... קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של
טוב ורע . שהיא גם טובה מאוד, אך גם ... אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום
טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, ... הוא היה נכון בצורה אובייקטיבית, הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של
טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם ... מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא מזדהה עם שום דבר. או במילים אחרות, האדם מזדהה עם שום דבר. ובכלום שום דבר, אין
טוב ורע. אך כאשר האדם מזדהה עם ... מחויב שהאדם יהיה בריא, כדי שהוא יהיה מאושר. וכאשר האדם מחייב את האפשרי, שהאדם חושב שמוכרח שהוא יהיה בריא, כדי להיות מאושר, על ידי זה נוצר
טוב ורע . כי מי שלא יזדהה עם שום דבר אפשרי, הוא יעבור לעולם שכולו אחד, עולם שאין בו
טוב ורע. כי שום דבר, קיומו הוא לא ... באופן מחויב (כלום), זה קיים תמיד. ומה שלא חייב להיות קיים, אותו גם האדם לא רוצה באופן מחויב. אלא, שאז הכל כרצונו של האדם תמיד, ואין שום
טוב ורע כלל. כי כאשר רצונו של האדם ... גם אין שום טוב. כי בלי תחושת רע כלשהי, גם אין שום תחושת טוב. וכאשר האדם נאחז במחויב המציאות בלבד, דהיינו, בשום דבר, על ידי זה אין שום
טוב ורע כלל. אך כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל דבר שקיומו הוא אפשרי, כאילו קיומו הוא מחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של
טוב ורע. כי אז רצונו של האדם יכול ... זה אין שום אפשרות, שהמציאות תהיה כרצונו של האדם, יותר מאשר לא כרצונו. כי בלי זה, המציאות היא תמיד כרצונו של האדם, שאז האדם לא יכול להרגיש
טוב ורע. ורק כאשר האדם בוחר לומר ... שום דבר, קיומו אינו מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר אפשרי, אלא רק עם המחויב, דהיינו, לא מזדהה עם שום דבר, אז אין שום נפרדות, ואין
טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש
טוב ורע. שמנקודת מבט מסוימת, זה מיותר ורע, כי אין שום רע, כאשר הכל אחד בלי
טוב ורע. אבל מנקודת מבט אחרת, זה ...