... המהות של האין סוף, היא השילוב של כל הקצוות כולם לדבר אחד. המהות של מימד הזמן היא השילוב של כל האירועים השונים האפשריים בפחות מרגע אחד. המהות של מימד המקום היא השילוב של כל המקומות כולם למקום שקטן פחות מנקודה אחת. מסקנה: איך אפשר לדעת מהי האמת ...

... על ידי זה שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ ... וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן מקום עצמם מתהווים בכל רגע מחדש. וגם התודעה של האדם עצמו מתהווה בכל רגע מחדש. סרטים לצפייה ...

... מספק אותו מבחינה רגשית, ואז האדם לא מרגיש בודד, אלא מרגיש שייכות וחיבור, למקום ולמצב שבו הוא נמצא. אך ברגע שהאדם לא מרגיש סיפוק רגשי ואישי, מהמקום שבו הוא נמצא, וברגע שיש דברים שמטרידים את האדם, והמקום שבו הוא נמצא לא עוזר לו להתמודד איתם, אז בעצם ... תמיד בודד. השאלה היא, איך האדם מרגיש ביחס למקום ולמצב שבו הוא נמצא. אם הוא מרגיש חיבור למקום שבו הוא נמצא, אז הוא לא בודד. אך אם הוא מרגיש שהמקום הזה לא מתאים לו, אז לאט לאט נוצרת תחושה של ניתוק ... הוא ירגיש יותר טוב. אך יחד עם זאת, אם האדם נאלץ להיות באיזה מקום, שבו הוא מרגיש בודד, במקרה כזה, באפשרותו של האדם לנסות למצוא משהו טוב באותו המקום, להתחבר אליו, ולהתגבר על תחושת הבדידות. לסיכום: ... של האדם, למקום ולמצב שבהם הוא נמצא. באפשרותו של האדם, או לבחור ללכת למקום אחר שבו הוא לא ירגיש בודד, או למצוא משהו טוב להתחבר אליו באותו המקום שבו הוא נמצא, ולא להרגיש בודד. ...

... איך הוא ידע את הדבר מראש, אז הוא קורא לו אינטואיציה. ובחוש ניתן לראות, כי האינטואיציה של האדם בכל תחום, משתפרת עם הזמן ועם הניסיון שהוא צובר באותו התחום. וככל שהאדם חכם יותר, וככל שהוא מקצועי יותר, וככל שיש ...

... היכולת להכיל רגשית ושכלית רעיון כלשהו. דוגמה נוספת לרעיון שאי אפשר להכיל בשכל אנושי. האדם לא מסוגל לדמיין בשכל שלו את כל מרחב המקום כולו. האדם לא מסוגל לדמיין בשכל שלו את כל ציר הזמן כולו. האדם לא מסוגל להכיל בתוכו מחשבה שיש בה את כל המספרים כולם וכיוב. ...

... בדרך, גם בלי קשר למטרה הסופית שאליה הוא צועד. על האדם לזכור שיש עוד דברים שמהם אפשר ליהנות, גם בלי קשר למטרה הסופית. הדבר דומה לאדם שנהנה מהנוף שיש בנסיעה שלו למקום מסוים. המטרה הסופית היא להגיע אל המקום. אך עדיין בדרך אפשר ליהנות מעוד דברים. על האדם לנסות לראות, מה הדרך נותנת לו. איזה עוד דברים הוא לומד מכך שהוא הולך בדרך, בלי קשר למטרה הסופית. וככל שהאדם מתבונן טוב יותר ...

... שהוא מוכר לאדם. כל דבר ודבר שיש בעולם, חייב להיות שונה מכל שאר הדברים שיש בעולם לפחות בדבר אחד כלשהו, כדי שתהיה לו ישות עצמית שתגדיר אותו. אם הרגע הזה היה כמו שאר הרגעים ואם המקום הזה היה כמו שאר המקומות, לא הייתה משמעות לא לזמן ולא למקום, וממילא לא לשום דבר בעולם. לצורך קיום העולם הכרחי שיהיו שינויים ושיהיו הפכים ושכל אחד ... שהפוך ממנו. הרעיון של זוגיות הוא, ששני בני אדם ששונים זה מזה, מתחברים זה לזה ויוצרים ישות אחת כגון משפחה, שהיא עצמה יוצרת ישויות שונות שנפרדות זו מזו כגון ילדים, ושהם עצמם בבא הזמן יצרו זוגיות, שתיצור ילדים שונים ונפרדים וחוזר חלילה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי מה שמושך את האדם להיות בזוגיות ובקשר זוגי, זו המהות של הזוגיות, ... טוב, אבל צריך לעשות זאת באופן פרופורציונאלי. דהיינו, מצד אחד לחבר אותם, אבל מהצד השני גם להשאיר מקום לדינאמיקה לשינויים ולריגושים. אם הכל אותו הדבר, זה משעמם. ואם הכל משתנה כל הזמן, אז אין שום נקודת אחיזה ושום שקט נפשי. בקיצור, צריך גם וגם. ...

... חוזר למצב ההתחלתי שלו, שבו הוא היה, לפני שהפעולה הפכה להרגל. כי בהתחלת הדרך, ההרגל עדיין היה פעולה שנעשית מתוך בחירה חופשית בצורה מודעת. ורק עם הזמן , האדם איבד את השליטה על הפעולה. ...

... ללא מרוץ כלשהו יכולים להיות די משעממים. המרוץ, הוא זה שמספק לאדם טעם כלשהו בחיים. ולא רק האדם נמצא במרוץ, אלא כל מה שיש בעולם נמצא במרוץ. לדוגמה, הזמן עצמו רץ. ציר הזמן עצמו כל הזמן רץ קדימה. כמו כן חלק גדול מהכוחות השונים בעולם כל הזמן רצים ומשתנים, ועל ידי זה נוצרת התחדשות בעולם. כך שהמרוץ נצרך לקיום העולם. אז מה עושים? והתשובה היא כי הדבר הטוב ביותר הוא לרוץ בקצב ...

... הזה של רמות שונות של יציבות הכרחי לקיום העולם. אם כל מה שיש בעולם היה יציב באופן מוחלט, הרי שלא היה אפשר לשנות שום דבר, עד שאפילו רגעי הזמן לא היו משתנים. התנועה, ההתפתחות והשינויים שיש בעולם, אפשריים רק בזכות חוסר היציבות שיש בעולם. מצד שני, אם לא הייתה יציבות כלשהי בעולם, הרי אז גם לא היה ניתן לבנות שום דבר באופן יציב. כמו כן לא הייתה שום משמעות לשום דבר, מאחר שכל הזמן כל הדברים היו משתנים. נמצא אם כן כי צריך גם את כוח היציבות וגם את כוח אי היציבות כדי שהעולם יתקיים בצורה תקינה. הדבר הזה נכון גם ביחס ... להתפתח ולהתקדם לשום מקום. אך מהצד השני לפעמים האדם מאוד רוצה את היציבות בחיים. דהיינו, להגיע למצב של איזון שבו מצב הרוח לא משתנה כל הזמן, מצב שבו יש שקט נפשי יציב. כאשר המצב יציב אפשר לבנות עליו בשקט בלי לפחד שהוא ישתנה וכולי. בקיצור, האדם מעוניין להגיע לנקודת יציבות בתוך העולם המשתנה. והשאלה הנשאלת היא, כיצד באפשרותו של האדם להגיע למצב של יציבות, בתוך העולם שלנו שיש בו שינויים כל הזמן? תשובה: כדי להגיע ליציבות בכל תחום, לשם כך על האדם להיצמד לדבר היחיד בעולם שלא משתנה לעולם. ומהו הדבר היחיד בעולם שלא משתנה לעולם? תשובה: האמת. האמת לא משתנה לעולם. השקר, משתנה ויכול להשתנות כל הזמן, אך האמת נשארת תמיד אותה אחת באופן יציב. האדם יכול לשנות את דעתו לגבי האמת, אך האמת לעולם לא תשתנה. האמת ככ יציבה, עד שאפילו אם כל העולם ...