... שונא, מיד הוא נעלם. ומי שמגיע לשנאה אין סופית, גם הוא, ברגע שהוא חווה שנאה אין סופית, באותו הרגע, הקיום העצמי שלו מתבטל ממש. וזה בדיוק כמו מי שאוהב באהבה אין סופית, שהוא לא יכול שלא לחשוב על הדבר שאותו הוא אוהב, ואז הוא חושב רק עליו, וגם אז הקיום העצמי של האדם מתבטל. כי מי שיחשוב רק על ישות אחרת בשלמות, הוא מפסיק להיות הוא עצמו, והוא נעלם ...

... שלו. כי בלי שום הזדהות בכלל, ובלי שהאדם יתפוש את האני שלו כמשהו ממשי, בלי זה אין שום חוויית קיום, ואין שום אהבה או שנאה או רצון וכיוב. כך שמוכרח שתהיה הזדהות כלשהי של האני של האדם, עם משהו ...

... ממילא אין שום חרדה או פחד, כי אין טוב או רע. אלא, שכאשר אין שום שכל, גם אין שום קיום לעולם וכולי. ולכן צריך את כל נקודות המבט בו זמנית. ומי שמפחד מאיזה דבר, ומנסה להדחיק את הפחד שלו ...

... אפתי לגמרי, זה אפשרי כמובן, אבל זה יביא את האדם לכך, שהוא לא יעשה שום דבר בעולם, ושלא יהיה קיום לעולם. אבל, יש גם את הצד השני של המטבע, והוא, שאם האדם אף פעם לא יהיה אפתי ואדיש, אלא ...

להאמין בדבר אמיתי, אמונה בדבר אמיתי, אמונה או הבנה, הבנה היא אמונה, לא לדעת שום דבר, אמונה הופכת להבנה, אמונה או ידיעה מה ההבדל בין אמונה לבין הבנה? אליעד מסביר שלעיתים אנשים מאמינים בדבר מסוים אך לא באמת מבינים אותו. בתחילה, האמונה בדבר מסוים יוצרת...דבר כזה בריאות, הוא לא יכול להיפגע מכך. כך, במצב של חוסר ידיעה מוחלטת אין שום קונפליקט בין מה שהאדם רוצה לבין מה שקורה במציאות. אין לו שום רצון שנפגע משום שהוא אינו יודע דבר, אפילו לא מה הוא עצמו רוצה. מדוע קשה להגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט? אליעד מסביר כי הקושי הגדול של האדם להגיע למצב זה של חוסר ידיעה מוחלט נובע מכך שהאדם מפחד לאבד את הידיעות הבסיסיות שלו על עצמו ועל העולם. אדם רוצה לדעת דברים כי הוא חושב שזה יגן עליו מפני דברים רעים, ולכן הוא נאחז באמונות ובידיעות שלו. אך למעשה, כל ידיעה וכל...

... לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל ...

גם וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים...שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו בוודאות, כמו למשל שיש פה שולחן או שאין פה פיל, השכל יכול תמיד להעלות ספק לגבי זה. אולי החושים טועים, אולי כל מה שאנחנו חווים הוא אשליה? לכן אליעד מציע לנסות לבדוק את הדברים דרך משהו אחר, עמוק יותר מהשכל והחושים. הוא טוען שבמקום הכי עמוק של התודעה אין בכלל ידיעה של שום דבר - לא של...

... בלי שיפוטיות כלשהי, אין זהות עצמית, ואין רצון עצמי, ואין דעה עצמית, ואין העדפה עצמית, ואז אין שום משמעות לקיום העצמי. ולכן השאלה היא, מהי השיפוטיות הטובה ביותר, שעל האדם לסגל לעצמו? והאם בכלל כדאי להיות שיפוטי? והתשובה היא, ...

... הרצון הזה, שלא רוצה את המציאות? ולמה הרצון הזה קיים? ולמה הרצון הזה רוצה כך ולא אחרת? ובמה תלוי הקיום של הרצון העצמי שלך? ולמה המציאות היא כך ולא אחרת? ולמה אתה לא רוצה את המציאות? והשינוי הפנימי הגדול ... ההתבוננות של האדם להבין את המנגנון של הרצונות שלו, ולהבין את המנגנון של הרגשות שלו, ולהבין את המנגנון של הקיום שלו, ולהבין את המנגנון של המחשבות שלו, ההבנה עצמה, היא השינוי העמוק ביותר והשינוי הפנימי ביותר, שהאדם יכול לעשות ...

... אבל אם אין ריחוק משום דבר, האדם אינו יכול לחוות את עצמו כנפרד. במצב כזה אין יותר אני ואין קיום בכלל. לכן, האדם חייב להיות במקום ביניים כלשהו בין שנאה מוחלטת לאהבה מוחלטת כדי לחוות את הקיום. אליעד מבהיר כי בעצם קיום האדם ישנה תחושה של ריחוק - דבר שמאפשר סבל, אך גם מאפשר קיום. האם חייבים לאהוב את הרע כדי לא לסבול? אליעד מציין שאין הכרח לאהוב את הרע כדי להשתחרר מהסבל. הוא ... הוא לא בהכרח לאהוב את הרע, אלא להבין את הרע ואת הטוב באופן עמוק יותר. המפתח הוא בהבנת המציאות והקיום, ולאו דווקא בניסיון לאלץ את עצמך לאהוב משהו שקשה לך איתו. כאשר האדם מגיע להבנה שכזו, הוא יוצא מהדואליות ...