... קיימת מאז ומעולם, אלוהים הוא זה שנמצא בכל מקום ובכל זמן. אלוהים הוא זה שברא את הזמן ואת המקום. מהי האמת? האמת היא שאלוהים הוא המציאות עצמה. המציאות עצמה היא הדבר שהנצחי שקיים לעולם. המציאות היא זו שיצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם. המציאות היא זו שאחראית לכל מה שקורה בתוכה. המציאות עצמה נמצאת בכל מקום, משום שהמקום עצמו נמצא בתוכה. המציאות היא הדבר היחיד שמעולם לא לימדו את האדם שהוא קיים. המציאות כמציאות אינה יכולה שלא להיות והיא הדבר היחיד שחי לנצח. ציר הזמן ומרחב המקום והיקום כולו יכולים שלא להיות. אך המציאות חייבת להיות. גם אם לא יהיה שום דבר ממשי, עדיין המציאות תהיה קיימת. לדעת כל הדעות המציאות הייתה קיימת לפני בריאת העולם ... הוא מתכוון לומר שיש גם אלוהים. דהיינו, יש גם אדם וגם אלוהים. גם עולם וגם אלוהים. גם זמן ומקום וגם אלוהים. האמירה שאין אלוהים פירושה ושורשה האמיתי הוא, שבאמת מצד האמת אין אלוהים נפרד מהעולם + העולם. אלא יש רק אלוהים שהוא זה שנמצא בכל דבר ומהווה כל דבר. מצד ... וגם חי וכולי, יש רק מציאות. מנקודת מבטה של המציאות אין 2 מקומות ששונים זה מזה במרחב המקום. מנקודת מבטה של המציאות אין שני אירועים בעולם ששונים זה מזה, כי הכל זה היא עצמה ממש ומהות אחת ממש. מנקודת מבטו של אלוהים עצמו, אין גם אלוהים, כי זה הוא עצמו ולא ... לספר לאדם על קיומו, שזאת המציאות עצמה שבתוכה האדם נמצא. מצד האמת, האדם עצמו, מימד המקום כולו וציר הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של אלוהים. זא קיימת מציאות שמהותה היא נצחית, שמהותה היא חסרת מקום וזמן, ובתוכה קיימים הזמן והמקום עצמם. כל הזמן והמקום עצמם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. כמו אדם שחולם חלום בלילה, שכל המקום כולו נמצא בתוך המחשבה שלו, כך כל העולמות כולם נמצאים בתוך המחשבה של המציאות. לומר שיש אלוהים פירושו לומר שיש מציאות שבתוכה נמצא הכל. דהיינו, יש מציאות שהיא זו שמהווה את כל הזמן והמקום עצמם בכל רגע מחדש. לומר שאין אלוהים פירושו שאין גם עולם + אלוהים, כי העולם עצמו נמצא בתוך אלוהים והעולם עצמו הוא חלק מאלוהים ממש. העולם הוא אינו ...

... על עצמה, אז הוא מגלה שהבן והאב הם ישות אחת ממש. הסבר: כפי שכבר ביארתי אלוהים = המציאות עצמה, שהיא שורש העולם מרחב המקום ציר הזמן וכולי. המקום והזמן והאדם שבתוכם, כולם נמצאים בתוך המחשבה של אלוהים המציאות. מצידו של הבן, ... האמת האמיתית, כאשר האדם מבין שהוא עצמו זאת הישות שבתוכה גופו נמצא, דהיינו, המציאות עצמה שמהווה את הכל ושבתוכה נמצא המקום, במצב כזה האדם מבין שבעצם כל דבר זה הוא עצמו ממש. כי מנקודת המבט של זה שחושב את החלום, ...

... התפתחות היקום. תאוריית המצב היציב. מבנה היקום. בעיית האינדוקציה. פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם ככלום זהו בכלל השלם והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו הוא רק פחות מנקודה אחת ביחס לכלום שהוא השלם שממנו נוצר העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה בכל רגע מחדש יש מאין, בדיוק כמו ברגע הבריאה המפץ הגדול. ונחדד את העניין הזה עוד יותר. קיימות 2 נקודות מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה ... ברור מאליו. אדם ללא זיכרון, לא היה יודע שיש עבר. ואדם ללא דמיון כלל, לא היה יודע גם לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה שיש לאדם. בפועל לא ממש צריך מקום כדי להרגיש מקום. לדוגמה, ...

... מידה. אלוהים מדקדק כחוט השערה. כפי שכבר ביארתי אלוהים הוא המהות של המציאות עצמה שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. האדם המקום והזמן , כולם מתהווים בכל רגע מחדש ממהותו של אלוהים המציאות עצמה. האם ... האמת, כך רע לו יותר וכך הוא מרגיש מיידית את הגהנום הסבל העונש ואת כל הייסורים כולם. מצד האמת גן עדן וגהנום הם אותו המקום ממש. גם גן העדן וגם הגהנום שניהם בסך הכל כינויים שונים לעולם הזה. גם עולם ...

... שאותה מבין האדם), זה לא מעיד על כך שאין לדומם רצון חופשי תודעה עצמית וכולי. בנוסף ניתן לומר גם כי כולם מדברים זזים כל הזמן (אטומים אלקטרונים וכולי), רק שלא כולם מבינים את השפה של כולם. וגם לא ... להם האדם מניח שאין תודעה עצמית וכולי. למרות שמצד האמת יתכן וגם הדומם והצומח מדברים בשפה שלהם. וגם הם נעים וזזים כל הזמן לפחות ברמה של החלקיקים האטומיים שלהם כפי שגם האדם יכול לראות זאת ... אך מצד האמת גם הוא וגם כל הדברים שסביבו, כולם מהותם אחת וכולם עשויים מאותו הדבר. ובנוסף כולם אפילו נמצאים באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של האדם עצמו שנמצא מחוץ לחלום וחולם את החלום. ... מסתיימת התודעה העצמית של העולם? והיכן היא נמצאת בדיוק? בנוסף, האם גם האוויר שיש בין החפצים השונים חושב? האם גם מימד המקום חושב? והאם גם ציר הזמן חושב ומודע לעצמו? וכמובן שיש שאלה גם מכיוון אחר, האם יתכן כי קיימת ... אלוהים נשמת העולם הבורא וכיוב. לאני האחד הזה יש מעין מחשבה שבתוכה נמצא כל היקום כולו. דהיינו, כל היקום כולו, כל מרחב המקום כולו, כל ציר הזמן כולו, כל מה שבתוך היקום כולו, הכל נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות, ... של כל המציאות כולה, הוא הרצון של האני היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך החלום, כולו נמצא בתוך האני שחושב אותו, כך גם כל מרחב המקום כולו נמצא בתוך מעין מחשבה של המציאות. כל הדברים השונים שקיימים בתוך ...

... נשיב על השאלה, נשאל עוד מספר שאלות, שמי שיבין את השאלות הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום , היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע מחדש. והשאלה שאפשר לשאול היא, האם המהות הנצחית של המציאות יכולה להעלים את עצמה ולהסתיר את עצמה? ונסביר את ... אחת, נוצרים אין סוף רצונות שונים בכל רגע מחדש (גם ברמת המציאות וגם אצל האדם עצמו). המהות של המציאות היא ככ אין סופית, עד כדי כך שהיא הגבילה את כוחה ויצרה את הזמן ואת המקום ואת העולם הזה הסופי, ועדיין מצד האמת היא נשארה אין סופית. כוחה של המציאות הוא ככ גדול, עד כדי כך שהיא יצרה את המקום ואת הזמן ויצרה גם בני אדם שיחשבו שהמקום והזמן הם המציאות עצמה, דהיינו, המציאות הצליחה כאילו להעלים את טבעה האמיתי ואת מי שהיא באמת. אך תוך כדי זה היא כמובן קיימת ומהווה את כל מה ...

... כל התכונות שיש לכל הדברים שיש בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום ... חלום, האני שנמצא בתוך החלום, מבחינתו יש הבדל בינו לבין דברים אחרים שנמצאים בתוך החלום. מבחינתו הוא נמצא בעולם אמיתי וממשי. אך מצד האמת, כל המקום כולו שבו נמצא האדם בתוך החלום, כולו נמצא בכלל בתוך האדם עצמו. וכל הדברים כולם שיש בתוך החלום, הם בכלל חלקים מהמהות העצמית של האדם ... דהיינו, המציאות עצמה אלוהים עצמו. אלוהים הוא המציאות עצמה שחושבת את היקום שלנו. אלוהים אינו נפרד מהמציאות, הוא המציאות עצמה. היקום מרחב הזמן ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות אלוהים כנל. ונחדד את העניין עוד יותר. המודעות של המציאות לעצמה, שונה מהותית ...

... היא החיבור של 2 ההפכים כלשהם בשלמות. לדוגמה: ישות X שהיא גם תכלית החום וגם תכלית הקור בו זמנית, בנקודה אחת בציר המקום ובציר הזמן . ישות כנל אינה יכולה להתקיים מבחינה לוגית. משום שההגדרה שלה אינה אפשרית מבחינה לוגית. ברגע שדבר הוגדר לדוגמה כתכלית הקור, ממילא לא יתכן שיהיה בו גם חום כלשהו ...

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם ... הוכחה לכך שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר

... הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש ... יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של מרחב