... להתבונן על כך, שגם מה שנראה לו כחומרי וכממשי, הוא לא באמת שונה ממה שנראה לו כלא ממשי. כי הקיום הממשי של השולחן, מחובר לאדם דרך המחשבה שלו, ודרך התודעה שלו, שהן לא ממשיות. ואם הן עצמן לא ממשיות, ...

לא לענות על שום שאלה, לפני שמבינים אותה - למה כל השאלות הן שקר כי הטועה, ברגע שהוא שומע איזו שאלה, הוא מיד מנסה לחשוב על התשובה שלה. והטועה, שברגע שהוא שומע שאלה, הוא מיד רץ למצוא תשובה, הוא נשאר טועה. כי מצד האמת, אין שום שאלה כלל. וכל השאלות שבעולם...הוא משקר את עצמו, תחילה. ואין האדם משקר, אאכ הוא מאמין. כי האמונה, גורמת לאדם להאמין שהיש והאין נפרדים, שזה יוצר שאלה וכולי. ובסיכומו של דבר, על האדם למסור את נפשו ממש, שאפילו לא לחשוב לענות על שום שאלה, לפני שהוא מבין אותה באמת. ושלא לחפש שום תשובה לשום שאלה, לפני שהוא מבין באמת ובטוח באמת, שבאמת לאמיתה יש כאן שאלה. ומי שיעשה את זה, יגלה מהר מאוד שאין שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש.

אגו - מהו השקר של המלחמה באגו? איך לקבל את האגו של אלוהים? ובו יתבאר אחד הרעיונות המוטעים ביותר שיש בעולם, והוא הרעיון של המלחמה באגו. והרעיון של המלחמה באגו, אומר, שהאגו של האדם הוא רע והוא יוצר אצל האדם את הסבל. שזה אולי נכון ואולי לא. אבל עיקר הטעות...איננו, בגלל מצב תודעתי שנובע ושמקור כוחו הוא האני עצמו, הרי שממילא האדם לא באמת העלים את עצמו לגמרי. ומי שלא קיים כלל, הוא לא יודע, גם לא את זה שהוא לא קיים כלל, אלא אין שום ידיעת עצמי כלל. ולכן כל הרעיון שהאדם צריך להילחם באגו שלו בשיטות שונות ומשונות, אלו הכל עצות מתוחכמות ושגויות של האגו עצמו, שהוא רוצה לגרום לאדם לחשוב שהוא ניצח אותו, למרות שבאמת, האגו, הוא זה שממשיך לנהל את ההצגה. כי ההיעלמות של האגו עצמו, היא עדיין תלויה ברצון ובבחירה של האגו של האדם עצמו. והדרך היחידה של האדם להעלים את האגו...

... אין סופי מהאחדות, משום שאפילו עצם קיומו העצמי של האדם, הוא עצמו מרחיק את האדם מהאחדות של המציאות. כי הקיום העצמי של האדם, הוא עצמו, כל מהותו היא נפרדות. כי המשמעות של האני של האדם, היא נוצרת וקיימת רק ...

תחיית המתים - מהי? איך להחיות מתים? והעניין הוא, כי האדם הוא אפס. ולא סתם אפס, אלא אפס אמיתי, כלום אמיתי של ממש. ככ כלום, עד שאפילו כלום, זה יותר מידי עבור מה שהאדם באמת מצד האמת. והנה, הכלום הגדול ביותר, הוא הדבר הממשי ביותר. משום, שככל שהדבר הוא יותר...בדיונית באיזה סרט מצויר, או כמו דמות שאינה ממשית, שנמצאת בתוך חלום. ונדמה לה שהיא דמות ממשית, למרות שהיא כמעט כלום של ממש. וכאשר האדם חושב בטעות, שהוא הדמות שנמצאת בתוך החלום ובתוך המחשבה של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי יש כבוד אלוהים וכבוד של מלכים. והמלך מקבל כבוד, אבל לא תמיד הכל כרצונו. אבל אלוהים מקבל כבוד אמיתי, שהכל כרצונו תמיד. וגם כאשר נדמה שמבזים את אלוהים, הרי שגם זה כבודו של אלוהים, כי הכל זאת התגלות רצונו. ומי שרודף אחרי הכבוד...

... של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא ... חיסרון. שהאדם מתבונן סביבו, וחווה שהאני שלו חסר את הישויות שהן נפרדות ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, משום שעצם קיום התודעה, הוא עצמו שורש הסבל ותחושת החיסרון התמידית. והבשורה הטובה היא, שהבעיה ידועה ושיש לה פיתרון. כי רבים וטובים ... רק פתרונות של שקר. ולכן יש כאן בשורה טובה, והחלק הראשון שלה, הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל. והחלק השני של הבשורה הטובה, הוא שיש דרך להעלים את התודעה ... תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום כולו, הוא מתהווה מהעדר הקיום המוחלט, ששם אין שום צורה כלל. ולכן קיומו של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש ... שום נפרדות כלל, כי הכל אחד תמיד. וזה בעצם אומר, שממש כרגע, האדם הוא כבר כלום ממש, ללא שום קיום עצמי כלל. ונחדד עוד יותר ונאמר, כי גם בשורש המציאות, גם שם האדם כן קיים כישות נפרדת. כי שם ... כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל בשורש המציאות, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש, ושם הקיום הנפרד של האדם, הוא באחדות מוחלטת, עם העדר הקיום שלו. ומי שרוצה לחוות את תחושת הקיום הזאת, שבה האני הנפרד, נכלל בתוך העדר הנפרדות של האני, עליו להתבונן אל תוכו ולהיות איש אמת באמת. ועל ...

... לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו אני. ואכ כדי שתהיה משמעות לאני של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם מה שהוא אינו ... הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, ... לא באמת שואל האם יש או אין. ואז האדם גם לא רואה את האמת, שהיש והאין הם אחד. כי הקיום של האדם, תלוי בהפרדה של היש והאין. כי אם האדם לא היה חווה את ההפרדה של היש והאין, הוא ...

להשתגע / לצאת מהדעת - איך לצאת מדעתך באמת? איך להשתגע לגמרי? כי הטיפשים שיצאו מדעתם, דהיינו, בני האדם שנמצאים בתוך דעתם, שנדמה להם שהם בתוך דעתם, למרות שבאמת הם מחוצה לה, הם מפחדים לצאת מדעתם. כי האדם הוא משוגע אמיתי. משום שהאדם, נדמה לו שיש נפרדות בעולם...המשוגע, בעיניו הוא עצמו חכם, ובעיניו, מי שחושב שהכל אחד ממש, הוא המשוגע. כי בעיני המשוגע, החכם הגדול, הוא דווקא נדמה בעיניו למשוגע. והמציאות, היא זאת שמחליטה מיהו משוגע. כי מי שלא מבין את המציאות, הוא המשוגע. וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה היא כך ולא אחרת, הרי שהוא משוגע ממש, שאינו מבין שהיש והאין הם אחד ושאין שום שאלה כלל. והמשוגע האמיתי שחי בתוך השיגעון של הנפרדות שלו, הוא מפחד להשתגע. ולמה הוא מפחד להשתגע? כי הוא מפחד שאם הוא ישתגע, אז שמא יקרה לו דבר רע. והאדם הוא ככ משוגע, עד שהוא...

לא לדעת כלום - לדעת לא לדעת, גם לא לדעת כלום כי מה שעוצר את האדם בחיים, זאת הגאווה שלו, שהוא לא מוכן להודות, שהוא לא יודע. ואם האדם לא יודה שהוא אינו יודע, אז כיצד הוא ידע דברים חדשים?! כי האושר, הוא הידיעה שהכל מושלם. וכדי להגיע לידיעה הזאת, לשם כך...ברגע אחד בו זמנית, ובעוצמה זהה של כל הידיעות, דהיינו, שהאדם יחשוב על כל הידיעות כולן ברגע אחד, הרי שהוא ידע את המוחלט, דהיינו, לא ידע דבר. ותכלית הידיעה, היא שלא נדע. היינו שהאדם חווה חוסר ידיעה מוחלט, שבה אין אפילו לא את ידיעת העצמי. והאדם קיים, בלי לדעת שהוא קיים ובלי לדעת כל דבר אחר. ונוסיף, כי שורש האחדות, שמלובש בכך שהאדם מסרב להודות שהוא אינו יודע, הוא בכך שכאשר הכל אחד ממש, הכל נכון במוחלטות, וגם הלבושים הם מוחלטים, ואז ממילא כל הידיעות, הן מוחלטות. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת...

... של שקר. והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא לא בגלל צורה מסוימת, שהיא זו שגורמת לאדם להרגיש רע, אלא בגלל הקיום של הצורות עצמן. כי בלי שום צורה, דהיינו, אם הייתה קיימת רק ישות אחת, היא לא הייתה יכולה להיות ...