... ומצד שני דומה לצעיר, שכן הוא יכול להתפתח ולהיות פעיל בעתיד. כך שגם הזקן, למרות שהוא זקן, הוא עדיין חלק מהמחזור שבו הוא מתפתח כל הזמן - גם אם הגוף שלו שונה מהגוף הצעיר. מה הקשר בין צעיר וזקן בהיבט הפיזי והנפשי? בהיבט הפיזי, השיחה עוסקת בהשפעת הזמן על הגוף והכיצד עם השנים הגוף עובר תהליכים של שחיקה, החלשות והפסקת התפקוד של מערכות שונות. אליעד מדגיש את ההבדלים בין צעיר לזקן בהיבט של יכולות גופניות, ... להשיג מטרות פיזיות, אך יש לו יותר חוכמה וניסיון חיים. מהי השחיקה הפיזית והנפשית? אליעד מתאר את השחיקה כמשהו שמתרחש באופן טבעי עם הזמן, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. כשמדובר בשחיקה פיזית, הוא מציין את התהליך של התחלשות השרירים והיכולת הגופנית. הוא עובר על התהליך שבו הגוף מתפתח כשהוא צעיר, אך ככל שעובר הזמן הוא נתקל במגבלות גופניות שאותן הוא לא תמיד יכול למנוע, למרות שהוא יכול לנקוט באמצעים לשמור על הבריאות. הזקן, לדברי אליעד, מגיע לשלב שבו הוא לא יכול להימנע מהמגבלות הפיזיות. מבחינה נפשית, השחיקה נובעת מתוך התסכול והתחושה שעם הזמן אדם מאבד את המוטיבציה להשיג מטרות חדשות. תהליך זה אינו בהכרח שלילי, כי לעיתים יש צורך להפסיק לרוץ אחרי רצונות רגעיים ולהתמקד במה שחשוב באמת. האם יש דרך ...

... הרצון והעשייה הם בו זמנית, אין הפרדה בין הרצון לבין המעשה עצמו. זוהי פעולה שמתרחשת בבת אחת, לא תהליך של רציתי ואחר כך עשיתי. זהו מצב של רצון שמתרחש בתוך הזמן והמקום, אבל ללא חוויית הבחירה. השלב הבא בהבנה מתמקד בהסבר איך אלוהים, ... כי זה עשוי ממך. יש עוד נקודת התבוננות, שאצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע. אצל האדם, יש בהתחלה רצון ואחר עשייה - שני רגעים. אצל אלוהים, זה עוד לפני שיש את הזמן והמקום בכלל, הרצון והעשייה זה בבת אחת, זה נמצא באותו מקום ובאותו זמן. אצל ...

... החופשית והקיום של האדם? ההרצאה עוסקת בנושאים של קיום, רצון, ובחירה חופשית. אליעד מסביר שמהות האדם היא לא בהכרח מחויבת, גם לא קיומו של הזמן והמקום. הוא טוען כי הקיום שלנו, כמו גם קיומו של העולם והזמן, הוא לא בהכרח מחויב. כלומר, כל דבר יכול להפסיק להיות קיים ברגע, וכל פרט קיומנו ... בחירה שנעשית, הם תוצאה של תגובות פנימיות שנובעות מתוך הגוף או התודעה. כל פעולה שנעשית, נובעת ממקום פנימי שלא שייך ישירות לאדם עצמו. האם הזמן והמקום קיימים בתודעה? הזמן והמקום נידונים גם הם כקטגוריות שאותן האדם תופס, אך הם לא מחויבים. אם לא היה זמן, לא היה אדם. אם לא היה מקום, גם לא היה אדם. האדם תופס את הזמן והמקום, אבל הוא לא מחויב עליהם. אליעד מדבר על זה שמה שנכון לגבי הזמן והקיום שלנו, תלוי בהבנה של היקום עצמו, של תודעת האדם שנכנסת לתוך הזמן והמקום. בחירה חופשית קיומו של האדם אלוהים הזמן והמקום האם אנו שולטים ברצונותינו? ממשיכים בחלק ראשון בספר להיות ... ואפילו הוא לא בוחר אם להיות קיים או לא להיות קיים. וגם לא רק שקיומו של האדם הוא לא מחויב אלא גם קיומו של העולם לא מחויב, וגם קיומם של הזמן והמקום הוא לא מחויב. חוויית הקיום של האדם היא אופציונאלית, והא יכול ... שלך? כאשר דנים בבחירה החופשית, השאלה היא מי אתה חושב שאתה. אם אתה הגוף, אז לא משנה לך מה קורה במקום מרוחק. אבל אם אתה בתוכך חווה שאתה הזמן והמקום, אז מה שקורה רחוק, גם הוא קשור אליך. אז כשאתה אומר אני, למי אתה מתכוון? אפילו אם תגיד שאתה התודעה, האם אתה יודע מה קורה עכשיו בסין? לא, ולכן אתה חווה שסין בחוץ. אנו אומרים שהזמן והמקום לא מחויבים, ולכן גם אתה לא מחויב להיות קיים. אם לא היית יודע להבדיל בין שום שינוי, לא היה זמן. אם הייתה קיימת רק ישות אחת, לא היה אתמול, היום ומחר, ולכן לא היה זמן ומקום. הזמן והמקום קשורים זה לזה, אבל הם לא אותו הדבר. בגלל שיש זמן ומקום, יש אני ולא אני, אם לא היה זמן ומקום, לא היה אני ולא אני. ומכאן שהאדם תופס זמן ומקום, כי בלי זמן ומקום אין אני. האדם למעשה הוא צורה של זמן ומקום. לסיכום, יש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו, אבל מה שהאדם רוצה לא תלוי בו. אבל לא ...

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2

... שמירה על גישה פילוסופית מעמיקה שמחייבת הבנה של כמה רבדים במציאות ובקיום האנושי. ההסברים שנמסרו מתמקדים בהבנה של האדם את מהות הזמן, המקום והקיום ואת מערכת היחסים ביניהם, שבסופו של דבר מובילים להסבר על ביטול הבחירה החופשית. בסיס הרעיון שמוצג הוא שהמציאות, הזמן והמקום הם חלק ממערכת גדולה שמקיפה את האדם, ולאדם אין ישות ... מדגיש את הבעיה בניסיון להרגיש שליטה על הרצונות והמחשבות שלנו, בעוד שמציאות זו בעצם מכילה אותנו בתוכה. בכדי להבין את המהות של הזמן והמקום, מציע אליעד להפעיל בחיים את השאלה האם כל פעולה, מחשבה או רצון הם מחויבים או אפשריים. האם באמת חייבים את כל מה שנראה לנו כל כך טבעי? זהו תהליך של חקירה והבנה שהזמן והמקום הם בסך הכל צורות שמבניות את כל מה שמזוהה כמציאות. כחלק ... אחרי שלב של הבנה עצמית על מהות הבחירה. בתחילה, האדם עשוי לחוות את הבחירה החופשית כחלקית, כלומר, לבחור פעולות מסוימות, אך עם הזמן יגיע למקום שבו הוא מבין שאין לו באמת שליטה על כל דבר, אפילו לא על הרצון שלו. בשלב מאוחר יותר, יתברר לו שהזמן, המקום והקיום הם כולם תוצאה של משהו אחר, וכך גם רצונו וההוויה ... לחוות את החיים מתוך חוויית בחירה חלקית - בחירה על פעולות מסוימות בלבד, אך בהמשך הוא יכול להבין שאין שום שליטה על הרצון שלו, על הזמן והמקום, עד שהוא מגיע להבנה של אין בחירה. בשלב זה, ההבנה שהכל ... לשם כוללת הרבה שלבים קטנים. כל רגע הוא חלק מהתהליך, וכל שלב נושא את עצמו ואת ההבנה של האדם. האם יש לי בחירה חופשית? מה משמעות הזמן והמקום? מהם שלבי ההבנה על בחירה חופשית? מהי חוויית ביטול הבחירה? איך להבין את הרצון שלי? מהי שלמות בהבנה פילוסופית? נמשיך בעמוד 171 בחלק ראשון. הסברנו שאם המקום נמצא בכל מקום, והזמן נמצא בכל הזמן, ויש מציאות שנמצאת בכל מקום ובכל זמן, ואם אתה מבין שהמציאות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אז זה גורם, שלך כישות נפרדת לא יהיה מקום. כי אם בכל מקום יש מציאות שממלאים אותה זמן ומקום, אז כביכול - לך אין מקום, אין לך ישות, אין שום מקום שבו אתה יכול להגיד, ... חלל, ואני לא רואה שמשהו מחליט לי, ואני זז, אבל הוא לא יודע מי נמצא בינו לבין הקיר. האם האדם לא רואה מי נמצא בינו לבין המציאות? הזמן, המקום, המציאות. אתה חושב שהם לא עושים שום דבר. אבל למעשה זה יותר גדול ממך, זה עושה את הכל. הזמן והמקום הם אלו שמניעים אותך. האדם מוקף בחלל ובאוויר והם מניעים ... אחר (משהו גורם לו לקרות), אחר הוא מבין שהישות שלו מתהווה ממשהו אחר. זה שאתה קיים, משהו אחר גורם לך להיות קיים. אחר הוא מבין שהזמן והמקום מתהווים מדבר אחר, ועכשיו הוא מבין שכול מה שישנו (הרצון, הקיום, הזמן והמקום) מתהווה מדבר אחר. אז למעשה כל מה שיש הוא תוצאה של משהו אחר. במילה יש נכללים כל בדברים - הצורה, המקום, הזמן, אתה, ההוויה - כל מה שיש. והאדם רואה כיצד היש מתהווה מהאין בכל רגע מחדש. אין פירושו, דבר חסר הגדרת זמן ומקום, שהוא מעל המציאות של מה שישנו. שאלה: איך אני יכולה להבין שהזמן והמקום זה צורה? אליעד: אם ביום יום תבדקי כל דבר, האם זה מחויב או אפשרי? האם זה מחויב שזה יהיה ככה או לא? למה אני רוצה את זה, האם זה מחויב או אפשרי? מה המהות? בסוף תביני שגם הזמן והמקום זה צורה. אם למשל לאדם כואב הראש, והוא מתלונן על כאב ... לו מהכאב ראש, זה בכלל לא בגלל הכאב ראש, אלא זה שכואב לו, זה צורה שהוא לא רוצה את המציאות, אז אם את זה הוא שוכח, איך הוא יזכור שהזמן והמקום זה צורה של המציאות? כמו שאם האדם שוכח ששולחן זה רק צורה ... האדם רוצה לאכול, והוא שוכח שזה רק צורה שהוא רוצה לשנות את המציאות, אז איך הוא יזכור שהרצון הוא צורה של האני, והאני הוא צורה של זמן ומקום? לכן ביום יום, כל דבר שקורה לך, תשאל, למה אני רוצה את זה? מה המהות של ... דרכים, יבוא יום שתשאל את עצמך למה אני רוצה את זה ולא את זה, אחר תשאל למה אני רוצה, אחר תשאל למה יש לי רצון, למה אני קיים, למה הזמן קיים, למה המקום קיים? ובהתחלה תחשוב שיש לך בחירה חופשית חלקית, אחר תחשוב שאין לך בכלל ...

... עצמית תוביל את האדם למקום שבו הוא לא יחשוב על הזוגיות רק כעל פתרון למחסור ריגשי. אליעד מסביר את הצורך להיות במערכת זוגית שבה שני הצדדים לא רק מעוניינים אחד בשני, אלא גם מסוגלים להעניק את המקום והמקום ליחס הדדי של כנות, הבנה וסיוע אחד לשני. מהי הכנות בזוגיות? אליעד מעורר את השאלה מה המשמעות של ...

... שלהיות מצורע זה רע בגלל שזה לא מקובל בחברה. אז השאלה הנשאלת היא, אז מה אם זה לא מקובל חברתית? למשל המציאות לא מקובלת חברתית, האנשים כל הזמן מקטרים עליה, והיא הכי דחויה, תמיד מתלוננים עליה, אבל היא המושלמת, היא לא מתאמצת לפתור את הבעיות שלה עם האנשים, למעשה אלוהים הוא הכי מבודד, ויש ... שאני האלוהים האמיתי, הראשון בשרשרת, ואין עוד מלבדו, כי יש רק אחד. אליעד: וזאת הדרך, אין דרך אחרת, אם את לא מתרגלת את הדרך הזאת, אז חבל על הזמן . תביני פעם אחת ולתמיד, למה אמרת שזה טוב וזה רע, תפרקי את זה עד הסוף. ...

... הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על עצמו, לרוב הוא תופס את עצמו כישות ייחודית ומבודדת, אך במציאות, האדם הוא בסך הכל צורה אחת מיני אינספור צורות הנעות בתוך מרחב וזמן אינסופיים. ... לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש שההבנה של מהו מקום וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא רק צורה זמנית וחולפת בתוך המציאות הזו, בדיוק כמו ... גם להרגיש אותם? אליעד מדגיש שאדם יכול להבין רעיונית שהוא צורה של מקום וזמן, אך כל עוד הוא לא מרגיש את ההבנה הזו, הוא לא באמת הפנים אותה. הפער הזה בין ההבנה השכלית לבין החוויה הרגשית, הוא שגורם לאדם להמשיך לחוות חיסרון וסבל, ולהרגיש שהוא ... למקום ולזמן. האם זה משנה איך מתנהגים אם הכל הוא רק צורות של מקום וזמן? אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים רעים. מצד שני, אם כל דבר הוא רק צורה של מקום וזמן, אין הבדל מהותי בין מה שעשה היטלר לבין כל דבר אחר שקורה במציאות. המטרה של הדוגמה הזו היא להראות עד כמה ההבנה שלנו של המציאות היא שטחית ולא שלמה, ועד כמה יש לנו ... לטאליבן או טיפול בחולים. הכל הוא ביטוי של אותו הדבר בדיוק - מקום וזמן. אך לדבריו, אם האדם עדיין מרגיש שיש הבדל, עליו להמשיך לשאול ולחקור עד שהוא מבין את המהות לעומק. הבירור הזה אמור להביא לחוויה שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם את כל התפיסות והאמונות שלו, על מנת להגיע לחוויה אמיתית של ... באופן מלא ומאוחד. מה זה חוויית האני? איך לחבר שכל ורגש? מה זה מקום וזמן? איך לחוות אחדות עם המציאות? מהי חקירת האמת? האם הכל שווה ערך? למה האדם רוצה דברים? אליעד: מי שהיה מבין באמת את כל מה שהסברנו, צריכה להיות לו חוויית מציאות אחרת, לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך הכל? זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את זה, שאני זה צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה אתה, ואתה צורה שנעה וזזה ולא מעבר לכך. שאלה: זה שאני בתוך תחושה של מקום וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת אלוהים. אבל את אמורה לחפש את האמת ולא את אלוהים. תחפשי את האמת תגלי את אלוהים. תחפשי את אלוהים לא תגלי שום דבר. ... ושהוא יצליח להסביר את זה. כל אחד יכול להסביר שהוא זה צורה של מקום וזמן, אבל כאשר אתה מוכיח את ההוכחה שלך, נשאל אותך, מי אמר? אולי זה לא נכון? מי שרוצה לחוות שכשהוא אומר אני, שהוא זה צורה של מקום וזמן, ולא מעבר לכך, צריך להבין שהוא צורה של מקום וזמן, אבל השאלה היא כמה אתה מבין? כי יש פה בספר פרק שבו נאמר שלכל אדם, על כל הבנה שיש לו, יש לו שאלות נסתרות שהוא לא שאל אותן. אם היינו רוצים היינו יכולים להוכיח משהו ... כל זמן שלא שאלת את כל השאלות האפשריות, על המשפט שאתה זה צורה של מקום וזמן, וקבלת תשובות, זה אומר שעדיין לא הבנת שאתה זה צורה של מקום וזמן. הבנת גם שאתה זה צורה של מקום וזמן, אבל עדיין אתה מבין שאתה זה עוד דברים. ולכן אתה לא חווה את זה, וגם שנסיים את הפרק ונוכיח שהכל אחד, גם אז לא תבין בשלמות. ולכן אני אומר לכם מראש, שההבנה היא לא ...

... המציאות בתוך המחשבה שלך, כי אתה קטן ממנה. יש פרספקטיבה שאתה אלוהים, ומהפרספקטיבה הזאת, כולם בתוך המחשבה שלך. המקום והזמן בתוך המחשבה שלך. ואתה גדול מכל המקום והזמן, המקום הוא אין סופי, והזמן אין סופי, ואתה יותר גדול מהם, אז אתה אומר שהכל בתוך המחשבה שלי. ומעליה יש פרספקטיבה שהכל אחד, שם אין בכלל הבדל ביני לבין מה שאני חושב עליו. אבל יש ...

... מניחה שיש אופציה חלופית, ואליעד מדגיש שבאחדות אמיתית, אין שום אלטרנטיבה או אופציה אחרת. איך האדם משקר לעצמו ולמה קשה לו להפסיק עם השקר? אליעד מסביר שהאדם כל הזמן משקר לעצמו בכך שהוא חושב שהוא יכול או צריך לשנות את המציאות. האדם מרגיש ... יגלה שכל ההפרדות הן שקריות. סיכום הרעיון המרכזי בהרצאה: הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בשיחה זו הוא שהאדם סובל מכיוון שהוא תופס את המציאות כנפרדת ממנו, ושואל כל הזמן למה? ומה הסיבה?. הוא טוען שאין בחירה חופשית אמיתית, שכל האירועים מתרחשים ... שם. אני מגלה לך סוד שאומר, ששום דבר לא השתנה אף פעם. וגם לא משתנה אף פעם, וזה כולל בתוכו גם את השינויים. אני לא אומר ששום דבר לא קיים, אני אומר שהכל קיים, כל הזמן, בו זמנית. שאלה: ההבנה שלי היא שכול העולם הזה הוא מדע מדויק. אליעד: זה מדע מדויק ששום דבר הוא, לא מדויק. למעשה אין שום חוקיות. למה אין חוקיות? כי הכל קיים כל הזמן , אז מדוע שנחשוב שיש חוקיות? את חווה חוקיות, כי את לא יודעת שכול מה שקורה, ... שבלי אש זה יותר טוב, אז זוהי חוויה של שקר, חוויה של טיפשות. כאשר אתם שואלים שאלות ואני אומר לכם שהכל כאן, זוהי עדיין חוויה של נפרדות, כי עדיין אני אומר לכם שיש מקום וזמן. אבל אם אני אומר לך, שהכסא הזה נמצא בכל מקום, אז למעשה את לא תראי את הכסא יותר, כי הוא יאבד את המשמעות שלו. כשאני אומר שיש רק כסא או רק שולחן, אני משקר, כי למעשה בכל מקום יש רק ישות אחת שכוללת את הכל. שימו לב, מקום וזמן , זה כמעט אותו הדבר. כשאני אומר, פה ושם, כשאני אומר שם, אני מתכוון לזמן ... אז הוא כבר לא היה נקרא משוגע, נכון? באותה מידה אם היית מבינה באמת שהמנגנון שלך דפוק, הבנה זו משחררת אותך מהדפיקות שלו. אם היית יודעת שהמנגנון דפוק, לא היית כל הזמן עובדת בשבילו. אם היית יודעת שפה ושם זה אותו הדבר, ורק המנגנון הדפוק שלך ... כי תהיה לך סיבה מדוע את אוהבת. כשהשכל שלך נהיה נורמאלי, אז טוב לך מבפנים, בלי סיבה. וזוהי תחושה ממכרת, ולכן את תלויה בזה. למעשה כל האנשים בעולם תלויים באהבה כל הזמן. למה? כי כאשר הרצון שלהם מתמלא, הם חווים אהבה למציאות. כל מה שהאדם עושה, ... שממך יש לי יותר מה ללמוד. אליעד: לא ידידי, מזה שתנסה להבין אותו, יש לך הרבה יותר מה ללמוד, מאשר ממני. מה הכוונה? השאלה היא, איפה אתה יותר מתאמץ בשכל? בתכלס, המקום שבו אתה הכי מתאמץ, שם אתה הכי הרבה לומד. מבחינתי, אם יש משהו שגורם לך יותר ...