... שונים שאתה רואה. כי האדם במשך היום נתקל בכל מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ולאו דווקא שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם ... מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. זא שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל דבר בעולם, יש בו ... ולכן, ברגע שהאדם שופט דבר כלשהו, מוכרח שהוא ירגיש מכך, גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע . ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה ... כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. ... אבל היא שוכחת, גם את שאר הצדדים של המטבע. ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר כלשהו, אבל הוא מוכרח לזכור תמיד, באותה עוצמה ממש, גם ... הזמן. אלא שהאדם שוכח את שני הצדדים של המטבע, ומסתכל על האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, יש גם נקודת מבט ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, דהיינו, שבאופן כללי, אין טוב או רע. אלא צריך גם לזכור את זה, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. אבל צריך גם לזכור את נקודות המבט השונות, שיש בתוך העולם של הטוב והרע. כי גם בתוך הטוב והרע, גם שם יש המון נקודות מבט, מנוגדות אחת לשנייה. ושיפוטיות אמיתית, ... שהדבר הוא רע. וגם את נקודת המבט שאומרת שהדבר הוא טוב. ואז ורק אז, ממילא האדם זוכר גם את נקודת המבט, שאומרת, שמאחר שיש נקודות מבט מנוגדות, הרי שהדבר הוא לא טוב ולא רע. זא, היכולת האמיתית של האדם לחוות את זה שאין טוב ורע, היא רק על ידי זה שהאדם זוכר תמיד, גם את כל הצדדים הרעים וגם את כל הצדדים הטובים של הדבר. שביחד, ההתחברות של האדם לשני הצדדים של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את הדברים, אבל תמיד צריך לזכור את כל נקודות המבט כלפי אותו הדבר. ובהחלט אפשר ...

... ורק אז, האדם באמת מגיע לחוויה של אחדות. דהיינו, לחוויה ולנקודת מבט נייטרלית לגמרי. שבה, שום דבר הוא לא טוב ולא רע . זא זה שהאדם מצליח להסתכל על ...

... אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיוב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים. וגם מי שהכל מושלם בעיניו, עדיין, גם הוא יש לו מטרות בחיים. אבל זה ... שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, כך ממילא הוא מרגיש פחות טוב, כאשר הוא לא ...

... הוא טוב עבורו, אז האדם רוצה אותו. ואם האדם חושב שדבר כלשהו, הוא לא טוב עבורו, אז האדם לא רוצה את אותו הדבר. ואם האדם מבין, שדבר כלשהו, הוא לא טוב ולא רע עבורו, אז האדם חווה שלמות ...

... בתוך תוכו. והאדם יגיע למצב שהוא חופשי לגמרי מכל רצון שהוא. ואז כבר לא תהיה לאדם משמעות לחיים. כי כאשר יש רק חופש, אז כבר אין שום משמעות כלשהי, לשום דבר. כי כאשר יש חופש מוחלט, אז כבר אין טוב ורע בכלל. ולכן האדם בהחלט רוצה את החופש, אבל לא ...

... לא בהכרח לאהוב את הרע, אלא להבין את הרע ואת הטוב באופן עמוק יותר. המפתח הוא בהבנת המציאות והקיום, ולאו דווקא בניסיון לאלץ את עצמך לאהוב משהו שקשה לך איתו. כאשר האדם מגיע להבנה שכזו, הוא יוצא מהדואליות של טוב ורע, ולא ירגיש צורך לברוח מהסבל. איך אפשר לאהוב את הרע? איך להפסיק לסבול? למה אנשים רוצים להרגיש רע? האם אפשר ליהנות מהסבל? ...

... עניין ומשמעות בחיים. ללא בעיות, אין אתגרים ושאיפות. פרספקטיבה שלישית מתייחסת לזה באופן נייטרלי וטוענת שאין זה טוב או רע , אלא פשוט מצב נתון. הפרספקטיבה המרכזית שאליעד מדגיש היא שהאדם הוא סוג של רובוט במציאות, כלומר, שאין לו באמת בחירה, אלא הכל מוכתב לו. הוא משווה זאת ...

... הוא כאילו נעלם, והזהות העצמית שלו נעלמת לגמרי. והאדם מגיע למצב של הרמוניה מלאה, ושל אחדות מלאה עם המציאות. ולא שזה טוב או רע , אלא שזה המצב. והרעיון הוא, שמי שיצליח להיות עשיר ששמח בחלקו בשלמות, ...

... רק כלפיו הוא מתייחס כאל דבר מוחלט. על ידי זה, באופן יחסי יש אצלו טוב ורע . אבל באופן מוחלט, אין אצלו טוב ורע . ומה נכון באופן מוחלט? תשובה: שום דבר. כי הכל נכון באופן יחסי בלבד. ומי ...

... כך שיש כאן פרדוקס. והפתרון לפרדוקס הוא, על ידי שהאדם מתבונן אל תוך עומק תת המודע שלו, אל המקום שבו הוא לא חווה טוב או רע. כי כל זמן שהאדם נמצא בתוך התודעה של טוב ורע, תמיד יהיה גם רע כלשהו. וזה ... כי האדם מבין, שלעולם הוא לא יהיה מאושר בשלמות מהמציאות. והפתרון לזה, הוא על ידי התחברות, אל נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע כלשהם. שנקודת המבט הזו, היא גורמת לאדם להירגע, ולהפסיק את המלחמה שלו עם המציאות. כי כאשר אין טוב או רע , הרי שאין מלחמה כלשהי עם ... חושב שהמציאות ככ רעה. וזה, גם בגלל שבתת המודע של האדם, הוא מבין שהמציאות היא מושלמת כפי מה שהיא תמיד, ושאין בה טוב או רע, ושהיא לא ככ רעה, כדי שיהיה ... שהאדם נרגע היטב על ידי ההבנה שהכל מושלם כפי מה שהוא תמיד, עכשיו האדם חוזר לשחק, במשחק החיים, שבו האדם ממציא לעצמו טוב ורע, ומנסה לשנות את המציאות ...