... של מטען טלפון סלולרי וקשרה אותו סביב הצוואר כדי לבדוק אם אפשר להיחנק ממנו. בהזדמנות אחרת, לאחר ששמעה שיש סיכון להתחשמל משקע חשמלי, עלתה בה המחשבה לבדוק אם אכן ניתן להתחשמל אם היא תכניס את היד לשקע או לחוט ... מהמוות? החרדה הקיצונית שלה מהמוות מובילה אותה לניסיון לאזן או לקזז את עוצמת הפחד, דרך התגרות מבוקרת במוות. באופן פסיכולוגי, ככל שהיא יותר מפחדת למות, היא מרגישה דחף חזק יותר להראות לעצמה שהיא לא מפחדת - אך רק במצבים ... מנסה להראות לעצמה שהיא לא מפחדת כל כך מהמוות. אלא שהיא עושה את זה רק במקרים שברור לה שאין סיכוי משמעותי למוות, כמו שימוש בכבל מטען שאינו יכול באמת לגרום לחניקה מסוכנת במהירות. מתי זה התחיל ולמה? מוסבר שבמקרה ...

... מכיוון שהוא חושש מהמצב שבו הדבר ייעלם. כך שלמעשה, בתוך כל אהבה כבר קיימת שנאה חבויה, שמתגלה ברגע שקיים סיכון לאובדן. מהו ההבדל בין אהבה מותנית לבין אהבה ללא תנאים? אהבה מותנית היא אהבה למשהו בגלל התועלת שהוא מביא. ... כבר קיימת בתוכה החרדה והפחד מכך שהמצב ישתנה לרעה. מה הקשר בין דיכאון, חרדה ואהבה? אליעד מסביר את הקשר הפסיכולוגי בין אהבה, חרדה ודיכאון. ככל שאדם יותר אוהב משהו, הוא יותר מפחד לאבד אותו - מצב שמוביל לחרדה. החרדה ...

... או לא, ואם הוא אמיתי, האם יש מקום לקבל אותו או לנסות להיפטר ממנו. יש שמציעים לבדוק אם יש סיכון אמיתי - אם לא, אז הפחד הוא חסר בסיס ואין סיבה להמשיך לפחד. הכוונה כאן היא לוודא שלא מתמודדים ... שוחד עצמי, שבה אדם עלול להימנע מלראות את כל התמונה במלואה, רק כדי להימנע מהפחד או לא להתמודד עם הסיכון שמציב הפחד. לסיכום, אליעד מציע גישה של בדיקה כנה של הפחד, מתוך מטרה להבין אותו לעומק, ללא אינטרסים או רצון מראש להימנע ...

... ישוחרר. המחבל לא הפסיק לרצות להרוג, אלא רק הפסיק בפועל, ולכן יש היגיון מוסרי דווקא להרוג אותו כדי למנוע סיכון עתידי. הוא נותן דוגמה ברורה שבה המחבל רק שוכב על הרצפה ומעמיד פנים שהוא לא מזיק, אך עדיין רוצה ... הורג אותו כי אתה רוצה להמשיך לחיות איפה שאתה נמצא. הטענה למוסריות היא רק הצדקה בדיעבד שאנשים מספרים לעצמם. לסיכום, מה באמת מניע את הקונפליקט? בסיכומו של דבר, אליעד טוען שהקונפליקט אינו באמת על מוסר, אלא פשוט מאבק של רצונות. אתה רוצה לחיות במקום מסוים, ...

... ההגדרה לפיה המהירות עצמה הורגת אינה מדויקת. מהירות לבדה אינה הורגת, אלא התנאים בהם מתקיימת הנסיעה הם שקובעים את הסיכון. כדי להמחיש זאת, הוא מביא דוגמאות רבות ומפורטות מהמציאות היומיומית, שבהן ברור שהמהירות כשלעצמה אינה הבעיה העיקרית. האם עונשים ... והגיונית, ומעלה תהייה נוספת: מדוע דווקא במהירות הנסיעה מתמקדים, ולא בהתאמת המהירות לתנאי הדרך? מה ההבדל בין מהירות גבוהה לסיכון אמיתי? אליעד טוען כי המהירות עצמה אינה בהכרח מסוכנת, אלא שהסיכון תלוי תמיד בנסיבות. לדוגמה, נהיגה במהירות 200 קמש בכביש ריק לחלוטין באמצע הלילה, כאשר הנהג עירני, הרכב תקין, ותנאי ... קופץ באופן פתאומי לכביש, גם במהירות של 20 קמש יכולה להתרחש תאונה קטלנית. לכן הטענה שדווקא מהירות גבוהה יוצרת סיכון מיוחד אינה מוחלטת. הוא מציע שבמקום להגדיר ענישה לפי המהירות בלבד, ראוי להגדיר אותה לפי מידת הסיכון האמיתי שיצר הנהג בנסיבות הספציפיות של המקרה. כיצד צריך להתייחס לחוקי המהירות? אליעד מציע שחוקי המהירות צריכים להיות המלצה ... לאכוף רק על בסיס מספרים, בלי לקחת בחשבון את הנסיבות ואת ההקשר, זו טעות שעלולה להוביל דווקא לפגיעה בבטיחות. בסיכומו של דבר, אליעד כהן טוען שמהירות בפני עצמה אינה הורגת, ושיש לשנות את המדיניות והאכיפה בתחום התעבורה כך שתהיה מותאמת לסיכונים בפועל ולא למהירות בלבד. האם מהירות הורגת? ענישה על מהירות מופרזת האם מצלמות מהירות מסוכנות? כיצד להתאים מהירות לתנאי ...

... כדי לפעול? האם העובדה שאיני טוב מספיק אומרת שלא אצליח לבצע את הפעולה? טוב ביחס למה בדיוק? מה מידת הסיכון או הנזק שייגרם אם אנסה לבצע את הפעולה, לעומת התועלת שאקבל? איך בודקים את הנחות היסוד שיוצרות חוסר ביטחון ... ברכב בצורה יומיומית רגילה. שלישית, יש לבדוק האם חוסר המיומנות או היכולת יוצר נזק ממשי. לעיתים, גם אם ישנו סיכון כלשהו, התועלת שתצמח מפעולה זו גדולה בהרבה מהנזק הפוטנציאלי. לדוגמה, אדם יכול לחשוב אין לי ביטחון עצמי כי אני ... הראשון נבדוק האם באמת אינו טוב מספיק. בשלב השני נברר מה דרגת המיומנות שנדרשת ממנו. ובשלב השלישי נשאל מה הסיכון מול התועלת - אולי כדאי לו לנסות בכל זאת, כיוון שהתועלת של התמודדות עם הפחד וההצלחה עשויה להיות משמעותית יותר מהסיכון לטעויות קטנות בדרך. מדוע חוסר ביטחון עצמי משתנה עם הזמן? אליעד כהן מציין שחוסר ביטחון עצמי אינו קבוע, ולעיתים ... קבוע. חשוב לבדוק האם נדרש ביטחון מוחלט בכל רגע נתון או שאפשר לפעול גם מתוך חוסר ביטחון זמני, במיוחד כשהסיכון נמוך. איך מתחילים להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי באופן מעשי? אליעד מציג תהליך ברור ופשוט כדי להתמודד עם חוסר ... כדי להתחיל לפעול. לעיתים אפשר ואף כדאי לפעול גם כשיש ספק או חוסר ביטחון חלקי, במיוחד כשהפעולה לא כרוכה בסיכון משמעותי. לדוגמה, אם אדם חושש להחנות את רכבו מחשש שייגרם נזק קטן לרכב, הוא צריך לבדוק את מאזן הנזק מול התועלת. גם אם הוא לא נהג מיומן, התועלת שבהתנסות, שיפור היכולת וצבירת ביטחון יכולה להיות גדולה משמעותית מהסיכון לתאונה קלה או שריטה. מדוע חיפוש האמת הוא הפתרון המרכזי לחוסר ביטחון עצמי? אליעד כהן מסכם כי חוסר ביטחון ... יכולת בינונית בלבד, ובעל החוסר בביטחון חושב בטעות שנדרש לו כישרון על. לכן בודקים טוב ביחס למה ומה מידת הסיכון והנזק לעומת התועלת. בנוסף, ישנה הנחת יסוד האומרת שאם מישהו לא מספיק טוב, אז בהכרח הוא לא יכול לבצע ... באמת האובייקטיבית: אולי אין סיבה אמיתית לחוסר ביטחון, ואולי כן יש סיבה מוצדקת שניתנת לפתרון דרך למידה או שיפור. לסיכום, מה הרעיון המרכזי? התשובה לחוסר ביטחון עצמי טמונה ביכולת לזהות את האמת לגבי היכולות, הסיכונים, הנזק והסיכוי להצליח. אם האדם מגלה שהחשש שלו אינו מוצדק, הוא יכול לפתח ביטחון עצמי מתוך הבנת האמת. אם הוא מגלה ... להיות שהרכב יידפק ואז מה אבל אולי התועלת שתיווצר מזה שנסה להחנות את הרכב יותר גדולה מהנזק שיגרם לרכב סיכוי מול סיכוי, כאילו גם אם אתה לא מספיק טוב ויש לך חוסר ביטחון עדיין אולי יכול להיות שאתה צריך לעשות את ... בעצמי לבצע את המשימה מה האמת אם יתברר שאתה טועה ואתה יכול להיות בטוח בעצמך שיש לך את היכולת והסיכוי להצליח ואתה יכול להיות בטוח בעצמך ממילא קיבלת ביטחון עצמי. אם יתברר שחוסר הביטחון העצמי שלך הוא מוצדק וניתן ...

... או דחייה, ומחליט, לעיתים באופן בלתי מודע, להימנע מראש מהחוויה של התאהבות. פחד זה משמש כמנגנון הגנה שמטרתו למנוע סיכון או פגיעה, ולכן הוא מונע את ההתאהבות לחלוטין. מדוע ריבוי אפשרויות מקשה על תחושת ההתאהבות? כאשר יש לאדם אפשרויות ... להפריע להתאהבות? ישנם אנשים המתקשים להתאהב דווקא בשל החשיבה ההגיונית והאנליטית שלהם. הם מנתחים באופן רציונלי ומחושב את התועלות והסיכונים האפשריים שבקשר, ומגיעים למסקנה שאין לאדם השני יכולת אמיתית למלא את חסרונותיהם. אדם כזה עשוי לחשוב על עצמו כחכם ... הדבר מצביע על רצון נסתר להגן על עצמם, במקום באמת להיפתח לקשר רגשי עמוק. האם ריבוי אפשרויות מקטין את הסיכוי להתאהב? במקרים מסוימים, אם לאדם יש הרבה אפשרויות, הוא עלול לא להרגיש ערך מיוחד מכך שמישהו רוצה בו. לדוגמה, ... שהיא כבר לא מרגישה שזה נותן לה ערך מוסף. היא גם עלולה להעלות את הרף של הדרישות שלה, כך שהסיכוי למצוא פרטנר העונה על כל הציפיות נעשה קטן יותר, ובפועל היא לא מצליחה לחוות תחושת התאהבות. למה חשיבה הגיונית ... התאהבות? יש מי שמתקשים להתאהב כי הם חושבים בהיגיון יתר על המידה. הם בוחנים כל אפשרות ברמה לוגית, מנתחים סיכונים ותועלות, ומגיעים למסקנה שבן או בת הזוג לא באמת ימלאו את החסרונות שהם מזהים. אדם כזה עשוי לראות בעצמו ...

... גם את השאלה הקיומית - מה קורה אחרי המוות? יש התמקדות בשאלה האם יש משהו מעבר, או שמא יש סיכון בתפיסת עולם שרואה את המוות כסוף מוחלט. אליעד מציע גישה מעניינת, בה הוא מציין כי ייתכן שכאשר אדם נפטר, ...

... חשיבה חיובית, חשיבת שפע, הדרכת מכירות, אימון לאנשי מכירות, יעוץ לאנשי מכירות, איך למכור יותר? יכול למכור לכל אחד, הפסיכולוגיה של המכירה מהי חשיבת יש ואיך היא משפיעה על מכירות? במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על המושג חשיבת יש ... על פי גישה זו, כאשר המוכר חושב שהוא יכול להצליח במכירה לכל אחד, בכל מצב ובכל זמן, יש לו סיכוי גבוה יותר להצליח. היכולת להאמין בכך מעלה את הסיכוי של המוכר להימנע מבעיות כמו דחיית לקוחות. מחשבה זו מקדמת את המוכר להתמודד עם התנגדויות, גם כאשר הדברים לא ... עם זאת, אליעד מציין כי ישנם גם חסרונות בגישה של חשיבת יש. אם המוכר מתעקש למכור ללקוח שאין לו סיכוי אמיתי למכור לו את המוצר, הוא עלול לבזבז זמן ומאמצים על לקוחות שאין להם עניין במוצר. התעקשות כזו עשויה ... ולהפסד זמן, במקום להתמקד בלקוחות שמוכן יותר לבצע את הרכישה. כלומר, חשוב לדעת להפסיק ולזהות את המצבים שבהם אין סיכוי אמיתי למכירה ולהתמקד בלקוחות פוטנציאליים יותר. מהי חשיבת אין ואיך היא משפיעה על מכירות? בניגוד לחשיבת יש, ישנה גישה של חשיבת אין, שבה המוכר מאמין שאין לו סיכוי למכור לאף אחד. זהו מצב שבו המוכר נמנע מלהתנסות במכירה ומרגיש חסר ערך. גישה זו מובילה למוכר להימנע מקבלת סיכון ולא להיות מסוגל להוציא לפועל מכירה. אליעד מציין כי כל מחשבה שלילית יכולה לגרום למוכר לא להאמין בעצמו, דבר ... מסביר כי אם יש למוכר את האמונה שהוא יכול למכור את המוצר, גם אם לא כל הלקוחות יקנו ממנו, הסיכוי להצליח יהיה גבוה יותר. מהי חשיבת שפע ואיך היא יכולה להשפיע על מכירות? חשיבת השפע, על פי אליעד, היא ... ימשיך להתמיד במכירה. האמונה הזו היא מקור למוטיבציה ומפחיתה את השפעת המחשבות השליליות. חשיבת יש חשיבת אין חשיבת שפע הפסיכולוגיה של המכירה הדרכת מכירות איך למכור יותר? מהי חשיבת יש ואיך היא משפיעה על מכירות? ההסבר על חשיבת יש עוסק בשיטה לחשוב שיש אפשרות למכור לכל לקוח, ללא מגבלות. מדובר בגישה פסיכולוגית שבה המוכר מאמין שהוא יכול למכור לכל אחד, בכל מצב, ובכל זמן. אליעד מסביר כי ככל שמוכר מאמין יותר באפשרות להצליח, כך יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע את המכירה. אם המוכר שומר בראש את המחשבה שהוא יכול להצליח, הוא יצליח להתגבר על התנגדויות, ... לצד היתרונות של חשיבת יש, ישנם גם חסרונות. אחד החסרונות העיקריים הוא כשמוכר מתעקש למכור ללקוח, למרות שאין לו סיכוי להצליח. המוכר עלול לבזבז זמן ומשאבים על לקוחות שאין להם עניין אמיתי במוצר, במקום להתמקד בלקוחות שיש להם פוטנציאל לקנות. אליעד מציין כי חשיבת יש יכולה להוביל לבזבוז זמן אם לא יודעים לזהות מתי יש סיכוי אמיתי למכור ומתי כדאי להפסיק. מהי חשיבת אין ואיך היא משפיעה על מכירות? בניגוד לחשיבת יש, ישנה גם גישה של חשיבת אין, שבה המוכר מאמין שאין לו סיכוי למכור לאף אחד. החשיבה הזו גורמת למוכר להימנע מלהתנסות במכירה ולהרגיש חסר ערך. המוכר שולי את עצמו ומונע ממכירתו ... בעצמך ובמוצר שלך, גם אם המצב נראה מאתגר. אליעד מסביר כי אם יש למוכר את האמונה שהוא יכול למכור, הסיכוי להצליח גדל משמעותית. מהי חשיבת שפע ואיך היא יכולה להשפיע על מכירות? אליעד מציין את חשיבת השפע, שהיא הגישה ... להצלחה. החשיבה של אני יכול למכור משפרת את המוטיבציה ומסייעת להימנע ממחשבות שליליות. חשיבת יש חשיבת אין חשיבת שפע הפסיכולוגיה של המכירה הדרכת מכירות איך למכור יותר?

... זוויות אפשריות: ראשית, לבדוק את ההסתברות לכך שהפעולה באמת תתבצע. פעמים רבות, כשבודקים באופן הגיוני, ניתן להיווכח שמדובר באירוע שהסיכוי שיתרחש הוא נמוך מאוד. שנית, לבדוק מה יקרה אם הפעולה בכל זאת תתרחש. הכוונה היא לקבל את האפשרות שבתרחיש ... הלא הגיוני יתרחש, על ידי הגברת מודעות ושליטה עצמית, והימנעות מפעולות אימפולסיביות או חסרות היגיון. איך ניתן להקטין את הסיכוי להשתגע ולבצע פעולות אימפולסיביות? אליעד כהן מדגיש שכדי להקטין את הסיכון להשתגע, האדם חייב לפתח את החשיבה ההגיונית שלו ולהגביר את המודעות שלו לפעולות שהוא מבצע. ככל שאדם יותר חכם ומחושב, כך פוחת הסיכוי שלו לבצע פעולות לא הגיוניות ואימפולסיביות. הוא מתאר שני סוגי גישות שאנשים נוקטים בהן ביחס לפעולותיהם: הגישה הראשונה: אדם עושה כל פעולה שעולה בראשו, אלא אם כן מוכיחים לו שהפעולה אינה טובה. גישה זו מגדילה את הסיכון לפעולות אימפולסיביות וחסרות היגיון. הגישה השנייה: האדם אינו מבצע שום פעולה, אלא אם כן הוא בטוח שהיא נחוצה, חיונית, ומועילה עבורו. גישה זו מפחיתה משמעותית את הסיכוי להשתגע, כי היא בנויה על מנגנון של שליטה עצמית ובדיקה מוקדמת של כל פעולה לפני ביצועה. איזה הרגלים מגדילים את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית? אליעד מסביר שישנם הרגלים מסוימים, התנהגויות מסוימות, וגישות מסוימות, המגדילות את הסיכוי שהאדם יפעל בצורה אימפולסיבית ולא הגיונית: פעולות שמתבצעות מתוך הרגל בלבד, בלי בדיקה של הסיבה להן, מעלות את הסיכון לאיבוד שליטה עצמית. פעולות המבוצעות מתוך אמונה עיוורת או מתוך ציות לסביבה (ככה אמרו לי, ככה כולם עושים) הן ... וככל שהוא שואל את עצמו יותר פעמים למה אני עושה את מה שאני עושה?, כך הוא מוריד משמעותית את הסיכוי לאיבוד שליטה ולביצוע פעולות לא הגיוניות או משוגעות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף? פחד להשתגע - ניתוח והבנה מעמיקה קיים מצב שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני ... אם זה כן יקרה? ולנסות להמעיט מחשיבות הפחד בכך שמקבלים את האפשרות שזה יקרה. לבחון כיצד ניתן להקטין את הסיכוי שזה יקרה - האם יש דרכים להגביר שליטה עצמית ולהפחית דחפים אימפולסיביים? הקשר בין רמת היגיון לשיגעון באופן כללי, אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע על ידי כך שיהפוך לחכם יותר. אדם שחושב ומתנהל בהיגיון, מקטין משמעותית את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר. התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא ... לו שהיא נחוצה? אם אדם נוהג לבצע כל פעולה שעולה על דעתו עד שיוכיחו לו שהיא מזיקה, יש לו סיכוי גבוה יותר לבצע דברים חסרי היגיון - כלומר, להשתגע. לעומת זאת, אם אדם מתרגל לא לבצע שום פעולה עד שהוא בטוח שהיא הכרחית ומועילה, הסיכוי שלו לפעול באופן בלתי צפוי קטן משמעותית. איך להפחית את הסיכון להשתגע? כדי להקטין את הסיכוי לפעול ללא היגיון, כדאי להימנע מפעולות אוטומטיות או אימפולסיביות ללא בחינה מעמיקה של הסיבות והתועלת שבהן. כלומר: להפסיק לפעול ... דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות אימפולסיביות, והימנעות מהרגלים חסרי היגיון - כל אלו יקטינו את הסיכון לפעול בטירוף רגעי ולבצע פעולות לא רצויות. איך להתמודד עם פחדים לא הגיוניים? מה ההבדל בין פחד להשתגע לבין פחד לבצע פעולה חריגה? איך לפתח שליטה עצמית ולמנוע אימפולסיביות? מהם ההרגלים שמגדילים את הסיכון לפעול בטירוף? עכשיו יש בן אדם שמפחד להשתגע יכול להיות כזה דבר? ש: כן. אליעד: יכול להיות כזה דבר ... פחד להשתגע במובן שהשתגעת לגמרי השתגעת במובן מסוים, יפה עכשיו מה עושים עם זה. ש: אומרים לו כן יש סיכוי. אליעד: אז מה שאתה אומר זה אומרים לו יש סיכוי אז יש לנו סיכוי וסיכון הולכים על הסיכוי יש סיכון, שנייה אז אתה הולך על האופציה של הסיכון למה אתה מפחד שזה יקרה אז מה אם זה יקרה ואז מה אם זה יקרה נכון. ש: מה ההסתברות. ... האם זאת כל האמת לא יש עוד אמת יש אמת שגם אפשר לשנות את המציאות אפשר לגרום להקטין את הסיכוי שזה יקרה השאלה היא איך בן אדם מקטין את הסיכוי שלו להשתגע באופן כללי ובאופן פרטי. ש: כללי ופרטי לא הבנתי. אליעד: כללי הכוונה שהוא לא פתאום השתגע לגמרי ופרטי הכוונה איך אנחנו נקטין את הסיכוי שתעשה פעולות של משוגעים אז איך בן אדם יכול להקטין את הסיכוי שלו להשתגע תשובה על ידי שהוא יהיה יותר חכם ככל שתהיה יותר חכם ככה יש יותר סיכוי שלא תשתגע כחכם והמשוגע משני הקצוות זה א תשובה גנרית כללית אוקי אבל יש פה עוד שכל השכל בעוד ... דבר בשום נושא אני לא אעשה משהו אלא אם כן אני אהיה חייב לעשות אותו, עכשיו למי יש יותר סיכוי להשתגע להוא שמרגיל את עצמו לעשות כל דבר אלא אם כן מוכיחים לו שלא דהיינו, הוא שם את נטל ... חייב לעשות אותו ומוכרח לעשות אותו ואם לא אני לא עושה אותו. ש: הראשון יחסית. אליעד: הראשון יש יותר סיכוי להשתגע כי מה זה להשתגע להשתגע זה בעצם לעשות דבר שלא מביא לך תועלת מה זה משוגע מישהו שעושה ... לא לעשות פעולות סתם כי בא לך אם בן אדם עושה פעולות סתם כי בא לו זה מגדיל את הסיכוי שיום אחד הוא יעשה סתם כי בא לו משהו שידפוק אותו. לעומת זאת אם בן אדם מרגיל את עצמו ... שיש חמש סיבות למה לעשות ורק אחרי שהוא בטוח שזה טוב ורק אחרי שהוא בדק מאה בדיקות יש פחות סיכוי שהוא ישתגע, מה זה אומר לענייננו אנו איך מחדדים את זה בן אדם לדוגמה פועל מתוך הרגל זאת פעולה ... בלי סיבה. ככל שהבן אדם מרגיל יותר ויותר לעשות דברים בלי לחקור למה הוא עושה אותם זה מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע זאת באמת האמת בן אדם שעושה דברים בלי חוש בקרה ולמה אני עושה אני חייב לעשות לא ... בא לי אולי זה לא טוב אולי אני לא צריך מי שלא עושה את זה זה באמת מגדיל את הסיכוי שלו להשתגע ולכן צריך לעשות פרסה לכיוון ההפוך לנסוע מעכשיו אתה לא עושה דברים בלי להבין אתה לא עושה ... מפחד להשתגע שישאל את עצמו מה מאפיין משוגע משוגע מאפיין שהוא עושה דברים ללא היגיון אתה רוצה להקטין את הסיכוי שתשתגע תתחיל לפעול בהיגיון לא בא לך לפעול בהיגיון אתה כבר משוגע כרגע חכה שגם השיגעון הזה יעלה לך ...