תחיית המתים - מהי? איך להחיות מתים? והעניין הוא, כי האדם הוא אפס. ולא סתם אפס, אלא אפס אמיתי, כלום אמיתי של ממש. ככ כלום, עד שאפילו כלום, זה יותר מידי עבור מה שהאדם באמת מצד האמת. והנה, הכלום הגדול ביותר, הוא הדבר הממשי ביותר. משום, שככל שהדבר הוא יותר...את היש. ומי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי, הוא מתחיל לקבל כבוד אמיתי. כי הצדיק האמיתי, מנפץ לאדם את הכבוד השקרי שלו. כי הכבוד של האדם, הוא בזכות האני של האדם. כי האדם מזדהה רק עם האני המצומצם והנפרד שלו, שהוא לא יותר מאשר כמו דמות בדיונית באיזה סרט מצויר, או כמו דמות שאינה ממשית, שנמצאת בתוך חלום. ונדמה לה שהיא דמות ממשית, למרות שהיא כמעט כלום של ממש. וכאשר האדם חושב בטעות, שהוא הדמות שנמצאת בתוך החלום ובתוך המחשבה של המציאות, אז האדם מקבל כבוד שקרי. והאדם רודף אחרי הכבוד הזה, והכבוד הזה בורח ממנו. כי...

... של העולם הזה, אז אולי יהיה לו טוב יותר. ועל האדם להתבונן קצת ולהבין, כי מהות הסבל, היא בעצם הקיום העצמי של התודעה הנפרדת של האדם. וכל זמן שהאדם קיים, דהיינו, כל זמן שהאדם מודע לעצם קיומו, תמיד הוא ... חיסרון. שהאדם מתבונן סביבו, וחווה שהאני שלו חסר את הישויות שהן נפרדות ממנו. ולכן האדם תמיד סובל בכל צורת קיום של התודעה, משום שעצם קיום התודעה, הוא עצמו שורש הסבל ותחושת החיסרון התמידית. והבשורה הטובה היא, שהבעיה ידועה ושיש לה פיתרון. כי רבים וטובים ... רק פתרונות של שקר. ולכן יש כאן בשורה טובה, והחלק הראשון שלה, הוא ההסבר של מהות הבעיה, שהיא עצם הקיום של התודעה עצמה, שהוא זה שיוצר את הסבל. והחלק השני של הבשורה הטובה, הוא שיש דרך להעלים את התודעה ... תוכו. כי למזלו הגדול של האדם, הוא כבר ממש כרגע, גם רק לא קיים בשום צורה שהיא. כי כל הקיום כולו, הוא מתהווה מהעדר הקיום המוחלט, ששם אין שום צורה כלל. ולכן קיומו של האין האמיתי, הוא המצוי הראשון, שממלא את כל הצורות שיש ... שום נפרדות כלל, כי הכל אחד תמיד. וזה בעצם אומר, שממש כרגע, האדם הוא כבר כלום ממש, ללא שום קיום עצמי כלל. ונחדד עוד יותר ונאמר, כי גם בשורש המציאות, גם שם האדם כן קיים כישות נפרדת. כי שם ... כי כאן אצלנו יש הבדל בין נפרדות לבין אחדות. אבל בשורש המציאות, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש, ושם הקיום הנפרד של האדם, הוא באחדות מוחלטת, עם העדר הקיום שלו. ומי שרוצה לחוות את תחושת הקיום הזאת, שבה האני הנפרד, נכלל בתוך העדר הנפרדות של האני, עליו להתבונן אל תוכו ולהיות איש אמת באמת. ועל ...

... לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני קיימת, רק כאשר יש קיום גם למה שאינו אני. ואכ כדי שתהיה משמעות לאני של האדם, לשם כך צריך שיהיה גם מה שהוא אינו ... הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, ... לא באמת שואל האם יש או אין. ואז האדם גם לא רואה את האמת, שהיש והאין הם אחד. כי הקיום של האדם, תלוי בהפרדה של היש והאין. כי אם האדם לא היה חווה את ההפרדה של היש והאין, הוא ...

... של שקר. והסיבה שהאדם מרגיש רע, היא לא בגלל צורה מסוימת, שהיא זו שגורמת לאדם להרגיש רע, אלא בגלל הקיום של הצורות עצמן. כי בלי שום צורה, דהיינו, אם הייתה קיימת רק ישות אחת, היא לא הייתה יכולה להיות ...

... באמת יש או אין, איזה דבר שנראה בעיני האדם כיש / אין, הרי שבעצם האדם מטיל ספק אמיתי, לגבי הקיום של היש / אין כולו. ונחדד ונאיר: כי אם יש לאדם ספק לגבי היש, האם הוא באמת ישנו, ממילא ...

להיות אלוהים / להשיג שלמות אלוהית - האם אפשר ואיך אפשר להיות אלוהים ולהשיג שלמות אלוהית? ובטרם נשיב לשאלה הזאת, האם אפשר או אי אפשר, ואיך אפשר להיות אלוהים (אלוהים במובן של: המציאות המושלמת / מהות המציאות) ולהשיג שלמות אלוהית, נאמר, שמי שעיניו בקודקודו...היא אלוהים האמיתי, דהיינו, האחדות של היש והאין. ולהפוך להיות אלוהים האמיתי, פירושו להבין ולדעת, שאתה כבר אלוהים האמיתי. ואלוהים האמיתי, הוא החיבור של היש והאין, שזאת המהות הראשונה של כל הדברים, ששם הכל אחד ממש. (ואעפכ יש פנימיות לפנימיות עד אין סוף, בתוך האין סוף). וכל מה שהאדם צריך לעשות כדי לחזור ולחוות את האחדות של המציאות, זה להבין ולראות את האמת, שאכן הכל אחד ממש. ומיד ברגע שהאדם רואה שהכל אחד ממש, מיד באותו הרגע, בפחות מרגע אחד, הוא הופך להיות אלוהים אמיתי. דהיינו, שהאדם מגלה שהוא תמיד היה...

... שזאת החוויה הבסיסית ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של האני שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו האני שלו. ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית...יזרמו למטה. והאדם אינו מבין, שזה שהוא תמיד רואה שמשהו קורה, זה עדיין לא אומר, שמוכרח שתמיד הוא יקרה ככה. כי המציאות כולה, וכל מה שנקרא מערכת החוקים שלה, היא יכולה להשתנות בפחות מרגע אחד. וכל חוויית המציאות כולה של האדם, כולל הזיכרון שלו ותחושת העתיד שלו, גם הם יכולים להשתנות בפחות מרגע אחד. כגון לדוגמה בשעת החלום, שהאדם ברגע אחד עובר ממציאות אחת למציאות אחרת. ובפחות מרגע אחד, כבר נדמה לו שהוא נמצא באותו המקום הרבה זמן. ובפחות מרגע אחד, גם חוויית העתיד של האדם שונה. והכל קורה בפחות מרגע אחד, בלי...

וודאות מוחלטת - רמות שונות של וודאות ובו יתבארו רמות שונות של וודאות. ורמת הוודאות הנמוכה ביותר, היא מה שהאדם יודע בידיעה חיצונית לו, על ידי שמיעת הדבר מאחרים. ורמת הוודאות הגדולה יותר, היא מה שהאדם יודע דרך חושיו, כגון שהוא רואה / שומע איזה דבר. ורמת...מה שהאדם יודע דרך שכלו, כגון שהאדם יודע שצד ימין וצד שמאל, אלו שני מקומות שונים, או שהעבר והעתיד, אלו שני זמנים שונים, וכיוב שאר הידיעות, שהאדם ככ יודע אותן בשכלו, עד שקשה לו להכיל בתוכו את ההיפוך שלהן. אבל, כל הידיעות האלו הן ידיעות של שקר בלבד, שקיומן הוא רק אפשרי המציאות. כי כל אחת ואחת מהידיעות האלו, הנכונות שלה, היא רק אפשרית בלבד. כי אפשרי שמישהו מרמה את האדם. ואפשרי גם שהחושים מרמים את האדם. כמו לדוגמה בשעת השינה, שהאדם רואה באופן מוחשי ממש ומרגיש באופן מוחשי ממש, את מה שאינו קיים כלל בשום...

... בלי מהותו, ממילא זה אומר, שלא יכולה להיות קיימת שום צורה. כי במהות אין שום צורה. ואם אין שום קיום בלי המהות, הרי שאין קיום לצורה. ואכ היש איננו, והדבר היחיד שישנו, זה האין. ואם נאמר שהצורה חסרת מהות, הרי שלא אמרנו בכך דבר. ... הצורה. וההעדר של האחדות, הוא הריבוי. ולכן גם האחדות / המהות / האין, גם היא רק צורה בלבד. והאפשרות לקיום היש, תמיד קיימת כאפשרות. ולכן האין שהוא העדר היש, הוא תמיד רק צורה, כי תמיד קיימת האפשרות לקיומו של ...