... כדי להגיע להבנה מוחלטת באמצעות מנטרה או ויפאסנה, האדם צריך להגיע למצב קיצוני שבו הוא מאבד לחלוטין את תחושת הקיום העצמי. אליעד מתאר זאת כמצב שבו אתה משוגע יותר מכל המשוגעים בעולם, מצב שבו אפילו ההכרה של האדם בקיומו ... פתרון מוחלט יותר. הפתרון האמיתי מגיע רק כשהאדם הולך עד הסוף בתהליך ומגיע להבנה אמיתית של האחדות והאי - קיום של השכל. בסיכומו של דבר, אליעד מדגיש כי לא משנה באיזו דרך האדם יבחר, העיקר הוא ללכת בה באופן ... לנו להגיע להבנה אמיתית. למעשה, ההבנה האמיתית טמונה בהכחדת השכל. השכל יכול להוות מכשול בדרך לחוויות עמוקות יותר של קיום והבנה פנימית. איך להבין את מהות השכל? ש: מה היתרון של שכל גדול בתהליך זה? אליעד: התשובה היא שהשכל, ...

... ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר אינו זקוק לתשובות ... ברגע שאדם מבין זאת, הוא מגיע לשקט מוחלט ולשלווה, כי הוא כבר אינו מחפש פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל ...

... כי כך ניתן להגדיר רצון, וכך ניתן ליצור קונפליקט ולשאול שאלות. אבל כאשר דבר והיפוכו הם אחד, אין שום קיום לשום קונפליקט, ואין שום שאלה כלל. ואין שום תחושת חיסרון, כי אין שום אפשרות לחשוב על דבר שונה מאשר ...

... כאהבה או כשנאה, אלא רק כאחדות של אהבה ושנאה כאחד. וכאשר אין טוב ואין רע, כי אלוהים הוא טרם קיום הנפרדות של הטוב והרע, הרי שממילא אין אהבה ושנאה וכולי. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, אלוהים אוהב את ...

... הנאהבת שאותה היא אוהבת. ובאהבה אין סופית, הישות האוהבת, מתאחדת עם הישות הנאהבת, לישות אחת ממש. עד שאין שום קיום נפרד, בין הישות האוהבת, לבין הישות הנאהבת. כך שאהבה אין סופית אמיתית, היא מבטלת את הישות הנפרדת של הישות ... סופית ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את זה, שהישות השנואה, קיימת גם היא באותה המציאות, במקביל לקיום שלה עצמה של הישות השונאת. וכאשר השנאה ככ גדולה, עד שהישות השונאת, לא מסוגלת להכיל את קיומה של הישות שאותה היא שונאת, על ידי זה הקיום של הישות השנואה (או השונאת) נעלם לגמרי. ואז הקיום של הישות השנואה, נכלל בקיום של הישות השונאת, ונשארת קיימת רק ישות אחת. בדיוק כמו באהבה אין סופית. ואהבה אין סופית, לא מסוגלת להכיל ... הישות הנאהבת. כי אם האהבה תגדל לגודל אין סופי, לא תוכל ישות אחת להיפרד מהישות האחרת, ואז הן יתאחדו. והקיום של ישויות שונות, שנפרדות זו מזו, אפשרי, רק כאשר יש גם אהבה וגם שנאה, שמאפשרות גם ריחוק וגם קירוב ... השונות, הן גם דומות וגם שונות זו מזו. ואם הן היו רק דומות זו לזו, הרי שלא היה להן קיום כישויות נפרדות. ואם הן יהיו רק שונות זו מזו, גם אז הן לא יוכלו להיות קיימות במקביל. כי כל ... הישויות, יהיו שונות ממנה בתכלית השינוי, הרי שאין שום אפשרות שעוד ישות אחרת תהיה קיימת, וגם אז אין שום קיום לשום ישות אחרת כלל. והכלל העולה הוא, שכאשר יש רק אהבה או רק שנאה בלבד בגודל אין סופי, אז אין שום קיום לשום דבר בעולם. והקיום של כל הדברים שבעולם, הוא אפשרי, רק כאשר יש צמצום של האהבה ושל השנאה ושל הריחוק והשוני, ושל הקירוב והאחדות וכולי. ועוד נקודת מבט: אהבה, היא בעצם שנאה נסתרת. שהאדם אוהב ורוצה להתאחד עם הנאהב, כדי להעלים אותו מקיום נפרד, שזוהי שנאה של הנפרדות. וגם שנאה, היא בעצם אהבה נסתרת. כי היא נובעת מכך שהאדם ככ אוהב את ...

... כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום / שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ... הדברים, שאז האדם לא קיים כנפרד כלל. וכאשר האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, על ידי זה גם חוויית הקיום הנפרד שלו, גם היא נעלמת. וכאשר האדם מתחבר כל כולו אל המוחלט, דהיינו, כאשר האדם מרחיק את עצמו בכל ... ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה אין שום קיום לשום צורה נפרדת. כי שום צורה, קיומה אינו מחויב המציאות. כי קיים, גם ההעדר שלה. ורק במהות המציאות, שאין שם שום צורה כלל, אלא רק הוויה וישות אחת, רק שם הקיום הוא מחויב. וכאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שלא מוכרח שהוא יהיה קיים, על ידי זה האדם לא ...

... באמת, הוא יגלה את האחדות של המציאות. וממילא כל תחושת הרע תתבטל. ולא רק שתחושת הרע תתבטל, אלא שאפילו הקיום העצמי של האדם יתבטל, ואז ממילא, מצד התודעה העצמית של האדם, התבטל כל הקיום הנפרד של כל העולם כולו. כי מי שיכריח את עצמו למצוא תשובה לשאלה, של למה יש נפרדות, שהיא בעצם ... אפילו לא בהפרדה שבין היש לבין האין, שהיא הבסיס של התפישה השכלית. וממילא, לא ניתן להיות בטוח, אפילו לא בקיום העצמי וכולי. וכאשר האדם הולך עם האמת עד הסוף ממש, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, אולי הכאב הוא טוב? ...

... המציאות, שאין שום טוב ורע כלל. כי כל זמן שהאדם יודע שהוא קיים, הוא תמיד ירגיש רע כלשהו. כי הקיום של האדם עצמו, תלוי בכך שהאדם ירגיש רע. והאדם לא יכול להיות קיים, בלי להרגיש רע. כי ידיעת האדם ... האני שלו. כי אם אין שום דבר שהוא אינו אני, הרי שאין שום אני כלל. והאדם יכול לחוות את הקיום שלו, רק כאשר הוא חווה שיש משהו אחר, שהוא נפרד ממנו, ושהוא חסר אותו. כי אם אין שום הפרדה ... אינו אני, הרי שאין אני נפרד כלל, אלא יש רק ישות אחת בלבד, שאין בה אני ולא אני. כך, שהקיום הנפרד של האדם, תלוי בכך שתהיה לאדם תחושה שיש משהו שנפרד ממנו. דהיינו, שהאדם יחווה חוסר שלמות. כי כאשר ...

... באופן מוחלט? אליעד מסכם כי המגבלה היחידה בהבנת אלוהים והאחדות היא התודעה של האדם עצמה, ולא מצבו הפיזי או הקיום הגופני שלו. לדבריו, ההבנה האמיתית היא תמיד הבנה של דבר והיפוכו - כלומר, להבין שאתה גם הגוף שלך וגם ...

... עוד סט שזה גם הבחירה שלי וגם לא הבחירה שלי. שמצד אחד אני רוצה את הרצון של עצמי ואת הקיום ומצד אחר אני לא רוצה את זה. לגבי אוכל, מצד אחד אני יצרתי את האוכל ומצד אחר האוכל יצר ...