... הם ירגישו שהם אינם מתאימים וייפסלו אחד את השני? אליעד מסביר שלמעשה יש כאן הפרדה בין מהות לצורה, ובין עובדה לפירוש. מהות היא מה שהאדם מחפש מבחינה פנימית, תכונה או איכות מסוימת, וצורה היא האופן שבו אותה תכונה מתבטאת ... אחרת לחלוטין. כלומר, העבר שלנו יוצר עוגנים בראש שגורמים לנו לפרש מצבים חדשים לפי התניות ישנות, ולכן פירוש של עובדה מסוימת (למשל, התנהגות או משפט שנאמר בדייט) הופך לשגוי, וגורם לאדם לחשוב שהשני לא מתאים לו, אף על פי שבמהות הוא מתאים בדיוק. מדוע פירושים לא נכונים של התנהגות גורמים לבעיות בדייטים? אליעד מדגיש שישנו הבדל בין עובדה לפירוש. עובדה היא מה שקרה בפועל (למשל, הגבר פתח לבחורה את הדלת לרכב), ופירוש הוא מה הבחורה הבינה מזה (לדוגמה, אם ... בטוח שהמקרר אינו תקין - זו רק פרשנות שלו למצב. לכן צריך תמיד להטיל ספק האם הפירוש שאנו נותנים לעובדות הוא מחויב או שאולי הוא רק פירוש אפשרי. מה הפתרון המעשי לבעיה של פירושים לא נכונים בדייטים? אליעד ממליץ להיות מודעים לכך שכל פירוש שניתן לעובדה הוא רק אפשרי ולא בהכרח נכון. כאשר אדם מבין זאת, הוא יכול להיות זהיר יותר לפני שהוא פוסל בן ... לדוגמה שיפתח לה את הדלת כשהיא נכנסת לרכב נניח לדוגמה המצאנו והוא פתח את הדלת לפני שהיא נכנסה לרכב עובדתית מה את מחפשת בגבר שהוא יפתח לי את הדלת כשאני נכנסת, חכה רגע תן לי לסיים את המשפט שיפתח ... כל מה שאמרת זה בכיוון ומה שאתה אמרת זה יותר בכיוון. ש: איך מה אמרת? אליעד: עוגן עוגנים התניה עובדה ופירוש מהות וצורה. ש: אבל זה מההתחלה הבנו שהיא לא פירשה נכון. אליעד: מההתחלה הבנו שהיא לא פירשה יש ... את זה סתם כדי להראות לה. אליעד: אז רגע שנייה זה עובד ככה, אוקי יש מהות וצורה בסדר ויש עובדה ופירוש עכשיו מה זה אומר נגיד שואלים בחורה מה את רוצה אני רוצה גבר שהוא יהיה ככה וככה, אוקי ... להוא שהפסיד. עכשיו מה זה אומר מה אני מנסה להגיד בזה זאת סתם הייתה דוגמה, עוד פעם מהות וצורה עובדה ופירוש יש כזה דבר יש עובדתית מה קרה עובדתית את סיפרת לו סיפור על משהו מסוים שקרה ועובדתית הוא במקום לשבח את ההוא שניצח הוא שיבח את ההוא שהפסיד זאת עובדה מה את מסיקה מכך שהוא לא מפרגן, זאת אומרת בא ניקח את מה שקרה בדייט בדייט היה ככה וככה ... עכשיו אם מודעים לזה זה חוסך הרבה בעיות ואני אומר עוד פעם כי הסיפור הזה הוא של התניות של עובדות ופירושים אנשים יש להם בראש התניה שאומרת אם מישהו עושה ככה וככה סימן שהוא מתכוון ככה וככה או כנראה ... כבר מניח אם יש רעשים כנראה שזה מקולקל וזה לא בהכרח נכון אותו דבר, אתה מבין זה אותו דבר עובדה ופירוש מה העובדה שהוא עושה רעשים מה ההגדרה של מקולקל לא מקרר האם בדקת שהוא לא מקרר שמת מד טמפרטורה בדקת שהוא ... cowboy ופה זה אנשים עם מוטו. אליעד: מסקנה אם רע לך תטיל ספק עם הפירוש בהכרח נכון האם זה עובדה או פירוש האם מחויב שזה לא כרצונך. הבנו?

... במהלך ההרצאה, אליעד מציע כי אנשים שלעתים קרובות מאשימים את בני הזוג בבגידה אינם תמיד צודקים. לעיתים, זה נובע מהעובדה שהם מרגישים חוסר אונים או לא מסופקים בזוגיות. במקרים כאלה, במקום להאשים, על בני הזוג לפתוח את השיח ביניהם ... להיות הרבה סיבות בא נלך על הסיבות היותר פשוטות הסיבות היותר פשוטות הן מאוד פשוטות זה עובד ככה יש עובדה ופירוש עובדתית הוא אמר לה למה את בוגדת בי אני יודע שבגדת בי את בוגדת בי את בגדת בי אני יודע שאת בוגדת בי זאת עובדה הוא אמר לה את זה, עובדתית נניח שהיא לא בגדה בו עכשיו בא נניח שעובדתית הוא גם יודע שהיא לא בגדה בו לדוגמה נניח נגיד שהם היו באותו חדר ישבו בחדר אחד ליד השני ... בך מתי בגדתי בך הוא אומר לה עכשיו אבל היא לא בגדה בו עכשיו. אז שימו לב עוד פעם עובדות עובדה ראשונה הוא אמר לה את בוגדת בי ורב איתה על זה עובדה שנייה היא לא בגדה בא נניח עובדה שלישית נניח שהוא יודע בוודאות שהיא לא בגדה בו עד כאן זה עובדות, אוקי מה השאלה השאלה היא אז למה הוא אומר לה שאת בוגדת בי איזה היגיון יש בזה. ש: מה ... כאילו הדרך שלו לוודא שהוא כועס עליה על משהו אחר בכלל שלא קשור לבגידה. הבנתם את זה עוד פעם עובדה ופירוש עובדתית הוא אומר לה בגדת בי זאת עובדה אבל הפירוש הוא שאנחנו חושבים שהוא כנראה חושב בגדתי בו אבל מה האמת שאם אותה אישה, עכשיו עשינו בדימוי ... פעם שאני אחשוב שאני לא מושך אני אגיד לא מה פתאום הנה אתה רואה היא ההוכחה שאני מושך כי עובדה שהיא רק איתי עובדה ואז כל פעם כשהוא יחשוב על עצמו אני לא מספיק מושך אז הוא אוטומטית יחפש אישור הוא אומר טוב ... אומר שאני מספיק מושך. ש: מה זה מספיק יכול להיות שהוא אומר לעצמו את האמת אני לא מספיק מושך עובדה היא רוצה אותי זה אומר שאני לפחות קצת מושך אמת לא משקר מה הבעיה בזה. אליעד: אתה לא הבנת ...

... הפגיעה הפיזית, התמודדות עם תחושת השפלה, איך לא להרגיש מושפל? איך לא להרגיש סמרטוט? איך לנתח תחושה רעה? ניתוח עובדות ופירושים, האם אני באמת חלש? למה אני מפחד ממשהו? מה עומד מאחורי תחושת ההשפלה כשמישהו פוגע בנו פיזית? אליעד ... אלא מהפירושים שאתה נותן לאירוע. כלומר, מה אתה אומר לעצמך שהאירוע אומר עליך. האדם מגיב: כן, אבל יש גם עובדות, לא הכל זה פירושים. אליעד מסביר: נכון, יש עובדות, אבל רוב הסבל שלך הוא תוצאה של הפירושים שלך, ולא של העובדות עצמן. איך לבדוק האם התחושות שלנו הן עובדה או פירוש? אליעד נותן הנחיות ברורות לתהליך פנימי: קח סיטואציה ספציפית, היכנס לתוך המוח שלך ושאל את עצמך - מה העובדה ומה הפירוש? הוא מציע דוגמה: אם מישהו נותן לך סתירה, זה עובדה. אבל זה שאתה אומר לעצמך הוא לא מכבד אותי או אני חלש - זה כבר פירוש. האדם מסביר שבעבר ... ועדיין מרגיש רע. אליעד מבהיר שהבעיה היא לא עצם הבדיקה, אלא העומק שלה. הם צריכים לחדד את ההבדלים בין עובדות לפירושים בצורה מדויקת יותר. בשיחה הובהר שהבעיה של האדם לא היתה בעצם הפעולה של בדיקת הפירושים (ההפרדה בין עובדות לפירושים), אלא בדרך ובעומק שבה הוא עשה זאת. אליעד הסביר לאדם כי הוא אמנם כבר ניסה בעבר לבדוק מה הן העובדות ומה הם הפירושים שלו לגבי הסיטואציות שגורמות לו חרדה ותחושת השפלה, אך הוא עשה זאת בצורה שטחית יחסית ולא ... שבו הוא ממש נכנס לתוך המוח ובוחן בפירוט כל מחשבה, כל פירוש, ומנסה להבין עד כמה כל פירוש הוא עובדה אמיתית, או רק פרשנות לא מחויבת שלו. לכן הכוונה היא שהפעולה הנכונה היא לא רק לשאול האם זה עובדה או פירוש?, אלא לעשות זאת בצורה מעמיקה, מדויקת, ושיטתית יותר, ולרדת לפרטי פרטים, כדי לזהות ולשנות את ההרגלים המחשבתיים ... הסמרטוט? האדם אומר שהוא מרגיש כמו סמרטוט כאשר פוגעים בו פיזית. אליעד שואל אותו: מה זה סמרטוט עבורך? זאת עובדה או פירוש? הם מגיעים להבנה שסמרטוט זו פרשנות סובייקטיבית לחלוטין. לדוגמה, אליעד מדגים: אם אתה חולה שפעת, אתה מרגיש ... הסביר לאליעד כהן שחלק ממה שגורם לו להרגיש חלש ומושפל כשמישהו פוגע בו פיזית הוא האלמנט של ההפתעה. כלומר, העובדה שהוא לא מוכן מראש ומרגיש פגיע באופן פתאומי, יוצרת אצלו תחושת השפלה מוגברת ותחושה שהוא חלש או חשוף. אליעד ... ואמר לו כך: > אתה חושב שאם מישהו מפתיע אותך, זה אומר שאתה חלש, שאתה לא ערוך לזה. עצם העובדה שהופתעת, לדעתך, מעידה על חולשה. אליעד הציג בפניו תהליך חקירה מדויק ומעמיק של התחושה הזו: הוא שאל אותו מדוע ... לו תחושה שהוא לא מספיק מוכן או לא מספיק חזק להגיב בזמן. אליעד הסביר לו שזו פרשנות פנימית ולא עובדה אובייקטיבית: העובדה שהופתעת היא נכונה, אבל הפרשנות שלך שההפתעה מעידה שאתה חלש, היא רק פירוש פנימי שלך. אליעד נתן לו דוגמה ... יותר. ההסבר הסופי של אליעד בנושא הזה היה ברור: > ההפתעה כשלעצמה אינה הבעיה. הבעיה היא הפירוש שאתה נותן לעובדה שהופתעת, הפירוש שזה אומר שאתה חלש או לא מוכן. במילים אחרות, אליעד מדגיש שהאדם צריך לבדוק מחדש ובאופן מעמיק יותר את הפירושים השליליים שהוא מעניק להפתעה, ולהכיר בכך שההפתעה עצמה היא רק עובדה, ולא מעידה בהכרח על פירושים אחרים. איך לשנות את הפרשנות השלילית? אליעד מדריך את האדם באופן מעשי כיצד לשנות את הפרשנות: לבדוק בכל סיטואציה: מה עובדה ומה פירוש? להטיל ספק בפירושים, במיוחד השליליים והפוגעים. להשוות לסיטואציות דומות בהן התחושות שונות, כדי לזהות את ההבדל בפרשנות. להחליט באופן מודע איזה פירושים לאמץ ואילו לשחרר. למה חשוב לאזן בין עובדות לפירושים? אליעד מדגיש שחשוב לשמור על איזון: אתה לא חייב תמיד להטיל ספק בכל דבר. יש פירושים שבחיי היומיום עדיף לקבל כעובדה כדי לא להשתגע. אבל פירושים שפוגעים בך כל כך חזק - עליהם חייבים להטיל ספק. האדם מסכם בעצמו: אני ... ורק מהפרשנויות שלך. איזה פירושים כן כדאי להאמין ביום יום? בשיחה, אליעד הסביר שישנם פירושים מסוימים שעדיף לקבל אותם כעובדות בחיי היומיום, כדי שאפשר יהיה לתפקד ולחיות בצורה נורמלית ובריאה. זאת לעומת פירושים אחרים שצריך לחקור אותם לעומק, כי ... גורמים סבל משמעותי. הוא נתן דוגמה מעשית: אם מישהו נותן לך סתירה, השאלה האם באמת נתנו לי סתירה? היא עובדה פיזית ברורה. לנסות להטיל ספק בדבר הזה (כלומר להטיל ספק בתפיסת החושים שלך ממש), כמו לשאול: מי אמר שהוא נתן לי סתירה? אולי זה דמיון?, יגרום לאדם להשתגע ולחיות בתחושת בלבול קיצונית. לכן עדיף לקבל זאת כעובדה. לעומת זאת, הפירוש שאומר: זה שהוא נתן לי סתירה אומר שאני חלש או שאני זבל, הוא פירוש פנימי שלא מבוסס על עובדה מוחלטת, והוא הפירוש שצריך לחקור ולהטיל בו ספק כדי להשתחרר מהסבל. במילים פשוטות, הכוונה היא: עובדות פיזיות פשוטות וברורות (למשל, מישהו נתן לך מכה, ירד גשם, יש לך ידיים ורגליים) עדיף לקבל ולא להתעסק איתן ... הפירושים שחשוב לבדוק לעומק ולהטיל בהם ספק. כלומר, אליעד בעצם אומר שבחיי היומיום עדיף לקבל את המציאות הפיזית הברורה (עובדות מוחשיות ופשוטות) כפי שהיא, ולא להטיל בה ספק, אבל את הפרשנויות השליליות והפוגעניות שאנחנו יוצרים במוחנו, כדאי לבדוק ולפרק כדי להשתחרר מתחושות הרעות ומהסבל. סיכום תובנות מהשיחה: הפחד והסבל הם בעיקר תוצאה של פירושים נפשיים, לא עובדות. אפשר להקל על הסבל באמצעות שינוי הפרשנויות השליליות. קיפאון במצב לחץ הוא תגובה למחשבות שהמוח מתקשה לעכל. תחושת השפלה וסמרטוט היא סובייקטיבית לחלוטין ותלויה בפרשנות האישית. השוואה בין סיטואציות מאפשרת להבין את ההבדל בין עובדות לפירושים. היכולת להטיל ספק בפרשנויות שליליות מעניקה שליטה רגשית וחופש נפשי. למה אני מרגיש מושפל כשפוגעים בי? איך להפסיק לפחד מאלימות? מה ההבדל בין עובדות לפירושים? למה אני קופא במצב לחץ? איך לשנות פרשנויות שליליות? למה אלימות משפיעה עלי נפשית? איך להתגבר על תחושת ...

... איך להתמודד עם דחייה של בן זוג בצורה נכונה? אליעד כהן מסביר כיצד להתמודד עם דחייה זוגית או עם העובדה שמישהו לא מעוניין בקשר איתנו. לפי אליעד, תחושת הדחייה נוצרת מכיוון שאדם חושב שהוא לא מספיק טוב בעיני האדם השני. במציאות, מי שנדחה בעצם מפרש את העובדה שלא רוצים אותו כאישור לכך שהוא אינו טוב מספיק. אליעד מדגיש שהבעיה האמיתית איננה הדחייה עצמה אלא ההנחות והפירושים ... את האפשרות הפחות טובה. לכן, לדעת אליעד, אין טעם לראות בזה עלבון אישי. הוא מוסיף ומדגיש כי הדחייה היא עובדה שהאדם צריך לקבל אותה כפי שהיא - זה שהוא לא רוצה אותך זו עובדה. הוא חושב שאת לא מספיק טובה, לפחות כרגע, מבחינתו, ביחס לאפשרויות האחרות שלו. מדוע האדם מרגיש חיסרון בעקבות דחייה? ... נתפסת כראייה לכך שאינך טוב מספיק, אך בעצם מדובר רק בפרשנות סובייקטיבית. הבעיה מתחילה כשאתה הופך את הפרשנות הזאת לעובדה מוחלטת. אליעד טוען שאם באמת תהיי בטוחה בעצמך, לא תהיה לך שום בעיה עם העובדה שמישהו דוחה אותך. האם אפשר לשנות את הדרך שבה אדם חושב עליך? אליעד מציע דרך להתמודדות: במקום להאמין שהאדם ... כאילו עם תאריך של אתמול. טוב זאת שאלה ראשונה מה הנוסף? ש: שאלה שניה זה גם איך להתמודד עם העובדה שאני לא מושלמת. אליעד: תהיי מושלמת. ש: איך להיות מושלמת? אליעד: מאיזו זווית את רוצה שנתחיל. ש: מאיזו שאלה ... טובה בעיניו. אליעד: אוקי והוא לא חושב שאת מספיק טובה, רגע זה שהוא לא חושב שאת מספיק טובה זה עובדה או פירוש? ש: אני רואה את זה כעובדה. אליעד: למה אולי זאת לא עובדה, למה זאת עובדה כי אם הוא היה חושב שאת מספיק טובה ביחס לאלטרנטיבות שלו הוא היה רוצה אותך, נכון יש לבן אדם כמה אלטרנטיבות אם הוא היה חושב שאת מספיק טובה ביחס לאלטרנטיבות שלו אז הוא היה רוצה אותך לכן זאת עובדה, זה שהוא חושב שאת לא מספיק טובה זאת עובדה דווקא מה לעשות. הלאה אז יש מישהו שחושב שיש לו אלטרנטיבות יותר טובות משלך אפילו יש לו אלטרנטיבה להיות ... להיות איתך אוקי זה מה שהוא חושב אז מה הבעיה. איפה פה מתחילה הבעיה הוא חושב את זה זאת עובדה לפחות הוא חושב ככה באופן יחסי בואי נגיד הוא חושב שלהיות איתך זאת אלטרנטיבה פחות טובה ביחס לשאר האלטרנטיבות ... הוא לא חושב את זה בלב שלם אבל הוא יותר חושב את זה מאשר לא חושב את זה כי עובדה שבסוף זאת הבחירה שלו, זאת אומרת זה לא שהוא חושב שאת פחות טובה אבל הוא יותר חושב את זה ... אני שאלתי שאלה מה אכפת לך שמישהי לא רוצה אותך מה זה מפריע לך שמישהי לא רוצה אותך? ש: עובדתית אני מרגיש תחושה של חיסרון. אליעד: איזה חיסרון שאת חסר אותה? ש: שאני חסר משהו אבל אתה יכול לקחת ...

... נובעת, איך להתמודד עם רגישות יתר נפשית? רגשנות יתר, איך לא להיות כל כך רגיש? ממה נובעת רגישות קיצונית? עובדות ופירושים, פירושים מוקצנים, אדם רגיש מאוד, אני מאוד רגישה, תסמונת רגישות גבוהה מהי רגישות יתר ולמה אנשים חווים אותה? ... שהשורש האמיתי של רגישות יתר הוא פירושים מוקצנים שהאדם מעניק לאירועים שונים. כל רגש נובע למעשה מפירוש שאנחנו נותנים לעובדות. כאשר מתרחש אירוע כלשהו, כמו שמישהו אומר לנו משהו פוגע, ישנה עובדה בסיסית אובייקטיבית (הצלילים שנאמרו בפועל), וישנם הפירושים הסובייקטיביים שהאדם מעניק לעובדה הזו (מה הכוונה מאחורי המילים, מה זה אומר עליו וכדומה). ככל שהפירושים הללו מוקצנים יותר, כך תגובתו של האדם ... שלילי וקיצוני יותר, וכתוצאה מכך הוא ייפגע בצורה חריפה יותר. כיצד ניתן להפחית רגישות יתר על ידי עבודה על עובדות ופירושים? אליעד מציע דרך מעשית ופשוטה להתמודדות עם רגישות יתר - הבחנה מודעת בין עובדות לבין פירושים. לפי שיטה זו, על האדם לזהות מהי העובדה שהתרחשה, ומהם הפירושים שהוא העניק לעובדה. לאחר מכן, עליו לבדוק באופן ביקורתי האם הפירושים הללו באמת נכונים ומוצדקים, או שהם רק פרשנות מוגזמת ולא מבוססת לעובדות הפשוטות. לדוגמה, אם מישהו אומר לך משהו שנתפס בעיניך כפוגע, עליך קודם כל להכיר בעובדה הפשוטה: האדם אמר משפט מסוים. בשלב הבא יש להבחין בפירושים שאתה נותן למשפט: הוא פוגע בי, הוא מזלזל בי, הוא לא מעריך אותי - ולבדוק אם אלו באמת עובדות, או רק פרשנות סובייקטיבית. ככל שהאדם יצליח לחדד את האבחנה בין העובדות לבין הפרשנויות שלו, כך הוא יוכל להפחית משמעותית את הרגישות שלו לאירועים שונים, כיוון שיבין שרוב התגובות הרגשיות שלו ... מוצדקת - כלומר, כאשר הוא מזהה שהוא מגיב בצורה מוגזמת שלא לצורך - עליו לפעול לפי שיטת ההפרדה בין העובדות לפירושים כדי להקטין את עוצמת הרגשות שלו. איך לעזור לאדם אחר הסובל מרגישות יתר? כאשר רוצים לעזור לאדם אחר להתמודד עם רגישות יתר, אליעד כהן ממליץ לפעול באותה שיטה של הבחנה בין עובדות לפירושים. יש לעודד את אותו אדם לבדוק מה בדיוק קרה בפועל, ומה הוא פירש מכך. במידה ואותו אדם מתקשה להקשיב בנושא זה, ניתן לעבור לנושאים אחרים שבהם הוא מוכן להקשיב, ושם להחדיר את הרעיון של הבחנה בין עובדות לפירושים. כך ניתן בהדרגה להרגיל אותו לאופן חשיבה זה, מה שיתרום להפחתת הרגישות שלו. סיכום הכלים להפחתת רגישות יתר לפי אליעד כהן: הכרה בכך שרגישות יתר נובעת מפירושים מוגזמים לעובדות. הפרדה מדויקת בין עובדה לבין פירוש בכל סיטואציה רגשית. בדיקה ביקורתית של הפירושים כדי לראות אם הם אמיתיים או מוקצנים. במקרים שבהם הרגישות מוצדקת, להכיר ברגש ולא להדחיק אותו. כאשר עוזרים לאחרים, לעבור לנושאים שבהם הם מוכנים לשמוע ולהכניס את הרעיון של עובדות ופירושים בהדרגה. מהי רגישות יתר? איך להפחית רגישות נפשית? הבדל בין עובדות לפירושים ממה נובעת רגישות יתר? איך להתמודד עם פירושים שליליים? האם הרגישות שלי מוצדקת? טיפול ברגישות יתר למה יש ... לך שמישהו אחר רגיש. אז השורש של רגישות יתר הוא פירושים מוקצנים אוקי הרגישות, כל הרגשות נובעים מפירושים של עובדות יש לך עובדה קרה משהו ויש מה אתה מרגיש נגיד שמישהו מקלל אותך אז עובדתית אתה שמעת צלילים שמישהו אמר משהו זאת עובדה עכשיו יש את הפירושים מה זה אומר מה אני מפרש מה אני מפרש מה אני חושב אם זה אומר ... שלך יהיו יותר מוקצנים ככה תהיה לך יותר רגישות יתר. ולכן הדרך להילחם ברגישות היא לעבוד על נושא של עובדות ופירושים ובצורה קיצונית לעשות את זה כל דבר זאת עובדה זה פירוש זה באמת זה רק פירוש או שזאת עובדה עובדה או פירוש, ככל שתעשה את זה יותר בוודאות של מאה אחוז שרגישות היתר שלך תרד במידה והיא לא אמיתית. ... משקפת פירוש לא אמיתי אז הדרך להילחם בזה זה על ידי שאתה תוקף את הפירושים האם זה זאת אמת עובדה פירוש פירוש עובדה. הבנו את הסיפור אם יש מישהו אחר שיש לו רגישות יתר ואתה רוצה לטפל ברגישות יתר שלו מה אתה צריך לעשות לעבוד איתו הרבה על עובדות ופירוש רגע זה באמת זה לא באמת ואם הוא לא מוכן להקשיב לך אז מה אתה צריך לעשות לדבר איתו על דברים שהוא מוכן להקשיב לך ובהם לדבר על עובדות ופירושים. הבנו?

החלטות עובדות ופירושים, קושי להחליט, למה קשה לקבל החלטות? למה אני לא שלם עם ההחלטה? איך להיות שלם עם החלטה? עובדות ופירושים בקבלת החלטות, הצגת עובדות כפירושים, הצגת פירושים כעובדות, תהליך קבלת החלטה, ספק בקבלת החלטה למה קשה לנו לקבל החלטות? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליהן בהרצאה זו היא: למה קשה לנו לקבל החלטות? לטענתו, אנשים מתקשים להחליט בעיקר בגלל בלבול בין שני מושגים יסודיים: עובדות ופירושים. אנשים אינם מבדילים בין עובדה אובייקטיבית לפירוש סובייקטיבי, ולכן נוצרת אצלם אי - ודאות וקושי לקבל החלטה חד - משמעית וברורה. מה המשמעות של ... לא יהיה יציב, מכיוון שאי אפשר לבנות משהו יציב על יסודות רעועים. מדוע יסודות ההחלטה צריכים להיות מבוססים על עובדות? על פי אליעד כהן, היסודות של החלטה יציבה הם בהכרח עובדות נכונות. הוא מבהיר שאם נקבל החלטה המבוססת על מידע לא נכון או על פירושים שאנחנו מאמינים שהם עובדות, באופן טבעי ייווצר אצלנו ספק. הספק הזה יביא לכך שלא נהיה שלמים עם ההחלטה, לא נהיה בטוחים בה ולא נוכל להתמיד בה בצורה טובה. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? אליעד ממחיש את ההבדל בין עובדות לפירושים באמצעות דוגמה של אדם שצועקים עליו. עובדה היא דבר שמוכח אובייקטיבית על ידי החושים, למשל, מישהו צעק עליך - זהו דבר ודאי ומוחלט. לעומת זאת, המחשבה הוא מזלזל בי או הוא הכעיס אותי הן לא עובדות אלא פירושים סובייקטיביים שלנו. האדם יכול לדעת שהוא כעס (זאת עובדה), אבל האמירה הוא הכעיס אותי היא כבר פירוש שלו למצב, ולא עובדה ברורה. ברגע שאדם מערבב בין עובדות לפירושים, נוצר בלבול פנימי שמקשה מאוד על קבלת ההחלטה. למה קשה לקבל החלטה כשמערבבים עובדות ופירושים? כשאנחנו מציגים לעצמנו עובדה ופירוש יחד, נוצר בלבול כפול. מצד אחד אנחנו גורמים לעצמנו להאמין שהפירוש הסובייקטיבי הוא עובדה מוחלטת, מצד שני אנחנו גורמים לעובדה האמיתית להיראות כפירוש לא ודאי. הדבר מייצר במוח שלנו ספק כפול ומוביל למצב שבו אנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו ועל שיקול הדעת שלנו, כיוון שאנחנו לא יודעים אם אנחנו מסתמכים על עובדות ברורות או על פירושים לא מוכחים. איך לקבל החלטות בצורה נכונה? אליעד כהן מציע שיטה ברורה ופרקטית להתמודד עם הבעיה הזו. הוא ממליץ לקחת נייר ולרשום עליו באופן ברור את העובדות בלבד. חשוב להקפיד שלא לרשום מה שאנחנו מפרשים או מניחים שקרה, אלא רק מה שקרה בפועל וניתן לאמת בחושים. לאחר שיש לנו רשימה של עובדות נקיות מפירושים, עלינו לשאול את עצמנו על מה בעצם אנחנו מתלבטים: האם ההתלבטות היא על העובדות עצמן או רק על הפירושים שלנו לאותן עובדות? כאשר ברור לנו מהן העובדות ומהם הפירושים, אפשר להתחיל לבנות החלטה שתהיה יציבה ומנומקת. כך, גם אם ההחלטה תתבסס בחלקה על פירושים, לפחות נדע ... מסוים, הוא יהיה ספק מבוקר ומוכר לנו, מה שיאפשר לנו להיות שלמים יותר עם ההחלטה. איך אפשר להבדיל בין עובדות לפירושים? אליעד כהן מציין שההבדלה בין עובדות לפירושים היא מיומנות בפני עצמה, ודורשת תרגול ודיוק. הוא מדגיש כי ההבדל המרכזי הוא שעובדות הן תמיד דברים מוכחים ואובייקטיביים, בעוד שפירושים הם כל מה שלא ניתן להוכיח חד - משמעית על ידי החושים. למשל, הוא צעק עליי זו עובדה, אך הוא לא מכבד אותי הוא פירוש. ככל שנדע להפריד ביניהם טוב יותר, כך יהיה לנו קל יותר לקבל החלטות נכונות ובריאות. מסקנה מעשית לסיכום אליעד ממליץ לסגל הרגל ברור של בדיקת העובדות לפני קבלת החלטות. רשימת העובדות והבנת ההבדל בינן לבין הפירושים תאפשר לנו לקבל החלטות שאנו שלמים איתן יותר, ללא ספקות מיותרים, וכך לנהל חיים יציבים ומאוזנים יותר. למה קשה לקבל החלטה? מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך להיות שלם עם ההחלטה? עובדות ופירושים בקבלת החלטות מה לעשות כשיש ספק בקבלת החלטות?

... כשאדם רואה ברחוב רכב יפה, עליו לשאול את עצמו - האם אני באמת רואה רכב יפה, או שאולי עצם העובדה שאני רואה רכב היא עובדה, והיופי הוא רק פירוש אישי שלי? אליעד מדגיש את חשיבות ההבחנה בין עובדה לפירוש. העובדה היא הדבר שבאמת קורה, משהו שניתן לאמת באופן אובייקטיבי. הפירוש הוא המשמעות האישית והסובייקטיבית שהאדם מעניק לאותה עובדה. לדוגמה, אם מישהו אמר לך כלב, זוהי עובדה, אך אם אתה חושב שהוא מתכוון לפגוע בך - זה כבר פירוש שלך, שאיננו עובדה. הוא מוסיף כי עצם תרגול השאלה האם זה באמת קורה או רק נדמה לי? באופן מתמיד וקבוע מביא להתקרבות ... ללא סיבה ברורה, המשמעות היא שמצב רוחו אינו תואם למציאות ולכן מתרחש שיבוש רגשי. לפיכך, ככל שהאדם יתחבר יותר לעובדות האובייקטיביות ופחות לפירושים הסובייקטיביים, כך מצבי הרוח שלו יהיו יציבים וברורים יותר. כיצד מתחילים לתרגל הבחנה בין עובדות לפירושים? אליעד כהן ממליץ להתחיל ולתרגל את ההבחנה בין עובדה לפירוש באופן קבוע ומתמיד. כל אירוע שמתרחש בחיים צריך להיבחן - מה באמת קרה? מהו הדבר שניתן להגדירו כעובדה ברורה, ומהו רק פירוש אישי? באמצעות חקירה מתמדת של שאלות אלה, האדם מתקרב לאמת ולמציאות כפי שהיא. ככל שהאדם ... בטוח בשיטתו ואולי מדובר בעוקץ. היכן ניתן למצוא מידע נוסף בנושא? לסיכום, אליעד ממליץ להמשיך לחקור את הנושא של עובדות ופירושים, להיכנס לאתר ולחפש מושגים כמו עובדה ופירוש, מאניה דיפרסיה, מחלות נפשיות, חרדה לא הגיונית, דיכאון לא הגיוני, איך להיצמד לאמת וכל מושג נוסף הקשור לנושא. הוא מדגיש כי ככל שהאדם ילמד ויתרגל את ההבחנה בין עובדות לפירושים, כך איכות חייו הנפשית תשתפר משמעותית ומצב רוחו יתייצב לחלוטין. איך להבדיל בין עובדה לפירוש? מה גורם למצבי רוח משתנים? איך להפסיק שינויים במצב הרוח? מה זה מאניה דיפרסיה? פתרון למצבי רוח לא ... גמילה מתרופה מייצבת מצב רוח, תרופות פסיכיאטריות מייצבי מצב רוח, איך להתייחס לאנשים עם הפרעה דו קוטבית? הפרעות אישיות, עובדות ופירושים, להבדיל בין עובדה לפירוש, היפומאניה, הפרעה בי פולארית

... וסבל קשים. לפי הגישה של אליעד כהן, עצם הכאב אינו טמון בעובדת המוות עצמה, אלא בפירוש שהאדם מעניק לאותה עובדה. המוות עצמו הוא אירוע נייטרלי, עובדה ללא מטען רגשי מובנה. האדם הוא זה שמעניק לעובדה משמעות שלילית ומכאן נובע סבלו. הדוגמה הראשונה היא של אב שכול שמאבד את בנו במלחמה או באסון כלשהו. אליעד מסביר כי האדם צריך להבין תחילה כי הסיבה לסבל שלו אינה מות הילד עצמו. מות הילד הוא עובדה, והעובדה לכשעצמה איננה דבר טוב או רע. הבעיה היא בכך שהאדם מפרש את מות הילד כאירוע שלילי בלבד. הוא מסביר ... רק מפירוש שהוא עצמו מעניק לאירוע ולא מעצם האירוע. בשלב הבא, האדם צריך לתרגל חשיבה מתוך הפרדה ברורה בין עובדה לפירוש. הוא צריך להבין שמה שקרה הוא עובדה, אך הפרשנות שלו לאותה עובדה היא זו שמייצרת את הסבל. כשהאדם מסוגל לראות בצורה ברורה כי האובדן הוא עובדה בלבד, הוא יכול לבחור בפרשנות אחרת, פרשנות פחות שלילית ואפילו חיובית במידה מסוימת. אליעד מדגיש שהאדם תמיד יכול למצוא צד חיובי גם באובדן הנורא ביותר, אם רק ילמד להפריד בצורה מוחלטת בין עובדות לבין פרשנויות. איך מפתחים את התודעה לשתי הפרספקטיבות - אחדות ונפרדות? אליעד כהן מציג שתי פרספקטיבות עיקריות בהן האדם ... טוב או רע. את המיומנות הזו אפשר לפתח על ידי תרגול והתבוננות פנימית לאורך זמן. האדם מתאמן על הפרדת עובדות מפירושים, עד שבסופו של דבר, ברגעי האמת (כגון בזמן אובדן), הוא מצליח להכיל בתוכו את שתי נקודות המבט. בפועל ... להתמודד עם אובדן ילד? האם אפשר ליהנות מהסבל? משמעות החיים לאחר אובדן איך להפסיק לסבול ממות ילד? הבדל בין עובדה לפירוש פרספקטיבה של אחדות מול נפרדות למה אהבה יוצרת סבל?

... לי מישהי לאהוב, הכל מרגיש חסר משמעות. תשובה: יש כאן נקודה חשובה: עצם התחושה של אני לא מאוהב היא עובדה, אבל המשפט אין לי את מי לאהוב הוא כבר פירוש ולא עובדה מוחלטת. יכול להיות שיש לך את מי לאהוב, אבל אתה לא מזהה את זה או לא חווה את זה ... טוען שאין לי מישהי לאהוב, וכך אני לא מרגיש תחושת משמעות. תשובה: יש להבדיל בין אני לא מאוהב כרגע לעובדה היותר מדויקת, שהיא אני לא מרגיש אהבה כרגע. הטענה אין לי את מי לאהוב לא בהכרח נכונה אובייקטיבית, כי ... ואין לי את מי לאהוב וזה החיים מרגישים לי חסרי משמעות. אליעד: הנה שיקרת אמרת אני לא מאוהב זאת עובדה, אין לי את מי לאהוב זאת לא עובדה זה פירוש תגיד ואני לא מרגיש שיש לי את מי לאהוב, אני לא מאוהב זה תיאור של עובדה אין לי את מי לאהוב זאת לא עובדה, מה זה אין לי את מי לאהוב אולי יש לך ואתה לא יודע. ש: אם אני לא יודע אז אין. אליעד: לא זה אומר שאתה לא יודע את מי יש לך לאהוב, תראה אני לא מאוהב זאת עובדה אין לי את מי לאהוב זאת לא עובדה זה אני לא יודע את מי יש לי לאהוב או אני לא יודע האם יש לי מישהו לאהוב. מה ...

... כמו בפעם הראשונה שקראתי את הספר, זה נתן לי boost, אליעד מסביר שיש מיד לשים לב שהאדם הזה הציג עובדה שהוא מתכוון להתבסס עליה בהמשך. מדוע הוא בחר להדגיש דווקא את הפעם הראשונה? המשמעות היא שבפעמים אחרות ייתכן שהמצב ... איתן, כי הן מכילות שני צדדים מנוגדים: הצד שהאדם מציג, והצד המנוגד שהוא מתכוון להעלות בהמשך. אם מישהו מציין עובדה בצורה חיובית מאוד (זה היה מדהים בפעם הראשונה), הוא למעשה אומר בצורה סמויה שבפעמים אחרות זה לא היה מדהים ... זה הפוך, עכשיו אני לא חושב שהוא באמת הלך להגיד את זה אבל בהנחה שהוא שואל שאלה והוא ביסס עובדה ואז השאלה כנראה צריכה להיות קונטרה אז לכן אני כבר מראש שומע שהוא הולך להגיד לי תכף משהו שהוא ... אני גם מניח מאוד סיבה שהוא הולך תכף לשאול שאלה על המשפט הזה לכאורה אולי הוא ציין את זה כעובדה אולי הוא סתם סיפר סיפור ותכף הוא יספר משהו אחר שזה גם זה יכול להיות אבל בגלל שהוא אמר ... הכל רציתי להראות לכם סוג של קטע של רטוריקה כזה כשמישהו אומר טענה אתה אומר אוקי בהתחלה הוא ציין עובדה כללית קראתי את הספר כמה פעמים עוד לא יודעים לאיפה זה הולך שאלה, המהות של שאלה היא פרדוקס השאלה ... פרדוקסלית כי גם בשאלות יש שאלה של איפה וכאלה אבל השאלה הכי קשה היא שאלה פרדוקסלית, אם אתה מוכיח עובדה ואתה מוכיח אחר כך את ההפך זאת שאלה הכי קשה שיש. לא באמת חשבתי שהוא הולך להגיד תכף תקשיב ... את זה ולא רק משום שמשהו קרה כמה פעמים וכו אבל אף על פי כן חשבתי שאם הוא מציין עובדה שזה נתן boost והוא אומר את זה וראשונה זה מחדד שתכף יבוא ההפך אז מראש כדי להתגונן מההפך אז ... רוצה לשקר אמרתי שבוא נניח קודם כל שמה שאמרנו אמרנו שאמרתי תוספת אמרתי בא נניח נגיד מצב שהוא ציין עובדה אמיתית ואני יודע שתכף הוא הולך לציין עוד עובדה שאני לא נעים לי העובדה הזאת נניח שזה המצב עכשיו אז מה עדיף לך, עדיף לך לחכות שהוא יציין את העובדה הלא נכונה ולהגיד לו אתה משקר או עדיף לך בראשון שזה עוד טוב בעיניך כבר אז להגיד לו אתה ...