לרצות את הרע, ליהנות מהסבל, לאהוב את הרע, לשנוא את הרע, רוצה להרגיש רע, רוצה להרגיש טוב, למה אדם סובל איך אפשר לרצות את הרע? אליעד מתחיל את ... מתנתק ממנו לגמרי, ולכן כבר לא היה סובל כלל. אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה מוחשית: אם אדם היה באמת שונא דבר רע במלוא עוצמת השנאה האפשרית, הוא היה מנתק עצמו לחלוטין מהדבר הזה. בדוגמה שנתן, הוא מתאר מצב של אש ששורפת שולחן: אם האש מספיק חזקה, היא שורפת אותו עד שהוא לא קיים יותר. באותו האופן, אילו האדם היה שונא באמת ובאופן מוחלט את הרע, הוא היה שורף אותו לחלוטין מתודעתו ולא יכול היה עוד לסבול ממנו. עצם העובדה ... האם אפשר לאהוב את הרע בצורה מוחלטת? אליעד מתייחס לאפשרות ההפוכה - לאהוב את הרע באופן מוחלט. כשם שיש שנאה מוחלטת, קיימת אפשרות לאהבה מוחלטת. במקרה של אהבה מוחלטת, אין שום שנאה, ולכן אין כלל תחושת ריחוק. אבל אם אין ריחוק משום דבר, האדם אינו יכול לחוות את עצמו כנפרד. במצב כזה אין יותר אני ואין קיום בכלל. לכן, האדם חייב להיות במקום ביניים כלשהו בין שנאה מוחלטת לאהבה מוחלטת כדי לחוות את הקיום. אליעד מבהיר כי בעצם קיום האדם ישנה תחושה של ריחוק - דבר ... לא מחייבת אהבה של הרע. מספיק לשנות את היחס אליו - לא חובה לאהוב אותו באופן מוחלט, ולא חובה לשנוא אותו לחלוטין. מדוע האדם לא מצליח לרצות את הרע? אליעד שואל מדוע האדם לא מצליח באמת לרצות את הרע. ... מזה שהוא מתייחס אליו כרגע. הוא מדגיש כי שאלת הרצון לרצות את הרע זהה לשאלה איך אפשר לאהוב או לשנוא דבר כלשהו באופן מוחלט. אם אדם לא מצליח לאהוב או לשנוא דבר כלשהו באופן מוחלט, הוא תמיד יישאר בתחושת הסבל. האם אדם יכול ליהנות מהסבל עצמו? אליעד מציג נקודת מבט ... טוב יותר, האדם יוכל לקבל כל מצב גם בלי לאהוב אותו, ולהיות במצב שהוא מעבר לטוב ולרע. לאהוב או לשנוא הן שתי דרכים שאפשר לבחור בהן, אך אינן הכרחיות. ישנה דרך נוספת של הבנה עמוקה של המצב, שמאפשרת לאדם להיות חופשי לחלוטין גם ללא הצורך באהבה מוחלטת או בשנאה מוחלטת. מה הפתרון לסבל בחיים? אליעד מסכם בכך שהפתרון האמיתי לסבל הוא לא בהכרח לאהוב את הרע, אלא להבין ...

... יוכל להתקיים המשחק לאורך זמן. וחייבים שיהיו חוקים כלשהם, כדי שהמשחק יוכל להמשיך להתקיים. ומצד אחד, האדם יותר מכל שונא להציב גבולות לעצמו. כי הצבת גבולות, היא בעצם פגיעה אישית בכבוד האישי של האדם. שהאדם מרגיש מושפל, שהוא לא ... זה מה שמאפשר לו להמשיך להתנהל כאן בחיים שלו, עם משמעות לחיים שלו. אבל מצד שני, האדם יותר מכל שונא להציב לעצמו גבולות. כי הגבולות שהאדם מציב לעצמו, הם בעצם שוללים את חופש הבחירה האישית של האדם, בחוויה האישית ...

... להרגיש טוב לבין להרגיש רע. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין תחושה של אהבה לבין תחושה של שנאה. וזה נראה לא שפוי, שהאדם לא יבדיל בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא לא רוצה. וזה נראה לא ...

... שהאדם מתנגד לסבל שלו ב 100% אז הסבל שלו מתבטל? משום שהתודעה של האדם, לא מסוגלת לחוות דבר שהיא שונאת אותו ב 100%. וכאשר האדם שונא איזה דבר בשנאה מושלמת, דהיינו, שהוא רואה בו רק רע, בלי שום טוב בכלל, אז באותו הרגע, התודעה של האדם, כבר לא ... ליהנות ממנו, או להפסיק לרצות אותו. ואז האדם מגיע למצב, שאו שהוא נהנה ומפיק הנאה מהסבל שלו, או שהוא שונא אותו לגמרי ב 100% ואז הסבל מעצמו נפסק לגמרי.

... תמיד יהיה גם רע כלשהו. ואו שהאדם ילמד להתיידד גם עם הרע, או שהוא יסבול ממנו. והסיבה שהאדם ככ שונא להרגיש רע, היא משום שהוא חושב, שזה מחויב שהוא ירגיש רק טוב. והאדם רוצה כל הזמן, להרגיש רק טוב ...

... כנל. ואז, כאשר הילד לומד להבדיל בין טוב לבין רע, אז בעצם הוא מתחיל לחוות רגשות של אהבה ושל שנאה, כלפי כל מיני דברים וגם כלפי עצמו. ואז הילד לומד להתחיל לרצות להרגיש רק טוב, ולפחד מכך שהוא ירגיש ... הדברים האלו, מכניסים את הילד לחרדות קשות, וללחצים נפשיים קשים מאוד. והם כמובן גורמים לילד להיות בדיכאון, ולפעמים אפילו לשנוא את העולם, ולמרוד במוסכמות חברתיות, ולמרוד בהורים שלו. שהם אלו שבעצם אחראיים, לכך שהחופש הטבעי שלו נלקח ממנו וכולי ...

... את הכוונות האמיתיות של הילד מתוך התנהגותו, ולא מתוך מה שהילד אומר בצורה ישירה. לדוגמה, ילד עשוי להגיד שהוא שונא ללמוד, אבל בפועל יכול להיות שמאחורי המשפט הזה מסתתרת סיבה עמוקה יותר, כמו תחושת כישלון, פחד, או צורך בתשומת ...

... אם אדם מרגיש כאב ומחשבות שליליות מתחילות לעלות, במקום לדחות אותן הוא צריך להגביר אותן בכוונה, לומר לעצמו שהוא שונא את המצב, לא רוצה את החיים האלה, ולהעצים את התחושה השלילית עד לקצה שלה. אליעד טוען שדווקא ההקצנה של ...

... יותר טוב, כך האדם אוהב אותה יותר, והאדם מאושר יותר. וככל שהתחושה גורמת לאדם להרגיש יותר רע, כך האדם שונא אותה יותר, והאדם פחות מאושר. וכפי שאמרנו, אהבה, היא תחושה ורגש. רגש שמבטא את זה, שהאדם חווה תחושה חזקה ... הדבר שאותו הוא אוהב. וחוסר אהבה פירושו, שהאדם לא מרגיש תחושה חזקה של טוב, מהקשר שלו עם אותו אדם. ושנאה פירושה, שהאדם מרגיש תחושה של רע, מאותו הדבר שאותו הוא שונא. דהיינו, אהבה פירושה, שהאדם מרגיש תחושה חזקה של טוב, ביחס לדבר כלשהו. ושנאה פירושה, שהאדם מרגיש תחושה חזקה של רע, ביחס לדבר כלשהו. וככל שהאדם מרגיש תחושה חזקה יותר של טוב מאיזה ... אותו הדבר, וככל שהאדם חווה תחושה חזקה יותר של רע מאיזה דבר, כך האדם חווה תחושה חזקה יותר של שנאה כלפי אותו הדבר. ויש גם דברים, שהם לא גורמים לאדם להרגיש טוב או רע, ואז האדם לא חווה כלפיהם תחושה של אהבה או של שנאה. אלא האדם חווה כלפיהם תחושה של נייטרליות. וגם אם נאמר שכל דבר גורם לאדם להרגיש טוב או רע ברמה כלשהי, הרי שככל שהאדם חווה פחות תחושה של טוב או רע, ביחס לדבר כלשהו, כך האדם פחות אוהב או שונא את הדבר, וכך האדם חווה תחושה של שוויון נפש, כלפי אותו הדבר. והרעיון שהתחדד כאן, הוא שהמנגנון הרגשי של ... כך האדם חווה יותר אהבה, וככל שהדבר מתרחק מהתחושה של הטוב, ומתקרב לתחושה של הרע, כך האדם חווה יותר שנאה. ועכשיו יש להבין, מה גורם לאדם לאהוב דבר כלשהו? ומה גורם לכך שהאדם ירגיש טוב מדבר כלשהו? וגם יש ...

... כי האדם כמעט מחויב ממש, לרצות להרגיש טוב. והמחויבות הגדולה ביותר של האדם, היא להרגיש טוב. וכל תחושת האהבה והשנאה של האדם כלפי דבר כלשהו, היא תלויה ונובעת מתחושת הטוב שהאדם חווה מאותו הדבר שאותו הוא אוהב או שונא. כי ברגע שהאדם חווה תחושה חזקה של טוב, מהקשר שלו לאיזה דבר, על ידי זה האדם מתאהב באותו הדבר. ... טוב, כך האדם יאהב יותר את אותו הדבר. וככל שהדבר גורם לאדם להרגיש יותר רע, כך מחויב ממש, שהאדם ישנא את אותו הדבר. ולכן, אהבה אפשרית כלפי כל דבר בעולם. ואין חוקים באהבה ואין חוקים לאהבה. מלבד חוק אחד ...