מבוא - הספר שלי הוא כולו הקבלות / בחינות / משל ונמשל בהמשך למה שביארתי כי הספר הזה הוא כולו הקדמות, בהמשך לכך יש להוסיף ולבאר, כי הספר הזה הוא כולו משל ונמשל. כי מי שעוד לא זכה לשכל של השלמות, הוא נאחז בקליפות החיצוניות של המציאות. והשכל שאותו חושב האדם...כל דבריו הם צמצום אחד גדול. כי מי שמדבר בטרם שהוא מבין את שורש השכל של האחדות, הרי שאו שהוא באמת אוחז במחשבתו במה שהוא מדבר, או שהוא אוחז במחשבתו בנמשל כלשהו, של מה שהוא מדבר. אך עדיין הוא מדבר צמצומים. ומי שהוא חכם אמיתי, כל דבריו הם תמיד משל ונמשל עד אין סוף. כי החכם האמיתי מחובר לשורש השכל של המציאות, שהוא עמוק עד אין סוף. כי הוא גם סופי מצד אחד, והסוף של השכל, הוא האין סוף עצמו. אבל יש גם השגה גדולה יותר בתוך האין סוף עצמו, שהיא אין סוף מעל אין סוף, מה שנקרא מקיפים מעל הזמן ומעל המקום. והעומק...

... השלמות של המציאות, ואז הוא חווה אותה, וממילא אין שום סבל כלל, בין אם זה בשעת ביטול או בשעת קיום שנשאר רשימו מהביטול. ויש גם אפשרות שנייה, שבה האדם לא משתמש בשכל האמיתי שלו, אלא בוחר באופן לא מודע, ...

פחד קהל / פחד במה / דיבור מול קהל - מהו שורש הפחד מפני קהל / פחד במה / דיבור מול קהל? חרדה חברתית וכאן יתבאר, מהו עניין הפחד מפני קהל? ומצד האמת, כמובן שהפחד מפני קהל, נכלל בתוך כל שאר הפחדים כולם. ושורש כל הפחדים, הוא החשש של האדם מכך שהוא ירגיש רע...באמת כפי מה שהוא באמת, דהיינו, בלי שהאדם משקר את עצמו לגבי מצבו, הרי שממילא, אף אחד לא יכול לפגוע באדם. כי האדם אוהב את מי שהוא באמת. אבל, כאשר האדם לא אוהב את מי שהוא באמת, וכאשר האדם בטעותו מטעה את עצמו, ומדחיק את החסרונות שלו, שהם הכרחיים, מעצם קיומו כישות נפרדת מהמציאות השלמה, על ידי זה האדם מפחד שיבואו אנשים, ויזכירו לו את אותם החסרונות שיש לו, שהוא עצמו מפחד מהם. ולכן, הדרך של האדם להתמודד עם פחד מפני קהל ופחד במה / דיבור מול קהל, היא על ידי זה שהאדם מבין את שורש הפחד שלו. ושורש הפחד של האדם...

... זה). ובסיכומו של דבר נאמר, כי הרע, לא קיים כדי לעשות טוב. אלא הרע קיים, כדי שיהיה רע. וסיבת קיום הרע, היא זהה בדיוק לסיבת קיום הטוב. כי הטוב והרע, נוצרים מאותה הסיבה המושלמת, ממש. וכל מי שחושב שיש רע כדי שיהיה טוב, צריך להסביר ...

... לא יודע את קיומו העצמי. וגם הידיעה תמיד קיימת (והכל מנקודת המבט שלנו. כי שם אין שום ידיעה / קיום כלל. ואין הפרדה בין הידיעה לבין היודע אותה לבין הדבר הידוע וכולי). ושם בשעת ביטול, הידיעה של האדם, מתאחדת ...

אם אתה יודע שטוב לך, אז לא באמת טוב לך ויתבאר כי מי שיודע שטוב לו, הרי שלא באמת טוב לו. כי כדי שתדע שטוב לך, לשם כך צריך האדם שתהיה בתוכו הפרדה של טוב ורע. כי כאשר אין חושך, אין משמעות לאור. והמשמעות של האור, נובעת מהחושך. וכאשר האדם חושב שהוא נמצא באור...לא יודע שטוב לו, אלא שהאדם לא יודע את עצמו כלל, דהיינו, לא מודע לקיומו העצמי. כי אם יש מודעות עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל התודעה שלו, שאז האדם ברצוא ושוב. גם יודע, וגם לא יודע את עצמו. ואז האדם יודע שטוב לו, אבל בתוכו ברמה הפנימית יותר, האדם לא יודע אפילו לא את קיומו העצמי. כך שאם אתה יודע שטוב לך, הרי שהטוב שלך הוא סופי, כי הוא...

... בכלל זה, כל דבר שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז נחשב לו כאילו עשאה ושיצא ידי חובה. אבל ...

... ממש. ובפועל זה אומר, שאם יחקור האדם ויתבונן וישאל את עצמו מספיק פעמים מה אני?, דהיינו, מהי המהות של הקיום העצמי של האני של האדם, על ידי זה בסופו של דבר האדם יראה בעיניו, את האחדות של המציאות, ויחווה ...

... שהם אין סופיים כנל. וקיומם הוא הכרחי כנל. כי גם ההעדר שלהם, מצריך את קיומם. כי ההעדר שלהם נפרד מהקיום שלהם, במקום ובזמן כנל, ולכן קיומם הכרחי כנל. והנה, המקום והזמן הם אין סופיים. וכמות האפשרויות שיש בתוך אין ...

... יודע את האמת שהכל אחד ומושלם. כי בעולם שלנו של הנפרדות, האדם מוכרח לשקר. כי בלי השקר, אין שום קיום לעולם. כי כאשר האדם מחובר לאחדות של המציאות בלבד, הרי שאין לו שום ישות עצמית ושום רצון ושום מחשבה ...