פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים. מהי סיבתיות? סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה. הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית: הצהרה על קיום הסיבה: לדוגמה, קיללו אותי. הצהרה על קיום התוצאה: לדוגמה, אני כועס. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה: האם תמיד קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ? אני כועס כי קיללו אותי: כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס. הסיבה: הקללה. התוצאה: כעס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס? הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים ... יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות: כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: חובת עטיית מסכות. הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה? הטענה שהמסכות נגרמות רק ... מנותחת לפי ארבעה שלבים: חקירת הסיבה: האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת? חקירת התוצאה: האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה? הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו? האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה? האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה? האם השיטה באמת פותרת כל בעיה? ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות ... ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה. סיכום בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות אישיות ... עומד מאחוריה? השיטה הקרויה ניתוח סיבתיות היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה סיבה ותוצאה לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות ... יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו. מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות? ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע. הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני כועס כי קיללו אותי יש לכאורה שני מרכיבים - קיללו אותי (סיבה) ואני כועס (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים: ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי). ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס). הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס). הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר). אנשים רבים נוטים לחשוב שיש ... להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום: אדם אומר: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול. הסיבה: אני רעב. התוצאה: אני הולך לאכול. הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול? הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי? אדם אומר: אני כועס כי קיללו אותי. הסיבה: קיללו אותי. התוצאה: אני כועס. הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס? הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי ... סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם? אדם אומר: יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות. הסיבה: מגיפת קורונה. התוצאה: חובת עטיית מסכות. הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות? ... בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו כי, משום ש, עקב, בגלל, לכן, או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה ... ולחקור הבדלים ודקויות. דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה. כאן יש בעצם ... להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת ...

... לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות. מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר ... היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר במציאות. האם יש גוף אחד שמניע את כל היקום? כמו שיד שמזיזה ... אליעד מסביר שבמובן עמוק יותר, לאדם אין בחירה חופשית במובן בו הוא חווה זאת. הרצון והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה ... קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל ... שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא בחר את מה שעשה, אך למעשה כל מה שעשה הוא תוצאה של רגע אחר. האם יש מקום שאין בו מקום? אליעד מציין כי אין מקום שבו לא נמצא מקום, ואין ... שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, שמניע את כל היקום. כל רגע ורגע הוא למעשה תוצאה של רצפים של רגעים קודמים. האם יש דבר נוסף חוץ מהמציאות? אליעד מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, ... שהוא לא ישות נפרדת, אלא חלק ממנגנון כללי וכולל. כל מה שקורה ביקום, כולל הבחירות והפעולות של האדם, הן תוצאה של מנגנון עולמי שמניע את כל מה שקיים. להיות אלוהים, כלומר, להבין את הכל כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע ... הרובוט יכול גם להשתיק את הרובוט. כלומר, מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. ... אז לא היה שייך להגיד שיש בחירה. בחירה פירושו שאני רציתי את מה שאני עושה, ומה שאני עושה הוא תוצאה של מה שרציתי. שאלה: לדוגמה, אם אין לך זיכרון אז כל רגע הוא בפני עצמו. אליעד: אם היינו יודעים ... אז כל דבר הוא המשכיות של הקודם. ומאחר שאתה לא הראשון, גם אין לך בחירה. אם כל דבר הוא תוצאה של רגע אחר ואין אפשרות שיהיה אחרת, אז אין לך בחירה, למה? כי אתה לא הראשון. אבל אם נאמר ... למשל כאשר האדם יושב על הכיסא, הוא חווה שהוא הסיבה שבגללה הוא יושב על הכיסא. אבל אם האדם הוא תוצאה של משהו, אז למעשה הוא לא הסיבה לשום דבר. אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו ...

NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ... קשר של סיבתיות. לדוגמה מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ש... לכן, על כן, לפיכך, הואיל וכך, כתוצאה מכך, אי לכך, משום כך... בעקבות זאת, עקב כך, בשל... מתוך כך, מכיוון שכך. לדוגמה: היום יורד גשם, ועל ... ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה. ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמה: קח מטריה, יורד עכשיו גשם או הפוך יורד עכשיו גשם, קח מטריה. ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם רעיון ... גם קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו. שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחויב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה. ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש קח מטריה שזה עומד בפני עצמו. ויש קח מטריה, כי ... היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה. שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפכ התוצאה לא מחויבת ולא מוכרחת. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אחכ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש ... המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה. וכיצד הסיבה עצמה מוצגת, האם כסיבה שעומדת בפני עצמה כדבר מחויב, או שגם הסיבה עצמה צריכה חיזוק. וכיצד התוצאה עצמה מוצגת. האם היא מוצגת כתוצאה שהיא מוכרחת להיות נכונה בגלל אותה הסיבה, או שמא היא תוצאה שהיא רק אפשרית בגלל אותה הסיבה. והאם התוצאה מוצגת כרעיון שיש לו גם זכות קיום עצמאית ושהסיבה רק מחזקת אותו, או שמא הרעיון מוצג כאילו הוא קיים, ... קיים במקביל לקיומו של הרעיון השני. או שמא המסר משדר בגלוי את זה שיש כאן מערכת יחסים של סיבה ותוצאה בין הרעיונות. ומי שמודע היטב למשמעות המילים של כל מילת קישור ולסדר המילים במשפט ולסדר של הרעיונות שבונים את ...

... מרמים אנשים? איך אנשי מכירות מרמים לקוחות? איך אנשי מכירות עושים מניפולציות על לקוחות? ניתוח סיבתיות בתהליך מכירה, התחייבות לתוצאות, לקבל תשלום רק על תוצאה, לסגור עסקה בצורה מניפולטיבית, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות ומכירות, תשלום על תוצאות בלבד, להתחייב ללקוח על תוצאות, אם לא תהיה מרוצה כספך יוחזר, החזר כספי אם לא תהיה מרוצה, צרכנות נבונה, צרכנות חכמה, מניפולציות של אנשי ... אחת מהמניפולציות הנפוצות ביותר, שעושים מנטורים ואנשי מכירות על לקוחות, והיא נובעת מכשל לוגי שנקרא הסיבה לא מחייבת את התוצאה . שבה מרמים את הלקוח להאמין בכל מיני סיבות, שאמורות לגרום לו לתוצאה שהיא לסגור עסקה בצורה מניפולטיבית, למרות שזאת טעות. והסבר הוא כך: בתהליך מכירה, יש לנו סיבה ותוצאה. כאשר התוצאה היא, שהלקוח רוכש את המוצר. ואיש המכירות תפקידו ליצור אצל הלקוח את הסיבה, שתוביל לתוצאה שבה הלקוח רוכש את המוצר. ובאופן עקרוני, בכל פעם שנתקלים בעניין של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו לוגיקה של ניתוח סיבתיות, שבה מנתחים את הקשר שיש בין הסיבה לתוצאה. ואחת הניתוחים הוא, השאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה. דהיינו, לשאול, גם במידה והסיבה נכונה, האם זה שהסיבה נכונה, האם זה אמור לגרום לי להסיק את התוצאה. ובהקשר של מניפולציות במכירות ובהקשר של מניפולציות של אנשי מכירות, אחת המניפולציות המרכזיות, היא שאיש המכירות משכנע אותך כלקוח על כמה דברים, שהם בעצם הסיבה שאמורה לגרום לך בסופו של דבר, להגיע לתוצאה, שהיא שתרכוש ממנו את השירות / מוצר. וזה הולך כך: איש המכירות ישכנע אותך ש: 1 - שיש לך ... רוצה לפתור אותה כנל ומאחר שהחיים שלך יהיו מאוד טובים אם תפתור את הבעיה שלך כנל, הרי שזה מוביל לתוצאה שאומרת שכדאי לך לשלם המון כסף ומשאבים, בתמורה לזה שתפתור את הבעיה הזאת. ועד כאן, כל ההנחות היסוד האלו, ... בתמורה לזה שתפתור את הבעיה שלך. עד כאן, הכל אולי נכון ברמה כלשהי. אלא מה? שהסיבה לא מחייבת את התוצאה. דהיינו, כל הנל שהוא הסיבה, זה לא מחייב את התוצאה שאתה תרכוש את הפתרון לבעיה שלך דווקא ממנו. כי גם אם יש לך לדוגמה מחלת סרטן סופני, וגם אם ... וכאן יש כשל לוגי שנובע מכך שהאדם לא מתרגל ניתוח סיבתיות ובעיקר את העניין של האם הסיבה מחייבת את התוצאה, שאומר שהאדם צריך להתרגל כל הזמן לשאול, האם זה שנניח שהסיבה נכונה, האם זה באמת אמור להוביל אותך לתוצאה הספציפית הזאת?! כי איש המכירות הנוכל, מגיע איתך בקלות להמון הסכמות. שיש לך בעיה, שאתה רוצה לפתור אותה, שאם ... אמר שהוא לא יגרום לך לנזקים נוספים על הדרך? שאל את עצמך, האם אותו איש המכירות מוכן להתחייב על התוצאה? אם כן, שהוא מוכן להתחייב על התוצאה, אז האם הוא מוכן לקבל את הכסף ואפילו יותר ממנו, רק אחרי שתהיה תוצאה? וכן, אפילו תהיה מוכן לשים ערבות בנקאית על הכסף מראש, אפילו כפול. אבל את הכסף שהוא יקבל רק אם ... מוכן לזה הנוכל הזה? למה בעצם שהוא לא יהיה מוכן לזה? למה הוא מתנגד לזה? הרי אם הוא בטוח בתוצאה, למה שלא יסכים לקבל כפול או יותר כסף, אבל רק על התוצאות בלבד?! האם הוא חייב לממן מראש את העלויות שלו? מה האמת? האם ואולי זה אומר שהוא לא באמת בטוח שהוא יביא לך את התוצאות? מוסיף: כי מי שכמעט ואין לו עלויות, יתכן שיסכים שתשלם יותר על התוצאה בלבד. הוא גם יסכים להחזיר לך כסף אם לא תהיה מרוצה. לא בטוח כמובן שהוא יחזיר לך אותו, אבל הוא יהיה מוכן להחזיר לך אותו. בנוסף יתכן גם שמישהו יהיה מוכן לקבל תשלום רק על תוצאה בלבד, כי סטטיסטית זה מכניס לו יותר כסף, כמו שכבר הסברתי גם כאן. אבל בטוח נכון, שאם מישהו היה בטוח שהוא יכול להביא לך תוצאה, כנראה שהוא היה מוכן לקבל הרבה יותר תשלום על התוצאה. בכל מקרה, איש המכירות ירמה אותך שיש לך בעיה קשה כנל ושאתה מוכן לשלם הרבה כסף כדי לפתור אותה ... יהיה זה שיספק לך את הפתרון שאתה רוצה. נקודה נוספת באופן כללי שצריכים לזכור היא, שאם מישהו מתחייב לך לתוצאות, כאשר התוצאות לא תלויות בו ואך ורק בו, הרי שהוא או נוכל או טיפש. כי אין שום אפשרות שמישהו יתחייב על ... אבל זה כמובן תלוי בך ובבחירה החופשית שיש לך. ואני לדוגמה מעולם לא התחייבתי למישהו שאני אגרום לו להשיג תוצאה כלשהי, במשהו שלא תלוי בי ורק בי. כן אפשרי להתחייב לנסות לעזור לך, שזה משהו שתלוי במי שמנסה לעזור ... גורם חיצוני. ואפשרי להעמיק בזה גם בהקשר של כמה טיפולים צריך ועוד. ולכן באופן כללי, כשמישהו מתחייב לך על תוצאות, שאינן תלויות בו ורק בו, הרי שהוא נוכל או טיפש. וזה שיש לך בעיה שאתה מוכן לשלם המון כדי ... משהו רע עליך, אלא זה אומר אולי דברים רעים עליהם. לסיכום: מומלץ ביותר ללמוד את העניין של ניתוח סיבה ותוצאה ושל ניתוח סיבתיות וכולי. וככה תוכל להגדיל באופן דרמטי את הסיכוי לכך שלא יעבדו עליך ושלא ירמו אותך. בהצלחה.

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים ... מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין ... מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך לא בהכרח שהיא תתרחש. דוגמה לכך היא אדם שמניח כוס מים על הרצפה. הסיבה מאפשרת את ... קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד מסכם ... להתחיל בהבנת היחס בין מהות לצורה. המפתח להבנת המציאות הוא בהבנת עקרון המהות והצורה, וההכרה בכך שכל סיבה וכל תוצאה אינן מוחלטות אלא תלויות זו בזו באופן יחסי בלבד. מי שמבין זאת לעומק, יכול להכיר שהמציאות עצמה היא אחדות אחת גדולה שבה כל הדברים מחוברים ונובעים מאותו שורש, ללא צורך בסיבה או תוצאה נפרדת באופן מוחלט. מהי סיבה מחייבת? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם יש סיבה ראשונה למציאות? מה ההבדל בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ויחסי הגומלין ביניהם, וכיצד הדבר משפיע על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מדגיש כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שנראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד כהן, לא בהכרח כל תוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת, ולא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. הוא מביא דוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה. כאשר הוא שואל האם זה הכרחי שהמים שעל הרצפה יהיו תוצאה של זריקת הכוס, הוא מסביר שזה לא בהכרח מחויב, כיוון שייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כגון דליפה או ... שפיכת המים, כי אולי הכוס הייתה ריקה או חסומה באופן מסוים. כלומר, אף סיבה אינה מחויבת באופן מוחלט ליצור תוצאה מסוימת, ולכן קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? אליעד מסביר שרק כאשר סיבה ותוצאה זהות לחלוטין הן יכולות להיות מחויבות זו לזו באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא נותן את המשפט אני פה ... הוא אכן מחויב במאה אחוז, אך אינו מספק שום הבנה או משמעות מעבר לעצמו. מצד שני, כל זמן שהסיבה והתוצאה אינן זהות לחלוטין, המשמעות היא שהן אינן מחויבות זו לזו באופן מוחלט, כיוון שתמיד ניתן לדמיין אפשרות שבה התוצאה אינה נובעת מהסיבה. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד כהן מבחין בין שני סוגים של סיבות: סיבה מחייבת - סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק ואתה מכניס לתוכו אובייקט, בהכרח החדר לא יהיה ריק. סיבה מאפשרת - סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך אינה מחייבת שהדבר יקרה בפועל. לדוגמה, אדם הזורק כוס מים על הרצפה מאפשר את שפיכת המים, ... שפיכתם בפועל, כי ישנם תרחישים שבהם הכוס לא נשפכת. הוא מדגיש שסיבה מחייבת היא למעשה דבר אחד בלבד עם התוצאה שלה, ואין לה שום משמעות אחרת מעבר לתוצאה עצמה. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ראשונה? אליעד כהן מסביר שגם ...

... לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש ... שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, ... לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי]. הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי]. אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי]. אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה]. אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי]. אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך]. וכיוב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן ... לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה ... לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה. לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי. דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו. ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו ... מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם. ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, דהיינו, תלבש מעיל שזו התוצאה, זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה. ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל ...

סיבה ותוצאה, סיבתיות, האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? האם כל רגע הוא בפני עצמו? האם מה שקרה ברגע הקודם, מחייב את מה שקורה ברגע ... יש מאין? מהי חוויית הזמן? למה הרגע הנוכחי הוא כפי שהוא? מה המשמעות של סיבתיות? האם הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם? בשיחה עם היועץ המומחה אליעד כהן עולה שאלה מרכזית שעוסקת בנושא הסיבתיות: האם כל רגע נתון הוא תוצאה הכרחית של הרגע הקודם, או שכל רגע עומד בפני עצמו ללא תלות ברגעים הקודמים? המשתתף תוהה לגבי הרגע הנוכחי ... ממשיכה להטריד אותו גם לאחר שקיבל הסבר אינטלקטואלי מלא. אליעד מסביר כי אם האדם באמת מאמין שכל רגע הוא תוצאה של הרגע שקדם לו, הוא עשוי להסתפק בתשובה לוגית שמבוססת על העבר. אולם אם האדם תופס שכל רגע עומד ... תלויה בתפיסת ההמשכיות והזמן. זו החוויה הבסיסית והטבעית של כל אדם. סיכום המסקנות המרכזיות מהשיחה: אם כל רגע נתפס כתוצאה של הרגע הקודם, תשובות שמבוססות על העבר יכולות לפעמים לספק את האדם. אם כל רגע נתפס כעומד בפני עצמו, ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק ... לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, ... אבל אליעד אומר שאין להסתפק בתשובה כזו. יש להמשיך ולשאול שאלות נוספות: האם הכעס שלי באמת חייב להיווצר רק כתוצאה מההצקה?, האם בכל פעם שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?, ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. ... שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ... של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? ...

... לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו ... הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני עצמה. דהיינו, השאלה האם הנייר אכן שרוף, נשאל ... הכביסה נרטבה בגשם שירד. נשאל, האם באמת ירד גשם והאם באמת הכביסה רטובה. וכאן צריך לחדד, כי יש מצבים שהתוצאה, מתארת משהו שכבר קרה בעבר, ושניתן לבדוק אותו בפני עצמו. לדוגמה: האם הנייר אכן שרוף / האם הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם באמת ועד כמה יהיו שטפונות? אבל כדי להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל ... כמה ירד גשם? כי כאשר אומרים שיקרה משהו, בעקבות משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ולכן השמש תשקע יותר מוקדם היום. אז נבדוק: האם באמת ירד גשם? ולגבי התוצאה נבדוק: האם באמת יש אפשרות שהשמש תשקע יותר מוקדם היום באופן כללי? והתשובה היא, שאין אפשרות שהשמש תשקע יותר ... למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ונשאל, ... שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם ... אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. 1 שהתוצאה כבר קרתה, 2 שהתוצאה לא קרתה. לדוגמה: האש שרפה את הנייר זה כבר קרה. האש תשרוף את הנייר, זה עוד לא קרה. אז כאשר בודקים אמיתות תוצאה שכבר קרתה, נבדוק, האם הנייר באמת שרוף. שזו התוצאה. אבל כאשר נבדוק תוצאה עתידית, נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה מגדיל את הסיכוי שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא ... כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> ...

חקירת סיבתיות הרצון, נוסחה איך לא להיכנס ללופ רגשי, נוסחה איך לא להיכנס לטיעון מעגלי, איך לא להפוך תוצאה לסיבה? איך לגלות את סיבת הרצון? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, מבוא לחקירת סיבת הרצון, איך לגלות למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה האמיתית של הרצון? ... איך להימנע מטיעון מעגלי ולופ רגשי בחקירת הרצון? אחת הבעיות המרכזיות בחקירת סיבת הרצון היא הכניסה לטיעון מעגלי, שבו התוצאה הופכת בטעות לסיבה של עצמה. אליעד נותן דוגמה של אדם שחוקר מדוע הוא רוצה להיות בקשר עם בחורה מסוימת. ... קשר לרצון שלו בה, הרי שזו סיבה אמיתית. אך אם הבדידות נוצרת רק משום שהוא רוצה את הבחורה, זו תוצאה ולא סיבה אמיתית, ולכן הוא נכנס ללופ רגשי. דוגמאות מפורטות לזיהוי סיבות אמיתיות לרצון אליעד מביא מספר דוגמאות חשובות ... עליו לבדוק האם היה מרגיש בודד גם בלי לרצות אותה. אם כן, הרי שזו סיבה אמיתית. אם לא, זו תוצאה מעגלית בלבד. אדם שסובל מכאב ראש ואומר: אני רוצה לקחת כדור כדי שלא יכאב לי הראש, צריך לבדוק האם ...