... יש פה קיר?, אבל הדרך שבה השאלה נשאלת, הכוונה, והמקום הרגשי שמתוכו היא עולה - הם אלו שמשפיעים על התוצאה ועל עומק ההבנה. אם השאלה נשאלת באופן מכני, ללא עניין אמיתי או מתוך מחשבה שהאדם כבר יודע את התשובה, ... עצמך האם אני באמת יודע שמשהו קיים או לא קיים?, ואתה מתעקש לבדוק את זה לעומק וברצינות, בלי לפחד מתוצאות התשובה - רק אז אתה בדרך לשאלה משמעותית ואמיתית. למה חשוב לשאול את השאלה ממקום של אמת? ההבדל בין ...

... על ידי המציאות החיצונית או אם הן תלויות בתפיסתנו אותה. אליעד מבקש להבין אם כל מה שאנחנו חווים הוא תוצאה ישירה של מה שמתרחש סביבנו, או שמא התגובה שלנו למציאות היא זו שמכתיבה את תחושותינו. הוא מסביר שבעצם, התודעה ... אליעד מסביר שכשאדם רודף אחרי רצון מסוים, הוא למעשה רודף אחרי תחושת סיפוק או רגיעה. אך הרצון הוא תמיד תוצאה של תחושת חוסר, ולכן המרדף אחרי הרצון רק יוצר עוד חוסר. האמת הגדולה ביותר היא להבין שאין צורך לרדוף ...

... להישאר בו לאורך זמן, ואיך להיפרד מבן או בת זוג בצורה נכונה. הוא מציע מספר דרכי חשיבה שיכולות להוביל לתוצאה חיובית בשמירה על קשרים רגשיים אינטנסיביים. התחום הראשון שבו מתמקד אליעד הוא איך להתחיל זוגיות בצורה נכונה. הוא מציין ...

... לו. המובילים טוענים שהפחד נובע מהרגשה שאין לנו שליטה על תחושותינו או על העתיד. ברגע שמבינים שהפחד הוא רק תוצאה של הרצון להימנע מהתחושות האלו, אפשר לשחרר את ההתנגדות ולהתמודד עם המצב בצורה בריאה יותר. הם מביאים את הדוגמה ...

... לשלוט בכל פרט בחיים. ברגע שמפסיקים להיאחז, כל הדברים פשוטים יותר, כי החיים הופכים לזורמים ומזינים אותנו במקום להיות תוצאה של רצון מתמיד. איך נוצר הרצון? מהו פחד הרצון? מהו תהליך ההתבודדות? כיצד נבצע שליטה ברצון? האם אנו באמת ...

... אתה נשאר ממוקד במה שאתה יודע ובמה שמוחלט לך, מה שמאפשר לך לנהל את החיים בצורה החלטית ובאופן שמוביל לתוצאה מוחלטת. איך לחשוב בצורה מוחלטת? מה זה חשיבה יחסית? איך להגיע למוחלט? מהו המוחלט? חשיבה קיצונית איך להיות החלטי?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין סיבה לשום דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא ... הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך אליעד מדגיש שיש הבדל בין סוגי שאלות שונות, כמו האם יש משהו? לעומת למה יש משהו?. השאלה ... שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה מניח שיש סיבה או מבנה מסוים, שדרכו תוכל לדעת אם יש פיל או ... להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... לחלוטין ואין שום סיבה לכלום, אז שוב, גם כאן אין שום טעם לפעול, משום שאין קשר ברור בין פעולות לתוצאות, וכל דבר יכול לקרות בכל רגע ללא קשר לפעולה שלנו. מדוע צריך להניח שיש סיבה ושאין סיבה בו - ... את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי ... תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין סיבה לתוצאה. זאת ועוד, אליעד מוסיף שגם כשאנחנו טוענים שאין סיבה לשום דבר, זו כבר הנחה סיבתית - כי ההחלטה להאמין ... לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו ... כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש ... למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת ... הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. בהקשר זה, השאלה האם כל ... שיש סיבה לכל דבר? אליעד מסביר שכשאנחנו שואלים האם יש סיבה לכל דבר?, אנחנו מניחים מראש שכל פעולה או תוצאה נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות ... בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה לנו את התפיסה הזאת, לא היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את ... שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, כל דבר יכול לקרות בלי סיבה ברורה. לדוגמה, אם אדם שואל למה אני רעב?, התשובה יכולה להיות תוצאה של סיבה (הגוף צריך אוכל) או יכולה להיות אקראית, ללא סיבה ברורה. מהו הדטרמיניזם ואיך הוא קשור לעקרונות הסיבתיות? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי הדטרמיניזם הוא גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ישיר לסיבות ובלי שיהיה תמיד קשר מובהק בין פעולה לתוצאה. האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית? אליעד מסכם את הרצאתו בשאלה האם כל פעולה אפשרית חייבת להיות סיבתית. ...

... בחיים? אליעד מתייחס לפחד ולהססנות שמלווים קבלת החלטות חשובות. הוא מסביר כי לעיתים אנשים מפחדים לקבל החלטות בגלל החשש מהתוצאות, מהפסד אפשרי או מאובדן תחושת הביטחון. לדוגמה, אדם עשוי לחשוש שאם הוא יפסיק את הלימודים ויתחיל לעבוד, אולי הוא ...

... הוא ביצע את הצעד בצורה המקצועית והנכונה. רק לאחר מכן ניתן להטיל ספק אם מדובר בסימן מאלוהים או שמא בתוצאה של חוסר מקצועיות. האם קשיים יכולים להעיד על קוסמולוגיה או על חוקים רוחניים? בהמשך דבריו, אליעד מציין כי לעיתים ...

... לנו ולהתמקד במטרה המרכזית. כיצד נוודא שההחלטה שלנו מבוססת על שיקולים נכונים? כדי לוודא שההחלטה שנקבל תביא אותנו אל התוצאה הרצויה, יש לבחון את שני הצדדים של כל דילמה בצורה מדוקדקת. לדוגמה, אליעד מציין כיצד ניתן להתמודד עם התלבטות ... עקרון על החיים האישיים שלנו, כלומר, נעשה חישוב של האפשרויות השונות על פי מה שאנחנו מאמינים שיביא לנו את התוצאה הטובה ביותר. מהם הכשלים הנפוצים בקבלת החלטות? אליעד מסביר כי כשלים בקבלת החלטות הם תופעה נפוצה. פעמים רבות, כשאנחנו ...