... מה זה עובדה עבורך? מה זה פירוש עבורך? איך אתה מגדיר עובדה? איך אתה מגדיר פירוש? איך להבדיל בין עובדה לפירוש? רמות שונות של וודאות, האם משהו הוא עובדה או פירוש? הנחת היסוד הראשונה, איך להיצמד לאמת ... בהנחות יסוד, אמונה בחושים, אמונה בזיכרון, מה הנחות היסוד שלך? רמות של וודאות, איך אני יודע משהו? אז הפעם נסביר איך אתה יכול לדעת, האם משהו הוא עובדה או פירוש? ומה ההבדל בין עובדה לפירוש? וכולי. אז ברמת העיקרון כאשר אתה מנסה להבין האם משהו הוא עובדה או פירוש, לשם כך אתה צריך להגדיר, מהי עובדה ... גם מניח, שאם תיפגע, אז אתה לא תרצה את זה. ולכן אתה זז הצידה. במילים אחרות, כל מחשבה מורכבת מהמון הנחות יסוד. ולכן כאשר אתה בא לבדוק, האם משהו הוא עובדה או פירוש, אתה צריך להגדיר מה עבורך זה עובדה? איך ... בטלוויזיה משהו. זה שראית משהו בטלוויזיה, זאת עובדה. זה שמה שראית בטלוויזיה זה אכן קרה, זה כבר פירוש, שאתה מאמין לו. כאשר אתה בא לבדוק האם משהו הוא עובדה או פירוש, בדוק, האם מבחינתך מה שאתה רואה בעין ... זה עבורך עובדה או פירוש. נקודה נוספת שצריך להוסיף, היא שיש גם את חוקי הלוגיקה ואת ההסקה הלוגית שגם הם עוזרים לך להסיק מסקנות ולהחליט אם משהו הוא עובדה או פירוש. כי אתה רואה עובדות, לדוגמה על בסיס החושים ... שאפשרי לשים לב, היא כאשר אתה חושב משהו, האם ועד כמה אתה מבין מה הנחות היסוד שאתה מניח על כל חלק של מחשבה שלך, שביחס אליו אתה חושב שמשהו הוא עובדה או פירוש. מה הנחות היסוד שלך שבגללן אתה חושב שמשהו ... מהו השורש של כל הנחות היסוד? זאת כמובן הנחת היסוד ש יש הבדל בין יש לאין שזה כמובן עוד עניין אחר בפני עצמו. לסיכום: אם אתה רוצה לדעת אם משהו הוא עובדה או פירוש, אם אתה רוצה לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש, ...

... כי צריכים להגדיר מראש, את דרך המדידה, איך לדעת כמה משהו נכון, וכמה משהו הוא עובדה וכמה משהו הוא פירוש, וכמה משהו מוטל בספק, והאם משהו הוא עובדה או פירוש ולדעת גם לעשות ניתוח סיבתיות ולבדוק הנחות יסוד וכולי. ...

...רב כל כך. מה קורה כשיש לנו העדפות? אליעד מסביר שהבעיה מתחילה כאשר יש לנו העדפה מסוימת. לדוגמה, אדם שרוצה שהבית שלו יהיה בצבע כחול. אם הבית יצבע בכחול, הוא ירגיש טוב, ואם לא - רע. ברגע שיש העדפה, יש מחיר. ככל שהטוב שלנו תלוי יותר בהעדפה מסוימת, כך הסבל יהיה גדול יותר כשהמציאות לא תתאים להעדפה הזאת. לכן הדרך להימנע מהסבל היא לוותר על ההעדפה, או לפחות להבין לעומק מה המחיר של אותה העדפה. איך אפשר לוותר על משהו שטוב לנו? הקושי הגדול, כפי שאליעד מתאר,...

...לשם כך צריך האדם לרצות לא להרגיש כאבים, דהיינו, לרצות להיות במצב שבו הגוף שלו לא כואב. ואם האדם לא היה יכול לדמיין את עצמו ללא כאבים, ממילא הוא לא היה יכול לרצות להיות ללא כאבים, וממילא לא היה לו רע, מכך שיש לו כאבים. כי אין האדם יכול לרצות, אלא רק את מה שהוא יכול לחשוב עליו ולדמיין אותו. ואם האדם לא היה יכול לחשוב ולדמיין צורת מציאות כלשהי, הרי שהאדם לא היה יכול לרצות אותה. וכאשר לא ניתן לרצות משהו, הרי שלא רע, כאשר הוא אינו קיים. ולכן, אם האדם...

...שלא בהכרח תלוי בקיום קשר זוגי, כך שהוא לא ירגיש שהוא חסר ערך רק משום שהוא לא בזוגיות. הפרידה, לדברי כהן, היא לא סוף העולם, אלא הזדמנות להתחיל מחדש ולמצוא מטרות חדשות שיעניקו חיים משמעותיים. האם זה משנה את כל הראייה על זוגיות? העקרון המרכזי של כהן הוא שכאשר אדם מבין שהזוגיות היא לא המטרה האולטימטיבית, אלא אמצעי למטרות גבוהות יותר, הוא פותח בפני עצמו אפשרויות חדשות לחיים עצמאים ומאושרים. יש לאדם הרבה יותר כוח להתמודד עם הפרידה, כאשר הוא לא רואה את...

...של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה מניח גם אקראיות, מכיוון שאתה לא בטוח ב - 100% שהתוצאה הרצויה אכן תקרה. לדוגמה, אינך בטוח שאחרי שתאכל באמת לא תהיה רעב, כי תמיד יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות...

...אין, שהוא מבין לעומק שאין באמת הבדל בין מה שהוא תופס כטוב או רע. לדוגמה, כשמישהו פוגע בו, האדם יוכל לחוות זאת בלי להבחין באמת בין טוב לרע, כי מבחינתו הכל רק משחק, ואין באמת הבדל מהותי בין המצבים השונים. במצב כזה, האדם ימשיך לחיות בעולם הרגיל, יפעל ויעשה פעולות כמו לאכול כשירגיש רעב או להתרחק מסכנה, אבל בפנים הוא יהיה חופשי, כי הוא יראה כל סיטואציה כמושלמת באותה מידה. למה אנשים לא מיישמים את השיטה להשתחררות מסבל? אליעד מדגיש שהדרך שהוא מציע קשה לביצוע...

...מוטעית. מה משמעות ההשפעה של המחשבה על הקריאה? אליעד מסביר שמחשבה חזקה של אדם יכולה לשנות את הדרך בה הוא מקבל מידע. המוח לא תמיד מעביר את המידע כמו שהוא, אלא משנה אותו כדי להתאים לרצון, לציפיות או לתפיסות הקודמות של האדם. כך, במקום לראות את המילים כפי שהן באמת כתובות, ייתכן שנקרא טקסט בצורה שונה לחלוטין, מה שעלול להוביל לאי הבנות. ההבנה היא שכאשר אדם בא עם ציפיות מראש, המוח יכול להטות את הקריאה כדי להתאים את המילים לציפיות אלו, במקום להבין את משמעותן...

...בכל רגע ורגע. כי גם הזמן מקום עצמם מתהווים בכל רגע מחדש. וגם התודעה של האדם עצמו מתהווה בכל רגע מחדש. סרטים לצפייה בנושא: Quantum Mechanics - unified Field (באנגלית). ניסוי שני הסדקים - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית. תוספות: המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה. איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל? תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי...

...כלום. על פניו, זו נראית עבודה קלה, אך בפועל האדם יתחיל להשתגע ולסבול מחוסר המעש. גם כשלא עושים כלום, נוצר שעמום בגלל הצורך של המוח בתעסוקה כלשהי. גם אם הפעולה מינימלית, חייב להיות לאדם משהו שמייצר תחושת משמעות כלשהי. האם האדם חייב להמשיך לשחק במשחק של טוב ורע? אחת השאלות שנשאלת בהרצאה היא האם האדם נדון כל הזמן להיות תלוי בטוב וברע, כלומר, בהנאה ובסבל. אליעד מסביר שרוב האנשים חושבים שיש להם שתי אלטרנטיבות: או להיצמד לאמת ולסבול משעמום, או לא להיצמד...