... האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, ... הנייר נשרף בגלל האש או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה ... סיבתי. ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש ...

... זהו האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן , וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל בכך ... מוגבלת, בעצם עי שאמרנו אין סוף, הגבלנו אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך שהוא לא סופי. גם בשלמות יש חיסרון ניקח ... אומרים יש אינסוף שקדם לדברים הסופיים אפשר להגיד הפוך יש צמצומים שאיחדו לאינסוף אולי הצמצומים מהווים את האינסוף. כי הצמצומים מהווים את כל המקום . בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות אחת, היא מכילה את הכל מה שהיה לפני ...

... אחת שממנה עשויים כל הדברים כולם. הדבר המעניין והקשה ביותר לתפיסה הוא העובדה שמאותה ישות אחת שהיא למעשה שום דבר מוחלט, מתהווים כל הדברים השונים, הזמן והמקום. ישות זו, לפי אליעד, איננה אפילו ... ננסה לחשוב על דבר דמיוני - הדבר קיים בצורה חלקית ולא קיים בצורה חלקית, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית על דבר שקיים ב - 100 אחוז ואינו קיים כלל באותו הזמן בדיוק. זוהי מגבלת השכל האנושי והיא זו שהופכת את ... בה שום הבדל, שינוי או ריבוי, מתפצלות ישויות שונות ומגוונות כמו שיש במציאות. זו שאלה משמעותית, מכיוון שהישות הזו מוגדרת כמשהו שאין בו אפילו הבדל של זמן ומקום, שאין בה רצון, מחשבה או תודעה, משהו שאפילו המושג ... את המונח אין לא ניתן להגדיר לגביה, היא נשארת מעבר לכל מושג. ובכל זאת, מתוך אותה ישות חסרת כל הגדרה נוצרו אינספור ישויות שונות, מושגים נפרדים, זמן ומקום . זהו הפרדוקס והאתגר התפיסתי הגדול ביותר: כיצד ישות ... עד הסוף, יגיע לישות אחת, והכוונה היא לא למקום ריק אלא למקום שהכל כולל הכל, כל הזמנים כל האירועים, כל החומר, כל הדברים כולם עשויים מישות אחת שאין בה מקום וזמן. הישות הזו עשויה מכל הדברים. ומי שיתבונן בדבר הזה ... דיברנו הרבה, מה הסיבה של הסיבה, ומה הסיבה של אותה הסיבה של הסיבה הקודמת, וכן הלאה. כל ההפכים שיש בעולם, הרוצה והלא רוצה, היש והאין, המזרח והמערב, הזמן והמקום, כולם עשויים מאותו החומר והשאלה ... סוף, וזו שאלה מאד רצינית איך זה שמישות אחת, מתפצלים שני דברים. ומי שחוקר עד הסוף, יגיע להבנה שהכל אחד, והכל עשוי ממש מדבר אחד שהוא כלום מוחלט אפילו זמן ומקום, אין שם כלום, ל א ימין ולא שמאל ואיך מאותו הדבר שהוא כלום ללא מקום וזמן ישנם דברים, מתהווים מקום וזמן. וזאת התשובה הגדולה ביותר בעולם, כי מי שיתבונן ...

... שכל הישויות, כל ההפכים, וכל הניגודים מתאחדים לישות אחת. זו ישות אחת שהיא בסיס כל הדברים, שאין בה מקום, אין בה זמן, והיא למעשה הישות שממנה מתפצלים המקום והזמן והדברים השונים. כיצד ייתכן שמישות אחת יווצרו דברים שונים? השאלה ... יוצאים כל הדברים השונים וההפוכים שקיימים במציאות, היא למעשה השאלה הקשה ביותר. למשל, איך מחומר אחד שאינו מוגדר, שאינו נמצא ואינו לא - נמצא, שאין בו מקום או זמן, יכולה להיווצר מציאות של זמן, מקום, אירועים, וחוויות? אליעד מדגיש שזהו הפרדוקס ... שאינה קיימת באמת. זוהי התובנה הגבוהה ביותר, שמבטלת כל ספק או שאלה. מהי השאלה הקשה ביותר בעולם? איך יכול להיות שהכל אחד? מהי מהות המציאות? איך נוצר הזמן והמקום? איך נוצרו ישויות שונות מישות אחת? איך מתמודדים עם שאלות שאין להן ... דבר ודבר שיש בעולם מה מהותו? נגלה הרבה רבדים מאחריו. ואם אדם יתבונן הוא יראה שכל הישויות האלה מתאחדות לאחת. עד שמגיעים ליישות אחת בשורש של הכל כל המקום האינסופי שלנו שהוא לכאורה שונה והזמן שלנו כל הזמנים מה שמהווה אותם היא יישות אחת שהיא בסיס כל הדברים. ממנה מאותה יישות מתפצלים המקום הזמן וכו. השכל שיש בדבר שיש בדבר הזה הוא השכל הגדול ביותר בעולם. מי ... של דבר אדם יראה שהכל אחד. אין שום אפשרות בשכל האנושי שדברים מנוגדים הם דבר אחד. הכל עשוי מדבר אחד ויש דברים שונים זה דבר בלתי נתפס במחשבה. אפילו זמן ומקום אין שם. אפילו מקום ואין זמן. ממה עשוי המקום והזמן? והדברים השונים? כל המקום הזה עשויים מדבר שאיננו מקום וזמן וזהו הדבר הבלתי נתפס. שאדם מתבונן היטב בחיבור של כל ההפכים שהכל אחד שכל הדברים ...

... האדם. ככל שהאדם מתעקש יותר לשלוט ולהכריח את המציאות להיות אחרת, כך הוא חווה אכזבה רבה יותר, וזהו בדיוק המקום בו נוצר הסבל. כיצד מקבלים את המציאות ... של הדרך שלו היא שאין דרך אחת נכונה, ושהדרך לא יכולה להיות מקובעת או מוגדרת. הוא טוען שמצבים משתנים כל הזמן, וכשאדם מגדיר דרך אחת לחיות את הרגע, ... לא מגדיר אתה בעצם חוזר לעמדת הכוח לנקודת ההתחלה. הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו ... אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה ... יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה הזמן והמקום היו ביחד. אחרי ... לאני שלך אלא לאני האמיתי שלך זו המציאות שהוא היה לפני כל מה שהיה. ומצד האמת צריך להתחבר למה שהיה לפני המקום. צריך להתחבר ללפני הכל ללפני ההגדרה ... מולך רכב. 2 הדברים קיימים בו זמנית, אם יבוא רכב אזוז הצידה אבל שניהם קיימים בו זמנית. יש יישויות שונות. המקום קיים הזמן קיים יש הבדלים. בו זמנית אין הבדלים. ... קיימים בו זמנית, עניין של הבנה בחלום קיימות 2 מציאויות, שאתה חולם חלום איפה מקום החלום? באיזה כתובת? המקום של החלום, חלמת חלום, האירוע מתרחש, ... מתרחש? לא הוא מתרחש במחשבה, מחשבה שום מקום או אין מקום שבתוכו מתרחש החלום. מקום לא באמת תופס מקום את כל המקום כולו אפשר להכניס למחשבה קטנה. כל החדר כדי להכניס אותו צריך מחשבה. כמה זמן לוקח לחוות זמן אינסופי? רגע. גם כרגע המקום והזמן שלנו נמצאים בשום ... במקום ובזמן ואחר כך זה אחד לגמרי. כדי להקשות את השאלה נגיד שהשכל זה הכלי היחיד. הנושא פשוט השכל חווה מקום וזמן איך אתה מצפה שיחווה אין מקום וזמן . בשכל אי אפשר. זה לא נכון. כי ... במוחלטות. הנפרדות עברה לאחדות ממשנה עבר ללא משנה. אם אדם על שטות לא מבין שזה לא משנה הסיכוי שלו להבין שהמקום ההוא המקום ההוא נמצאים באותו מקום קלוש. אדם ... על דברים שזה לא משנה לא משנה מה אומרים עלי. אחדות זה לא 2 זה בתוכי בסופו של דבר אדם חווה את הלא משנה של המקום הזמן. אם אדם בחוויה של הלא ... לאחדות. אדם לא יכול לדמיין את עצמו מחוץ למקום, כי עדיין יש מקום בתוך מקום. איך כן אפשר? לא צריך לצאת מהמקום התודעה צריכה להבין ש

... שהעולם נברא או שהוא תמיד היה קיים. ניתן להביא טיעונים לכאן ולכאן, ובסופו של דבר להבין שזו לא רק שאלה של מי או מה, אלא שאלה עקרונית שמבוססת על תפיסת הזמן, קיום והמהות. אם נבין את מהות השאלה ונחקור את כוונתה, נגיע להבנה שהתשובה היא לא בהכרח תשובה ישירה, אלא הבנת השורש של השאלה עצמה. כלומר, השאלה והתשובה ... להבנה שאין למעשה הבדל מוחלט בין יש סיבה לבין אין סיבה - כל מהות של השאלה טמונה בהבנתה, ולא בהנחות השטחיות שאנחנו מביאים אליה. כל ההבנה נובעת מהמקום שממנו נשאלת השאלה, ואין בהכרח תשובה חד משמעית. כיצד נוכל להבין את השאלה האם העולם מתוכנן בצורה עמוקה? הבעיה העולה בשאלת האם העולם מתוכנן? נוגעת ... הללו, כי הוא מבין שהן לא נפרדות, והן כוללות את כל ההיבטים של החיים. הוא מבין שאין הבדל בין טוב לרע, וששניהם נמצאים באותו מסלול חיים. האחדות היא המקום שבו כל השאלות מאבדות את המשמעות שלהן, כי האדם רואה את כל הדברים כחלק מאותו שלם אינסופי. הבנת השאלה והתשובה כיחידה אחת הקשר בין סיבה ותוצאה בפילוסופיה ... של האדם נוגדת את הרעיון הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם. רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן . אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני ... לפרטי פרטים הם אומרים באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים. העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא ... לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר ... נעשה את זה. אדם לא שלם עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרוייקטים, גם ביל גייטס, עושים פרוייקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה. מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה ...

... יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא כבר לא יזדהה עם האני הנפרד שלו, אלא יחווה עצמו כישות אחת עם כל המציאות. דוגמה טובה לכך היא המקום שבו מתקיימים הדברים: אם ניקח חדר ונוציא ממנו את כל הרהיטים, המקום עדיין יישאר אותו מקום בדיוק. המקום אינו משתנה לפי הדברים שבתוכו. כך, אם האדם יצליח להזדהות עם המרחב שבו הכל מתרחש, הוא לא יחווה יותר את הנפרדות בין אני ללא ... לאינסוף. גם השכל המצומצם של האדם עשוי מן השכל האינסופי. בעזרת חקירה עמוקה ומדויקת של השאלות החשובות ביותר, כמו האם באמת יש מקום וזמן, האדם יוכל להגיע להבנה השלמה, שבה הוא יחווה שכל דבר שקיים בעולם הוא חלק ממנו עצמו. כדי להגיע לחוויה זו, יש לחקור ללא ... לנקודה שממנה נוצר האני, ואף לנקודה שלפני האני. במובן מסוים, אין הבדל בין אני ללא אני, אך בו בזמן, האני והלא אני הם אחד. המקום והזמן - יחסים של נפרדות ואחדות הפיצול הראשון שכל אדם חווה הוא תחושת האני. אך במבט רחב יותר על המציאות, ישנה הבחנה בין הדברים השונים לבין המקום שבו הם קיימים. החדר יכול להיות מלא או ריק, אך המקום שבו הוא קיים נשאר קבוע. גם אם נוציא את כל החפצים מחדר מסוים, המקום שבו הם היו לא משתנה. אם מתייחסים לעצם הוויית האדם כמקום ולא רק כיישות חומרית, עולה השאלה האם ניתן להבחין בין אני ללא אני באותו אופן שבו אנו תופסים חפצים בתוך מרחב. המקום והזמן הם שתי ישויות שונות: המקום אומר על הזמן לא אני, והזמן אומר על המקום לא אני. אך ברמה מסוימת, שניהם יכולים להיות חוויה אחת. כאשר אדם מצליח לראות את עצמו לא כיישות נפרדת בתוך המקום, אלא כעצם המקום עצמו, אזי מתבטלת ההבחנה בין אני ללא אני. זהו תהליך שבו האדם מפסיק לחוות את עצמו כמציאות מוגבלת, ומתחבר לאחדות שלפני ... שלמות שאלות על בחירה חופשית משמעות האגו איך לחוות את המציאות האמיתית הנושא הזה של אחדות ונפרדות הוא בכמה רמות, הדברים כל הזמן מתרחבים עצם זה שהנשמה קיימת זה עצמו תהליך של צמצום והיפרדות. יש אני ולא אני. זה עצמו תהליך של הגדרה, הגדרת האני. הסבל זה ... הפיצול הראשון שכל אחד חווה זה האני. מצד המציאות הכללית יש הבדל. יש פה חדר ובחדר יש דברים ויש דבר במקביל לכל הדברים והוא המקום. גם אם נוציא את כל הדברים המקום יישאר אותו מקום. המקום לא משתנה בהתאם לדברים שמכניסים לחדר. נניח שהיישות של האדם זה המקום, יש את האני יש את הגוף שלי ויש את הכסא והשולחן, הדברים האלה שונים. אבל יש את המקום המקום נשאר אותו סך מקום בין אם נמלא או נרוקן אותו המקום כביכול לא מרגיש אותי מבחינתו הוא לא השתנה. אם לדוגמה מישהו מפה היה חווה את עצמו כאילו הוא המקום האם היה שייך להגיד אני לא אני על דברים. המקום והזמן הן שתי ישויות שונות המקום אומר על הזמן לא אני והזמן אומר על המקום זה לא אני. אדם אמור להגיע לחוויה מסויימת שבה הוא לא יחווה אני ולא אני. דבר ראשון, ההיפרדות של האני היא עצמה צמצום. עצם קיומו של האני זה כבר פיצול. קיומו של המקום זה פיצול. הוא פיצול מהזמן ולפני זה

... הידיעה. מהם הגורמים לחרדה ואיך להתמודד איתה? החרדה נובעת מהמקום שבו יש חוסר וודאות, והיא מתעוררת כאשר אדם נתקל במצבים שאין לו שליטה עליהם או שהוא לא יודע כיצד יסתיימו. אם אדם היה מסוגל להכיל את כל חוסר הוודאות שבעולם, הוא היה ... מופשט מכל המספרים זה העדר של כל המספרים, האם לדמיין את כל המקום אין מקום? ברור שלא. אם זה נכון או לא נכון זאת השאלה שצריכה להישאל אם אדם חווה את זה כנכון זה נכון ואם אדם לא חווה זה לא נכון. אם תבין שהכל אחד תחווה את זה. נניח ...

... עמוקות יותר כמו האם העולם נברא או תמיד היה קיים?. תהליך ההבנה מציב שני צדדים מנוגדים, ובכך אפשר להוכיח שכל אחד מהם נכון - יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן. עם הזמן , תתחיל להבין שמהות השאלה היא בעצם המקום שבו נפרדות השאלה מהתשובה. כל שאלה היא למעשה תשובה בפני עצמה. אם תעמיק יותר, תבין שכשאתה שואל על מי ברא את העולם? השאלה הזו בעצם נובעת מהמקום שבו אתה יכול להוכיח את דבר והיפוכו. כלומר, אתה יכול להוכיח שהעולם קיים, ויכול להוכיח גם שהוא לא קיים. ברגע שתבין את ... מקבל את העובדה שלפעמים אתה לא יכול לדעת מה יהיה, אתה משחרר את הלחץ ואת הסבל שנובע מתוך הרצון לדעת את העתיד. האם חשוב לדעת את העתיד? המציאות שאנחנו חווים כל הזמן היא לא שאלה של לדעת מה יקרה. אם היית יודע מראש מה יקרה בעתיד, החיים לא היו מעניינים יותר. כל החיים מבוססים על לא לדעת, ... כל מהותו של האדם נוגדת את הרעיון הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם. רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית ... נותנים מידע לפרטי פרטים הם אומרים באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן. יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים. העניין פשוט ... האחדות היא לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע. לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש ...

... האם אפשר להגיע ליציבות רגשית מוחלטת? אליעד טוען כי האדם יכול להגיע ליציבות רגשית מוחלטת רק כשהוא מבין את האחדות של הנפרדות והאחדות. הוא מדגיש כי בעולם הכל משתנה כל הזמן, אך היציבות האמיתית נובעת מהבנה פנימית שהשינוי הוא חלק מהאחדות עצמה. לדבריו, אדם שמגיע להכרה זו לא מאבד את יכולתו לחוות שינויים, אלא שהוא אינו תלוי בהם ואינו מזדהה ... ולא בהכרח מציאות אובייקטיבית. האם אפשר להגיע ליציבות מוחלטת? האדם שואף להגיע למצב שבו מצבו הרגשי לא ישתנה, אך בעולם הזה הכל משתנה. יחד עם זאת, קיימת נקודה שלא משתנה - המקום שבו ההבנה של האחדות והנפרדות מתמזגות. היציבות הרגשית הגבוהה ביותר אינה בהכרח היעדר שינוי חיצוני, אלא הבנה פנימית שהשינויים הם חלק מהשלמות. השגת המצב הזה אינה עניין ... זה דבר גדול מה זה נפרדות זה הוא מבין, אין מקום הוא לא מבין. יש לך חלל, ריק, אבל זה עדיין משהו מקום. אתה לא יכול לדמיין שאין מקום, אחרי שתבין זאת עכשיו תחווה אותו על המקום, מה זה אחדות? מה זה אותו דבר שלא יכול להיות לא להיות קיים, אחכ תחווה את זה על האחדות. יש פה טווח באחדות אין הבדל בין יש לאין. הדבר הכי לא הגיוני בעולם שהאחדות ... שכן צריך להבדיל בין טוב לרע, אל תבדיל בין להבדיל ללא להבדיל. לגבי היציבות הרגשית, יש את הרובד של הדברים החיצוניים ויש את הרובד של הדברים הפנימיים. כדור הארץ מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר. כדוא מסתובב כל הזמן אבל המיקום שלו נשאר, הוא מסתובב בצורה כזאת, יש תהליכים יש חלקים משתנים פחות ויש משתנים יותר, מה הדבר שלא משתנה לעולם? יש אינטראקציות בין הזמן למקום, יש כלום ועליו יש מקום וזמן. כלום, זה לא מקום ריק. כלום זה כלום. אי אפשר להבין את זה כי זה כלום. גם הכלום הוא משהו הוא ההיפך של היש. יש אנשים שחושבים שהכלום הוא הדבר הראשון שהיה. יש לו היפך. ... היקום ואז התפשט והכל התחיל מהתחלה. כל דבר אפשר להעלים אותו עי ההיפך שלו. מה האמת? מה היה לפני הכלום. היש ואין הם יישות אחת. אם תחקור מספיק טוב, אם תגיע למקום והזמן ההיפך של מקום וזמן כלום. עכשיו תבין שהכל זה אחד. צריך להבין שהכל אחד. מה שנכון לגבי היד הזאת נכון לגבי הכלום ומה שנכון לגבי הכלום נכון לגבי היד הזאת. אחת הטעויות, אנשים מחפשים מנהיג ...