... באמצעות סגירת המשק והחמרת ההגבלות. מצד שני, יש את המתנגדים לסגר שטוענים שצריך להגן רק על קבוצות הסיכון, ולפתוח את שאר המשק כי אין הצדקה לסגר כולל. אליעד מנתח טיעון מרכזי של תומכי הסגר: הם טוענים שאי אפשר לדעת הכל על נגיף הקורונה, ולכן צריך לנהוג בזהירות מרבית. הם שואלים את מתנגדי הסגר אם הם באמת יודעים הכל על המחלה, ואם לא, מדוע הם לוקחים סיכון כה גדול לפתוח את המדינה. האם הטענה שצריך סגר בגלל חוסר ידע על הקורונה היא לוגית? אליעד כהן מחדד את הטענה הזו ומפרק אותה לגורמים. הוא מציג את הטענה של תומכי הסגר בצורה הבאה: עדיף להקשיב לאדם שמודה שהוא לא יודע הכל ולכן רוצה להיזהר, מאשר לאדם שמעמיד פנים שהוא יודע הכל ומוכן לקחת סיכון. מאחר שאנו לא יודעים את כל הסכנות האפשריות מהקורונה, עדיף לנקוט אמצעי זהירות מחמירים כמו סגר. אך אליעד חושף את הטעות והמניפולציה בטיעון הזה. לדבריו, המניפולציה הלוגית היא כזו: תומכי ... נזק ודאי וחמור למדינה, לכלכלה, לחיי האנשים ולדמוקרטיה. מי שתומך בסגר מבלי לדעת בוודאות את חומרת הסיכון של המחלה, מתנהג כאילו הוא יודע בוודאות שהנזק של אי - הטלת סגר יהיה חמור יותר מנזק הסגר עצמו. זו מניפולציה, משום שהם עצמם לא יודעים בוודאות שהסגר מוצדק, אבל מתנהגים כאילו יש להם ודאות ... האם הגיוני לסגור את כל המדינה עד לתפיסתו? ברור שלא, כי הנזק מסגירת המדינה יהיה חמור בהרבה מהסיכון הזמני שמסתובב מחבל. כך גם בקורונה, הסיכון המדויק לא ברור, אבל הנזק של הסגר ברור וודאי. מי יכול להחליף את ביבי נתניהו? אליעד כהן משווה את המניפולציה הזו למניפולציה דומה בפוליטיקה: מי שאומר שביבי נתניהו גרוע, מתבקש להוכיח שיש מי ...

... להיכנס לגן עדן הזה. הפעולה הזאת של לרצות להיכנס לגן עדן היא, על פי אליעד, הדבר המפחיד ביותר בעולם, כי עצם ההכרזה אני רוצה את זה יוצרת אפשרות ממשית לכישלון. האדם חייב לקחת סיכון שאולי הוא לא יוכל להיכנס לגן העדן שהוא כל כך רוצה, ואז הוא יחווה את הסבל הכי גדול שניתן לדמיין. מדוע הסיכון להיכשל מפחיד יותר מהרצון להצליח? כשאדם עומד מול מה שהוא הכי רוצה, יש לו שתי אפשרויות: לנסות להשיג את הדבר או להימנע בכלל מלנסות. אם ... גלויה - הוא רצה אותה, ניסה להשיג אותה, ונכשל. אליעד מסביר שזה בדיוק אותו עיקרון כמו הפחד להיכנס לגן עדן. כשאדם מנסה להשיג משהו שהוא מאוד רוצה, הוא מסתכן בכישלון כואב. הסיכון הזה הוא מה שגורם לרוב האנשים לא להעז אפילו לנסות. מה המשמעות הפרקטית של פחד מהצלחה ופחד מכישלון? כדי להצליח בחיים, מסביר אליעד, ... לרצות להצליח, אבל לרצון הזה יש מחיר: אם תרצה להצליח, אתה גם תסבול מאוד אם לא תצליח. ככל שאתה רוצה משהו יותר, כך הכישלון יהיה כואב יותר. לכן, רוב האנשים מעדיפים לא לקחת את הסיכון, ובוחרים להצליח בערך או להצליח מעט. הם נמנעים מלרצות באמת ובמלוא הכוח, כי הם יודעים שבמקרה של כישלון הם יסבלו סבל עצום. אליעד מדגיש שהמחסום המרכזי להצלחה הוא לא חוסר יכולת, אלא פחד עמוק לרצות משהו מאוד. כדי להיכנס לגן עדן שלך, אתה חייב להעז לרצות אותו באופן מוחלט, אבל בכך אתה פותח את עצמך לסיכון הגדול ביותר: לאכזבה, לדחייה ולכאב של הכישלון. למה אנשים פוחדים באמת לרצות משהו? אנשים פוחדים באמת לרצות משהו כי הם יודעים שבתוך הרצון החזק טמון הסיכון לאכזבה בלתי נסבלת. הרצון עצמו הופך להיות גורם מאיים, והאפשרות לכישלון הופכת להיות כל כך מאיימת שהאדם מעדיף לוותר מראש על החלום. ... להיות מודעים לפחד הזה. אדם חייב להבין שהדרך היחידה להשיג באמת את מה שהוא רוצה היא להעז להיכנס לגן העדן שלו, ולומר לעצמו במפורש זה מה שאני רוצה. מצד שני, צריך לזכור שתמיד יש סיכון ממשי לכישלון. כיצד מתמודדים עם הפחד מכישלון? אליעד מציין שבסופו של דבר צריך ללמוד להתמודד עם הפחד מכישלון. האדם צריך לקבל על עצמו את העובדה שכדי להצליח באמת, הוא חייב להעז לקחת את הסיכון הגדול ביותר - הסיכון לרצות מאוד, לנסות בכל הכוח, ואולי להיכשל. ההבנה של הפחד הזה היא המפתח להצלחה אמיתית. למה קשה להתחיל עם בחורה יפה? למה אני מפחד לגשת ...

... עסקה בודדת עלולה להביא לאיבוד הזדמנויות רווחיות יותר, לכן חשוב לאזן ולתכנן את כל המהלכים הפיננסיים בצורה אסטרטגית וכוללת. החלטות כלכליות מבוססות הסתברויות וסיכון היבט נוסף הוא ניהול הסיכונים. כאן עולה השאלה האם כדאי להשקיע במניה שמסוכנת אך עם פוטנציאל רווח גבוה מאוד, למרות שיש סיכון שההשקעה תיכשל. חשוב להבין כיצד להסתכל על כל ההסתברויות ולהתחשב לא רק ברווח הצפוי אלא גם בסיכון. סיכום: תכנון כלכלי חכם וראיית תמונה רחבה המפתח להצלחה בהשקעות הוא ראיית התמונה הרחבה ולא להתמקד רק בעסקה אחת. החלטות חכמות הן אלו שנעשות תוך התחשבות ... על המיקרו (העסקה הספציפית) אלא גם על המקרו - כיצד כל פעולה משתלבת בתמונה הכוללת כדי להפיק את התוצאה הטובה ביותר. הבדל בין מיקרו למקרו בכלכלה השקעות חכמות ניהול סיכונים פיננסיים תכנון אסטרטגי כיצד להימנע מהפסד הזדמנויות האם הגיוני למכור מנייה שמובטח שתעלה? הדיון כאן עוסק בשאלה פיננסית - פילוסופית: אם ידוע בוודאות ... של הנושא הוא שיקול ההסתברות. נניח שיש לך מנייה שאתה יודע בוודאות שתעלה ב - 10%, אך קיימת מנייה אחרת שיכולה לעלות גם ב - 1000% או לרדת ל - 0%. האם כדאי לקחת את הסיכון? כאן נכנס שיקול חשוב: ניהול סיכונים מול פוטנציאל הרווח. במקרים מסוימים, ייתכן שזה נכון להשקיע במנייה בעלת סיכון גבוה יותר אך עם פוטנציאל לרווח עצום. אך אם אתה לא מוכן להסתכן בהפסד מוחלט, ייתכן שהחלטה אחרת תהיה עדיפה עבורך. המפתח הוא להסתכל על כל התמונה: לא רק מה הרווח הצפוי, אלא גם מה ההסתברות שלו, מה מידת הסיכון, וכיצד הוא משתלב באסטרטגיית ההשקעות הכוללת שלך. סיכום: תכנון כלכלי חכם הרעיון המרכזי כאן הוא להסתכל על הכלכלה האישית או העסקית לא רק מנקודת מבט של ... במקרו ולא רק במיקרו, לבדוק כיצד כל החלטה משתלבת בתמונה הכללית, ולוודא שלא מפספסים הזדמנויות טובות יותר תוך ניסיון לעשות משהו טוב בטווח הקצר. השקעות חכמות ניהול סיכונים פיננסיים תכנון אסטרטגי הבדל בין מיקרו למקרו בכלכלה כיצד להימנע מהפסד הזדמנויות חשיבה במאקרו, חשיבה במיקרו, האם הגיוני למכור מוצר בהפסד? איך לא ...

... שהחרדה החברתית שלך, נובעת מהסיבה הנל, שאתה מפחד להיחשף, מפחד שידעו מי אתה וכיוב, אז צריך להבין את הדבר הבא. והוא כי ברמת העיקרון יש לבעיה הזאת מספר פתרונות אפשריים, לפי הלוגיקה של סיכוי סיכון. כיוון אחד יהיה הקטנת הסיכוי מכך שיחשפו אותך הכיוון השני יהיה הקטנת הסיכון מכך שיחשפו אותך. והקטנת הסיכוי שיחשפו אותך, גם בזה יש כמה אפשרויות. אפשרות אחת תתעסק בשאלה מה הסיכוי האמיתי שיחשפו אותך והאפשרות השניה תתעסק בשאלה, מה אתה יכול ... אני רוצה דווקא לא לדבר על הכיוון של הסיכוי שיחשפו אותך. כי מי שסובל מחרדה חברתית קשה ומי שסובל מחרדה חברתית קיצונית, הכיוון הנל לא יהיה מספיק טוב עבורו. כי המוח יגיד לו, למה לך לקחת את הסיכון שאולי יגלו מי אתה. ואולי בכל זאת יש סיכוי שיגלו מי אתה ולמה לך לקחת את הסיכון הזה?! ולכן הכיוון היותר נכון, הוא לטפל בסיכון ולא רק בסיכוי לפי הלוגיקה של סיכון סיכוי. והדרך של האדם לטפל בחרדה החברתית שלו, מצד האמת מתחילה בשאלות של איך לקבל את עצמך, איך להיות שלם עם עצמך, איך לאהוב את עצמך, איך לא לשנוא את עצמך, איך לא ...

... שהוא יקבל, מכל סיבה שהיא נכונה רק לגביו ולא לגביך. לדוגמה: אתה רוצה להתחלק 50 50 שווה בשווה ברווחים עם הצד השני, והוא אומר שמגיע לו לקבל יותר ממך, לדוגמה כי הוא לוקח יותר סיכון מאשר אתה, בהנחה שזו באמת הסיטואציה. והשאלה היא, במידה והשותף העתידי שלך, רוצה לקבל יותר אחוזים מאשר מה שאתה רוצה שהוא יקבל ובהנחה שהוא מנמק את זה בסיבה שהוא מביא לשותפות משהו שאובייקטיבית אתה לא ... ערך מאשר השותף שלך. ובהקשר הזה אני אזכיר את הסרט הטוב הרע והמכוער, https: www.youtube.com watch?v stm9ySX0W7Q שהמכוער אומר לטוב, שמגיע למכוער יותר אחוזים, כי הוא לוקח יותר סיכונים. ואז הטוב עונה לו, שזה עלול לגרום לו לפספס ואז גם המכוער יידפק. (המכוער: יש שני סוגים של אנשים בעולם, ידידי, אלה עם חבל על הצוואר, ואלו שיש להם את העבודה לחתוך. תקשיב, הצוואר בקצה החבל, הוא ... היותר קל, שבו קשה לעשות השוואה של תפוחים לתפוחים, דהיינו, שקשה להעריך כמה השווי של מה שמביא כל אחד מהצדדים, אז במקרה הזה, אם מישהו לדוגמה אומר לך, תראה: אני לוקח יותר סיכונים ממך, אני מביא משהו שאתה לא מביא לשותפות, באפשרותך להסביר לו, שיש לו 2 אפשרויות, או לעבוד איתך בחלוקה נניח של 50 50 או להיות בלעדיך. ואיתך, בסך הכל יהיה לו יותר, מאשר בלעדיך, גם אחרי שהוא יביא לך 50 50. ובמילים אחרות, אומנם אתה לוקח סיכון, אבל איתי, גם אחרי שנתחלק שווה בשווה, עדיין יהיה לך יותר מאשר בלי לעבוד איתי. וכדי לעבוד איתי, אתה צריך לתת 50 אחוז כמו שאני מבקש. לסיכום: כשמישהו אומר לך שמגיע לו יותר, באפשרותך לומר לו, ...

... לא וודאי שהמוצר יביא את התוצאה, הרי שבעצם מבחינת הלקוח, המוצר שלך, הוא חלק מהמאמץ שלך לעזור לו. אבל לא בטוח שהמוצר שלך יביא לו תוצאה. ומבחינת הלקוח, אולי בכלל הוא לוקח סיכון שהוא מקבל ממך יעוץ ומקשיב לעצות שלך ומשתמש במוצר הניסיוני שלך מבחינתו עבורו וכולי. ולכן במהות הלקוח אומר, שהמאמץ שאתה משקיע עבורו, לא שווה מבחינת הלקוח, את הכסף שאתה מבקש עבור ... כי הוא מעריך את עצם המאמץ שלך, הרי שעדיף לך לקבל כסף עבור המאמץ שלך ולא רק עבור התוצאות, כי ככה תרוויח יותר. כמובן שאתה צריך לעשות את החישוב כמו שכתבתי קודם, סיכוי סיכון, אלטרנטיבות וכמה שורת הרווח שלך תצא בסופו של דבר, בכל אחד מהתרחישים. דהיינו, עליך לבדוק באיזה תרחיש לדעתך יהיה לך יותר כסף בסופו של דבר, מה הסיכוי שלך להתחייב לתוצאות, בכמה אתה ...

... לבחור, האם אנחנו חושבים בהיגיון רציונאלי רגיל, שבו אנחנו בודקים מה הסיכוי הסביר שמשהו כזה יקרה, או שמבחינתנו הכל יכול לקרות? אם נלך על האפשרות שלא הכל יכול לקרות, אלא שיש סיכוי סיכון שמשהו יקרה ושניתן להקטין את הסיכוי שמשהו יקרה. זה כיוון אחד שתכף נסביר אותו. אבל אם נלך על האפשרות שאנחנו ... שהכל יכול לקרות, אז אין היגיון לפחד. לגבי נקודת המבט שאומרת שלא הכל יכול לקרות ושאנחנו לא מחפשים פתרון מוחלט ולא מחפשים להיות בטוחים במאה אחוז שזה לא יקרה, אלא כן בודקים סיכוי סיכון. במקרה כזה, יש פעולות שאפשרי לעשות כדי להקטין את הסיכוי שהתרחישים האלו יקרו. הדרך לכך היא, לדמיין שקורה ... והפחד הופך ללא רלוונטי, כי אם הכל אפשרי, אז גם מה שנתפס כרע יכול להתברר כטוב ביותר. מנקודת מבט רציונלית: אם האדם לא מאמין שהכל יכול לקרות, עליו לבחון את הסיכויים ולהקטין את הסיכון למימוש תרחישים לא רצויים. איך עושים זאת? באמצעות התבוננות בסיטואציות לא רצויות ודמיוניות, להבין את ... לגיטימי. להאשים אחרים בסבל שלו. חוסר יכולת לפתור בעיות ללא אלימות. רצון שהכל יהיה בדיוק כפי רצונו. כשהוא מזהה את ההיגיון השלילי מאחורי המחשבה הזו, הוא יכול לפרק אותה ולהקטין את הסיכון לפעולה אלימה כזו בעתיד. איך להתמודד עם המחשבות הלא הגיוניות? אליעד מציע לא להדחיק את המחשבות הלא הגיוניות, אלא דווקא להתעמת איתן ולנסות להבין את ההיגיון שבהן, אם יש כזה. על האדם להיכנס לתוך המחשבה המפחידה ולחקור אותה לעומק, למרות החשש שאולי זה יגדיל את הסיכון. אם האדם יחקור ביושר, הוא בדרך כלל יגלה שהפחד הוא לא מוצדק, או לחלופין יבין מה צריך לעשות כדי להקטין את ... את האמת: מה הסיכוי שדברים אלו יקרו במציאות. להתמודד עם התפיסה שהכל יכול לקרות ולפרק את הפחד הזה על ידי הבנה שאם הכל אפשרי, אז באותה מידה אולי הדברים יסתיימו דווקא טוב. להקטין את הסיכון באופן רציונלי: לתרגל חשיבה שכלית ולא להקשיב לרגש בלבד. לנתח את המצב המפחיד עד לפרטים הקטנים ולפרק אותו ... מפחד מדיבוק, אלא מזה שהחשיבה שלך תשתנה פתאום ותחשוב דברים לא הגיוניים הם הגיוניים. אז מה הסיכוי שזה יקרה? במה זה תלוי? איך אפשר להקטין את הסיכוי? בהמשך אליעד מביא דוגמאות להקטנת הסיכון: אם אתה מפחד להרביץ לבת זוגך, בדוק למה שתחשוב שזה נכון. אולי כי אתה חושב שאלימות לגיטימית? אולי כי אתה מאשים אותה בסבל שלך? אולי כי אתה חייב שהכל יהיה לפי רצונך? הדיאלוג מתאר שלבים שבהם האדם מוזמן לבדוק את הנחות היסוד שלו, להבין את המניעים הנסתרים, ולהקטין את הסיכון לפעול מתוך שיגעון או איבוד שליטה. הגדרת הפחד להשתגע: האדם: זה כאילו תחושה כאילו עוד רגע זה עומד לקרות, ... לקרות: אליעד: יכול להיות שזה יהיה הדבר הכי טוב שקרה לך אי פעם... אם הכל יכול לקרות, אולי זה טוב? אליעד: אם באמת הכל יכול לקרות, אז אין משמעות לפחד, כי גם יכול לקרות ההפך. הקטנת הסיכון לפעול באופן לא הגיוני: אליעד: איך אני מקטין את הסיכוי שאני אפגע מטיל? נכנס לממד. איך אני מקטין את הסיכוי ... לא. האם אני יכול להקטין את הסיכוי? כן. הכרה בפחד והצורך בהתמודדות מעשית: האדם: גם אתה מפחד מזה? אליעד: קודם כל, גם אני מפחד מזה. ואז אני חושב מה אני יכול לעשות כדי להקטין את הסיכון. בדיקת האמת כדי להפחית את הפחד: אליעד: המוח שלך אומר לך שזה יכול לקרות? אז תבדוק מה האמת באמת מאחורי ... לעומק, כי אני מפחד שאולי זה יתגלה כאמת. אליעד: לבדוק את האמת לא יכול להזיק לך, רק תבדוק. סיכום מסקנות הדיאלוג: בשיחה הודגש כי כל אדם יכול להשתגע באופן תאורטי, אך ניתן להקטין את הסיכון לכך באמצעות חשיבה רציונלית ובדיקה של ההיגיון הפנימי של המחשבות המפחידות. אליעד ממליץ לאדם להימנע מהקשבה ...

... חברתי, לפופולריות וכדומה. אך לא פעם, הרצף של ההצלחות רק מעצים את החשש לבצע שינוי או לקחת סיכון שמא ייהרס הרצף המושלם. ישנה תופעה: אדם שהוא תמיד כישלון כבר לא מפחד מכישלון ...

... לו יכולת להוכיח באופן מוחלט שהדרך שלו נכונה או לא, ולכן יש תמיד סיכון שהוא טועה. בסיכומו של דבר, כל אדם חייב לחפש את האמת האחת בכל דבר, בלי לחשוב האם היא טובה או רעה. אם הוא יחפש את האמת בצורה כזו, הוא יגיע למצב ...

... שווים. לדבריו, אם מדובר במצב שבו האדם מתאמץ או מכריח את עצמו לחשוב כך, אזי בהחלט קיים סיכון שהוא יאבד את ההבנה הזו בעתיד, כיוון שהיא לא אמיתית ...