבר בחיים לשני חלקים עיקריים: דברים שהם ... ודברים שהם אפשריים. הוא מסביר שכאשר אדם מצליח להבחין בין מחויב לאפשרי, הוא מקבל כלים טובים יותר לניהול זמן, קבלת החלטות והגדרת סדרי עדיפויות בצורה נכונה ויעילה. ההסבר המרכזי מתבסס על הרעיון שבראש ובראשונה יש לבצע את הדברים המחויבים, כלומר, ... לעשותם, ורק לאחר מכן לעבור לדברים האפשריים. כדי להמחיש זאת, אליעד נותן מספר דוגמאות: מה המשמעות של מחויב ואפשרי בהחלטות יומיומיות? אליעד מסביר שאם לאדם יש 100 שקלים לקנות אוכל, עליו קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות כדי ... המשימה. האם חייבים לעשות משהו בכלל? אליעד מסייג ואומר שלמעשה, ברמה הפילוסופית והמהותית, אדם לא חייב לעשות דבר באופן מוחלט, אלא מדובר בתחושה של חייב שהיא יחסית בלבד. באופן מוחלט אף אחד לא חייב דבר, אך בחוויה של האדם בחיי היום - יום קיימת תחושת מחויבות. ההבנה הזו מאפשרת ... הוא החשיבות של הפירוק וההבחנה בין מחויב ואפשרי בכל תחום. הוא מדגיש שהיכולת הזו יוצרת סדר ומיקוד, משפרת את קבלת ההחלטות ואת היכולת לנהל זמן ביעילות. המסר הוא חד - משמעי: קודם כל עושים את מה שחייבים, ורק לאחר מכן ... אל האפשרויות הנוספות. אליעד מסביר שאותו עיקרון בדיוק יכול להיות מיושם לא רק במשימות יום - יומיות, אלא גם בהחלטות משמעותיות ועמוקות יותר בחיים. הוא מעודד אנשים לאמץ דרך חשיבה זו בכל תחומי החיים, על מנת להגיע לבהירות, סדר פנימי ומיקוד גבוה יותר בהחלטות ובביצוע. למה חשוב לתרגל את ההבחנה בין מחויב לאפשרי בכל תחום? המסר המרכזי שאותו אליעד חוזר ומדגיש הוא שחשוב ... מאורגנים, יעילים וממוקדים. איך לנהל זמן בצורה נכונה? מהו סדר עדיפויות נכון? מה חשוב יותר ומה פחות חשוב? איך לקבל החלטות בצורה מסודרת? איך לזהות מה מחויב ומה אפשרי? האם יש משהו שחייבים לעשות? תמשיכי. ש: וכאשר האדם מקונן על ... לא חייב לעשות כלום באופן יחסי אליך אתה מרגיש שאתה חייב, לא ביומיום מה זאת אומרת חייב לא באופן מוחלט באופן מוחלט אתה לא חייב כלום, אני באתי לומר שהתהליך הזה שאומר תפרק כל דבר למחויב ואפשרי ותתמקד במחויב ולא באפשרי ...

... שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק ...

... ככל שהחשיבה יצירתית יותר, כך עולה הסיכוי שהאדם ימצא דרכים מקוריות ויעילות יותר להשגת מטרותיו. כיצד לדעת אליעד אפשר להחליט החלטות נכונות? אליעד כהן מדגים דרך שאלה שנשאלה על ידי אחד המשתתפים: איך אני יודע אם ללכת קדימה או להסתכל אחורה?. הוא מסביר שהבעיה בשאלה כזו נובעת מההנחה שיש החלטה אחת נכונה או פתרון יחיד. לפי אליעד, אין תשובה חד - משמעית כזו. אפשר ללכת קדימה, אפשר להסתכל אחורה, ... יכולת לראות כל אפשרות כטובה וכנכונה, בהתאם לנסיבות ולמטרות שלו באותו הרגע. רק על ידי חשיבה פתוחה כזו אפשר לקבל החלטות אפקטיביות בלי להיתקע בספקות מיותרים. איך לשלב בין חשיבה יצירתית והבנת האמת לפי אליעד? אליעד כהן מסביר שהמטרה היא ...

נפרדות מתוך אחדות, קבלת החלטות, חוויית ההפכים, חוויית דבר והיפוכו, להבין דבר והיפוכו, לצאת משאלות, למה יש נפרדות למה אנשים מוטרדים משאלות וספקות? הסיבה ... איך להיפטר מהמתח ומהשאלות הבלתי פוסקות? אליעד מציג שני פתרונות למתח שנובע משאלות וספקות: הפתרון הראשון הוא להגיע לידיעה מוחלטת של דבר אחד בלבד, כך שאין שום דבר נוסף שאתה יכול להשוות אליו. במצב כזה, אין שאלות ואין ספקות. כאשר אתה יודע רק דבר אחד בוודאות מוחלטת ואין לך אפשרות לדעת משהו אחר, אז השאלות והספקות מתבטלים. הפתרון השני הוא להגיע למצב שאתה לא יודע שום ... לא יכול לחוות מתח או ספקות, כי אין שום נקודת השוואה או הבחנה. מדוע קשה להגיע למצב של ידיעה מוחלטת או חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר שכל אדם בדרך כלל יודע יותר מדבר אחד. לכן, המוח כל הזמן עסוק בהשוואות, בספקות ובתהיות - ... שקיימת יותר מידיעה אחת, תמיד יהיו שאלות, ספקות וחוסר מנוחה. אם תנסה להגיע לידיעה אחת בלבד או לחוסר ידיעה מוחלט, תאבד את החוויה של אני קיים, כי ההגדרה של אני תלויה בהבחנה בין אני לבין לא אני. מה ההבדל ... לפחות - הידיעה עצמה והמודעות לידיעה. מצב כזה שוב מחזיר אותך למעגל של שאלות וספקות. המצב האידיאלי של שקט מוחלט הוא שאתה נמצא רק עם ידיעה אחת, ללא מודעות עצמית על כך. איך נראית חוויה של ידיעה מוחלטת אחת בפועל? אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה קיר וחושב האם הוא מסוכן או לא. אם הוא יודע רק ... נוסף כמו מסוכן או לא מסוכן, אז המחשבה נעצרת ואין אפשרות לספק או מתח. מצב כזה יוצר שקט נפשי מוחלט. במצב כזה גם אין אפשרות לדעת אפילו שאתה רגוע, כי ההגדרה אני רגוע מניחה שקיים גם מצב של אני ... ומהשאלות. כי ההבנה שאין הבדל בין דבר והיפוכו מנטרלת את מקור השאלות. האם אפשר להתנהל בעולם מתוך חוויית אחדות מוחלטת? אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי היכולת לחיות בעולם הפיזי מתוך חוויית אחדות מוחלטת. הוא מציין שכאשר אדם נמצא במצב של אחדות מוחלטת ללא שום נפרדות, הוא בעצם לא פועל ולא עושה כלום. לעומת זאת, החיים הפיזיים מחייבים נפרדות, בחירות והעדפות. הפתרון ... רק כשאדם מבין באופן עמוק שאין באמת הבדל בין נפרדות לאחדות, הוא יוצא ממעגל השאלות הבלתי פתורות. איך נכון לקבל החלטות בחיים? אליעד מתייחס לשאלות של קבלת החלטות, כמו האם לעבוד יותר או פחות, האם להיות בזוגיות או לבד. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בתפיסה עמוקה של ... הוא לא שואל את עצמו האם כדאי או לא כדאי, כי הוא יודע שזה לא משנה באמת. המפתח לשלווה וקבלת החלטות טבעית הוא ההבנה שאין באמת הבדל משמעותי בין האפשרויות. איך ניתן לחוות את ההבנה הזו בחיי היום - יום? ... ולבחור, אך ללא מתח או ספק. איך להיפטר משאלות וספקות? מה זה חוויית אחדות? מדוע יש נפרדות בעולם? איך לקבל החלטות ללא ספקות? האם אפשר לחוות דבר והיפוכו? למה קיים משהו ולא כלום?

קבלת החלטות מתוך נפרדות, לקבל החלטות מתוך אחדות, ספקות, חוסר וודאות, להחליט, איך לקבל החלטה למה קשה לקבל החלטות כשיש ספקות? הקושי בקבלת החלטות נובע מכך שכל החלטה היא למעשה בחירה בין שתי אפשרויות או יותר. כאשר אדם ניצב בפני דילמה, הוא שוקל יתרונות וחסרונות, אך בכל החלטה יש ספק ואי - וודאות. לפי אליעד כהן, אין אפשרות אמיתית לדעת באופן מוחלט מה עדיף. למשל, מה עדיף: לחיות יום אחד או שמונים שנה? באופן מוחלט, אין תשובה לשאלה כזו. אפשר למצוא אינספור סיבות מדוע יום אחד יכול להיות בעל משמעות גדולה יותר משמונים שנה, ואינספור סיבות הפוכות. האם ניתן באמת להגיע להחלטה מושלמת? לפי אליעד, אין אפשרות להגיע להחלטה מושלמת. תמיד תישאר התחושה של אולי הייתי עושה אחרת. אפילו אם היית יודע הכל והיית אלוהים, גם אז לא היית יכול לקבל החלטה מושלמת, מכיוון שבעולם שיש בו נפרדות אין אמת מוחלטת. תמיד יישארו ספקות. מדוע תמיד יש ספקות בהחלטות? הספקות נובעים מכך שכל אפשרות שיש לך - בין אם זה לבחור חולצה בחנות, לבחור עבודה, או לבחור בן ... הכל אחד ואין הבדל אמיתי בין האפשרויות. אתה מתלבט בין אפשרויות שנתפסות כנפרדות, ולכן לעולם לא תגיע לתחושת שלמות בהחלטה, כי אתה לא באמת מבין שזה אחד. לדוגמה, אדם שמתלבט בין עבודה אחת לאחרת, או בין זוגיות אחת לאחרת, ... פעולות. ההבדל הוא שבמצב של הבנת האחדות, הפעולות נעשות מתוך מקום של שקט, ללא לחץ ובלי חרדה מהתוצאות. איך לקבל החלטה אם הכל שווה? אליעד מסביר שאם אתה באמת מבין שהכל שווה, השאלה איך לקבל החלטה? אינה רלוונטית, כי לא יהיה לך ספק. אם אתה עדיין שואל איך להחליט, סימן שעדיין אינך חווה באמת שהכל אחד. לדוגמה, אם עומדים בפניך שני מאכלים זהים ואתה שואל מה לאכול, אתה בוחר לפי מה שבא לך באותו רגע. אתה לא מחפש אמת מוחלטת, כי אתה מבין שאין אמת כזו בבחירה בין שני דברים שווים. האם כדאי לקבל החלטה לפי אינטואיציה? אליעד מסביר שכן, שהאינטואיציה היא דרך לקבל החלטה כאשר אתה מבין שאין הבדל מוחלט בין האפשרויות. ברגע שאתה משחרר את הצורך בהחלטה מוחלטת, ההחלטה האינטואיטיבית הופכת להיות קלה וטבעית. לדוגמה, אם אתה רעב, לא תשאל למה לאכול?, כי אם תשאל למה לאכול? תגיע לשרשרת אינסופית של שאלות. במקום זאת, פשוט תאכל מתוך ההבנה שאין משמעות מוחלטת לבחירה. למה אנשים עדיין מרגישים לחץ כשמקבלים החלטות? אליעד טוען שאנשים מרגישים לחץ וסטרס כי הם עדיין לא מבינים באמת שהכל אחד. למשל, אדם המשקיע בבורסה יכול ... באותה מידה (שהפסד או רווח זה אותו הדבר), הוא היה משוחרר לחלוטין מהלחץ והחרדה. איך הבנת האחדות משפיעה על קבלת החלטות בעסקים? אליעד מביא דוגמה של משקיע בבורסה שיכול להרגיש לחץ נורא מהחלטות, אבל אם אותו משקיע יבין שהכל שווה, הוא יוכל לפעול בלי לחץ, מתוך הבנה שגם הפסד וגם רווח הם ... מוחלטת לדעת מה טוב יותר, אלא זה עניין של הסתברות ואשליה של ידיעה. האם אפשר לדעת בוודאות מה תהיה ההחלטה הטובה ביותר? אליעד אומר בצורה חד משמעית: אין דרך לדעת בוודאות מה תהיה ההחלטה הטובה ביותר. גם אם תלמד הכל על כל נושא, תמיד תהיה לך אי - וודאות. אפילו מומחים גדולים ומחשבי - על לא יכולים לנבא בוודאות מוחלטת את העתיד. לכן, אין טעם לחפש ודאות מוחלטת בהחלטות. מה ההבדל בין לקבל החלטה מתוך אחדות או מתוך נפרדות? כשאדם פועל מתוך הבנת האחדות, הוא לא סובל מהספקות והפחדים הנובעים מקבלת החלטות, והוא יכול לפעול מתוך שקט ושלווה פנימית. לעומת זאת, אדם שפועל מתוך נפרדות יחווה תמיד חוסר מנוחה, ספקות וחרדות לגבי תוצאות החלטותיו, כי הוא מאמין שיש הבדל אמיתי בין האפשרויות. מה המטרה האמיתית של ההחלטות בחיים? לפי אליעד, אין באמת מטרה מוחלטת לקבלת החלטות. המטרה כביכול של אלוהים או של המציאות עצמה היא עצם המשחק, ולא הגעה לתוצאה כלשהי. גם אתה, כשאתה מקבל החלטות, נהנה מהתהליך עצמו, מההתלבטויות ומהאתגרים. בסופו של דבר, לפי אליעד, אין סיבה מוחלטת לבחירה כלשהי, והבנה זו משחררת אותך מהסבל של החלטות קשות. איך לקבל החלטות? מה עושים כשיש ספקות? מהי הבנת האחדות? איך להתמודד עם חוסר וודאות? האם אפשר להגיע להחלטה מושלמת? איך להחליט כששתי האפשרויות שוות?

להתחיל עם בחורה בפייסבוק, הכרויות בפייסבוק, להכיר בחורות בפייסבוק, איך להתחיל עם בחורה, איך להכיר בחורה, להכיר בנות

מוטיבציה, נפרדות מתוך אחדות, אפתיות, משמעות חלקית, משמעות מוחלטת, משמעות יחסית, אין תשובה מוחלטת, שאלה יחסית מדוע עדיין קיים קונפליקט פנימי גם לאחר השגת שקט? בתחילת הדברים, מתואר מצב שבו אדם חווה שקט ... הוא נותן דוגמה למצב שבו אדם חייב לבחור בין לאכול או לא לאכול. מצד אחד, האדם יודע שאין משמעות מוחלטת לשום דבר, ומצד שני, עדיין קיימת בו התפיסה היחסית שמעדיפה לאכול כי זה טוב יותר. הדואליות הזו לא חייבת ... לאדם לבחור בנפרדות ממקום שלם ושליו, מתוך הבנה שגם האחדות וגם הנפרדות נכונות בו זמנית. האם ההבנה שאין משמעות מוחלטת מובילה לאפתיות? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא העובדה שההכרה בכך שאין משמעות מוחלטת לא מובילה בהכרח לאפתיות או אדישות. דווקא כאשר האדם מבין בצורה עמוקה שבמובן המוחלט הכל חסר משמעות, הוא יכול לבחור לחיות את חייו עם משמעות יחסית מלאה יותר. זאת משום שהוא כבר לא כבול לפחד מפני טעויות או כישלונות, והבחירות שלו הופכות להיות קלילות יותר ושלמות יותר. מה ההבדל בין משמעות מוחלטת למשמעות יחסית? ההרצאה מדגישה את ההבדל בין משמעות מוחלטת לבין משמעות יחסית: משמעות מוחלטת - מצב שבו הכל שווה ואין הבדל אמיתי בין טוב לרע, בין פעולה לאי - פעולה, או בין הצלחה לכישלון. משמעות יחסית - מצב שבו האדם חי מתוך בחירה בעולם של דואליות ונפרדות, ומעניק חשיבות לפעולות, להחלטות, ולתוצאות מתוך פרספקטיבה אישית ויחסית. אליעד מדגיש שאין סתירה בין השתיים, להיפך, ההבנה של המשמעות המוחלטת מאפשרת לחוות את המשמעות היחסית בצורה עמוקה ומלאה יותר. מדוע קשה לאדם להכיל בתוכו את שני המצבים? הקושי העיקרי של האדם, לפי אליעד, נובע מהעובדה שהוא מתקשה להכיל את הסתירה לכאורה בין האחדות המוחלטת לבין הצורך לפעול בעולם הנפרדות. האדם מרגיש מנוטרל כאשר הוא מבין שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, אך במקביל הוא עדיין מרגיש דחף לפעול. הסתירה הזו יוצרת אצלו קושי לקבל החלטות, משום שהוא אינו בטוח במאת האחוזים שאין שום משמעות מוחלטת או שיש משמעות מוחלטת. כיצד ניתן להתמודד עם הקושי הזה? התשובה שאליעד מציע היא להתבונן עמוק יותר פנימה אל שורש השאלות וההנחות. כאשר ... לעומק את ההנחות שמובילות לשאלות שלו, הוא מגיע להבנה שכל השאלות הן יחסיות וסובייקטיביות. ההכרה בכך ששום שאלה אינה מוחלטת מאפשרת לו לחיות עם הסתירות הפנימיות בשלום ולפעול בעולם בלי להרגיש את הסתירה כבעיה. האם חייבים להגיע למצב של חוסר רצון מוחלט? אליעד מסביר שהמטרה אינה להגיע למצב שבו לא רוצים שום דבר, אלא להגיע למצב שבו הרצון או חוסר הרצון ... האחדות יכול לרצות או לא לרצות, לעבוד או לא לעבוד, ולהישאר שקט ושלם בכל מצב שהוא בוחר. לסיכום, ההבנה המוחלטת שהכל הוא אחד ושאין משמעות מוחלטת אינה גורמת לאפתיות, אלא מאפשרת לאדם לחיות חיים מלאים יותר, מתוך בחירה מודעת ושלמה בין האפשרויות השונות שמציע העולם. מהי משמעות מוחלטת? איך להכיל סתירות פנימיות? האם הכל באמת חסר משמעות? איך להתמודד עם חוסר רצון מוחלט? מדוע קשה לקבל החלטות? האם הבנת האחדות מובילה לאפתיות?