ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה, חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות ... של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר ... שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם ... שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של ... רעב בצורה קיצונית. במקרים כאלה, הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר? בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה לכך היא: האם האש ששרפה את הנייר נגרמה או האם היא חייבת לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד ... אני יכול להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?

... הימנעות מכאב, לא רוצה להרגיש כאב איך הסביבה משפיעה על הרצון שלי? האם הרצון שלי באמת שלי או שהוא תוצאה של השפעות חיצוניות? זו שאלה מרכזית שנדונה בהרצאה של אליעד כהן, והוא מציע לניסוי מחשבתי שיעזור לנו להבין את ... מנגד, אליעד טוען כי רוב הרצונות הנוספים שלנו, כמו הרצון להיראות טוב או להצליח בחיים, הם לא מולדים אלא תוצאה של השפעות חיצוניות. הרצון להיראות טוב, לדוגמה, לא נובע מתוך רצון פנימי להיות יפה, אלא מתוך רצון להיות אהוב, ... כדי שלא יחווה כאב נפשי. האם הרצון שלי באמת שלי? השאלה הזו מתעוררת מתוך הבנה שהרצון שלנו עשוי להיות תוצאה של מערכת מורכבת של השפעות - הסביבה, החברה, התרבות והסביבה החברתית שבה אנחנו חיים. אם הרצונות שלנו לא באים ... רצונות מולדים, כמו הרצון להימנע מכאב פיזי. אולם, שאר הרצונות שקשורים בהצלחה, כסף או אפילו איך להיראות, יכולים להיות תוצאה של השפעות סביבה. מהו הרצון המולד? אליעד מציע שהרצון להימנע מכאב פיזי הוא למעשה רצון מולד, ולמעשה כל שאר ... יפה, אלא מתוך רצון להיות אהוב, כי הוא יודע שככל שייראה טוב יותר, יהיו לו יותר סיכויים להרגיש אהוב, וכתוצאה מכך להימנע מכאב נפשי או חברתי. במילים אחרות, הרצון להיראות טוב עשוי להיות תוצאה של הרצון להימנע מכאב, שהוא הרצון המולד הראשוני. האם הרצון שלי באמת שלי? נראה שהרצון של כל אדם יכול להיות תוצאה של מערכת מורכבת של השפעות: הסביבה, החברה, התרבות, והסביבה החברתית שבה הוא חי. למרות זאת, אליעד מציין כי גם ... שלנו בסופו של דבר. עם זאת, תמיד קיימת האפשרות לבחון את הרצון ולהבין אם הוא באמת שלנו או שהוא תוצאה של השפעות חיצוניות, ואפילו ישנה אפשרות לשחרר את הרצון הזה אם הוא אינו משקף את הרצון האמיתי שלנו. האם ...

... קודם כל את ההבדל בין עבודה לבין הנאה . לפי אליעד כהן עבודה היא פעולה שאדם מבצע כדי לקבל תוצאה אחרת, שהוא לא היה מבצע אם לא הייתה לו ודאות שיקבל את אותה התוצאה. לדוגמה, אדם שאוכל כדי להיות שבע בעצם עובד כדי לשמור על גופו. אם הוא היה יודע בוודאות שלא יהיה שבע, הוא לא היה אוכל. לכן, פעולה למען תוצאה היא עבודה. לעומת זאת הנאה היא מצב שבו אדם עושה משהו רק כי הוא אוהב את הפעולה עצמה. למשל, אדם שמאזין למוזיקה רק כי זה כיף לו, בלי קשר לשום תוצאה אחרת. האם ניתן להרוויח כסף אך ורק מדברים שאוהבים? אליעד מסביר שהדבר הזה מורכב מאוד וכמעט בלתי אפשרי. אפילו ... מהי עבודה, מהי הנאה, ומה ההבדל ביניהן. מהי עבודה? עבודה היא מצב שבו אדם מבצע פעולה מסוימת כדי להשיג תוצאה אחרת. כלומר, אם אדם עושה משהו למען תוצאה כלשהי, זוהי עבודה. לדוגמה, אם אתה אוכל כדי להיות שבע, ניתן לראות זאת כסוג של עבודה - אתה מבצע את הפעולה כדי להגיע לתוצאה מסוימת. אם לא הייתה לך ודאות שהתוצאה תתקבל, ייתכן שלא היית עושה את הפעולה. מהי הנאה? הנאה, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם עושה משהו משום שהפעולה עצמה מביאה לו סיפוק, ולא בגלל תוצאה חיצונית כלשהי. למשל, אדם שמאזין למוזיקה פשוט משום שזה מהנה עבורו ולא בגלל שהוא מצפה למשהו נוסף מכך. האם ... שהוא עדיין עובד כדי להשיג דברים אחרים - בריאות, זוגיות, הצלחה אישית. תמיד יהיו דברים שאנו עושים כדי להשיג תוצאה מסוימת, ולכן תמיד תהיה עבודה במובן מסוים. הדרך האמיתית להפוך את החיים למהנים יותר היא לא על ידי ניסיון ...

... מכולם? למה אני לא כמו כולם? מה גורם להצלחתם של אחרים ולמה אני לא מצליח כמו הם? הצלחה היא תוצאה של סדרת פעולות ומחשבות שמניעות את האדם קדימה. אם מישהו מצליח יותר ממך, התוצאה שלו היא פשוטה - הוא עושה משהו שונה ממה שאתה עושה. כאשר שני אנשים עושים דברים שונים, התוצאה שלהם תהיה שונה, וזהו עיקרון בסיסי של סיבה ותוצאה. אליעד כהן מסביר שכל תוצאה שאנחנו משיגים היא תוצאה ישירה של המעשים שאנחנו עושים. אם אדם אחר מצליח יותר, המשמעות היא שהוא עושה משהו שונה ממך. אם היית עושה בדיוק את אותם המעשים, היית משיג את אותן התוצאות. איך לחשוב ולהתנהג כמו אנשים מצליחים? כאשר אנו רואים מישהו שמצליח יותר מאיתנו, חשוב להבין שהוא הגיע להצלחה בזכות ... וזה מה שמוביל אותו להצלחה. שינוי צורת החשיבה שלך יכול להוביל אותך לשנות את המעשים שלך, ובכך לשפר את התוצאות שאתה משיג. האם כדאי לוותר על צורת החשיבה שלי? אם אתה רוצה להצליח כמו אדם אחר, לא בהכרח צריך ... משמעית. ישנם מקרים שבהם שני הצדדים צודקים בדרכם, וייתכן ששניהם צריכים ללמוד אחד מהשני. האם יש טעם להתלונן על תוצאות שונות? אם אתה עושה פעולות שונות מאדם אחר, אין סיבה להתלונן על כך שאתה משיג תוצאות שונות. אם אתה חושב בצורה שונה מאדם אחר, אוטומטית תעשה דברים שונים, ולכן תראה תוצאות שונות. השוואות בין תוצאות של אנשים שונים צריכות להיבחן בצורה כנה: האם אתה עושה בדיוק את מה שהם עושים? אם לא, למה אתה מצפה לקבל את אותן התוצאות? מה לעשות כדי להשיג תוצאות שונות? אם אתה רוצה להימנע מהשוואות שגויות ולשפר את התוצאות שלך, כדאי להתחיל בשינוי החשיבה שלך. אליעד כהן מציע שתחליף את צורת החשיבה שלך בצורת חשיבה שיכולה להוביל לתוצאות טובות יותר. אך לפני כל שינוי, חשוב לבדוק אם זה אכן מתאים לך, אם אתה מסכים עם הגישה של ... בהכרח יתאים לך, ולכן צריך להיות מודע למערכת האישית שלך ולמה שאתה חושב. לסיכום: אם אתה רוצה לשנות את התוצאות שלך, עליך לשנות את המעשים שלך, שהם תוצאה של המחשבות שלך. אם אתה עושה את אותם הדברים, תקבל את אותן התוצאות. אם אתה לא מצליח להשיג תוצאות מסוימות, חשוב לבדוק מה אתה חושב, אילו פעולות אתה מבצע, והאם כדאי לשנות את הדרך שבה אתה פועל. בסופו של דבר, לא הגיוני לחשוב בצורה אחת, לבצע פעולות שונות, ולצפות לקבל תוצאות שונות. איך לחשוב כמו אנשים מצליחים? שינוי חשיבה איך להצליח בחיים? סיבה ותוצאה הצלחה וכישלון מדוע אנשים אחרים מצליחים יותר ממך? התשובה קשורה לכך שיש סיבה ותוצאה בעולם. כדי להשיג תוצאה מסוימת (כמו משכורת גבוהה או קידום בעבודה), צריך לבצע מעשים שמובילים לתוצאות הללו. כאשר מישהו מצליח יותר ממך, המשמעות היא שהוא עושה דברים שונים ממך. אם היית מבצע בדיוק את אותם המעשים שהוא מבצע, כנראה שהיית משיג תוצאות דומות לשלו, בהנחה שיש לכם תנאי פתיחה דומים. כיצד חשיבה שונה מובילה למעשים שונים? מעשים שאדם עושה הם תוצאה של החשיבה שלו. אדם חושב דבר מסוים, וזה מניע אותו להתנהג באופן מסוים, ופעולות אלו מובילות לתוצאות בחייו. לכן, אם אתה חושב בצורה שונה מאדם אחר - גם המעשים שלך יהיו שונים, והתוצאות יהיו שונות. לדוגמה, אדם שחושש שידפקו אותו או מרגיש חוסר ביטחון, ינהג בצורה שונה ממי שמרגיש ביטחון וחושב שהעולם חיובי. השוני במחשבות יוצר שוני בפעולות ובסופו של דבר מוביל לפער בתוצאות. האם כדי להצליח כמו אדם אחר צריך לוותר על החשיבה שלך? לא בהכרח. אם אתה רוצה להיות כמוהו (להשיג את התוצאות שלו), עליך לבדוק מה בדיוק הוא עושה ואיך הוא חושב. אינך חייב מיד לוותר על צורת החשיבה שלך. ייתכן ... כאן בהכרח נכון או לא נכון מוחלט, אלא בחינה של תועלת, מטרות וערכים שונים. למה לא הגיוני להתלונן על תוצאות שונות אם אתה פועל אחרת? אם אתה חושב ופועל בצורה אחת, והאדם השני חושב ופועל בצורה אחרת, טבעי שתגיעו לתוצאות שונות. תלונה כמו למה הוא מצליח ואני לא? מתעלמת מהעובדה שאתם עושים דברים שונים. הגיוני שתרצה תוצאות אחרות, אך אין היגיון לצפות שהתוצאות יגיעו ללא שינוי בפעולות או בחשיבה. איך ליישם שינוי חשיבה אם רוצים תוצאות אחרות? כדי לנסות ולהשיג תוצאות כמו מישהו אחר, כדאי: 1. לבדוק את צורת החשיבה שלך לעומת צורת החשיבה שלו. 2. לראות אילו פעולות המחשבה ... מלא או חלקי, ולהתחיל לפעול אחרת. 4. להבין שייתכן שתוך כדי בדיקה תגלה שמבחינתך עדיף להישאר כפי שאתה, כיוון שהתוצאות הנוכחיות מתאימות לך. מה חשוב לבדוק לפני שמשנים חשיבה? חשוב לבדוק אם באמת נכון לך לאמץ את צורת החשיבה ... צורת חשיבה נראית לך נכונה יותר, או מועילה יותר למטרותיך. מה השורה התחתונה? השורה התחתונה היא שאם אתה רוצה תוצאות שונות, אל תצפה להן בלי לשנות דבר. בכל פעם שאתה רואה מישהו מצליח יותר, בדוק אילו פעולות ומחשבות מובילות ... לא - ייתכן שדווקא הגישה שלך עדיפה עבורך. בכל מקרה, לא הגיוני לחשוב בצורה אחת, לעשות מעשים אחרים, ולצפות לתוצאות של מי שחושב ועושה דברים שונים לחלוטין. מה לעשות אם רוצים עוד מידע? ניתן לחפש הסברים נוספים על שינוי ... בחיים? איך לא לקנא באחרים? סיבתיות בהצלחה, מחשבה יוצרת מציאות, מחשבה יוצרת פעולות, פעולות יוצרות תוצאה, למה אני מקבל תוצאות שונות? חשיבה יוצרת מציאות

... כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ... יש סיבה אחרת שקודמת לה. אלא יש סיבה אחת כלשהי, שאין לה סיבה אחרת שקודמת לה. דהיינו, שלרצף הסיבה והתוצאה, קודמת האין סיבה. ויש אין סיבה ואחריו יש סיבה ראשונה שהיא גוררת אחריה את כל הסיבות. וזאת דרך המילוט ... של סיבה, היא שיש איזו נקודה יציבה אחת, שעליה נשענות כל הסיבות שיוצאות ממנה. ושהיא המשמעות של כל הסיבות והתוצאות שיש אחריה. אבל כאשר אנחנו אומרים שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף, הרי שבעצם אמרנו ... סיבה אחרת שקודמת לה עד אין סוף ללא נקודת התחלה, הרי שמשמעותה היא, שאין סיבה אמיתית לכל רצף הסיבה והתוצאה שלנו. דהיינו, שהאין סיבה, הוא סיבת כל התהליכים שלנו. ובמילים אחרות: לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, משמעותו זהה לאמירה שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שהאין סיבה הוא נקודת התחלה של רצף הסיבה והתוצאה שלנו. ונמצא אם כן, כי שתי דרכי המילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, שתיהן בעצם נשענות על האין סיבה ... ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן ... נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, ... לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את ... מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים ... ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של ... ואפשרות שנייה / כוח שני / ישות שנייה, של יש סיבה, דהיינו, קשר בין אירועים שונים, שכל אירוע הוא תוצאה של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות של ... וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות / צורת המחשבה / הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך ... לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה ... הוא דווקא כזה ולא אחרת? ומהות השאלה היא, מאחר שבעצם עובדה קיימת היא שיש מושג כזה של סיבה שגוררת תוצאה, הרי שכל ניסיון לפרש את המציאות באמצעות האין סיבה, הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח שיש ... את השאלה. כי תמיד תהיה שאלה מנקודת המבט של היש סיבה. ועל כל הסבר ותשובה אפשרי לגבי תהליך הסיבה והתוצאה של המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של צורת התהליך הזו, ומדוע היא לא אחרת? כך שבעצם נכנסו ...

... עצמו באמת וללא סיבה, הרי שזה אומר, שהאדם עדיין לא אוהב את עצמו באמת. כי אהבה עצמית אמיתית, היא תוצאה של דבר אחר. זא האדם לא יכול לשקר את עצמו ולומר לעצמו שהוא אוהב את עצמו. אלא יש דבר אחד שבו תלוי, האם האדם יאהב את עצמו או לא. כי גם האושר הוא תוצאה של דבר אחר. כי האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר. אלא, או שהאדם יהיה מאושר מעצמו או שלא. והדבר שאחראי לאושר של האדם, הוא זה שאחראי לאהבה העצמית של האדם. והאהבה העצמית של האדם, היא תוצאה של זה שהאדם אוהב את כל המציאות. ובלי שהאדם יאהב את כל המציאות כולה, ללא שום תנאי, בלי זה ... מכך שהאדם מבין את המציאות באמת, ומבין את הטוב הגדול שיש בכל דבר ודבר. ונסכם: אהבה עצמית אמיתית, היא תוצאה של אהבת המציאות. והאדם, לא יכול לעשות שום דבר כדי לגרום לעצמו לאהוב את עצמו. מלבד זה שהוא יתחיל ... יהיה אצל האדם הבדל, בין מצב שבו יש הבדל, לבין מצב שבו אין הבדל. והמצב הזה, גם הוא עצמו תוצאה. תוצאה של הבנה, שהאחדות של המציאות, נמצאת באחדות ממש עם הנפרדות של המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו ...

... מה שאתה עושה? לפי אליעד כהן, לרצות באמת את מה שאתה עושה, פירושו שאתה נהנה מעצם העשייה ולא משום תוצאה עתידית שהעשייה מביאה. הוא נותן דוגמה של אדם שסוחב שק מלט בבניין. אם האדם היה אומר ששיא שאיפותיו הוא ... להרגיש את השק על גבו - זה אדם שבאמת רוצה את מה שהוא עושה. אדם כזה לא מעוניין בשום תוצאה מלבד העשייה עצמה. הוא לא מנסה להרגיש טוב יותר ולא מחפש שום דבר נוסף. זוהי ההנאה מעצם העשייה בלבד. האם אנחנו נהנים מהעשייה או מתוצאותיה? רוב האנשים אינם נהנים מעצם הפעולה שהם עושים. אם היו מקבלים את אותו רגש טוב ללא העשייה עצמה, הם היו מעדיפים זאת. לדוגמה, אדם שעובד בבניין ובונה בית אינו נהנה מעצם סחיבת המלט והקושי הכרוך בכך, אלא מהתוצאה הסופית - הבית הבנוי. מכאן ברור שרובנו מונעים על ידי התוצאה ולא על ידי ההנאה הישירה מהפעולה עצמה. מהו שחרור מהרצון ולמה הוא חשוב? אליעד טוען שהמצב האידיאלי מבחינתו של ... להגיע למצב בו הוא משוחרר לגמרי מהרצון להרגיש טוב יותר, מסוגל ליהנות באמת מעצם העשייה עצמה ללא תלות בשום תוצאה או הנאה נוספת. האם למידה מתוך אתגר היא רצון אמיתי? אליעד נותן דוגמה מעולם הלמידה והחינוך. כאשר אדם מעוניין ... לא בשביל פרנסה אלא כי הוא חש אתגר אישי מהנושא, הוא מונע מרצון אמיתי. הרצון האמיתי כאן הוא לא התוצאה של מקצוע או פרנסה, אלא ההבנה העמוקה עצמה של התחום. האדם שואל את עצמו למה הוא לומד דווקא מתמטיקה ... נושא אחר. מבחינתו, לו היה בוחר נושא אחר, היה מרגיש תחושת פספוס. זהו רצון פנימי אותנטי, שלא מושפע ישירות מתוצאה חיצונית או פרנסה. האם כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה? לא כל רצון חייב להיות קשור לפרנסה. ישנם רצונות ... הנאה. לדוגמה, כשאדם הולך לחדר כושר, הוא לא נהנה מהמאמץ עצמו, אך הוא עושה זאת מתוך רצון להשיג את התוצאה הרצויה - בריאות טובה יותר או גוף חטוב. כל מה שאדם עושה נועד להשיג משהו - גם אם הוא ... היה עושה את מה שהוא רוצה באמת, הוא היה מבצע את הפעולה לשם הפעולה עצמה, ולא מתוך מטרה להשיג תוצאה עתידית. לדוגמה, אם אדם היה נהנה רק מעצם העשייה של עבודה פיזית קשה כמו לסחוב מלט, הוא היה יכול להגיד ששאיפתו היא להיות פועל בבניין ולהרגיש את המאמץ עצמו, ולא את התוצאה של עבודתו. אם העבודה אינה מספקת אותו או לא גורמת לו הנאה, הוא לא באמת רוצה את העבודה עצמה אלא את התוצאה שהיא מביאה. מה זאת אומרת לרצות את מה שאתה עושה? לרצות את מה שאתה עושה, פירושו ליהנות מעצם העשייה, לא מהתוצאה שהיא מביאה. מדובר על חוויית שיא שנגרמת על ידי העשייה עצמה, ולא על ידי המטרה שהיא משרתת. לדוגמה, אם ... אם אדם היה יכול להפסיק לרצות ולחיות בצורה של שחרור מוחלט מהרצון, הוא היה יכול ליהנות מעצם העשייה, ולא מהתוצאה שתהיה לה. מה זה אומר לחקור את הרצון הפנימי? ישנם אנשים שמעוניינים ללמוד תחום מסוים, כמו מתמטיקה, לא מתוך ... הפנימיים - האם הרצון ללמוד נובע מתוך אתגר אישי או מתוך הצורך להיענות לדרישות מקצועיות? לפעמים הרצון ללמוד הוא תוצאה של אתגר פנימי, תחושת סיפוק שמתקבלת מההבנה העמוקה של נושא מסוים, ולא דווקא מהתוצאה שתהיה לו מכך בחיים המקצועיים. האם כל רצון צריך להיות בהכרח קשור לפרנסה? לפעמים הרצון ללמוד ולהתמקצע בתחום מסוים ... צריך להביא את עצמו לשחרור מוחלט מהרצון שלו להרגיש יותר טוב, אז אתה נהנה מעצם העשייה בלי קשר לשום תוצאה. לדעתי יש לחקור את הנושא כדי להיות יותר ממוקד: מה אני רוצה? אני רוצה ללמוד מתמטיקה. למה אני רוצה ...

... אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי ... הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד ... למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה ... מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא ... ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא ... והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה. ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה ... נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא. יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה. ואם זה לא מחייב, זה אקראי לא יותר מאשר סיבתי. ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי ... כי היא היתה יכולה להיות אחרת ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה. ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי וכך להפך גם תהליך סיבתי ...

... מבלי להשקיע במאמץ, זה לא יקרה. אליעד מסביר כי אם אתה לא מוכן להתאמץ או להשקיע, לא תוכל לקבל תוצאה מסוימת. האם יש ארוחות חינם? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את עקרון אין ארוחות חינם, מה שאומר שלכל דבר שאנחנו ... שהוא רוצה בלי לעבוד בשביל זה. מהם רגשות האשם וכיצד הם קשורים לאושר? אליעד מציין כי רגשות האשם הם תוצאה ישירה של ביקורת עצמית על המציאות, אם היא לא מתאימה לציפיות שלנו. אנחנו נוטים להאשים את עצמנו או את הסביבה, במקום להבין שההרגשה הזו היא תוצאה של ההתנגדות למציאות כפי שהיא. כלומר, כל פעם שאנחנו מתלוננים על משהו, אנחנו למעשה יוצרים את המציאות הזו בתודעתנו. ... הקשר בין קרמה למעשים שלנו. הוא מדבר על איך כל פעולה שאנחנו עושים משפיעה על הקרמה שלנו, שהיא למעשה תוצאה של המאמץ וההקשבה למציאות. הקרמה, לפי אליעד, אינה עניין של פשע ועונש, אלא פשוט תוצאה של המעשים שלנו. לדוגמה, אם אתה מבצע פעולה מסוימת, כמו להתלונן על המציאות, זה ישפיע עליך בעתיד. כל עוד ... את עצמך מה אני עושה נכון? ומה אני מצפה שיקרה? אתה יכול להבין את הקשר בין הפעולות שלך לבין התוצאה שתשיג. איך מקבלים את המציאות כפי שהיא? ההבנה המרכזית של אליעד היא שהדרך לאושר היא קבלה של המציאות כפי שהיא. כל פעם שאנחנו לא מקבלים את המציאות, אנחנו סובלים. אם נתחיל להבין שהמציאות היא תוצאה של הבחירות שלנו, לא נתלונן עליה ונשקול את המאמץ הנדרש, נוכל להתחיל לחיות חיים שמבוססים על קבלה ושלווה פנימית. ...

... הוא המרחב הכולל של כל האפשרויות, כלומר, כל מה שיכול לקרות, אך עדיין לא קרה בפועל. בעוד שהאפשרות מתייחסת לתוצאה אפשרית של מצב, הפוטנציאל מתאר את כל התחום של האפשרויות שלא התגשמו. האם קיימת אפשרות שלא תהיה אפשרות? השאלה ... האפשרות שלא להיות מאושר. הבנת האפשרויות הרבות שמציב הרצון יכולה להוביל להבנה שאין הכרח להיות מאושר, ושהרצון הוא למעשה תוצאה של האפשרויות השונות. אדם מבין שאין מחויבות לרצות משהו מסוים, אלא שכל רצון הוא תוצאה של בחירה באחת האפשרויות מתוך המגוון האפשרי. מה משמעות הפוטנציאל האינסופי? הפוטנציאל האינסופי של המציאות מתאר את העובדה שבמציאות ... תמיד שם, בכל תחום ובכל מצב. לסיכום המושגים של אפשרות ופוטנציאל חיוניים להבנת המציאות. כל דבר שמתרחש במציאות הוא תוצאה של אפשרות שהפכה למציאות מתוך פוטנציאל אינסופי. כל רגע, כל בחירה, וכל רצון הם תוצאה של היכולת לדמיין אפשרויות בלתי מוגבלות, אשר כל אחת מהן יכולה להתגשם. השאלה אם אפשרות של חוסר אפשרות קיימת ... כל מה שיכול לקרות, אך עדיין לא קרה בפועל. במציאות שלנו קיימות אינסוף אפשרויות, וכל דבר שאנו חווים הוא תוצאה של אפשרות מסוימת שהפכה למציאות. ישנן אפשרויות מנוגדות - דבר אחד יכול להיות וגם לא להיות בו - זמנית, ... אדם יכול להבין שבעצם אין הכרח לכך שהוא ירצה דבר מסוים. מהות הבחירה נובעת מתוך ההבנה שכל רצון הוא תוצאה של אפשרות מסוימת שבאה לידי ביטוי. מהי משמעות ההבנה שאין אפשרות שאין אפשרות? אם אין אפשרות שאין אפשרות, זה ...